זה לא עוד בניין היי-טק, אלא מוסד אקדמי שמבקש לחולל מהפכה בגליל

בניין בית הספר החדש לניהול במכללה האקדמית גליל מערבי נבנה עם הפנים לעכו, מתוך כוונה שיעשה לעיר ולגליל את מה שאוניברסיטת בן גוריון עשתה לבאר שבע

מיכאל יעקובסון

|

26.11.17 | 07:03

חזית האגף הדרומי של בית הספר החדש לניהול, בתכנונו של האדריכל ערן מבל, היא חזית ייצוגית הנראית היטב מכביש הכניסה לעכו. קיר האבן (משמאל) הוא מחווה לבנייה באבן כורכר, שהיתה נהוגה בעבר בעיר ההיסטורית (צילום: ליאור אביטן)
חזית האגף הדרומי של בית הספר החדש לניהול, בתכנונו של האדריכל ערן מבל, היא חזית ייצוגית הנראית היטב מכביש הכניסה לעכו. קיר האבן (משמאל) הוא מחווה לבנייה באבן כורכר, שהיתה נהוגה בעבר בעיר ההיסטורית (צילום: ליאור אביטן)
במכללה לומדים כ-4,600 סטודנטים, מרביתן סטודנטיות יהודיות וערביות. המסדרונות בבניין רחבים במיוחד, "כדי שנשים יוכלו לעבור בלי להתחכך בגברים". לדברי יו''ר הוועד המנהל של המכללה, עיבל גלעדי, "הכוונה היא לכוון למעמד הביניים מהאזור, שיישארו כאן וינהלו מערכות בריאות ותיירות" (צילום: ליאור אביטן)
במכללה לומדים כ-4,600 סטודנטים, מרביתן סטודנטיות יהודיות וערביות. המסדרונות בבניין רחבים במיוחד, "כדי שנשים יוכלו לעבור בלי להתחכך בגברים". לדברי יו''ר הוועד המנהל של המכללה, עיבל גלעדי, "הכוונה היא לכוון למעמד הביניים מהאזור, שיישארו כאן וינהלו מערכות בריאות ותיירות" (צילום: ליאור אביטן)
מבט לעבר עכו מהמרפסת שבין שני אגפי הבניין. "אני לא רוצה מוסד אליטיסטי, אלא להביא השכלה לפריפריה", אומר נשיא המכללה גלעדי, תת אלוף במילואים, שהיה ממקורבי ראש הממשלה המנוח אריאל שרון (צילום: ליאור אביטן)
מבט לעבר עכו מהמרפסת שבין שני אגפי הבניין. "אני לא רוצה מוסד אליטיסטי, אלא להביא השכלה לפריפריה", אומר נשיא המכללה גלעדי, תת אלוף במילואים, שהיה ממקורבי ראש הממשלה המנוח אריאל שרון (צילום: ליאור אביטן)
פינת ישיבה ברחבה הגדולה. הבניין מאוורר ומואר באור טבעי. מערכת אלקטרונית פותחת וסוגרת את חלונות הגג לפי תנאי מזג האוויר   (צילום: ליאור אביטן)
פינת ישיבה ברחבה הגדולה. הבניין מאוורר ומואר באור טבעי. מערכת אלקטרונית פותחת וסוגרת את חלונות הגג לפי תנאי מזג האוויר (צילום: ליאור אביטן)
מבט מהצד. להיבט הנופי, שעליו אחראי אדריכל הנוף אמיר בלום, יש חלק בלתי נפרד מהבניין   (צילום: ליאור אביטן)
מבט מהצד. להיבט הנופי, שעליו אחראי אדריכל הנוף אמיר בלום, יש חלק בלתי נפרד מהבניין (צילום: ליאור אביטן)
מבט מבפנים אל הכניסה. משמאל נראה קיר האבן שחודר מבחוץ אל הבניין. "אם לא נצליח ליצור כאן משהו", מזהיר הנשיא גלעדי, "נישאר עם מדינה שמורכבת מעיר אחת גדולה ושני פארקים בצפון ובדרום - הגליל והנגב"  (צילום: ליאור אביטן)
מבט מבפנים אל הכניסה. משמאל נראה קיר האבן שחודר מבחוץ אל הבניין. "אם לא נצליח ליצור כאן משהו", מזהיר הנשיא גלעדי, "נישאר עם מדינה שמורכבת מעיר אחת גדולה ושני פארקים בצפון ובדרום - הגליל והנגב" (צילום: ליאור אביטן)

אחרי שהאדריכל ערן מבל זכה בתחרות מוזמנים לתכנון בניין בית הספר לניהול במכללה האקדמית בעכו, הוא הציע לשנות עובדות שנקבעו מראש. "המיקום המקורי נראה לי לא נכון כי המכללה היתה מנותקת מהעיר", מסביר מבל ל-Xnet בסיור שאנו עורכים בבניין. "היה צריך לשנות את האוריינטציה של המכללה כך שהיא תהיה עם הפנים לעיר".

 

"האקדמית גליל מערבי" הוקמה ב-1972 ועברה גלגולים שונים עד שזכתה לעצמאות אקדמית, ב-2009. הקמפוס של המכללה משתרע על שטח של כ-90 דונמים בצפון העיר, בין הכניסה לעכו ובין אמת המים העתיקה (שהובילה מים ממעיינות געתון לעיר ההיסטורית). 

 

הבניין החדש במבט מהצד. "אנחנו מעוניינים בקשר אינטראקטיבי עם האזור", אומר נשיא המכללה    (צילום: ליאור אביטן)
    הבניין החדש במבט מהצד. "אנחנו מעוניינים בקשר אינטראקטיבי עם האזור", אומר נשיא המכללה (צילום: ליאור אביטן)

     

    כיום לומדים במכללה כ-4,600 סטודנטים במגוון מסלולי לימוד (בהם גם שימור, בראשות ד"ר נדב קשטן), ובארבע מסגרות: תואר ראשון, מכינות קדם אקדמיות, מכינות לבגרות ולימודי חוץ. 85% מתלמידי המכללה מגיעים מהאזור (גליל, קריות), וכ-75% מהתלמידים הן סטודנטיות יהודיות וערביות. ריבוי הנשים מייצג את השינוי הדרמטי שמתחולל ב-15 השנים האחרונות, בעיקר בחברה הערבית, שבה גוברת הצטרפותן של נשים לשוק העבודה ומובילה לעלייה ברמת החיים ולירידה יחסית בילודה.

     

    חזיתות המבנה (חתך: אדריכל ערן מבל)
      חזיתות המבנה(חתך: אדריכל ערן מבל)

       

      גישתו של מבל למיקום הבניין החדש התקבלה, והובילה לשינוי כיוון בכל הנוגע לפיתוח ותדמית המוסד. "אוניברסיטת חיפה הלכה להר והפנתה את הגב לעיר, סוג של מגדל שן", אומר עיבל גלעדי, יו"ר הוועד המנהל של המכללה, "אנחנו מעוניינים בקשר אינטראקטיבי עם האזור".

       

      גלעדי, תת-אלוף במילואים, נמנה עם מקורבי ראש הממשלה המנוח אריאל שרון והיה ממתכנני גדר ההפרדה ביהודה ושומרון ושותף לפורומים שדנו בתוכנית ההתנתקות. הוא תושב הצפון, והקמת בניין הניהול היתה פרויקט אישי שהוביל במרץ.

       

      קיר אבן עם אמירה

       

      הבניין החדש ניצב בקצה המערבי של הקמפוס, וכל כולו מתייחס לכביש הכניסה לעיר, שממנו הוא נראה היטב לבאים בשעריה (לעומת שניים מהבניינים הוותיקים במכללה, שנבנו לפני כעשרים שנה, בתכנון האדריכל מנחם באר, מבכירי האדריכלים בקיבוצים, הפונים אל מרכז הקמפוס ומפנים את הגב לעיר).

       

      הבניין, שעיצובו אופייני למבנים של משרדי ההיי-טק מושקעים, הנבנים בעיקר במרכז הארץ, מתנשא לגובה ארבע קומות, מורכב משני גופים תיבתיים מקבילים, ומערך התנועה בתוכו מתנהל בעיקר ביניהם. האגף הפונה דרומה הוא בעל חזות ייצוגית. הוא נשען על קומת עמודים מפולשת בקצותיה ומדופנת במסכי זכוכית במרכזה; מודגש במסגרת לבנה וכולל מסכי זכוכית מוגנים ברפפות אופקיות ולבנות.

       

      החזית הייצוגית מתנשאת בחלקה על עמודים ומוקפת מסגרת לבנה ומסכי זכוכית . קיר האבן (משמאל) פורץ אל המבנה   (צילום: ליאור אביטן)
        החזית הייצוגית מתנשאת בחלקה על עמודים ומוקפת מסגרת לבנה ומסכי זכוכית . קיר האבן (משמאל) פורץ אל המבנה (צילום: ליאור אביטן)

         

        "כשהתחלתי לעבוד על הפרויקט", מספר מבל, "שאלתי את עצמי מהי עכו? סיירתי בעיר העתיקה, וההליכה לאורך קירות הכורכר והמבטים מבעד לחרכים הצרים של החומה ענו לי על השאלה. מה שמכניס את עכו אל הבניין זה הכורכר".

         

        התוצאה היא קיר מחופה אבן חול שהובאה במיוחד מירדן, הפורץ מחזית הבניין ומלווה בדרמטיות את מדרון הדשא ומדרגות הבטון הפרושות בכניסה. הקיר ממשיך ונוכח גם בתוך הבניין, כשהוא חוצה אותו, ובולט בעיקר בחצר הפנימית ובאזורי המפגש הפנימיים.

         

         (תוכנית: אדריכל ערן מבל)
          (תוכנית: אדריכל ערן מבל)

           

          מדרון הדשא, מדרגות הבטון וקיר האבן הופכים את ההיבט הנופי, בעיצובו של אדריכל הנוף אמיר בלום, לחלק בלתי נפרד מהבניין, ומעניקים למכללה מעין אמפיתיאטרון פתוח לטקסים ומדשאה נוחה לשהייה בהפסקות. הנהלת המכללה אף אימצה את צורת הטריבונות המעוצבות בקווים רכים לטובת הלוגו החדש של המכללה (הקודם הציג את קשתות אמת המים הסמוכה).

           

          פינות ישיבה נוחות ברחבה. בקרוב יקום סמוך למכללה כפר סטודנטים, שיהיה יותר ממקום לינה   (צילום: ליאור אביטן)
            פינות ישיבה נוחות ברחבה. בקרוב יקום סמוך למכללה כפר סטודנטים, שיהיה יותר ממקום לינה (צילום: ליאור אביטן)

             

            ברצועה החוצצת בין הבניין לבין הכביש הראשי מתוכננים לקום שני פרויקטים נוספים, שיחזקו את הקשר בין המכללה ובין העיר: גן ארכיאולוגי בשטח של עשרה דונמים, שיוקם בשיתוף רשות העתיקות; וכפר סטודנטים (בתכנון האדריכלים יעל וירון גרנות), שלו נועד גם תפקיד חברתי, מעבר למקום לינה (כפר הסטודנטים אמור להתאכלס ב-2022).

             

            המסדרון מותאם לתלמידות מוסלמיות

             

            הבניין משתרע על פני 5,500 מטרים רבועים, ויכול לאכלס כאלף סטודנטים בו בזמן. הוא פעיל לאורך כל חודשי השנה הודות לסמסטר קיץ ופעילויות נוספות הנערכות בו. יש בו מבואה מרווחת, המשמשת כמקום מפגש, וחצר פנימית מקורה (אטריום) המתנשאת לכל גובה הבניין.

             

             (תוכנית: אדריכל ערן מבל)
              (תוכנית: אדריכל ערן מבל)

               

               (חתך: אדריכל ערן מבל)
                (חתך: אדריכל ערן מבל)

                 

                החצר הפנימית מוארת ומאווררת בטבעיות באופן המייתר את הצורך במיזוג אוויר גם בימים חמים. יתרון זה הושג הודות למערכת בקרה אלקטרונית לפתיחה וסגירה של פתחי החלונות באטריום בהתאם למזג האוויר. את התכנון האקלימי של הבניין ליווה האדריכל ערן קפטן, המתמחה בבנייה ירוקה.

                 

                האטריום מתנשא לכל גובה הבניין, והחצר הפנימית מוארת ומאווררת. קיר האבן מהחזית ניכר גם בתוך הבניין   (צילום: ליאור אביטן)
                  האטריום מתנשא לכל גובה הבניין, והחצר הפנימית מוארת ומאווררת. קיר האבן מהחזית ניכר גם בתוך הבניין (צילום: ליאור אביטן)

                   

                  במקור תיכנן האדריכל בריכת השתקפות שתחצה את החצר הפנימית. הבריכה בוצעה, אך בגלל חשש מעלויות תחזוקה גבוהות, היא הוסבה לערוגת צמחים המוסיפים ירוק לאולם.

                   

                  בריכת הנוי שתוכננה במקור בחצר הפנימית הוחלפה מטעמי תקציב בערוגה ירוקה  (צילום: ליאור אביטן)
                    בריכת הנוי שתוכננה במקור בחצר הפנימית הוחלפה מטעמי תקציב בערוגה ירוקה (צילום: ליאור אביטן)
                     

                    אל החצר הפנימית פונים בכל קומה מסדרונות המקשרים ל-12 כיתות הלימוד. "רוחב המסדרון שהגדירה לנו חברות הניהול היה 1.10 מטר", מספר מבל, "אבל דרשתי להרחיב לרוחב של 1.80 מטר, כדי שהסטודנטיות המוסלמיות יוכלו לעבור בלי להתחכך בגברים".

                     

                     (צילום: ליאור אביטן)
                      (צילום: ליאור אביטן)

                       

                      צמוד לחצר בקומת הקרקע ממוקמים אודיטוריום, חדרי סימולציה לתרגול עסקאות וגלריה לאמנות עכשווית. הגלריה, שבה יוצגו תערוכות מתחלפות (ארבע בשנה), נחנכה לאחרונה, והפכה למוקד תרבות בפני עצמו בגליל המערבי.

                       

                      האודיטורים בקומת הקרקע  (צילום: ליאור אביטן)
                        האודיטורים בקומת הקרקע (צילום: ליאור אביטן)

                         

                        כיתות הלימוד מצוידות במערכות מולטימדיה  (צילום: ליאור אביטן)
                          כיתות הלימוד מצוידות במערכות מולטימדיה (צילום: ליאור אביטן)

                           

                          בהיבט החומרי הושקעו בבניין משאבים בחומרי גמר כמו דק עץ לריצוף, מעקות זכוכית ושולחנות לימוד לבנים, שאותם דואג צוות הניקוי להבריק פעמיים ביום. בכיתות שולבו גם מערכות מולטימדיה המאפשרות לצלם את ההרצאות ולשדר אותן ברשת לסטודנטים שלא הצליחו להגיע ללימודים.

                           

                          במימון הקמת הבניין, שעלותו הגיעה לכ-53 מיליון שקלים, נשאו מגבית אנגליה (UJIA), ותורמים כמו אייזק קיי (שהבניין נקרא על שמו) והרי סלומון; והמועצה להשכלה גבוהה, שהעניקה 12 מיליון שקלים.

                           

                          "אני לא רוצה מוסד אליטיסטי"

                           

                          בקצה הקומה העליונה ממוקמת לשכתו המרווחת של הנשיא גלעדי, שאותה הוא פוקד לפחות פעמיים בשבוע. זוהי יחידה נפרדת ואקסקלוסיבית, שממנה הוא מנהל את עיסוקיו ובה הוא מארח גורמים שונים. ממרפסת לשכתו יכול גלעדי להשקיף אל האופק - לא רק לראש הנקרה, אלא גם לביתו בקיבוץ כברי. הלשכה, שמעוצבת בסטנדרטים גבוהים במיוחד, כוללת גם את משרדו של פרופ' דניאל צ'מנסקי, ראש בית הספר לניהול וראש החוג לכלכלה.

                           

                          "לתת הזדמנות לאלה שאם לא ילמדו פה, לא ילמדו בשום מקום" (צילום: ליאור אביטן)
                            "לתת הזדמנות לאלה שאם לא ילמדו פה, לא ילמדו בשום מקום"(צילום: ליאור אביטן)

                             

                            "במגזר היהודי זזים לפי מקום העבודה וכך אנחנו מאבדים איכות", אומר גלעדי, "במגזר הערבי חוזרים הביתה ולא משנה מה. זה מה שהביא אותי למכללה".

                            מעורבותו החלה עם פרויקט הקמתו של בניין בית הספר לניהול, והמניע שלו לא היה רק אקדמי. "אם לא נעשה שום דבר", מזהיר גלעדי, "תהיה רצועה בין לבנון ובין הגדה, ומתחת לאף תיווצר לנו תכנית החלוקה של 1948. לכן האתגר במכללה הוא הרבה יותר גדול. אני לא רוצה מוסד אליטיסטי, אלא להביא השכלה לפריפריה, לתת הזדמנות לאלה שאם לא ילמדו פה, הם לא ילמדו בשום מקום. הכוונה היא לכוון למעמד הביניים מהאזור, שיישארו כאן וינהלו מערכות בריאות ותיירות".

                             

                            החזון העתידי: לחולל שינוי כמו זה שעשתה אוניברסיטת בן גוריון לבאר שבע  (צילום: ליאור אביטן)
                              החזון העתידי: לחולל שינוי כמו זה שעשתה אוניברסיטת בן גוריון לבאר שבע (צילום: ליאור אביטן)

                               

                              גלעדי, במבט ל-30 שנה קדימה, מעוניין להוביל לשינוי כלכלי-חברתי בגליל, בדומה לשינוי שהביאה אוניברסיטת בן גוריון לבאר שבע. "אם לא נצליח ליצור כאן משהו", הוא אומר, "נישאר עם מדינה שמורכבת מעיר אחת גדולה ושני פארקים בצפון ובדרום - הגליל והנגב".

                               

                              ראווה בלי העזה

                               

                              בשלב מוקדם של הפרויקט סבר גלעדי שלבניין נדרש "אפקט דומה לזה של מגדל אייפל בפריס או הפירמידות בגיזה". התוצאה החזותית אכן משמעותית, ומצליחה למשוך את תשומת הלב של מי שיחלוף על פני הבניין. אך יחד עם זאת קשה להתעלם מהעובדה שעיצובו של הבניין זהה למאפיינים של בנייני ההיי-טק במרכז הארץ, והוא נעדר את האלמנט האדריכלי-ניסיוני שמאפיין בנייה באקדמיות בארץ ובעולם.

                               

                              גלעדי רצה אפקט של בניין אייפל בפריז. התוצאה החזותית מרשימה, אך לא פורצת דרך  (צילום: ליאור אביטן)
                                גלעדי רצה אפקט של בניין אייפל בפריז. התוצאה החזותית מרשימה, אך לא פורצת דרך (צילום: ליאור אביטן)

                                 

                                אקדמיה, במהותה, היא מקום המשקף פתיחות, קידמה והעזה. קמפוס אקדמי הוא המרחב שבו ניתנת לעיר הזדמנות לחשיבה אחרת, מתקדמת, רחבה יותר מזו של מיתוג. אדריכלים, כמו גם תורמים והנהלות המוסדות נותנים כולם יד אחת כדי לשקף רעיונות חדשניים בבניינים. כך נוצרו בישראל עשרות בניינים, כמו בניין "מעבדות דנציגר" של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון שתכננו נוימן-שרון-הקר; בניין מאיץ החלקיקים במכון ויצמן ברחובות, שתכנן משה הראל; ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון-גיל; הבניין המרכזי במכללת סמי שמעון בבאר שבע, בתכנון חיים דותן; בנייני הפקולטות במרכז קמפוס גבעת רם, בתכנון יסקי-פובזנר; בניין בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, בתכנון חן, גאוטקטורה ואקסלרוד-גרובמן; וכל הבניינים במדרשת שדה בוקר, המותאמים לאקלים המדברי הקיצוני.

                                 

                                הבניין החדש ב"אקדמית הגליל המערבי" מייצג את שאיפתם של מכללות למשוך תלמידים, בין השאר באמצעות בנייה מרהיבה (מכללת הכנרת היא המובילה בתחום). מנגד, הוא מחמיץ הזדמנות לאתגר בממד הפיזי מושגים של העזה וחדשנות.

                                 

                                האדריכל מבל והנשיא גלעדי. "היה צריך לשנות את האוריינטציה של המכללה כך שהיא תהייה עם הפנים לעיר"  (צילום: מיכאל יעקובסון)
                                  האדריכל מבל והנשיא גלעדי. "היה צריך לשנות את האוריינטציה של המכללה כך שהיא תהייה עם הפנים לעיר" (צילום: מיכאל יעקובסון)

                                   

                                  ערן מבל הקים את משרדו בקרית טבעון ב-1986, וכיום הוא מעסיק 35 עובדים. בין הפרויקטים שתכנן בשנים האחרונות נכללים בניין שגרירות דרום קוריאה בהרצליה, מתחם "סטריט מול" ברמת ישי; ותוכנית המתאר לטנטור - העיר הערבית החדשה בגליל.

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד