זו השנה הרביעית שהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מקדישה שבוע של מחווה ליצירה גרפית מחו"ל. באחרונה, תחת הכותרת "מפגש בין טכנולוגיה למסורת", התקיים שבוע העיצוב ההודי. פרופ' ענת קציר, מהמרצות הבכירות במחלקה, שהגתה ומובילה את הפרויקט, בחרה את הודו לכבוד חצי יובל של יחסים דיפלומטיים עם ישראל ויום העצמאות ה-70 של שתי המדינות.
השנה החליט ארז גביש, ראש המחלקה, לפתוח את האירועים לכל הסטודנטים במחלקה (ולא רק לתלמידי שנה ד'), והם יכלו לבחור מבין 21 סדנאות ושש כיתות אמן, שהובילו מעצבים הודים מובילים. אחת האורחות המסקרנות היתה קימיה גנדהי, מעצבת צעירה ממומבאי. נפגשנו בתל אביב לשיחה על טיפוגרפיה הודית, על עברית ועל ביקורה בישראל.
Kimya Gandhi היא טיפוגרפית עסוקה, שהאהבה למסורת ההודית בולטת בעבודותיה. היא התמחתה בשלוחה הגרמנית של חברת הפונטים הבינלאומית Linotype, והיום היא מעצבת עצמאית, שבין לקוחותיה חברות עיצוב הנעזרות בשירותיה הטיפוגרפיים וגם חברות לעיצוב פונטים. בשנת 2015 הקימה, יחד עם בן זוגה, הטיפוגרף האמריקאי רוב קלר, את Mota Italic, סטודיו עצמאי לעיצוב פונטים. לגנדהי תואר ראשון בעיצוב תקשורת מהמכון הלאומי לטכנולוגיה ואופנה במומבאי (NIFT), והיום היא מלמדת טיפוגרפיה ועיצוב ב-Symbiosis Institute of Design וב-NIFT.
זהו ביקורך הראשון בישראל. איך זה להיות מוקפת בעברית?
"דווקא אחרי הסדנה שהעברתי בבצלאל התחלתי לשים לב לעברית יותר. לא רק אני לימדתי אותם, גם הסטודנטים לימדו אותי. בירושלים האותיות נראו לי בסגנון ישן, אבל תל אביב הזכירה לי את ברלין, היפסטרית ועכשווית. היום כבר למדתי להבחין בין אותיות כתב לדפוס בעברית. זה מעניין, אותיות הדפוס מתנהגות כמו אותיות הודיות - ניתן להעביר קו רציף בחלקן העליון ולחבר ביניהן. ההבדל העיקרי הוא שרוב האותיות העבריות הן בעובי משתנה, ולא כמו באנגלית או בהינדית, עם עובי אחיד".
מה היה הרעיון בבסיסה של הסדנה שהעברת בבצלאל?
"לחבר בין תרבויות דרך שפות שונות, שעובדות אחת עם השנייה. זה הרקע של כל מעצב הודי: יש לנו בין עשר ל-12 שיטות כתיבה (לכם יש שתיים), כשרשמית, אגב, יש בהודו, נכון להיום, 22 שפות שונות. יש הודים שלא יכולים לדבר או לתקשר אחד עם שני''.
הנה כמה עבודות של סטודנטים שהשתתפו בסדנה של גנדהי:
הפוסטרים שהסטודנטים יצרו משלבים טיפוגרפיה ואיור, שני העולמות שלך. איך את מסכמת את התוצאות?
"נדהמתי מהמהירות שבה עבדו הסטודנטים. הם היו מעולים! הרעיון היה להתחבר לאסטטיקה ההודית, אבל להביא משהו ממך. התוצר הסופי לא הוגדר, זה היה פתוח לחלוטין, ומאוד לא רציתי שכולם יעשו עוד 'פוסטר'. אהבתי את המובייל של נועה אפק ומאיה וספי-להק, שיצרו אלמנט חינוכי שמלמד את שתי השפות (עברית והודית). זה זז, זה אינטראקטיבי, והן ניסו, כמו רוב הסטודנטים, ללמוד את החומר של האותיות, את האופן שבו הן בנויות. גם אם חלק מהפתרונות היו מעט קלישאתיים, אני שמחה שהסטודנטים נחשפו לתרבות הזו. גל זוננפלד, למשל, הושפע מכרזות של קולנוע הודי - פתאום ראינו כמה אנחנו דומים!"
מה את יכולה לספר על העיצוב הטיפוגרפי העכשווי בהודו?
"אנחנו מאד מושפעים מהטיפוגרפיה המערבית, קצת כמו פה. בערים הגדולות יש אזורים שבהם פשוט לא תמצא שלטים בהינדית".
ורוב קלר, בן זוגה ושותפה לסטודיו, מוסיף: "על אף השילוט המודרני והמערבי, אני מוצא את עצמי מסתובב ברחובות מומבאי ומרגיש מאוד זר".
יש מעצבים הודים שעוסקים רק בהזמנות לחתונות, וגם אצלך באתר יש קטיגוריה שלמה של הזמנות חתונה. בישראל זה נחשב מעט נחות למעצבים בכירים.
"תשמע, חתונה הודית היא חגיגה מטורפת. לא יודעת אם יצא לך להיות באחת כזו, אבל זה הדבר הכי גדול בתרבות שלנו. זה לא עוד אירוע לחתן וכלה, אלא פרויקט עצום שמערב את כל המשפחה, חגיגי מאוד, ססגוני מאוד, ומתכוננים אליו המון זמן. מאז ומתמיד זה היה אירוע גרנדיוזי, ובתרבות ההודית זה יהיה הדבר הראשון שאנשים ידברו איתך עליו".
עיצבת עשרות פונטים, כרזות, עבדת ברחבי אירופה. מהו פרויקט החלומות שלך?
"שאלה טובה. האמת היא שלא בהכרח עיצוב אותיות, אלא משהו שהוא יותר הוליסטי, ערכי, אולי מתחום החינוך. אחד הפרוייקטים האהובים עלי היה ליצור פונט בכתב ידו של אדם זקן, שכבר לא יכול היה לכתוב, פיזית. אז סרקתי את כתב ידו ועיצבתי פונט שלם, שבהקלדתו ייראה כאילו הוא כתב אותו. ואל תספר לאף אחד, אבל לרוב ולי היתה פעם פנטזיה להקים מעין גסטהאוס לטיפוגרפים מכל רחבי העולם, שבו ניצור ונדבר על טיפוגרפיה, עיצוב ותרבות. אבל בינינו!''
מה תקחו מהביקור הזה?
קימיה: "את האנשים והקשרים איתם. יש כאן משהו כל כך אותנטי, הכל הרגיש כל כך טבעי. אני יודעת שאני אמשיך לשמור על קשר. גם הסיפורים הם דבר שאקח מהנסיעה הזו, לא שמעתי סיפור אחד משעמם! פתאום הרגשתי שחייתי בהודו באיזה בית בובות, כאן הכל מטורף".
רוב - שלפני כמה שנים יצר יחד עם הטיפוגרף הישראלי עודד עזר את ''וספר'', פונט עברי רץ - מוסיף: "זו לא פעם ראשונה שלי כאן, ובא לי עכשיו לעצב עוד פונטים בעברית. למעשה, כבר התחלתי לעבוד פה על כמה אותיות עבריות חדשות".
שאלה אחרונה: איך הודים מתייחסים לתרבות הישראלית ולשלטים בעברית, שהשתלטו על אזורים מתוירים מסוימים בהודו?
"הצחקת אותי. אם חשבת שאתם מיוחדים, אז תדע שבגואה יש חופים שלמים שלמים ברוסית, כולל שלטים ומסעדות שיגרמו לי להרגיש שם זרה. הודו היא תת יבשת ענקית. יש אצלנו הכל מהכל".
- שבוע העיצוב ההודי נערך בסיוע קרן ז'אן דוד לפעילות בינלאומית במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ובתמיכת האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ.
