השחקנית רות אסרסאי: "תפסיקו לומר לי 'כמה יפה נקלטת בארץ' נולדתי כאן!"

השחקנית המוערכת ('מטומטמת') לא הבינה מדוע מרגע שהגיעה לבמה התחילו אנשים לציין שהיא אתיופית 'עד שהבנתי ששורשיי לא סותרים את הישראליות שלי'

רות אסרסאי מתראיינת ל"לאשה" וחושפת את כל האמירות הכי מעצבנות שאפשר להגיד לאתיופים
צילום: ירון שרון
רות אסרסאי. "כשהגעתי לקדמת הבמה, כולם קראו לי אתיופית, אתיופית, אתיופית. סבבה, אין הרבה שחקניות שחורות בארץ, זה מושך תשומת לב, אבל אז אנשים התחילו להגיד לי: 'כיף לראות אנשים כמוך'. אנשים כמוני? זה הרתיח אותי" (צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)
רות אסרסאי. "כשהגעתי לקדמת הבמה, כולם קראו לי אתיופית, אתיופית, אתיופית. סבבה, אין הרבה שחקניות שחורות בארץ, זה מושך תשומת לב, אבל אז אנשים התחילו להגיד לי: 'כיף לראות אנשים כמוך'. אנשים כמוני? זה הרתיח אותי" (צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)
"אני אישה שחורה שהשורשים שלה באפריקה ואני צריכה להכיר אותם" (צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)
"אני אישה שחורה שהשורשים שלה באפריקה ואני צריכה להכיר אותם" (צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)

השחקנית רות אסרסאי החליטה לתקוף את הגזענות בחברה הישראלית מכיוון חדש וגאה. "הגיע הזמן שכולם ידעו שאתיופים זה הכי סטייל", היא אומרת. "תראי מה קורה עם המזון שלנו, קמח הטף שהפך ללהיט עולמי. הגנטיקה שלנו – נטולת מחלות. בשירה ובריצה אין לנו תחרות. אנחנו לא סובלים מנזקי שמש והעור שלנו לא מתקמט, אז אנחנו אף פעם לא נראים בגיל שלנו. ואנחנו צאצאי מלכת שבא".

 

בכל זאת, עד היום, כשהציגו אותך בתור "השחקנית האתיופית המצליחה", קשה היה לפספס שהתבאסת מזה

"היום אני יותר שלמה עם המקום הזה, זה אפילו גורם לי לחייך, אבל הייתה תקופה שהתעצבנתי כי לא הבנתי למה חשוב לציין מה העדה שלי. כאילו שלא רואים עליי שאני אתיופית, הרי אף אחד לא מתבלבל. נולדתי בארץ ולא התעסקתי בזה בכלל. רק אחרי שהגעתי לקדמת הבמה, הצבע שלי התחיל לקבל הרבה תשומת לב. כולם קראו לי אתיופית, אתיופית, אתיופית. סבבה, אין הרבה שחקניות שחורות בארץ, אז זה מושך תשומת לב, אבל אז אנשים התחילו להגיד לי: 'איזה יפה נקלטת'. מה נקלטתי? נולדתי פה! או 'כיף לראות אנשים כמוך'. אנשים כמוני? זה באמת הרתיח אותי. ישבתי עם עצמי וחשבתי: למה אני כל כך מתעצבנת? המסקנה שאליה הגעתי הייתה שברחתי מהשורשים שלי.

 

"ואז חברה המליצה לי לקרוא את הספר 'פרח המדבר' (האוטוביוגפיה של ואריס דירי, פליטה מסומליה שהפכה לדוגמנית באנגליה, ד"א). התמגנטתי לספר הזה, שעוסק במילת נשים ובמסע במדבר באפריקה, וחוויתי טלטלה. משם נפלטתי לדבר הזה שנקרא משבר זהות".

 

"מתכננת טיול שורשים לאתיופיה" (צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)
    "מתכננת טיול שורשים לאתיופיה"(צילום: דניאל קמינסקי, סגנון: שלו לבן)

     

    במה זה התבטא?

    "בגיל 28 התחלתי לשאול את ההורים שלי שאלות והם גילו לי דברים קשים מאוד, בין השאר על קרובי משפחה שמתו במסע ארצה, ועל מנהג מילת הנשים באפריקה, שכולם ידעו עליו. הזדעזעתי. כששאלתי אותם: 'איך לא אמרתם לי את זה קודם', הם ענו שכנראה לא רציתי לדעת. ובאמת לא ידעתי כלום על ההיסטוריה שלי, לא הפנמתי את המשמעות ואת סדר הגודל של מה שההורים שלי עשו, הלכו במדבר דרך סודן שלושה חודשים ועלו ארצה ב־1979 עוד לפני מבצע משה. אז הם היו בוגרי תיכון".

     

    ומה הם עושים היום?

    "אבא שלי עובד במפעלי ים המלח ואמא שלי יועצת קליטה במשרד הקליטה בבאר־שבע. הם עשו דבר כל כך לא מובן מאליו – נטשו הכל, באו ארצה ויצרו לחמשת הילדים שלהם עתיד מלא פריווילגיות. עברתי מסע של נבירה בעצמי עד שהבנתי שאני לא יכולה לברוח מזה. עם כל הכבוד לזה שנולדתי פה ואני חלק מהתרבות הישראלית, אני בכל זאת אישה שחורה שהשורשים שלה באפריקה ואני צריכה להכיר אותם. הבנתי שהתרבות שלי לא סותרת את הישראליות, ושחשוב לי לדעת עוד כדי לתכנן איך לגדל את ילדיי. למדתי על ההיסטוריה של אתיופיה ועכשיו אני מתכננת טיול שורשים".

     

    מכתב מפתיע

     

    אסרסאי, רווקה תל־אביבית בת 35, היא שחקנית מבוקשת. עד כה שיחקה בשלושה סרטים ("סוכריות" בבימוי יוסף פיצ'חדזה, "בננות" בבימוי איתן פוקס ו"עלים אדומים" בבימוי בזי גטה) ובשלוש סדרות טלוויזיה ("חסמבה דור 3", "אטלנטיקה" ו"מטומטמת"). בתיאטרון השתתפה בהצגות רבות, בהן "ריצ'ארד השלישי" ו"מקבת" השייקספיריות ו"סוף טוב" של ענת גוב. על תפקיד מארי במחזה "וויצק" זכתה בפרס התאטרון לשחקנית המבטיחה. מלבד זאת היא משתתפת בקמפיין קרייזי ליין לצד גלית גוטמן.

     

     

    לפני שידעה מה צופן לה עתידה, הייתה ילדה טובה באר־שבע, אחות בכורה לארבעה אחים וזמרת הטקסים של בית הספר. בצבא הייתה מש"קית בחיל ההנדסה, אחר כך תכננה לחסוך כסף כדי לטוס לחו"ל, ואז ללמוד פסיכולוגיה או ספרות. משחק לא עמד על הפרק. היא ירדה לאילת, עבדה בצוות בידור במלון רויאל ביץ' ואז הוזמנה לאודישן בבית הספר למשחק בית צבי. "עד אז משחק לא נראה לי כמו מקצוע, יותר כמו משהו פאן, כאילו, מה הם כבר עושים? מדברים? כשהולכים להצגה, לא רואים את השחקן לומד טקסטים או מנסה להבין מניע לפעולות. לוקח זמן להבין את המקצוע הזה. אבל כשהגיע המכתב מבית צבי עם ההזמנה לאודישן, אמא שלי הציעה לי לנסות והתקבלתי".

     

    מתי התחלת להאמין בכישרון שלך? היית צריכה אישור חיצוני או שזה בא מבפנים?

    "זה בא מהחוץ פנימה. אפשר להתפספס בבתי הספר האלה וליפול בין הכיסאות. גרי בילו, מנהל בית צבי, זיהה בי משהו. כשהוא והמורים אמרו לי שאני כישרונית, התחלתי להשתכנע. לפני זה לא ידעתי שום דבר על משחק. היום אני קודם כל שחקנית, אבל אם יבקשו ממני לרקוד או לשיר בשביל תפקיד אני אעשה את זה".

    והיא עושה את זה מצוין: ב"מפיסטו" של הקאמרי (בבימוי עמרי ניצן) היא מגלמת רקדנית קברט בגרמניה של ימי עליית הנאצים לשלטון, ורוקדת נהדר.  

     

    עם גיל פרנק ב"מקבת" (צילום: ז'ראר אלון)
      עם גיל פרנק ב"מקבת"(צילום: ז'ראר אלון)

       

      השתתפת ב"רוצה. שווה. יכולה", קמפיין ערוץ הילדים להעצמת נערות. איזה מסר היה לך חשוב להעביר?

      "שאנחנו יכולות לשנות את העתיד שלנו, לא משנה מאיזה בית באנו. זה שנולדתי בבאר־שבע להורים מהגרים לא מנע ממני להצליח, אבל כדי להצליח נגד כל הסיכויים קודם צריך להאמין בעצמך. לי היה מזל שגדלתי בבית שבו הבינו שהפתרון להכל הוא השכלה. ההורים שלי לא מיליונרים, אבל הם השקיעו בעתיד שלי ומימנו לי שיעורים פרטיים. זה חלחל לכל חמשת האחים, וממני, כבת בכורה, ציפו להצטיין.

      "הכי חשוב זה לא להיות תלויה באף אחד. אסור לשים את העתיד בידיים של מישהו אחר, אל תשבו ותחכו עד שמישהו ייתן לכן הזדמנות".

       

      זה נכון גם בחיי האהבה?

      "ברור. אם יש מישהו שאת דלוקה עליו, תתחילי איתו. החיים קצרים, תעשי, תזיזי, מקסימום האגו ייפגע קצת".

       

      • הראיון המלא עם רות אסרסאי בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד