"את באמת רוצה להיכנס לזה?", שאלה מופתעת השחקנית ג'יין פונדה את מנחת תוכנית הבוקר Today מגין קלי, שביקשה בשעת בוקר מוקדמת לברר עם השחקנית מדוע סיפרה בראיון כי היא אינה גאה להודות "שעשתה עבודה". כלומר, הניחה את פניה מתחת לאיזמל הפלסטיקאים יותר מפעם אחת. "תודה על המחמאה", השיבה פונדה המיומנת בשאלות חטטניות, והסיתה את הדיון חזרה לסרט: "אבל תני לי לספר לך למה אני אוהבת את הסרט החדש שעשינו, Our Souls at Night, במקום ניתוחים פלסטיים".
גם אם השחקנית, שזכתה לא פעם בתואר המפוקפק "האישה המנותחת ביותר בתבל", מצטערת על הניתוחים הפלסטיים שעברה, היא לא מתכוונת להתנצל על כך. אם תשאלו אותה, הסיבה היחידה לדבר על ההתערבויות הכירורגיות וההזרקות בפניה, היא כדי לעזור לנשים לפחד פחות מהמוות, ולהתמודד עם הזיקנה ופגעי הגיל. ממרומי גיל 80, פונדה יודעת על הנושא לא מעט.
ה"שמועות" על ההובי הפלסטי של פונדה החלו כבר בשנות ה-90, במקביל להתפתחות הקריירה שלה ככוהנת ספורט ובריאות. בזמן שהיא מכרה לכם קלטות וידאו של אירובי לחיטוב הגוף, את הפנים היא חיטבה במרפאות דיסקרטיות בלוס אנג'לס. היא עצמה, הכחישה זאת כל השנים, ורק בשנת 2010, כשהיתה בת 73, הודתה כי החלה לטפל בקמטיה. "נשבעתי בשנת 2000 שלעולם לא אעבור שום ניתוח, אבל השנה נמאס לי להיראות שונה מאיך שאני מרגישה, ורציתי קו סנטר מעודן יותר, כמו זה שהיה לי פעם, אז שיניתי את דעתי", כתבה אז בבלוג. "הלוואי שיכולתי להיות אמיצה מספיק כדי לא לעשות כלום, אבל במקום זה בחרתי להיות סבתא קצת יותר זוהרת".
"יש לי ירך, ברכיים ואגודל מזויפים. יש בי יותר מתכת מאישה ביונית, אבל אני עדיין יכולה לעשות פילאטיס", הוסיפה בנימה מבודחת בראיון לגרדיאן הבריטי לפני כשנתיים, והוסיפה: "אני חושבת שבעזרת הניתוחים 'קניתי' לעצמי עשור נוסף לחיים. הסכנה בניתוח היא שאת אומרת לעצמך: 'אה זה טוב, תן לי לעשות יותר', וזה יכול להוביל להתמכרות".
הצצה בתמונות של פונדה משנות ה-90 מבהירה כי פונדה בהחלט התקרבה אל גבולות ההתמכרות, או לפחות התלהבות ניכרת - הרמת עפעפיים, מתיחת פנים, חומצות היאלורוניות שהזריקה, עיבוי השפתיים, ובקיצור, אוברול שלם. ייאמר לזכותה שעדיין, המרחק בינה לזמרת שר הוא עצום.
נכון או לא נכון, בהופעותיה הרבות על השטיח האדום ובשני שערי המגזינים שבהם הופיעה השנה, בהרפר'ס בזאר ובטאון אנד קאנטרי, פונדה מדגמנת גוף חטוב ומעורר קנאה, ופנים מקושטות בחריצי קמטים קלים מסביב לפיה ועיניה. בטאון אנד קאנטרי אף התגאו בהודעה לעיתונות כי השער לא עבר פוטושופ, אבל עם פנים מלאכותיות כמו של פונדה, אפשר להסתפק בפודרה בלבד.
אבל ג'יין פונדה, צריך לזכור, היא הרבה יותר מעוד פנים מנותחות. היא שחקנית, אקטיביסטית, אשת שמאל פוליטית, ואייקון אמריקאי עם ייחוס משפחתי. היא מחזיקה בקריירת משחק ענפה של כמעט 60 שנה, וקטפה פרסים רבים ובהם שני אוסקרים - אחד על תפקידה כפרוצה בסרט "נערת הטלפון והבלש" לצדו של דונלד סאתרלנד, שהיה לתקופה קצרה בן זוגה; שני על תפקידה בסרט על מלחמת וייטנאם "השיבה הביתה". עד שפרשה ב-1991 מקריירת המשחק (וחזרה אליה רק בשנת 2005) התפרסמה פונדה בסרטים "ברברלה" של רוז'ה ואדים, שהיה בעלה בין השנים 1973-1965; "הם יורים גם בסוסים", "בית הבובות", "הסינדרום הסיני", ו"הבוקר שאחרי", שהקנה לה מועמדות נוספת לאוסקר, שביעית במספר.
עם חזרתה לקולנוע בשנת 2005 השיקה גם את ספרה האוטוביוגרפי "חיי עד כה", שתיאר את חייה כסדרה של שלוש מערכות, כל אחת באורך שלושים שנה, ובו הכריזה כי המערכה השלישית והאחרונה תהיה המשמעותית ביותר, ותקבע כיצד היא תיזכר בהיסטוריה. המספר שלוש מלווה את פונדה גם בחייה האישיים, לאחר שנישאה שלוש פעמים, לבמאי רוז'ה ואדים, לאקטיביסט הפוליטי טום היידן (בין השנים 1990-1973) ולאיל התקשורת טד טרנר (2001-1991). השנה היא נפרדה מהמפיק המוזיקלי ריצ'ארד פרי, 75, איתו נהלה מערכת יחסים ארוכה מאז 2009.
במקביל לקריירת המשחק טיפחה פונדה באדיקות דעות פוליטיות מוצקות, אותן לא חששה להביע בפומבי, כשעל הכוונת עמדו מלחמת וייטנאם, המלחמה בעיראק בתקופת ממשלת בוש, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומאבק נשות אמריקה בטראמפ. בניגוד לשחקנים שמשחררים הצהרות לתקשורת מהפוטון הנעים שלהם בבוורלי הילס, פונדה היא אקטיביסטית פעילה היוצאת לשטח. בשנת 2002 אף הגיעה לביקור בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית, נפגשה עם פיגורות כמו אחינועם ניני, הפגינה נגד הכיבוש מול ביתו של ראש ממשלת ישראל, ונסעה לסייר ולהיפגש עם נשים בגדה הפלסטינית.
"המערכה השלישית" והאחרונה על פי פונדה, היא כאמור החשובה ביותר מבחינתה, והיא מסתמנת גם כמערכה האופנתית ביותר בקריירה שלה. קשה לחשוב על פיגורה בגילה שזכתה לאחרונה לחשיפה כה גדולה במגזינים ולביקורות כאלה מפרגנות על השטיח האדום. כמו כן, היא נבחרה לצעוד על המסלול בשבוע האופנה האחרון בפריז, על ידי חברת לוריאל, שעבורה היא גם משמשת כפרזנטורית למוצרי קוסמטיקה הפונים לגיל השלישי.
פונדה מגלה נועזות בבחירות הלבוש שלה, שמצליחות לפרקים להשכיח מאיתנו כי היא נכנסת היום לעשור התשיעי של חייה. בגיל 80 היא נראית כאישה ללא גיל, המתחזקת עדיין עם קריירת משחק פעילה, זוכה לפרגון נוטף אהדה מתעשיית האופנה, ומקדמת אג'נדה פוליטית במלוא העוצמה. שחקניות צעירות יכולות רק לחלום להגיע למקום שאליו טיפסה בכוחות עצמה ועם מודעות עצמית גדולה.
______________________________________________________
ואיך נראית רונית יודקביץ' בלי איפור?
