פרטיות או בטיחות: האם נכון לעקוב אחרי הטלפון הנייד של ילדינו?

הטלפון הנייד יכול לחשוף את ילדינו לתכנים נוראיים ולסכנות, אך האם זו סיבה לפגוע בכבודם ובפרטיותם? ההורים ששאלנו חלוקים בדעותיהם ומה איתכם?

גלי לויטה ליבוביץ

|

20.12.17 | 08:41

על מה מדברים שם בקבוצות של הילדים? (צילום: Shutterstock)
על מה מדברים שם בקבוצות של הילדים? (צילום: Shutterstock)
צילומי מסך של קבוצה של בני 10 שפלשו אליה מספר בני נוער
צילומי מסך של קבוצה של בני 10 שפלשו אליה מספר בני נוער
בקבוצת הספינרים המצב לא שונה במיוחד
בקבוצת הספינרים המצב לא שונה במיוחד
יום אחד הצצתי בטלפון של בני בן ה-10 וחשכו עיניי. אחת מקבוצות הווטסאפ אליה היה מחובר יחד עם כל חברי כיתתו כללה תוכן פוגעני, מזלזל וחלקו בעל אופי מיני. לאחר בדיקה מקיפה, הבנתי כי ילדים בני 17 מאזורים שונים בארץ, שולחים לינקים תמימים שעטופים בתוכן כמו: "הצטרפו לקבוצת הספינרים של הכיתה" (זה היה טרם עידן הבייבלייד) לילדים הקטנים מהם. הבן שלי וחבריו לכיתה ראו ששאר חברי הכיתה בקבוצה ולחצו על הלינק, דבר שגרם להם במיידית להיחשף לתוכן איום ולתמונות לא ראויות בלשון המעטה.

 

באותו הרגע עדכנתי את ההורים ואת המורה, הוצאתי את הבן שלי מהקבוצה ומקבוצות דומות שהיה חבר בהן והושבתי אותו לשיחה. לא כעסתי, אלא הסברתי. תיווכתי לו את המקרה ואת ההתנהלות הרצויה בעולם הווירטואלי. אני מאוד סומכת עליו ויודעת שהוא קיבל מאיתנו בסיס ערכי וחינוכי טוב, אבל משהו שם בחוץ ובמרחב הווירטואלי לא נותן מנוח. אני מרגישה שבשלב זה בחייו הוא חייב תיווך שלי לתוכן ומידע אליהם הוא נחשף לראשונה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא הייתי מציצה.

 

איך שומרים על האיזון בין שמירה על פרטיותו של הילד לבין הרצון שלנו להגן עליו והאם השליטה המלאה בעולם הדיגיטלי מהווה פלישה לפרטיות בדיוק כמו חיטוט במגירות או ביומן האישי?

 

דרור בלומנטל ובתו: "מודע לכל מילה, פסיק או תמונה שהיא מעלה" (צילום: דרור בלומנטל)
    דרור בלומנטל ובתו: "מודע לכל מילה, פסיק או תמונה שהיא מעלה"(צילום: דרור בלומנטל)

     

    אז לעקוב או לא לעקוב?

    לעקוב: "ילד הוא רק ילד והפלאפון הוא כלי שמיועד למבוגרים. אין להם את שיקול הדעת של מה נכון ומה לא, גם לא בגיל העשרה והצבא. נכון שבגיל מסוים אנחנו חייבים לשחרר ולתת להם לטעות, אבל בשביל הסיכוי שהם יעשו טעות שתצלק אותם לכל חייהם או גרוע מכך, תפגע בהם ותשאיר אותנו ההורים מצולקים - עדיף לתת את המכשירים האלה עם מגבלות ותחת מעקב מאשר לבכות אחר כך. ברוב המקרים מספיקה הידיעה שעוקבים אחריך, כדי למנוע ממך לפעול לא נכון".

    דורית הלפרין, אמא לארבעה: שלישייה בני 8 ובת 5.

     

    לא לעקוב: "הילדים שלי מקבלים ושולחים הודעות אישיות ומנהלים שיח בו אני לא אמורה לקחת חלק ולכן, אני לא מתקינה אפליקציות מעקב או מחטטת בחדרים שלהם. בעיניי מדובר בחוסר כבוד וחדירה לפרטיות. חשוב לי להיות כן להיות מעורבת יותר אבל בדרך מכובדת. מדי פעם ובהפתעה, אני מבקשת מהילד הגדול לעיין בתוכן אשר בטלפון יחד".

    שירלי בשן, אמא שלושה, בני 15, 12 ו-6.

     

    לעקוב ולא לעקוב: "אני בעד אפליקציות מעקב שמאתרות את מיקום הילד ושומרות על בטחונו ופחות תומכת באפליקציות אשר מדווחות על כל מה שהוא עושה או אומר. אני חושבת שאת מה עושה האפליקציה שמטרתה לאתר תוכן פוגעני, אני יכולה לנסות לעשות באמצעות תקשורת טובה. צריך להבין שלעתים ילדים צריכים להחביא מאיתנו ההורים חלק מחייהם. במידה ואחת הבנות תזדקק לעזרה, הן יודעות שאני כאן עבורן תמיד".

    אודליה אלכסנדרוביץ, אמא לשלוש בנות בגילאי 15, 12, 7.

     

    לעקוב: "בכל הנוגע למיקומו של הילד - אין צורך בפרטיות. אני חושב שאפליקציות המאפשרות להורה לדעת בכל רגע היכן הילד נמצא, הכרחיות ובכל גיל. כך נוכל לעזור בעת מצוקה וגם לדעת היכן הילד כשנגמרת הסוללה. לגבי תוכן פוגעני - הדבר תלוי גיל. כאשר מדובר בגילאים צעירים חשוב שההורה ידע מה קורה בקבוצות הווטסאפ ויקבל מידע לגבי השיח שמנהל הילד. אנחנו חווינו פעם שפה לא יפה באחת הקבוצות של אחד הילדים ורק מודעות שלנו הצליחה לעצור את השטף ולתווך את הנושא לילד".

    חמי פורת, אב לארבעה בגילאי 12, 10, 8 ו-5.

     

    לא לעקוב: "אני לעולם לא אחטט במגירות של הילדים או אתקין אפליקציית מעקב, בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שיעשו את זה לי. האפליקציות הללו הן בבחינת אזיקים ששמים על ידי הילדים. מדובר בהפרת האמון הבסיסי שיש בין הילד להורה, במיוחד כאשר הילד לא יודע. תחשבו שבן זוגכם היה מציץ לכם בטלפון או ביומן ולא היה מספר לכם על כך - איך הייתם מרגישים? חוסר כבוד וזלזול. אותו הדבר בדיוק כאשר מדובר בילד שלכם. אני לוקחת סיכון מחושב כאשר אני שמה את ביטחון הילדים שלי אל מול השמירה על פרטיותם ועל כבודם. אני מודעת לכך".

    ורד ליון-ירושלמי, אמא לשלושה בנים בני 14, 22, 25.

     

    "גם ההורים שלנו קראו את היומן שכתבנו"

    "תפסיקו לקדש את פרטיותו של הילד במאה אחוז. תציצו, תחטטו, תחפשו סמים במגירות, תורידו אפליקציות, תדעו היכן הם נמצאים בכל רגע", אומרת ד"ר סוזי קגן, אמא לארבעה ילדים בני 8, 16, 19 ו-21, מטפלת רגשית באוניברסיטת בר אילן ומתמחה בתחום מדיה חברתית של בני נוער וילדים. "העולם כיום הרבה יותר מסוכן מאשר היה. אם בעבר נער היה צריך לצאת מהבית, לגשת לספריית הוידאו ולשכור סרט פורנו, כיום ילדה בת 4 שצופה בתמימות בסדרה 'דורה' באינטרנט - עלולה להיחשף לפתע לתוכן מיני או אלים. תתפלאו לשמוע, אבל גם ההורים שלנו קראו את היומן שכתבנו ובדקו מה יש לנו בחדר, כשלא היינו בבית".

     

    "לילדה שלי כרגע אין פרטיות בכלל. אני יודע את סיסמת הכניסה שלה לטלפון הנייד, הממוקם בעמדת הטעינה המשפחתית בסלון, עוזר לה להוריד משחקים ומודע לכל מילה, פסיק או תמונה שהיא כותבת או מעלה", מסביר דרור בלומנטל, אבא לארבע בנות - 8, תאומות בנות 5 ותינוקת בת 3 חודשים וסמנכ"ל שיווק בשילדרן - חברה העוסקת גם בבריונות ברשת.

     

    "בגילאים הצעירים חובה לדעתי לעקוב אחרי הילדים וזאת לאור הסיכונים הקיימים ברשת ויש לא מעט. ישנו חלון זמן עד גילאי 13-14, בו יש לנו את האפשרות לחנך לאזרחות דיגיטלית טובה ולגרום להם להבין את ההבדל בין טוב ורע בחיים בכלל וברשת בפרט. הם חייבים להבין שישנם מתחזים, את המשמעות של פרסום תמונה 'רק' לחבר הכי טוב, למה יכולה לגרום המילה הכתובה ואת ההשלכות של כל דבר שהם עושים או כותבים, החל מדיבור עם אדם זר ברחוב ועד לשיח ברשת עם אדם אותו הם לא מכירים או חושבים שהם מכירים".

     

    "הורים - צאו מהבורות", קוראת ד"ר קגן. "עד גיל 18 חייבים להיות חלק פעיל בחיים של ילדינו גם במחיר פגיעה בחופש ובפרטיות שלהם. הם חשופים לתכנים מאוד קשים ברשת, החל מפדופיליה ופורנו - והכרחי שנתווך וגם נכיר את עולמם המורכב ממסכים. אדם מבוגר מבין את הסכנות רגע לפני שהן מתרחשות, בניגוד לילד שלא תמיד מודע להשלכות. הילדים שלי יודעים שאם הם רוצים שאני ארכוש את הטלפון הנייד ואשלם את החשבון - הוא חייב להיות מולי כמו ספר פתוח בכל גיל וכי אני יודעת מה קורה איתם בכל רגע נתון".

     

    הילדה שלי שאלה אותי פעם האם אני רואה את כל ההודעות שהיא שולחת", מוסיף בלומנטל. "אמרתי לה שכן. יחד עם זאת, הסברתי לה שאני לא מתעניין בכל ההתכתבויות שלה עם החברות. אני רוצה רק להגן עליה מפני פוגענות או בריונות, בדיוק כפי שהייתי עושה אם מישהו היה עושה עליה חרם או מרביץ לה בבית הספר. אני לא חושב שיש פה פגיעה בכבודה, אלא הגבלה מסוימת של החופש שלה וזה בסדר. היא ילדה".

     

    ורד ליון ירושלמי, אמא לשלושה: "האפליקציות הן בבחינת אזיקים ששמים על ידי הילדים" (צילום: דנה בר סימן טוב)
      ורד ליון ירושלמי, אמא לשלושה: "האפליקציות הן בבחינת אזיקים ששמים על ידי הילדים"(צילום: דנה בר סימן טוב)

       

      קרוב רחוק: אפליקציות מעקב לכל מצב

      קיפרס: מתריעה בפני מילים פוגעניות, מזהה חזרה של משפטים, הטרדות, שעות לא סבירות לשליחת הודעות ועוד. אמורה להגן מבריונות ויכולה לאתר את מיקומו של הילד.

       

      Bosco: מנתחת את אופן הדיבור של הילד, במטרה להציג את מצב רוחו. יכולה להתריע על אירועים חריגים כגון: סוללה העומדת להתרוקן, חברים חדשים ברשת, חרמות ועוד.

       

      Trusted Contacts: אפליקציה של גוגל המאפשרת להורה לדעת היכן נמצא הילד, גם כאשר הוא עצמו לא יכול לענות לטלפון.

       

      LIFE 360: מאפשרת מעקב הדדי על ידי איתור מיקומו של הטלפון הנייד של הילד ושל ההורה. לחיצה על כפתור בעת חירום או מצוקה מזעיקה את החברים שהוגדרו לכך מראש.

       

      Shieldren: אפליקציה שתושק בקרוב, המאפשרת להורים לקבל מידע עדכני בנוגע לפעילות הדיגיטלית של הילדים. מתריעה בכל פעם שהילד עלול להיות בסכנה, החל מהתעללות, בריונות, פדופיליה, חשיפה לפורנו, שיח על הפרעות אכילה ומידע על התגובה של הילד ולמי הוא פונה.

       

      דר' סוזי כגן: לרגל, אך לשמור על כבוד הילד (צילום: יעל אפשטיין)
        דר' סוזי כגן: לרגל, אך לשמור על כבוד הילד(צילום: יעל אפשטיין)

         

        תעקבו בחוכמה

        ד"ר סוזי קגן מסבירה לכם איך לקיים מעקב בצורה מתוחכמת

         

        • חינוך לשיתוף בגיל מוקדם: הרגילו את הילד לנוכחותכם בחייו, גם הווירטואלים, החל מגיל צעיר, במטרה להמשיך ולהיות שם גם כמה שיותר.

         

        • התנדבו לשמש נהג תורן בכל הזדמנות: לא תאמינו כמה מידע תוכלו לקבל בנסיעה בה שותפים הילד וחבריו. עשו את עצמכם שאתם עסוקים בעניינים אחרים ובפועל - הקשיבו לכל מילה.

         

        • שקלו מילים: לא צריך להעיר על כל מילה. אם החברה שלה אמרה לה - "מעצבנת" או שהיא עצמה התעצבנה, לא קרה כלום. כל עוד לא מדובר בחרם כיתתי, במילים פוגעניות או בעלי אופי מיני, במתחזים או במצב שעלול לסכן חיים, אל תתערבו.

         

        • מציצנות בסתר זה בסדר: חשוב לשמור על כבוד הילד ויחד עם זאת גם לרגל. הילד שלכם מתרועע עם קבוצת חברים חדשה? אתם שמים לב שמשהו אצלו אינו כשורה? אל תקימו מיד קול צעקה, אלא בדקו באמצעים העומדים לרשותכם מה עובר עליו רגע לפני שאתם ניגשים לשוחח איתו.

         

        • השתמשו בכלים העומדים לרשותכם ללא חשש: אפליקציות, הצצה בטלפון, תוכנות לזיהוי פדופילים או מילים פוגעניות גם במחשב. השתמשו בכל מה שאפשר כדי להגן על הילדים ולתווך להם את העולם החדש-ישן בו כולנו חיים.

         

        בעולם הפיזי והווירטואלי בו אנו חיים, חשוב לאזן בין הפרטיות של הילד לבין הצורך שלנו להגן עליו. כל עוד אנו שומרים על כבוד הדדי ומתווכים לילד את האתגרים מולם הוא מתמודד, במיוחד בגילאים הצעירים, הוא ידע להתמודד איתם טוב יותר. האפליקציות אותן סקרתי מיועדות למגוון גילאים שנותנות בטחון להורה - מודה. רובן מתמקדות בגילאי בי"ס יסודי וחטיבות ביניים. ההתקנה שלהן מחייבת שיתוף פעולה עם הילד, שעלול לגלות את האפליקציה או להסיר אותה בטעות. בגילאי תיכון ייתכן ונתקל בהתנגדות גדולה יותר לחדור למרחב הפרטי, כולל שימוש בטלפון הנייד והתקנת אפליקציות מסוג זה. יחד עם זאת, הכנה מתאימה בגילאים הצעירים, כולל מעקב מסוים באמצעות הטלפון הנייד, שיח כן ופתוח, הקשבה פסיבית לשיחות עם חברים ועוד, ישמשו בסיס איתן ויעניקו להם כלים למהלך החיים.

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד