הכל מסכימים שאין עירוניות בישראל. למה? על זה אפשר להתווכח יומיים

הדבר העירוני ביותר בוועידת העירוניות שהתקיימה השבוע בעכו, היה מה שלא היה בה. שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט (כולנו), ויו"ר השדולה לעירוניות, ח״כ תמר זנדברג (מרצ), שהיו אמורים להשתתף במושב המסכם, נעדרו ברגע האחרון, ודווקא בגלל סוגייה עירונית ראשונה במעלה - ההצבעה על חוק סגירת המרכולים בשבת.

גם נושא הוועידה השנה, ״חוסן עירוני״, קיבל זווית מעניינת, בכל הנוגע לחוסן תנועתי לפחות. רוב האורחים מחו״ל לא באו, עקב סופות השלגים באירופה ובארצות הברית שמנעו המראות משדות התעופה.

אך גם ללא נוכחותם של גלנט וזנדברג ואורחים מחו״ל, מושב הסיכום שנערך באולם האוכל של ״אולמות האבירים״ היה גראנד-פינאלה של האשמות הדדיות סביב הדבר היחיד שעליו כולם הסכימו - בישראל אין עירוניות. האם האחריות מוטלת על הוותמ״לים, לשכות התכנון, הסכמי הגג, משרדי הממשלה, ראשי העיריות, יזמים, קבלנים, מעצבי העיר, אדריכלים או אולי האקדמיה? על זה לא הצליחו המשתתפים להחליט, אבל תוצאה יש אחת גם בלי הוועידה בעכו: עוד ועוד שכונות פרווריות קמות בישראל, תשובה לשאלה מדוע - פחות.

החיים זה לא פיקניק

בפאנל שהנחה שר הפנים לשעבר, אופיר פינס, מי שעומד כיום בראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, מוקדו רוב החיצים אל הוות״מלים ו״הסכמי הגג״ - אלו שבמסגרתם מוקמות כיום שכונות חדשות מחוץ לערים. המשתתפים קראו לשינוי כיוון התמיכות הממשלתיות: במקום שכונות חדשות, לחדש שכונות ותיקות. ״אבל התחדשות עירונית היא מורכבת יותר״, אמר פינס בסרקזם, ועל כך ענה לו מנכ״ל ״פורום ה-15״, עו״ד איתן אטיה, ״החיים זה לא פיקניק״.

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, הזכירה כי ההחלטה לא להרחיב את גבולות הערים ולהתמקד בשכונות הוותיקות כבר התקבלה בעבר, רק שהסכמי הגג עוקפים אותה ובכך מנציחים את הפרווריות. לכך הגיבה האדריכלית אורנה אנג’ל מ״הפורום לצדק תכנוני״, כשכינתה את הסכמי הגג ״שוחד״ שניתן לראשי הרשויות.

נציג המדינה בפאנל, אורי אילן, העומד בראש הוועדה המחוזית צפון, דחה את דברי אנג׳ל. לטענתו, התחרות בין הערים היא שפוגעת בתכנון. ״לגבולות מוניציפליים״, אמר, ״אין מקום בתחום התכנון״ ולכן הסכמי הגג הנפרדים לכל עיר מחמיצים את המטרה. נציגת משרד השיכון, שישבה בקהל, טענה שהסכמי הגג כלל לא עוסקים בתכנון, אלא רק בתמיכה כלכלית להגשמת תוכניות שכבר התקבלו בעבר.

מי שמייצג את הערים שלא זוכות למענקי פיתוח, איתן אטיה, טען שהשכונות הסגורות שנבנות בשנים האחרונות לא מותאמות למציאות הדמוגרפית בישראל, שתכפיל את אוכלוסייתה עד 2048. בשכונות האלה, אמר, כבר לא ניתן יהיה לערוך "התחדשות עירונית". חיזק את דבריו ראש מועצת דרום השרון, מוטי דלג'ו, שאמר כי גם אם הבנייה תוביל לבסוף לירידת מחירים, הרי שאדם שקונה היום דירה מול השדות, יתעורר מול מציאות של ״שלמת בטון״. הוויכוחים בנושא נמשכו עוד ועוד, עד שקריאה מהקהל ניפצה את הבלון: ״אנחנו יושבים באולם בן אלף שנים, מה אנחנו נשאיר אלף שנה מעכשיו?"

יש דוגמה טובה לתכנון עירוני: עכו

הוועידה היא יוזמה של ״הפורום הישראלי לעירוניות״, עמותה שנועדה לעודד שיח בין גופי התכנון הישראליים. היא הציעה יומיים של פאנלים עמוסים בנושאי ״סביבה וקיימות״, ״כלכלה ומשילות״, ״בריאות וחוסן״, ״חדשנות וטכנולוגיה״, ״חברה וקהילה״, ו״תכנון״ - שגם אם היה קשה לעקוב אחריהם, בין היתר משום שבכל רגע נתון התקיימו 12 מהם במקביל - הם הצליחו לחשוף עד כמה רחב הוא תחום התכנון.

הרב ישר והשייח עאסי, הרב העירוני והקאדי העירוני של עכו, השתתפו אף הם בכנס(צילום: אושרי כהן)

שאלות ופתרונות הוצגו בקני מידה שונים: מהקטן - אפליקציות ליצירת קשר בין קהילות או התערבויות עיצוביות של ״יצירת מקום״ (פלייסמייקינג); לבינוני - אתגרים ישנים-חדשים בפינוי-בינוי, בין אם כלכליים או חברתיים, או סוגיות משפטיות בדיור קואופרטיבי; לגדול - טקטיקות עירוניות לקידום אורח חיים בריא יותר או ״דימוי עירוני״; ועד לענק - תוכניות מדיניות ואסטרטגיות מקיפות.

מי שביקש להבין לאן הולכים פני המדינה, התקשה לקבל תשובות בפאנל שאירח את מנהלי המחוזות במינהל התכנון הממשלתי. גם הם היו עסוקים בקריאות: להפנות את התקציבים מהקמת שכונות אל התחדשות, או בהקנטת מתכננת מחוז ירושלים, שירה תלמי, על תקציבי התמיכה הגבוהים שמקבל המחוז שלה לעומת השאר. תלמי עצמה ציינה כי פרויקט רובע הכניסה לירושלים, ״שער העיר״, שאליו אמורים לעבור כל משרדי הממשלה - נבחן עתה מחדש, ונבדקת אפשרות לשלב בו שימושים אחרים מלבד משרדים, כמו מגורים בנוסח WeLive.

פאנלים אחרים עסקו גם בבעיות קונקרטיות יותר, כמו יוקר הבנייה שמשפיע על מחירי הדיור, בעיות בתכנון הבניינים וקשיים בהשגת הסכמות תושבים. האדריכלית גלי דולב, מחברת "וקסמן גוברין גבע", התייחסה למרכיבי הבניין שמייקרים את המגורים, כגון החול מתחת לבלטות, שמאריך את זמן הבנייה ומגביר את הכובד שמופעל על הבניין. גם העדפת היזמים לממ״דים אישיים בדירות, במקום מרחבים מוגנים קומתיים משותפים (ממ״ק), מסרבלת את הבנייה, מעלה את כמויות הבטון, ומקשה על תכנון החניה למטה.

העיר המארחת יודעת דבר או שניים על עירוניות. עכו העתיקה(צילום: אושרי כהן)

בין כל אלה נצץ הדבר המובן מאליו: העיר העתיקה של עכו. לא במקרה ענו כמה ממבקרי הכנס, כי הפעילות שהעשירה אותם יותר מכל הייתה הסיורים שהוצעו סביב אתרי מורשת ותרבות בעיר. הם הזכירו שאפשר ללמוד עוד ועוד מעיר שנבנית טפח על טפח, כבר אלפי שנים.

--------------------

בינתיים בעכו: מבנה אקדמי שמנסה לעשות שינוי גדול. לחצו על התצלום