יעקב בוזגלו קם והולך למטבח. כשהוא חוזר לסלון הוא אומר בחיוך לאשתו: "את רואה, חני, מזגתי לעצמי לבד מים". חני בוזגלו לא משועשעת. עשר דקות קודם לכן היא סיפרה איך ילדה ארבעה ילדים, אבל תמיד הרגישה שהיא מגדלת חמישה, ויעקב המפונק מכולם. "הוא לא עושה כלום בבית. אני קוראת לו פארוק המלך. אפילו חביתה הוא לא מכין".
גם לא קפה?
יעקב: "דווקא קפה אני מכין לה כל בוקר".
חני: "זה הדבר היחיד שהוא עושה, זה ולהוריד את הזבל. כמה שעות לפני שבאת הגשתי לו לאכול. שמתי לו את הצלחת ואמרתי לו: 'טוב, תשב יפה'. שאלתי אותו אם הוא צריך סינר. הוא צחק".
אם לא שמעתם עד היום על חני ויעקב בוזגלו, זה הזמן להכיר את אחד הזוגות הבולטים של הכדורגל הישראלי. הוא כדורגלן עבר, שאף זכה לדמות משלו בתוכנית הסאטירית "בובה של לילה". היא אשתו המסורה ואם ארבעת בניו, כולם כדורגלנים: אוהד (36), מאמן במועדון ספורט כפר־קאסם; אסי (35), שחקן הפועל מרמורק; אלמוג (25), שחקן בני יהודה, והמפורסם מכולם - מאור (29), שחקן מכבי חיפה ונבחרת ישראל, שהודות לאביו ידוע בכינוי "הילד ענק". עכשיו מגיע השלב הבא והמתבקש: "הבוזגלוס", סדרת דוקו־ריאליטי (Yes comedy, ימים א'־ד' ב־20:30) העוקבת אחר עלילות המשפחה הצבעונית.
הרגשתי את הלב שלה
אני נפגשת עם בני הזוג בדירתם הגדולה והמטופחת בחולון, שמכילה בעיקר תמונות ענקיות של מאור. הוא בן 60, היא בת 62. שניהם ילידי ירושלים. הם נישאו אחרי שלושה חודשי היכרות, התגרשו אחרי 15 שנות נישואים, המשיכו לישון כל לילה באותה מיטה גם אחרי הגירושים, ובספטמבר האחרון נישאו מחדש בחתונה גדולה ומפוארת.
"לאורך כל השנים אחרי שהתגרשנו, חני לא הפסיקה לדבר על זה שהיא רוצה שנתחתן", מסביר יעקב. "יש לה אח שהוא רב מכובד מאוד, והוא כל הזמן אמר לה: 'זה לא מקובל שאת גרושה וחיה איתו בבית'. אני הרגשתי שטוב לי עם חני, שאנחנו גרושים
20 שנה באושר. לא ראיתי בנישואים דבר שישנה לי את החיים, אבל אמרתי, אם היא כל כך רוצה את זה, למה לא?".
אז זה לא היה גימיק עבור הסדרה?
"הסדרה בהחלט נתנה דחיפה, אבל זה משהו שרציתי לעשות. ברור שבזכות הסדרה גם הצעת הנישואים שלי הייתה מושקעת יותר. ההצעה הראשונה הייתה צנועה. ישבנו בבית קפה ואמרתי לה: 'אני רוצה לבוא לאבא שלך לבקש את ידך'. הפעם זה היה רומנטי מאוד. עשינו הפנינג משפחתי בגני יהושע, ירדתי על הברכיים והוצאתי את הטבעת. למעלה התעופף כדור פורח עם הכיתוב 'הבעל ענק'. זה היה מרגש מאוד. אפילו הזלתי דמעה".
באיזו חתונה התרגשתם יותר?
יעקב: "אני בנוכחית. היו בה הרבה דברים לא שגרתיים. בחופה היו הבנים שלי, הכלות שלי, הנכדים שרצים בין הרגליים".
חני: "גם אני התרגשתי יותר בשנייה. כשסיימתי להתארגן ויצאתי מהמלון עם שמלת הכלה, יעקב חיכה לי בחוץ. זה היה מטורף לראות את הפנים שלו".
יעקב: "זה היה כמו לראות מלאך".
הרומן ביניהם התחיל כשהוא היה בן 24 והיא בת 26. "הייתי כדורגלן בהפועל תל־אביב", הוא מספר. "הספקתי כבר להתחתן בגיל 20 ולהתגרש ללא ילדים בגיל 22. היה לי חבר שהיינו יוצאים ביחד בלילות. יום אחד הוא התקשר אליי ואמר: 'קבעתי עם שתי בנות בכיכר הדוידקה בירושלים'. אמרתי לו: 'רק אל תגיד לי שזו חני קמיצי'".
מה זאת אומרת?
"אחות של אשתי הראשונה הייתה החברה הכי טובה של אחות של חני. ההורים של חני היו אורחים שלי בחתונה, ואפילו ביקרתי בבית של חני והכרתי אותה. אני זוכר שאמרתי לעצמי 'איזו חתיכה', אבל לא מעבר. הבית שלה היה צמוד לכיכר הדוידקה,
והאינטואיציה שלי ישר אמרה שהיא אחת הבנות".
חני: "בהתחלה לא הסכמתי לצאת איתם. אמרתי לחברה שלי: 'אני לא יוצאת לבליינד דייטים'. אבל היא שכנעה אותי. כשנכנסתי לאוטו וראיתי את יעקב, הייתי בהלם. אמרתי לו: 'בכלל לא ידעתי שהתגרשת'".
יעקב: "אני בכלל הייתי אמור להיות עם חברה שלה, וחני הייתה אמורה להיות עם החבר שלי. אבל הגענו לדיסקוטק ויצא שכל הערב אני וחני לא הפסקנו לדבר".
חני: "מאותו ערב לא נפרדנו".
יעקב: "אחרי שלושה חודשים התחתנו".
חני: "הייתי מעריצה שלו. הייתי במשחק כדורגל שלו עוד לפני שהתחלנו לצאת. הוא היה חתיך, כדורגלן מצליח וג'נטלמן. זה מאוד מצא חן בעיניי".
יעקב: "מעבר לזה שחני הייתה יפה מאוד, הרגשתי את הלב שלה, כמה שהיא טובה. חשבתי שהיא יכולה להיות קסם של אמא. באותה תקופה אישה יפה לא הספיקה לי. היו לי הרבה נשים יפות, אבל עם חני הרגשתי גם משהו מבפנים. אמא שלה גם בישלה נהדר, ותיארתי לעצמי שגם חני מבשלת, אבל אז התברר לי שהיא בכלל לא יודעת לבשל".
ממש אסון.
"תשמעי, לכדורגלן חשוב מאוד שיהיו לו ארוחות טובות ומסודרות. הוא זקוק לאישה שדואגת לו. אבל חני הביעה רצון ללמוד מהר".
חני: "מילא להכין לו. אחרי זה נולדו הילדים. להכין שלוש ארוחות ביום לחמישה גברים במשך עשרות שנים זה קשה בטירוף. ואת צריכה גם לכבס, לגהץ, לסדר. אבל אני אוהבת את הבית, אז זה לא היה כזה ביג דיל בשבילי. לא הרגשתי שאני מוותרת על משהו. עשיתי הכל באהבה".
די, אני רוצה לנשום
בתקופת ההיכרות עם יעקב חני עבדה כמזכירה בבנק, ואחרי נישואיהם פתחה בוטיק אופנה. "בגלל הקריירה של יעקב כל הזמן נדדנו בין ערים שונות", היא מסבירה. "לא יכולתי לעבוד במקום עבודה מסודר. אחרי זה גם הסתבכנו כלכלית, אז החלטתי ללמוד ספרות ופתחתי מספרה בבית".
לפני 21 שנה, כשהם כבר הורים לארבעה בנים, החליטו בני הזוג להתגרש. "החובות הוסיפו הרבה מתח לקשר בינינו, והיו עוד דברים", הוא מודה. "בואי נאמר שהייתי בעייתי מאוד".
למה הכוונה?
"הרגשתי שחני אוהבת אותי מאוד, אבל אני לא כל כך אוהב שאוהבים
אותי מאוד. זה מרתיע אותי, זה גורם לי להרגיש חנוק. הייתי אומר לה: 'אני הכי אוהב אותך בעולם כשאני איתך', וקשה מאוד לשמוע את זה, כי זה אומר: 'תני לי גם ללכת, תני לי גם לצאת, תני לי גם להשתגע'. רציתי להשתחרר, לחפש דברים אחרים. הייתי שובב".
של מי הייתה היוזמה להתגרש?
"שלי. אמרתי: 'די, אני רוצה לנשום'. לא מתאים לי כל הלחצים האלה".
חני: "אמרתי לו: 'תלך לאן שאתה רוצה'. היה חשוב לי רק להישאר עם הילדים".
יעקב: "אבל בסופו של דבר לא נפרדתי ממנה אפילו ללילה אחד. כשהיינו בהליכי גירושים המשכנו לגור באותו בית. אחרי שקיבלנו את הגט ארזתי מזוודה ואמרתי לה: 'אני לוקח את האוטו ועובר לאילת'. נסעתי עד מצפה־רמון, ואז עשיתי פרסה וחזרתי הביתה. לא ידעתי אם היא תקבל אותי או לא, אבל היא פתחה לי את הדלת וחיבקה אותי כאילו מעולם לא עזבתי".
חני: "עברתי תקופות קשות מאוד עם יעקב. לא ישנתי לילות בגללו, אבל תמיד אמרתי לעצמי: 'את לא הורסת את המשפחה שלך'. הילדים תמיד עמדו לנגד עיניי. אני יודעת שהיום קל יותר לנשים להגיד שלום, אבל אני ידעתי שבלעדיו יהיה לי קשה מאוד. אישה עם ארבעה ילדים זה תיק. גם כלכלית וגם פיזית. למרות כל מה שהוא עשה, המשכתי לישון איתו באותה מיטה, לבשל לו ולטפל בו. הרווחתי בזה את המשפחה שלי".
יעקב: "חני הייתה מאוד חכמה שהיא הסכימה לקבל אותי חזרה, לא כי אני מציאה מאוד גדולה, אלא כי יש לנו ארבעה ילדים. אני גם חושב שבסך הכל אני בן אדם טוב. אני אדם הכי אמיתי בעולם. בחיים לא שיקרתי לה, בחיים לא הרמתי עליה יד. נכון, לפעמים אני צועק, אבל זה לא מרוע. סבלתי מהרבה רגשות אשם בעקבות ההתנהגות שלי. הרבה פעמים אמרתי לה שאני מרגיש שהיא כמו אמא שלי. לא משנה כמה אני לא בסדר, חני תמיד ידעה איך לשמור עליי ואיך לאהוב אותי".
מתי התבגרת?
"אני לא אתבגר לעולם. אבל ככל שהשנים עברו הרגשתי יותר ויותר קִרבה לחני, והבנתי שאני לא רוצה יותר לפגוע בה. בואי נודה באמת, אחרי שלושה חודשי היכרות עוד לא התאהבתי בה. התחתנתי מתוך זה שכל הנתונים הסתדרו לי. אבל ככל שחלף הזמן, כך יותר ויותר התאהבתי. היום אני שרוף על כל קמט שלה. ככל שהיא מתבגרת יותר, אני אוהב אותה יותר. אבל בראש שלי אני עדיין משתולל. אני עדיין מרגיש מאוד צעיר. אני אומר לה: 'טוב לי איתך, אבל הטבעת מפריעה לפעמים'".
למה?
"לא יודע. יכול להיות שיש בי קסם כזה, שנשים רוצות
מאוד להתקרב אליי כל הזמן. אני מקבל הודעות בפייסבוק".
חני: "תקשיבי, בחורות שולחות לו הודעות. את לא יודעת מה הולך אצלו. את לא יודעת איזה בחורות יש. הן גם יודעות שבדיוק עכשיו הוא התחתן. לא אכפת להן".
למה את לא כותבת להן: תפסיקו לכתוב לו, הוא גבר נשוי?
יעקב: "אוי לא. אם חני תעשה דבר כזה, אז אני קם והולך. אני לא מוכן שיעקבו אחריי. זה שלי פרטי. זה הגבול שלי".
כי אתה נהנה מתשומת הלב?
"נכון".
ולא אכפת לך שזה פוגע בחני?
"אם זה פוגע, שלא תקרא".
חני: "מה זאת אומרת שלא אקרא? הפייסבוק שלך פתוח לי מול העיניים".
יצא לך גם לענות למישהי?
יעקב: "למישהי? אני כותב למאה".
חני: "הוא מתכתב איתן חודשים".
בעל אמור לכבד את אשתו.
יעקב: "אני מכבד אותה. אני לא עוזב אותה לשנייה. אני פשוט בן אדם שאוהב להתייחס לאנשים".
אתה רק מתכתב איתן?
חני: "לפעמים הוא גם נפגש איתן לכוס קפה".
מה אם חני תיפגש עם מישהו לכוס קפה?
יעקב: "למה לא? אף אחד לא מחזיק
אותה בכוח. תביני, אני טיפוס אחר. אני יכול לאהוב אותה הכי בעולם, אבל אני לא אקנא".
חני: "הוא לא מבין שנשים כן רוצות שהבעל שלהן יקנא להן, שאם אתה לא מקנא, זה אומר משהו".
אולי אתה רוצה שהיא תעשה את זה, כי אז תוכל לעשות מה שבא לך בלי רגשות אשם?
יעקב: "יכול להיות. אולי. אני לא מתווכח על מה שאני לא יודע".
הבנתי שההפקה של "הבוזגלוס" סידרה לשניכם מסיבות רווקים. איך היה?
יעקב: "שלי ככה ככה. הם הטיסו אותי ואת הבנים לבלגרד. ארבעת הבנים שלי נשואים, והנשים שלהם חיכו להם בבית. עלינו על יאכטה, ופתאום ניגשו אלינו חמש נשים יפהפיות. הבנים הרגישו לא בנוח, קמו והלכו. אפילו שיחה חברית לא הסכימו לעשות. זה היה משהו שלא הבנתי. באו אליכם בנות יפהפיות, תנהלו איתן שיחה. מה פתאום אתם קמים? לא שמעתם על מפגש עמים?".
חני, אני בטוחה שגם לך ולכלות שלך סידרו חמישה גברים הורסים.
חני: "לא ממש. אני והכלות שלי בילינו במלון בארץ. עשו לנו פדיקור, מניקור, הפרשת חלה".
יעקב: "אבל כן הביאו לכן חשפן".
חני: "עזוב, הוא היה מעפן. זה ממש לא היה מתאים".
בכינו כמו ילדים
לפני כ־26 שנה עברו בני הזוג טראומה קשה: חני הייתה בהיריון עם בת, ועברה לידה שקטה. "זה היה לפני ההיריון עם אלמוג", היא נזכרת. "הייתי כבר בחודש תשיעי וידענו שזאת בת. גם אני וגם יעקב השתוקקנו לילדה ונורא שמחנו. באמצע הלילה הערתי את יעקב. אמרתי לו: 'בוא ניסע לבית חולים. אני לא מרגישה את התינוקת'".
יעקב: "הגענו לבית החולים, הרופא עשה לחני את כל הבדיקות,
אמר 'הכל בסדר' ושלח אותנו הביתה. כשהגענו הביתה חני אמרה לי שוב: 'יעקב, אני לא מרגישה אותה'. בלי להתעצל, נכנסתי שוב לאוטו ונסענו לבית החולים. הכניסו את חני לבדיקה, ואז אותו רופא ששחרר אותנו יצא ואמר 'אני מצטער'. אמרנו לו: 'מה אתה מצטער? היינו פה לפני שעתיים, אמרת שהכל בסדר'. הוא אמר: 'אני מצטער, אני לא רואה דופק'. חשכו עיניי".
חני: "שנינו בכינו כמו ילדים קטנים. הייתי כבר אחרי שבוע 40. יכלו ליילד אותי. אם הם היו עושים את זה, היום הייתי אמא לבת. אחרי שהבנתי שאני נושאת בתוכי עובר מת ביקשתי מהם ליילד אותי, אבל הם אמרו שהמדיניות היא לא ליילד, שהרחם הוא זה שקובע מתי התינוק צריך לצאת. חזרתי הביתה וישבתי שבוע כמו באבל. אחרי שבוע קיבלתי צירים ונסענו לבית החולים. כעבור שלוש לחיצות הילדה יצאה".
יעקב: "האחות שמה אותה על חני, אבל אני ביקשתי שיוציאו אותה מהר מהחדר".
חני: "לא רציתי להיפרד ממנה. את לא מבינה איזו ילדה היא הייתה. מושלמת. שאלתי את האחות: 'איך זה קרה לה? למה היא מתה?' האחות אמרה: 'אני לא יודעת'. הייתי בטראומה נוראית, ובבית החולים אפילו לא הייתה עובדת סוציאלית. רק יעקב היה הפסיכולוג שלי. הוא אמר לי: 'אנחנו יוצאים מפה ונכנסים מיד להיריון'. באמת התעברתי אחרי זה צ'יק־צק. שאלתי: 'מה יש לי?' אמרו לי 'בן'. אמרתי: 'מה שבא ברוך הבא'".
הבן הוא אלמוג, בן הזקונים של הזוג, שכמו אחיו הגדולים הפך גם הוא לכדורגלן, אבל יעקב מודה שבכל הנוגע לכדורגל, מאור תמיד היה מספר אחת בבית. "החלטתי שהוא יהיה בן טיפוחיי, חד־משמעית".
מאור תמיד היה המוכשר מכולם?
"כל הבנים שיחקו יפה, אבל כן. כבר בגיל שלוש מאור עשה דברים
שהותירו אותי פעור פה. הצבעתי עליו ואמרתי לאחים שלו: 'זה הולך להיות הכוכב מספר אחת בארץ'".
הם לא קינאו?
"בגדול, הם תמיד פרגנו לו".
חני: "באמת שאין קנאה בין האחים. אלמוג כל הזמן אומר שמאור הוא מודל לחיקוי עבורו".
ועדיין, בסדרה אלמוג מתלונן שיש היררכיה בבית, שאם לו ולמאור יש משחק באותו זמן, אתם תמיד תלכו למשחק של מאור.
יעקב: "יש בזה משהו. אני לקחתי את מאור כפרויקט. אני מודה בזה. אני רואה את ההצלחה שלו כהצלחה שלי. בניגוד להורים אחרים שאומרים: 'אני לא מגשים את החלומות שלי דרך הילד', אני אומר בפירוש: 'אני מגשים את החלום שלי דרך הילד שלי'. אני לא מבלבל את המוח".
חני, למה שלא תתפצלו? שיעקב ילך למשחק של מאור ואת תלכי למשחק של אלמוג או אסי?
"לא, מה פתאום. אני ויעקב כל הזמן ביחד".
יעקב: "היא אפילו הולכת איתי לפגישות עבודה עם מנהלי הקבוצות. תמיד טוב שיש שניים".
היא גם אומרת שם את דעתה?
יעקב: "לא. אבל היא מקשיבה. אחרי זה אני מתייעץ איתה. הרבה פעמים היא מאירה את תשומת לבי לדברים".
חני, את בכלל אוהבת כדורגל?
"מאוד. זה בדם שלי. מהרגע שאני ויעקב התחתנו, זה הפך לחיים שלי".
יעקב, בסדרה רואים אותך אומר למאור: "לי יש בן
מספר אחת, לך יש אבא אפס, ביחד אנחנו 10".
"תראי, לאורך כל השנים ציירו אותי כאפס, כדורגלן שלא יותר מדי הצליח, מובטל שחי את החלום דרך הבן שלו. אבל כשאני מסתכל על עצמי במראה אני גאה. אני יודע בדיוק מה עשיתי. עם עובדות אי־אפשר להתווכח. אני האב היחיד במדינת ישראל שיש לו שלושה ילדים בליגת־העל, והבן הרביעי מאמן בליגה הלאומית".
חני, קורה שאת הולכת ברחוב ואומרים לך: "הילד שלך ענק, אבל בעלך עושה בושות"?
"ברור. אני מקבלת הרבה ביקורת על יעקב. אומרים: 'יש לו פה גדול', 'הוא הורס את הילדים'. אבל אני מגנה עליו בכל מקום. מרגיז אותי שהם אומרים את זה. מה הם יודעים בכלל".
למה הסכמתם להשתתף בתוכנית?
יעקב: "לאנשים יש סטיגמה עליי, אבל ברגע שהם פוגשים אותי הם מיד משנים את דעתם. אני מקווה שבעזרת התוכנית עוד אנשים ייחשפו לזה שאני לא איש שרק צועק ומתלהם, שאני גם איש של חינוך ותכנים".
חני: "אני מודה שלי בהתחלה נראה מוזר, התוכנית הזו, אבל אמרתי − יאללה, נזרום. אולי אקבל איזו הצעה שתעזור לי לממש את עצמי. מי יודע".
יש לכם 13 נכדים, מתוכם שמונה בנים. גם הם מיועדים להפוך לכדורגלנים?
יעקב: "אנחנו לא מייעדים אף אחד, אבל הכוכבים שמסתמנים כרגע הם ריי, בן החמש של מאור, ותומי, בן השלוש של אלמוג".
מה אם אחד מהנכדים, חלילה, ירצה לפנות לכדורסל?
"משפחת בוזגלו ננסים. תאמיני לי, אין שום סיכוי".
