"את בטח לא פוגשת הרבה אמהות כמוני, נכון?" נעמה ירתה לעברי מיד כשנכנסתי. "אמהות לילד שלישי עם תקלה".
"תקלה?"
כן, תקלה. כזה שלא יכול לקחת בקבוק - רק יונק - סרבן בקבוקים.
"ההתחלה הייתה קשה, שלא תחשבי... ההנקה לא הלכה בקלות, אבל לא ויתרתי. ידעתי כבר מהילדים הקודמים שלי שזה קשה בהתחלה, אבל משתפר אחר כך. אני אוהבת להניק ואני נהנית מהקרבה הזאת שיש בינינו. ההנקה עושה לי חיבור מדהים איתו. אני חושבת שאני רוצה יותר להניק מאשר הילדים שלי רצו לינוק, אבל עכשיו יש לי בעיה. אני חוזרת בעוד שבועיים לעבודה וחייבת להעביר אותו לבקבוק.
"כבר סגרתי עם מטפלת שמתחילה בשבוע הבא, אבל הוא לא מסכים בשום פנים ואופן לקחת בקבוק. בחיים לא חשבתי שדבר כזה יקרה לי... ילד שלישי? אני אמורה כבר לדעת הכל, לתקתק עניינים. האמת היא שאני גם לא רוצה לאבד את הקשר הזה איתו. אני רוצה להמשיך הנקה בלילה. יש כזה דבר? קראתי קצת באינטרנט וניסיתי כל מיני שיטות, ניסיתי את כל סוגי הבקבוקים ואת כל סוגי הפטמות. הוא מכניס את הבקבוק, משחק עם הפטמה, אבל לא מוכן לאכול. דוחף אותו החוצה".
בלבול פטמות
אני יכולה להבין את נעמה. למרות החיבור החזק בין האם לתינוק וההנאה ששני הצדדים חווים מההנקה, יש את המציאות – שהיא החזרה לעבודה. חלק מהאמהות יכולות להישאר עם התינוק עד גיל חצי שנה ואז הוא כבר מתחיל לאכול מוצקים ולכן הבעיה פחות קריטית, אך חלקן יחזרו לעבודה כשהתינוק בן 4 חודשים בערך והתזונה שלו עדיין מבוססת על הנקה או בקבוק. לכן, אין ברירה וחייבים להרגיל את התינוק לבקבוק. יש תינוקות שהמעבר איתם הוא חלק, אך יש כאלה שמתקשים מאוד להחליף את הפטמה הרכה והנעימה של האם בפטמת בקבוק זרה.
אז מה עושים? בואו נדבר על מניעה. איך מונעים מצב כזה? הכל תלוי באם ועד כמה חשוב לה לשמור על הנקה מלאה עד הסוף ולכן מניעה היא לא תמיד אפשרית. הנקה מתבססת לאחר כ-3 שבועות ועד גיל 6 שבועות התינוק פתוח לקבל הרגלי הזנה שונים. לכן אני ממליצה לאמהות מניקות, לאחר ביסוס ההנקה (אחרי גיל 3 שבועות) לתת לתינוק בקבוק פעם ביומיים-שלושה.
הזנה בבקבוק לפני תום תקופת ביסוס ההנקה, עלולה לגרום לתינוק בלבול פטמות, כך שהוא יעדיף את הבקבוק על פני השד (הדורש יותר מאמץ). הבקבוק יכול להכיל חלב שאוב (עדיף) או תמ"ל. ניתן לשאוב את הכמות הרצויה, לאכסן לפי ההוראות ולחמם בהתאם לצורך. חלב שאוב יאותת לשד שהחלב עדיין נחוץ ואילו בקבוק עם תמ"ל יאותת לשד להפסיק לייצר חלב בשעה זאת. אם בחרת לתת תמ"ל, כדאי לתת כמה כפיות ללא כל קשר לבקבוק, כדי להרגיל את התינוק לטעם.
בטבלה שלפניכם הוראות ליגת לה לצ'ה לאכסון חלב אם :
| מקום האחסון | זמן | טמפרטורה (מעלות צלזיוס) |
| טמפרטורת החדר | 4-6 שעות | 25 (טמפ' החדר) |
| טמפרטורת החדר | 10 שעות | 19-22 (טמפ' החדר) |
| במקרר | 8 ימים | 0-4 |
| תא הקפאה בתוך מקרר | שבועיים | טמפ' משתנה |
| תא הקפאה עם דלת נפרדת | 3-4 חודשים | טמפ' משתנה |
| מקפיא (מכשיר נפרד) | 6 חודשים או יותר | מינוס 19 |
הזנת התינוק בבקבוק אחת ליומיים-שלושה, תרגיל את התינוק לדרך הזנה זו, לא "תקלקל" את ההנקה ותחסוך מכן את טראומת המעבר לבקבוק. כמו שאמרתי, המניעה לא תמיד אפשרית ולכן במקרה זה ננסה תחילה לתת לתינוק "להתיידד" עם הפטמה והבקבוק. הסוד הוא הדרגתיות – ניתן לתינוק להתרגל למגע הבקבוק ורק אח"כ נאכיל אותו.
- תחילה, פתחו את הבקבוק והפרידו ממנו את הפטמה. תנו לתינוק לשחק עם הפטמה – בגיל הזה התינוק מכניס כל דבר לפיו ולכן כאשר הוא יכניס את הפטמה לפה, הוא יתרגל לצורה, לטעם, לגודל ולהרגשה בפה. הקפידו על כך כ-3 ימים.
-
השלב הבא הוא להכניס לבקבוק מעט חלב אם או תמ"ל, לתת שוב לתינוק לשחק איתו וברגע שהתינוק מכניס את הפטמה לפה, להרים מעט את הבקבוק כדי שהחלב יטפטף לפיו. המשיכו כך 3 ימים.
- ביום השביעי, חצי שעה לפני ארוחה מתוכננת, בקשו מאדם אחר (העיקר לא אתן) לתת את הבקבוק. התינוק רגיל להנקה וכאשר האם לוקחת אותו לידיה, הוא יצפה לינוק ויתאכזב קשות לאכול מהבקבוק. לכן, חשוב שאת ההאכלות הראשונות תתנו לאדם אחר לעשות (בן זוג, סבתא, מטפלת וכו').
- אמהות רבות בוחרות להאכיל את הבקבוקים הראשונים ב"האכלת חלום", כלומר מתוך שינה, כמה דקות לפני שהתינוק אמור להתעורר להנקה. הדעות לגבי האכלת חלום חלוקות (חשוב לציין כי יועצות השינה והדיאטניות מתנגדות לשיטה), אך אם לא הצלחנו בדרך אחרת, כמה האכלות כאלה עד שהתינוק מתרגל לבקבוק לא יגרמו נזק. יחד עם זאת, יש להפסיקן כאשר אין בהן צורך יותר.
- האכלה מבקבוק היא שונה מהנקה. הנה כמה רעיונות להאכלה נכונה:
חשוב לזכור במעבר מהנקה לבקבוק:
- את הבקבוקים הראשונים יש לתת לתינוק כאשר הוא רגוע ושליו. לא לנסות דברים חדשים כאשר הוא רעב או עייף, כיוון שאז אין לתינוק סבלנות ויכולת למידה.
- את המעבר לבקבוק כדאי לעשות כשבועיים-שלושה לפני שחוזרים לעבודה או מעבירים את התינוק למסגרת אחרת. חשוב שהאם לא תהיה בלחץ כי הלחץ עובר לתינוק.
- את ההאכלות הראשונות, תנו לאדם אחר לעשות (אם אפשרי). בחרו באדם עם סבלנות, שנותן הרגשת בטחון.
- גרי את הפה של התינוק כפי שאת עושה עם השד, חכי שיפתח את פיו ורק אז הכניסי את הפטמה. בשום אופן לא לדחוף את הפטמה בכוח.
- תינוק שלוקח מוצץ – יעשה את המעבר קל יותר. את יכולה להתחיל במוצץ ואז לעבור לבקבוק.
- נסי לדגדג את החייך העליון עם הפטמה (דומה לתחושה של פטמת השד שנצמדת לחיך העליון).
- אם זה לא הולך, נסי לשנות אווירה – צאי למרפסת או לגינה.
זכרי תמיד – אין דרך אחת לגדל תינוק. אין דרך נכונה או לא נכונה. לכל אמא יש את הדרך שלה. כולנו גדלות וצומחות עם הילד שלנו הן באימהות והן בהורות.
ביאטריס גל, אמא ל- 4, מדריכה ומלווה אימהות לפני ואחרי לידה, יועצת להורות ראשונית. ניתן לפנות אלי באתר או בפייסבוק .
