1,000 דולר פלוס מינוס, זה מה שתצטרכו לשלם כדי לרכוש לעצמכם סט מדים תקני של הסטורמטרופרס, חיילי הסער בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". על אף שהסרבל השחור והשריון הלבן שמעליו לא ממש נוחים על הגוף, והקסדה מכבידה על הראש, המונים רכשו, רוכשים ועוד ירכשו את התחפושת הזו, שהפכה לסופר מבוקשת ברחבי העולם, אולי הפופולארית ביותר אי פעם.
נכון שמדובר בסופו של דבר בחתיכת פלסטיק, ולמעט שינויים מינוריים כאלה ואחרים הקולקציה לא התעדכנה לאורך 40 השנים האחרונות, אבל התלבושת האיקונית הזאת הפכה עם הזמן לאמצעי ביטוי אישי עבור רבים - עניין שקשה ליישב עם המראה הנוקשה, המסורבל ונטול הפנים. מהבחינה הזאת, ולא רק, "מלחמת הכוכבים" היא גם מותג אופנתי, שרבים שומרים לו נאמנות. הם אולי לא יגיעו לבושים כך לאירוע חברתי נוצץ, אלא אם כן מדובר במסיבת פורים, אבל בחסות האימפקט התרבותי האדיר של סדרת הסרטים שעלילתה מתחוללת בגלקסיה רחוקה, נוצר במציאות מוצר עיצובי קרוב אל העין, ובעיקר אל לבם של המונים.
כשראלף מקווארי, האמן החזותי שמאחורי "מלחמת הכוכבים", הגה את השריון והקסדה של הסטורמטרופרים (וגם רשם עליהם פטנט ב-1977), הוא ודאי לא חשב על ברנשים מוזרים שיאמצו אותו לארון הבגדים שלהם, אלא על תלבושת אחידה לחיילים שתהדהד מיליטריזם, אובדן העצמי ואלמנטים של פאשיזם. את התכונות האלה אפשר לייחס לאימפריית הרשע האפלה מהיקום שברא ג'ורג' לוקאס - ואולי גם לכמה משטרים מהמציאות הפוליטית בעולמנו.
למי שלא יצא מהקונכיה שלו מאז שנות ה-70, והצליח לשמור מרחק מהתופעה התרבותית "מלחמת הכוכבים" והמיתולוגיה המודרנית סביבה, נזכיר רק כי מדובר בפנטזיה המתרחשת בגלקסיה דמיונית שוקקת חיים איפשהו בחלל החיצון. כל סרטי הסאגה (שמונה במספר עד כה) משלבים הרפתקאות, אקשן, דרמה, הומור, גאדג'טים טכנולוגיים מגניבים וכאמור, גם עיצובים יצירתיים מקוריים.
סיפור הרקע של הטרילוגיה המקורית נוגע למרד אלים במשטר פאשיסטי ששולט בגלקסיה תוך השלטת כוח ופחד, ואילו הטרילוגיה השנייה חוזרת אחורה ומגוללת את תהליך קריסת הדמוקרטיה מבפנים ועליית הרודן מתוכה. השבוע יעלה לאקרנים בישראל ובעולם הסרט "אחרוני הג'דיי" - השני בטרילוגיה השלישית, והוא מעדכן אותנו במתרחש בגלקסיה אחרי קריסת האימפריה. מה שקושר את הכול יחד הוא "הכוח" - מן אנרגיה קוסמית רבת עוצמה, לה יכולים להיות שימושים חיוביים או גם שליליים, מוארים וגם אפלים.
הדיכוטומיה הזאת בין טוב לרע, בין הצד החיוני של הכוח לזה האפל והפתייני, מודגשת בכוונה תחילה באמצעות התלבושות. אבירי הג'דיי, אותם נזירים המקדישים עצמם ל"כוח" כדי לפזר שלום ואחווה ברחבי הגלקסיה, עוטים על עצמם סחבות - פשוט כך. הג'דייז אמורים להיות צנועים, מאוזנים ומרוסנים, והמלבושים הדהויים והמוזנחים שלהם - טוניקה בצבע בז' ומעין חלוק חום ארוך - מבטאים זאת היטב. מולם ניצבים הסטורמטרופרים עם מדיהם הנוקשים המוקפדים הלבנים, ומעליהם מנהיגם דארת' ויידר, הלורד האפל עם התלבושת השחורה משחור שלו: אפודה, גלימה וקסדה.
הבידול בין הטוב לרע נשמר גם ברמת החומריות, כשהתלבושות של אבירי הג'דיי עשויות בדים טבעיים ככותנה, צמר, משי, פשתן, או כאלה המדמים בד טבעי; ומולם ניצבים דארת' ויידר וחייליו הלבושים בביגוד מפוליאסטר קשיח ופיברגלס. המסורת העיצובית הזו נשמרה לאורך כל סרטי הסדרה, וכך גם בטרילוגיה הנוכחית, שבה מעצב התלבושות מייקל קפלן עדכן את הקולקציה האפלה בהשראת מעצב האופנה הצרפתי טיירי מוגלר.
השמטעס שאיתם מסתובבים אבירי הג'דיי ברחבי הגלקסיה לא ממש מחניפים למי שרוצה לדפוק הופעה, אבל דווקא הם אלו שמשכו את השחקן הבריטי הוותיק אלק גינס לתפקיד של אובי וואן קנובי ב"מלחמת הכוכבים" (1977). "ג'ורג' (לוקאס) רצה שהוא ייראה קצת כמו נזיר וקצת כמו סמוראי", סיפר מעצב התלבושות ג'ון מולו, "היו בעיות ללהק את גינס, אז הוא הציע שאפגוש אותו עם כמה משרטוטי התלבושות, ואיכשהו זה הצליח".
קארי פישר היתה בסך הכול בת 21 כשהצטרפה להפקה ההיא. היום אנחנו יודעים על הרומן הסוער שניהלה עם הריסון פורד מאחורי הקלעים, וגם על חיבתה הגדולה לסמים. תמימה היא לא היתה, בניגוד לרושם שאפשר היה לקבל משמלת הגולף הצחורה והצנועה שלה, והתסרוקת הילדותית שנקראת על שם דמותה, הנסיכה ליאה. ההופעה של פישר בתור הצעירה המיוחסת והמרדנית הקנתה לה תהילת עולם, כמו גם לתחפושת שלה, שאומצה על ידי נשים רבות כל כך לאורך השנים.
כשהשחקנית הרגישה בשלה לגלות את המיניות שלה על המסך, היא ביקשה להראות למעריצים את האור, וגם האת העור. בקשתה התקבלה ב"שובו של הג'דיי" (1983) – הסרט השלישי בטרילוגיה הראשונה – כשליאה נלכדת ומוחזקת בכוח על ידי החייזר השמנוני ג'אבה ההאט, היא עוברת ללבוש מעין ביקיני מוזהב שחושף הרבה יותר מטפחיים.
הארכיפושע הרוטט נוהג בליאה כשפחת מין, והתגובה ההורמונלית של מיליוני בני נוער מחוצ'קנים מול מראה הנסיכה בלבוש החושפני היתה בלתי ניתנת להכחשה. אפשר לגלות שההופעה הלא מלכותית של הנסיכה בלבוש מינימלי מסתיימת באימפקט מקסימלי, כשהיא חונקת למוות את ג'אבה הגועלי באמצעות שלשלאות הברזל בהן נכבלה. יש מי שראה ועדיין רואה בכך ביטוי של פמיניזם פראי וכוחני, מהסוג שיש ליישם כנראה גם מול הארווי ווינסטין וטורפים חלקלקים אחרים בימינו. אגב, לימים הוצע הביקיני המקורי מהסרט למכירה פומבית ונרכש בתמורה ל-96 אלף דולר. חתיכת אקססורי.
14 שנה אחרי "שובו של הג'דיי", התחדש הפרנצ'ייז של "מלחמת הכוכבים" עם טרילוגיית הפריקוולים, שבניגוד לקודמתה התבססה על המון גרפיקה ממוחשבת וצילומים על רקע מסך ירוק. אל מול עבודת הטכנאים והמתכנתים, התבקשה המעצבת הבריטית טרישה ביגר ליצור תלבושות מורכבות לשחקנים בשר ודם. הבידול בין אבירי הג'דיי והופעתם הפשוטה לדמויות הנבלים וקוד הלבוש הנוקשה שלהם נותרו בעינם, אבל האתגר הגדול הפעם היה להלביש את נטלי פורטמן, שירשה את מקומה של פישר כשחקנית הראשית, בדמותה של המלכה פאדמה אמידאלה מהכוכב הפסטורלי נאבו. עם גרדרובה של יותר ממאה שמלות לה ולמלוותיה, אפשר לקבוע שהוזמנו המון גלילי בדים. הרבה יותר ממה שנדרש לביקיני המוזהב ההוא.
ביגר וצוותה עמלו קשה על הקולקציה של פאדמה והפמליה שלה, בהתאם לחזון של מעצב ההפקה איאן מקייג, שראה את נאבו כתרבות עתיקה ומסורתית, והגה את הופעת הנשים המנהיגות אותה כדמויות ביצירותיהם של האמנים הפרה-רפאלים מאנגליה של המאה ה-19. בנוסף, ניכרות ההשפעות של תרבויות המזרח הרחוק על המלבושים של פאדמה – מוטיבים משמלות חתונה מוזהבות מקוריאה ומונגוליה, ובדים אדומים בוהקים שהיו נהוגים באימפריה הסינית.
המשימה המאתגרת מכולן היתה שמלת כס המלכות שפורטמן לובשת ב"אימת הפנטום" (1997) – תלבושת מרובת שכבות שיצירתה עלתה כ-60 אלף דולר, וכללה עבודה של כשישה שבועות בסך הכול. המפרט כלל לבוש תחתון מורכב שנתפר לפי מידת גופה הזעירות של השחקנית, ומעליו קרינולינה מפלדה שנועדה לשאת את השמלה הכבדה. נורות ענק עשויות פרספקס שולבו גם הן בתלבושת הגרנדיוזית, מה שאילץ את ביגר לשנות את חומר הגלם של השמלה מקטיפה למשי, בגלל השפעת התאורה על המרקם. כל כך הרבה עבודה, מחשבה וכסף הושקעו בשמלה אחת מני רבות שלובשת פאדמה בטרילוגיה – הכול כדי לבנות את דמותה כבעלת עומק היסטורי, כובד משקל וממלכתיות.
שמלת הכס של פאדמה היא אחת ומיוחדת, ומטבע הדברים היא אינה זוכה לפופולאריות של חתיכות הפלסטיק שמרכיבות את השריון של חיילי הסער. קצת מטריד כשמגלים שעיצובו של השריון, כמו גם של נושאי תפקידים אחרים באימפריה האפלה ושל דארת' ויידר עצמו, נוצרו בהשראת צבא גרמניה: מדים ומגפיים של יחידת הפרשים הפרוסים, כובעי מגבעת נאציים וכמובן קסדות וורמאכט. ביקום של "מלחמת הכוכבים", הנגוע בפאשיזם, הגיוני כי אלו הם פריטי הלבוש הנפוצים ביותר בגלקסיה. מה שפחות הגיוני הוא הזליגה שלהם למציאות העכשווית, שגם בה בסופו של דבר כולם מיישרים קו, אבל בהסכמה. על פי צו האופנה.
______________________________________________________
ואיך נראית רונית יודקביץ' בלי איפור?