"... מצרים: לא
ברית המועצות : כן
בריטניה: נמנעת
ארצות הברית: כן
יוגוסלביה: נמנעת"
היום לפני 70 שנה התקבלה החלטה מספר 181 של עצרת האו"ם, "החלטת כ"ט בנובמבר". עצרת האומות המאוחדות, במקום מושבה אז בצפון רובע קווינס בניו יורק, קיבלה את התוכנית לחלוקת שטחה של פלשתינה המנדטורית לשתי מדינות – יהודית וערבית - החלטה שנחשבת לאחד האירועים החשובים בתולדות הציונות, וכזו שסללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהקמתה של מדינת ישראל.
ההחלטה הוכרעה ברוב של 33 קולות (13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה). מי שהקריא את שמות המדינות בזו אחר זו, בקול שהידהד אותו יום במקלטי הרדיו של הישוב היהודי הדרוך וחרוט בזיכרון הקולקטיבי של המדינה - היה נשיא העצרת, הדיפלומט הברזילאי אוסוולדו ארניה.
ברחבי הארץ קרואים על שמו, בין היתר, כיכר קטנה בירושלים, רחוב במתחם שרונה בתל אביב ורחוב בקרבת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. אך מי בדיוק היה הדיפלומט הברזילאי שקולו הכריז על הקמת מדינת ישראל?
עו"ד וחבר של הנשיא
אוסוולדו ארניה נולד ב-15 בפברואר 1894 בעיר אלגרטה בברזיל. בשנת 1916 סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת ריו דה ז'נרו. עם סיום לימודיו, עבד כעורך דין ויצר קשר אישי עם ז'טולי ורגאס, עורך דין בעצמו ומי ששימש לימים כנשיא ברזיל.
ב-1925 פתח ארניה בקריירה פוליטית, מונה לראש עיר ובהמשך לסנאט של מדינתו. בפעם הראשונה שעלה חברו ורגאס לשלטון היה זה לאחר ההפיכה הצבאית בברזיל ב-1930. ארניה סייע לוורגרס בזמן ההפיכה בניהול משא ומתן עם נציגי הצבא, מה שהוביל לבסוף להכרזה על ורגאס כנשיא.
ורגאס, שניסה תחילה את כוחו בקריירה צבאית, והפך לפוליטיקאי שהתנגד לקומוניזם, לא שכח את העזרה שקיבל מארניה ומינה אותו למושל מדינת ריו גראנדי דו סול, ובהמשך לשר אוצר. המשרה הבכירה הבאה שקיבל ארניה הייתה של שגריר ברזיל בארצות הברית. ארניה כיהן כשגריר בין השנים 1934 ל-1938. בשנת 1938 מונה לשר החוץ, ופיתח קשרים אישיים טובים עם נשיא ארצות הברית רוזוולט.
ויזות ליהודים בצרפת הכבושה
ארניה אף לקח חלק בישיבות שרי החוץ של מדינות אמריקה הלטינית בשלבים הראשונים של מלחמת העולם והמליץ לנתק את הקשרים עם גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן. במהלך המלחמה, שגריר ברזיל בצרפת ולימים חסיד אומות העולם, לואיס מרטינס דה סוסה דנטאס, ניצל אישור כללי שקיבל מארניה להנפקת ויזות, מבלי שהלה יידע כי הויזות מיועדות להצלת יהודים. בעזרתן של ויזות אלו, הצליחו מאות יהודים לקבל ויזות ולברוח מצרפת הכבושה.
ב-29 בנובמבר 1947 עמד ארניה בראש הישיבה בה הצביע ארגון האו"ם על קבלת תכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל. אוסוולדו לא רק ניהל את ההצבעה - הוא גם פעל לדחות אותה בשלושה ימים במטרה לאסוף יותר קולות שיעזרו להעביר את ההצעה. פועלו זיכה אותו במועמדות לקבלת פרס נובל לשלום בשנת 1948. יחד עימו היה מועמד לנובל מהטמה גנדי, שנרצח לפני סיום ההליך, ובסופו של דבר הפרס לא הוענק כלל באותה שנה.
למרות פועלו הרב, רבים בעולם מכירים את השם שלו היום דווקא בזכות המנה הקרויה על שמו - פילה אוסוולדו ארניה - מנה ברזילאית מסורתית של פילה מיניון עם שום מטוגן המוגש עם אורז ותפוחי אדמה, שארניה נהג להזמין קבוע בארוחות הצהריים שלו במסעדה.
הפטיש הועבר לקיבוץ בישראל
ב-1951 שב ורגאס לכהונה נוספת כנשיא ברזיל, וארניה חזר לכהן כשר בממשלתו. ב-1954 התאבד ורגאס בירייה, והשאיר מכתב בו הצהיר: "אני עוזב את חיי כדי להיכנס להיסטוריה". עם התאבדותו של ורגאס, התפטר ארניה ופנה לעסקים פרטיים, אך החיידק הפוליטי לא עזב אותו, והוא שב לשמש כנציג ברזיל באו"ם לבקשת נשיא ברזיל דאז ז'וסלינו קוביצ'ק.
בשנת 1960, בגיל 66, מת ארניה בריו דה ז'נרו. את הפטיש וטופס הרישום מההצבעה מסרו בניו של ארניה שש שנים לאחר מותו לקיבוץ ברור חיל, שנוסד על ידי יוצאי ברזיל בצפון הנגב. טופס ההצבעה המקורי הועבר בהמשך למשמורת בגנזך המדינה.
______________________________________________________
מה הייתה תקוותו של נפתלי הרץ אימבר, ואיך נעשתה המנון לאומי:
