כשבוחנים את הדרך המקצועית של איילת ונציה-מישר, אפשר לחשוב שמותג התבלינים שלה נולד במקרה, על הדרך. אלא שהתעמקות במסע חייה מגלה שהיוזמה, הנכונות לעבודה מאומצת והיכולת להתגבר על כל מכשול הולכות עימה לאורך כל הדרך. "אנשים הם לא שטאנץ", היא אומרת. "אם הייתי מקשיבה לכל מי שאומר שיש רק דרך אחת נכונה להקים עסק, העסק שלי לא היה קיים".
מי את?
"איילת, בת 46, נשואה לניסים ואם לשי (6) לעופרי (4) ולגיל (שנתיים וחצי), מתגוררת ביישוב שקד שבשומרון".
ומה את עושה?
"אני בעלת המותג 'התבלינים של איילת' - חנות אינטרנטית לתערובות תבלינים ייחודיות, נקיות מגלוטן ומתוספים. בחנות נמכרים גם חומרי גלם לאפייה ולבישול, נקיים מגלוטן ומחומרים משמרים. בנוסף, אני בלוגרית אוכל".
שורשים, נופי ילדות - מה את זוכרת?
"נולדתי וגדלתי במושב ביצרון שבשפלה, בת שנייה במשפחה בת חמישה ילדים. אבי נולד בתל אביב, ובשלב מסוים החליטו קנו הוריו משק בביצרון והחלו לעסוק בחקלאות. אמי גדלה בגן יבנה. הם נפגשו בתיכון, ולאחר נישואיהם בנו את ביתם במושב. אבי עבד כהנדסאי בטון, ואמי עבדה כמזכירה עד להולדת בנה הבכור, ואז נעשתה אם במשרה מלאה. לימים הפך אבי לחקלאי, ובהמשך חזר לתחום הבטון.
"ב-1965 נולד אחי הבכור אלי. כשאני הצטרפתי למשפחה, ב-1971, ביקש אלי מהוריי לבחור לי שם שיכיל את אותיות שמו, וכך נקראתי איילת. בדיעבד, אלי הנציח את שמו בתוך שמי. כשהייתי בת שמונה הוא נהרג בתאונת דרכים. זה קרה בערב ראש השנה: בזמן שהתארגנו לארוחת החג, הוא נשלח על אופניו להביא עיתון ממרכז המושב; טרקטור פגע בו והרג אותו במקום. מהרגע שבו נודע לאמי על האסון, היא בחרה בחיים והחזיקה את כולנו מעל פני המים. חרף כאבם העצום, החליטו הוריי שילדיהם יגדלו בבית רגיל, ושלא תיחסך מהם שום חוויה בגלל השכול; שזה יהיה בית, לא אנדרטה. אמא תמיד אמרה לנו: 'אנחנו ממשיכים, לא נופלים', ועם המסר הזה המשכנו את חיינו. המשכנו לצאת לטיולים, הלכנו לחוגים, לתנועת הנוער. הבקשה היחידה של הוריי מאיתנו הייתה שנרים להם טלפון מכל מקום או שנודיע להם אם אנחנו מאחרים. אני התיישרתי עם הנוהל הזה: בכל מקום מצאתי טלפון והתקשרתי הביתה.
"אמא שלי אהבה מאוד לבשל, ואבא היה פעיל בחיי המושב ומילא תפקידים חשובים. ההורים שלי אף פעם לא נשארו במקום: תמיד היו בתנועה, התקדמו הלאה. אני הייתי ילדה טובה ותלמידה טובה, פעילה מאוד בתנועת נוער, יו"ר מועצת התלמידים בבית הספר. מגיל צעיר גם עזרתי להורים בעבודות המשק".
בצבא שירתה כקצינת כוח אדם של אוגדת מילואים, ואחרי השחרור למדה ניהול בתי מלון. "רציתי ללמוד משהו פרקטי, שאפשר לעבוד בו", היא אומרת. "אחרי הלימודים הייתי בצוותים שהקימו את רשת ברגר קינג בארץ ועבדתי שם במגוון תפקידים, כולל ניהול סניף. אחר כך עברתי לחברת משאבי האנוש מנפאואר, שם יצרתי את תפקיד מנהלת המכירות לסניפים ולאחר מכן הייתי מנהלת סניף. משם עברתי לתחום של מכירות ותפעול משאבי אנוש בחברות הייטק. באותן שנים הכרתי את בעלי הראשון ונישאנו, אבל לאחר זמן קצר נפרדו דרכינו. ב-2003 הכרתי את ניסים, גרוש ואב לשניים, ואחרי שנה נישאנו.
"רצינו להרחיב את המשפחה מיד, אבל נכונה לנו דרך ארוכה: בתנו הבכורה, שי, נולדה אחרי שמונה שנות ניסיונות ותשע הפלות - וכאילו משהו בי השתחרר, שנה וחצי לאחר מכן נולדה עופרי. אחרי לידתה סיימתי את עבודתי בחברת ההייטק. באותה תקופה גם ניסים היה בין עבודות, אז מצאנו את עצמנו יחד בבית, החלטנו שאנחנו רוצים ילד נוסף, ונולדה בתנו הצעירה גיל. עכשיו הייתה לנו המשפחה שכל כך ציפינו לה.
"השנים הארוכות שבהן ניסיתי להרות ושנות ההורות האינטנסיביות שבאו אחריהן גבו ממני מחיר בצורת עלייה משמעותית במשקל. באותה תקופה ניסים ואני נחשפנו לתזונת פליאו ואימצנו אותה. במקביל, התחלנו להתאמן בקרוספיט, ואנחנו מתמידים בכך גם היום. הבחירה בתזונה שנכונה לי ובאורח חיים המשלב פעילות גופנית על בסיס קבוע אפשרו לי לרדת במשקל ולשמור לאורך זמן על משקל תקין".
מהי תזונת פליאו? צפו בכתבה:
"הבחירה בתזונה המיוחדת הזו צירפה אותנו לקהילת הפליאו בארץ. לפני שלוש שנים וחצי הוזמנו כמבקרים לשוק שבו נמכרו חומרי גלם לשוחרי התזונה הזו. כיזמת בנשמתי הצעתי לבעלים שאסייע לו, והוא ביקש שאחבר אותו ליצרן תבלינים, שיקים דוכן בשוק. פניתי לשכן שעבד במפעל לתבלינים, והוא הציע לי לקנות מהמפעל חומרים ולהקים את הדוכן בעצמי. זו הייתה עבודה קשה מאוד, וחשבתי שאין סיכוי שנחזור על זה, אבל נשארנו עם מלאי תבלינים שלא נמכר, וכך חזרנו לשוק הבא, ולעוד שוק, עד גמר המלאי. אנשים התחילו להכיר אותנו ולהגיע לשוק במיוחד כדי לפגוש אותנו ולקנות. הלקוחות שלנו שיתפו ברשתות החברתיות את חווית הקנייה אצלנו והביאו לנו קונים. בעקבות טלפון מלקוחה שחיה בערבה ושדיווחה לנו שמלאי התבלינים שלה אזל, פתחנו חנות אינטרנטית עם משלוחים לכל הארץ. כך נולד המותג.
"בתחילת הדרך אני ניהלתי את העסק ותפעלתי אותו, ואילו ניסים עבד בשעות הערב כשכיר בחברת הייטק וסייע לי בשעות היום. לאחרונה, ובעקבות התרחבות הפעילות, עזב ניסים את עבודתו, ובהמשך הצטרף אליי לעסק במשרה מלאה".
מה לקחת עימך מבסיס האם וממסע חייך לאיילת של היום?
"הוריי היו תמיד אנשי עמל חרוצים, וכך גם ניסים ואני. אנחנו לא בוחלים בשום צד של העבודה, גם בחלקים הקשים פיזית. ההתמודדות של הוריי עם אסון מותו של אחי הטביעה בי את חותמה. המסר שממשיכים את החיים בכל מצב ובכל מחיר חרוט בי עמוק. כך יכולתי לשרוד תשע הפלות ושמונה שנים של ניסיונות כושלים להביא ילדים. ניסים שותף לי בדרך הזו וביכולת ליישם אותה בפועל. העובדה שניסים ואני עדיין אוהבים מאוד, למרות כל הקשיים שחווינו, ולמרות שאנחנו נמצאים ביחד 24/7, היא לא מובנת מאליה: זה קורה בזכות היכולת שלנו להישאר אופטימיים ולראות תמיד את חצי הכוס המלאה.
"עבורי פליאו היא לא רק שיטת תזונה, אלא גישה לחיים. מעבר לבחירה לצרוך בתזונה שלנו חומרי גלם בצורתם היסודית, הקרובה ביותר למקור, יש בפליאו גם כמיהה לאורח חיים שבו מוקדש זמן רב למשפחה. החשיפה לעקרונות השיטה הביאה אותנו להבנה שלצד הפעילות העסקית שלנו חשוב לנו לתת מקום משמעותי לחיי המשפחה, לזמן המשותף עם הבנות ולזמן הזוגי של שנינו. אלה הדברים שעומדים מבחינתנו במקום הראשון, הרבה לפני תארים מרשימים ומשכורות מפתות, שהיו גורמים לנו להיעדר שעות ארוכות מהבית".
מסר לאומה?
"העובדה שהלכתי אחרי הלב, הערכים והחזון שלי הביאה אותי ליצור זוגיות מאושרת, משפחה ועסק משגשג שנמצא בהתפתחות ובצמיחה. הדרך שלי לא תמיד קלה, אבל אני מתעקשת על השמחה ועל ההגשמה העצמית שלי. החיים קצרים מכדי לחיות אותם בסבל או בחוסר סיפוק, ולכן כל אדם צריך לעשות הכל כדי להגשים את החלומות שלו".
_______________________________________________________
גם מזל סלומון סבלה ממשקל עודף. איך היא נראית כיום? הקליקו על התמונה:
>> לבלוג של נגה כפי שהוא מופיע באתר שלה
