כשהאוצרת יערה קידר נכנסה לראשונה אל ארון הבגדים של השחקנית המנוחה רונית אלקבץ, היא נדהמה לגלות ארכיון מסודר של למעלה מ-500 פריטי לבוש ואביזרים, שהמתינו לה עטופים בניירות משי ובסרט שעליו כתוב שם המעצב, השנה בה נלבשו, וההפקה בה צולמו. עוד בחייה הבינה אלקבץ את כוחם של הבגדים שלבשה על שטיחים אדומים, בטקסי פרסים ובהפקות קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, אבל כעת מתברר כי הבינה גם את חשיבות שימורם לטובת הדורות הבאים והמורשת. ייתכן אפילו שאלקבץ קיבלה על עצמה בהכנעה את התואר "אייקון אופנה" שהוצמד לה, ורצתה לסייע מראש על מלאכתם של מי שיהפכו את ארונה הפרטי לצוואתה האופנתית.
"אני רוצה להודות לרונית שאספה במשך 30 שנה באדיקות וכישרון רב, את כל מה שהיה צריך להיות בתערוכה", אמר הבוקר אחיה, שלומי אלקבץ, המנהל האמנותי של התערוכה. "הכול היה פשוט שם, מוכן ועטוף. והיתה שם כוונה, וזה מאוד מעניין שמישהו מייצר אוסף וארכיון. התרבות הישראלית אינה תרבות של ארכיונים, היא תרבות של להשתמש ולזרוק".
"אצל רונית הכול היה מוקפד, מגוהץ ונקי, עם נייר משי וסרט שכתוב עליו, למשל, שמלה בעיצוב גדעון אוברזון לטקס פרסי אופיר ב-2001 (שבו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "חתונה מאוחרת", א"י), או תכשיט בעיצוב ישראל טגורי, שענדה לטקס שבו זכתה בפרס שחקנית השנה על תפקידה בסרט 'ביקור התזמורת'", מספרת קידר, שאצרה את התערוכה "ז'ה טם, רונית אלקבץ", שנפתחת הערב במוזיאון העיצוב חולון. "היה מדהים לגלות את הארון הזה. אני לא מכירה אף אדם שעושה את זה, ואני מתעסקת עם בגדים ואוספים שנים רבות. לצד הבגדים היא שמרה גם קטעי עיתונות, תסריטים, סרטוני וידאו - זו תודעת שימור יוצאת דופן".
"אני לא מיסטיקן", אמר הבוקר נרגש אבנר ישר, בעלה של אלקבץ במסיבת העיתונאים לרגל הפתיחה. "אם רונית היתה באה לבקר בתערוכה, בטח היו לה מעט הערות, אבל היא היתה מרוצה. אם היא שמרה ארכיון כזה גדול, התערוכה היא מתנה נהדרת שאנחנו נותנים לה היום".
כפי שחשפנו ב-Xnet, , התערוכה "ז'ה טם, רונית אלקבץ" (נעילה: 30 באפריל 2018) נפתחת שנה וחצי לאחר מותה של השחקנית ממחלת הסרטן בגיל 51, ולא במקרה ההשקה מתקיימת בדיוק היום, 27.11, יום הולדתה ה-53 של אלקבץ. התערוכה מוצבת בשתי קומות המוזיאון, ובמקביל, יוצגו באולם "המעבדה" בימי הפעילות סרטים בכיכובה ובבימויה של אלקבץ. במרכז התערוכה יוצגו כ-200 פריטי לבוש, תכשיטים ואביזרי אופנה מארונה של אלקבץ, כמו גם מהפקות בהן השתתפה, וכן תצלומי אופנה בהשתתפותה, קטעי וידאו מסרטים בהשתתפותה ובבימויה, לצד סרטונים שנוצרו במיוחד לתערוכה. אחד מהסרטונים צולם רק לפני כשבועיים במרוקו על ידי שלומי אלקבץ והאמן דוד עדיקא. כל הפריטים בתערוכה ייכנסו בהמשך לאוסף הקבוע של המוזיאון, שמחזיק כיום גם באוסף בגדי הים של חברת גוטקס.
"התערוכה נולדה מתוך אוסף הבגדים של רונית, אבל היא הפכה לסיפור על יצירה, קולנוע, חלומות, ועל האופן בו בגד נושא איתו זיכרון, אבל גם יכול לבנות זהות", מסבירה קידר. "לבגדים של רונית היה תפקיד נוסף מעבר לכסות ולהפוך אותה ליפה יותר - היתה להם משמעות סימבולית ורגשית, מקור לכוח ולעוצמה". על התערוכה עבדה קידר בצמוד לשלומי אלקבץ, אחיה הצעיר של רונית, במאי ומורה לקולנוע, החתום על הניהול האמנותי של התערוכה. השניים הכירו דרך חבר משותף, לאחר ששלומי ביקש להתייעץ עם קידר לגבי אוסף הבגדים של רונית, שנותר בדירותיה בתל אביב ובפריז.
ההתייעצות התגלגלה לכדי תערוכה, וקידר יצאה לחיפושים אחר פריטים איקוניים נוספים שבהם צולמה אלקבץ - חלקם הושאלו לתערוכה מבתי אופנה בינלאומיים, כמו לנוון בעיצוב אלבר אלבז, שהיה חברה הקרוב של אלקבץ והלביש אותה במספר הזדמנויות לשטיח האדום ולערב הפתיחה של שבוע האופנה TLV בשנת 2015; או המעצב כריסטיאן לקרואה, שאלקבץ לבשה מספר שמלות בעיצובו בעבודת הווידאו "ציון" של האמן ג'וזף דדון. "תהליך האיתור והאיסוף היה ארוך", אומרת קידר ומגלה כי, "לטובת השמלות של לקרואה נסעתי לארכיון שלו בפריז, כי הם לא ידעו בדיוק איזה שמלה היא לבשה, והארכיון שלו לא מקוטלג על פי שנים. הייתי צריכה לנבור בכל תצוגה בין השנים 1998 ל-2006, עד שזיהיתי את שתי השמלות מהעבודה".
בתערוכה מוצגים גם פריטים נדירים ששמרה אלקבץ, כמו פרויקט הגמר שלה במגמה ללימודי אופנה בתיכון, שנמצא בבית הוריה, חולצת טי עם קרע אבלות שלבשה בסרט "שבעה", או חצאית לבנה בעיצובו של אלבר אלבז ללנוון, שלבשה בחתונתה ב-2010 לאדריכל אבנר ישר - אותה החצאית שנקרעה לעיני המצלמות כשעלתה לקבל את פרס הסרט הטוב ביותר על "גט" בטקס פרסי אופיר ב-2014.
לדברי קידר, אלקבץ היתה מעורבת בכל האספקט החזותי של עיצוב התלבושות בהפקות בהן השתתפה, כך אמרה בעבר ל-Xnet גם מעצבת התלבושות לי אלמביק, שעבדה בצמוד לאלקבץ בסרט "גט".
מבין כל תערוכות האופנה שנעשו עד כה בישראל, ז'ה טם היא השלמה והמרהיבה ביותר, בזכות ההצבה הייחודית ועושר המוצגים. המבקרים בתערוכה יפגשו בכניסה את שמלת השמש בעיצובו של אלבר אלבז, שלבשה אלקבץ בשבוע האופנהTLV ב-2015, כשסביבה פרוסים פרחים אדומים שיצר לתערוכה המעצב ויקטור (ויוי) בלאיש, המסמלים את הפרח שנתלה על ראשה. אבל הדרמה הגדולה מתחוללת בקומה השנייה, שם יצרו אלקבץ וקידר גשר ארוך המוביל אל קיר ובו תלוי באור ניאון הכיתוב This is not cinema, המרמז כי זהו אינו עוד תפקיד בפילמוגרפיה של אלקבץ, כשתחתיו מוצג וידיאו ארט המדמה את קו החוף ואת הגלים הנשברים, כמו החיים עצמם.
קידר עבדה גם עם מעצבי אופנה מקומיים על התערוכה. המעצב רונן לוין, למשל, יצר בשיתוף עם חברה להדפסות דיגיטליות שחזורים של שמלות איקוניות של דמויות שגילמה אלקבץ בסרטים, כמו השמלה הפרחונית שלבשה דינה בסרט 'ביקור התזמורת', או שמלה בדוגמת זיגזג שלבשה פנינה בסרט 'שחור'. "נוצרו לתערוכה עוד מספר שיתופי פעולה", מספרת קידר, "המעצבים יניב פרסי ובטי אלדד תפרו ארבעה דגמים שרונית הזמינה מהם לפני מותה ומעולם לא זכתה לקבל, ואילו המעצב ויקטור (ויוי) בלאיש תפר שמלות מחווה לשני התפקידים האחרונים והבינלאומיים שרונית היתה אמורה לגלם: דונה גרציה נשיא ומריה קאלאס".
קידר, החיה ופועלת בניו יורק, היא אוצרת ומלמדת ב-NYU על אופנה וקולנוע במוזיאונים ובתרבות. העבודה על "ז'ה טם" היתה שונה מהתערוכות שאצרה עד כה, הן בהיקפה והן במהותה, כתערוכה על פרסונה ציבורית ולא על תמה אופנתית. "נכנסתי לעבודה על התערוכה עם דימוי מסוים על רונית, זה של האישה הגדולה מהחלומות לבושה בשחור", היא אומרת לסיכום. "אבל גיליתי אישה עם חוש הומור, שאהבה לחייך ולצחוק, וגיליתי גם את העשייה החברתית של רונית, שהיתה נשיאת ארגון 'אחותי'. כשצללתי יותר ויותר אל תוך המחקר, נחשפתי לעומק ולניגודיות שבה, אשר באה לידי ביטוי גם בבגדיה - מצד אחד ג'ינס וטי שירט של זארה וקסטרו, ומהצד השני שמלות הערב של לנוון. רונית לא חששה לערבב בין היסטורי למודרני, בין שקוף לאטום, בין יקר לזול. הכול שזור יחד במלתחה שלה, שדרכה היא מספרת את הנרטיב שלה".
______________________________________________________
ואיך נראים שיאי הסטייל של גל גדות על השטיחים האדומים?
