"את מדברת על טראומת לידה? תגידי תודה שיצאת עם תינוקת בריאה"

כולם חושבים שאת הכי מאושרת בעולם אחרי הלידה לה כל כך ציפית, אבל את מרגישה דכדוך נוראי? חגית בן שחר מציעה לך לברר האם את סובלת מטראומת לידה

חגית בן שחר

|

16.11.17 | 08:17

"במידה ועולה חשד שהשינוי המשמעותי במצב הרוח ובתפקוד של היולדת או בן זוגה קשורים ללידה שחוו, שווה לעודד אותם לדבר, לספר" (צילום: Shutterstock)
"במידה ועולה חשד שהשינוי המשמעותי במצב הרוח ובתפקוד של היולדת או בן זוגה קשורים ללידה שחוו, שווה לעודד אותם לדבר, לספר" (צילום: Shutterstock)

הן ישבו זו לצד זו. המעגל היה אינטימי. רקפת, אם לארבע בנות שכולן נולדו בניתוח קיסרי, שיתפה באכזבה ובתחושת הכישלון המאסיבי שליוו אותה חודשים אחרי הלידה הראשונה. "כל כך רציתי ללדת בלידה טבעית. קראתי כל מה שהצלחתי למצוא, הלכנו... משכתי את צביקה לקורס הכנה ללידה, נשמתי, התעמלתי, עשיתי כל מה שיכולתי ובסוף הדברים השתבשו ומצאתי את עצמי בניתוח. קשרו לי את הידיים לצדדים והוציאו את נויה מתוכי. חודשים שלא הפסקתי לבכות".

 

דפנה, שישבה לצדה, לא יכלה להתאפק יותר, התפרצה לדבריה של רקפת ופנתה אלי בכעס: "את מגדירה את מה שרקפת עברה כטראומת לידה? איך זה יכול להיות? היא יצאה מבית החולים עם ילדה חיה ובריאה הביתה. אני שעברתי לידה שקטה, חזרתי עם ידיים ריקות הביתה", היא השתתקה בבת אחת, אך עיניה רשפו. המעגל כולו השתתק וקפא איתה. כל העיניים נישאו אלי. הקשבתי והבנתי בכל גופי את זעקתה של דפנה, אך גם הכרתי את שיברה של רקפת. כעבור מספר דקות של שתיקה השבתי בשקט. ניסיתי לחבק אותן בדבריי, את דפנה הכואבת, רקפת ההמומה ואת שאר המשתתפות.

 

מהי טראומה?

"אחד המצבים הנוראיים הוא אובדן של ילד, חזרה הביתה עם תום הריון מלא בידיים ריקות. זה נורא".

"אז איך אפשר לאגד את שני המצבים הללו תחת טראומת לידה?" ירתה לעברי.

 

"טראומה היא תחושה סובייקטיבית", הסברתי לבנות. "כשמספר אנשים חווים למשל פיטורים או ניתוח, חלקם יתייחסו אל האירוע כאל אירוע מטלטל, שובר – טראומטי ואחרים יתייחסו אל אותו אירוע ממש כאל חוויה קשה. ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר את ההבדלים האלה.

 

"בעבר קבעו, ממש כפי שאת מרגישה עכשיו (ב-DSM4 – ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) קריטריונים ברורים להגדרה של טראומה. התייחסו שם לחוויה שהיא מחוץ לשגרת היום-יום ויש בה עדות או חוויה אישית של סכנת חיים או מוות כאל טראומה. מאז ישנן התייחסויות נוספות של אנשי מקצוע והגדרות נוספות שהכלילו גם גירושים, ניתוחים, תאונות ולידה כאירועים פוטנציאליים לטראומה. ההגדרה הפכה להיות הרבה יותר סובייקטיבית".

 

"קשה לי להבין", אמרה דפנה, קרבה את ברכיה לפניה ושקעה אחריהן.

 

מהי לידה טראומתית?

אירוע טראומטי המתרחש מתישהו לאורך הרצף שתחילתו בהפריה, המשכו בהריון ובלידה וסופו מספר שבועות לאחר הלידה, מקוטלג על פי הפסיכולוגיה הפרה והפרינטאלית כ"טראומת לידה". פרה–נטאלית (מההיווצרות ועד הצירים) והפרינטאלית (מתחילת הצירים ועד אחרי הלידה). ככל שהאירוע פתאומי מדי, סוחט ומתיש מדי, ארוך מדי - קיים סיכוי גבוה יותר לטראומה, משום שהיולדת, היילוד והאב התרוקנו ממשאביהם ולתחושתם נשארו לבד, חסרי אונים.

 

אלו הלידות הנחשבות בעלות סיכוי גבוה יותר למשבר ולחוויה טראומטית לתינוק, לאם ולאב:
  • לידות חירום – מוקדמות, פתאומיות, כאלה שנכפו מתוך מצוקה.
  • לידות מכשירניות (ואקום, מלקחיים).
  • לידות ארוכות מאוד.
  • ניתוחים קיסריים (בעיקר ניתוחי חירום).
  • "לידה שקטה" - הפלות, הפסקות הריון או אובדן של תאום במהלך ההריון.
  • "לידה רגילה" עם מצוקה ואף סכנת חיים של האם או העובר.
  • טיפולי פוריות כואבים, ארוכים ומטלטלים.
  • הריון בתנאי לחץ וחרדה, הן מדאגה לשלומו של ההריון והן בשל לחצים חיצוניים, כמו מלחמה, טרור, קשיים כלכליים, תהליכי פרידה ואובדן, אלימות, אלכוהוליזם, סמים, עישון ועוד.

 

היקף התופעה

כמה אנשים נושאים תסמינים של פוסט-טראומה כתוצאה מלידה? טראומת לידה הנה תופעה נפוצה אך פחות מדוברת ולכן קשה לאמוד את מספר הסובלים ממנה. ישנן הערכות. מחקר ישראלי טוען שיותר משליש מהיולדות סובלות מפוסט-טראומה בעקבות לידה. להן ניתן להוסיף את הנשים שעברו הפלה, הפסקת הריון או לידה שקטה ולידה מוקדמת ואנחנו מגיעים לאומדנים גבוהים. לכן, בהערכה גסה, ניתן להניח ש-50% לפחות מהיולדות חוות טראומת לידה.

 

באשר לתינוקות – מדו"ח המיילדות בישראל מאת החברה הישראלית לרפואת האם והעובר לשנת 2015 עולה שבמהלך אותה שנה נולדו 180,030 יילודים. 29,289 מתוכם נולדו בעזרת ניתוח קיסרי ו-9,785 נוספים נולדו בלידה מכשירנית (וואקום). ממוצע הלידות המוקדמות לשנת 2015 עמד על 5.8% ומספר לידות התאומים לאותה שנה התייצב על 4007 יילודים. לידות אלו בעלות סיכון לפוסט-טראומה גם עבור התינוקות. חיבור הנתונים הללו עם משתני לידה נוספים מביא אותנו להערכה של 20-30% מהתינוקות עשוי לסבול מפוסט-טראומה בעקבות לידה. מדובר במאות אלפי אנשים.

 

יחד עם זאת, להערכתי, נשים רבות חוו טראומת לידה ברמה כזו או אחרת. בנוסף למה שאמרנו, ישנה גם תחושת חוסר אונים כתוצאה מחציית גבול הסיבולת שלהן - הגופנית והנפשית: כאבים קשים וארוכים מדי, יחס מעליב ומזלזל מאיש צוות, דאגה ופחד, החפצה – לא הסבירו להן ולא שאלו את דעתן לפני פרוצדורה רפואית, לא כיבדו את פרטיותן ועוד.

 

כתינוקות, הם עשויים להתקשות ביצירת קשר אם-ילד, להתקשות ביניקה, בשינה ובכל שאר תפקודי הוויסות העצמי. טונוס שריריהם עשוי לנוע בין גבוה מדי לרופס והם עשויים לחלות בתחלואים שונים. כילדים, פוסט-טראומה מלידה עשויה להתבטא ברצף התנהגויות, החל במאבק ושמירה על הטריטוריה שלהם: מכות, נשיכות, צביטות, התקפי זעם וכלה בוויתור, הימנעות, חרדה ודיכאון, לצד חוסר שקט, היפראקטיביות, לקויות למידה, פוביות, הפרעות קשב ואובססיות. חומרת התסמינים תלויה בעוצמת הפגיעה, משכה, גילו של העובר או התינוק וכמות התמיכה והוויסות שהוא קיבל במהלך או לאחר הפגיעה.

 

"אפשר למנוע טראומת לידה?" שאלה דפנה.

"כן. במקרים רבים", אני מסבירה לה. "תמיכה בשני ההורים לאורך ההריון, הלידה וההורות הטריה ובטיפולי הפוריות עשויה להפחית באופן משמעותי ביותר את המספרים הגבוהים הללו. העלאת המודעות ונתינת כלים לוויסות ולהתמודדות עם כאב ולחץ להורים ולצוותים הרפואיים עשויים לעשות את כל ההבדל, גם כשחווים אובדן.

 

"את בוודאי זוכרת דפנה, שכשהבן שלכם נולד (בן שנולד לדפנה לאחר האובדן שחוותה) הוא חיפש אותך, ביקש להתקבל באהבה". דפנה הנהנה ודמעה. זיכרון הלידה לאחר האובדן ריגש אותה. "אמהות שיולדות ואבות טריים זקוקים לסביבה תומכת ובטוחה. כך נכון להביא חיים חדשים לעולם. וזה אפשרי".

 

מרגישים שהלידה שחוויתם היתה טראומטית. כמה דברים חשובים מאוד שכדאי שתעשו:

  • קבלו עזרה: זה הזמן להזעיק אמהות, אחיות, חברים, מלוות לידה או כל מי שיכול להקשיב, לעודד, לחבק ולהיות שם בשבילכם. בתנאי שאתם מרגישים איתם הכי נוח. זה ממש לא הזמן ל"לא נעים לי". הריון ולידה זה הזמן שלכם להיות מוקפים ונתמכים.

 

  • לדבר לדבר לדבר: במידה ועלה חשד שהלידה שחוו קרוביכם או בני הזוג שלכם זעזעה אותם: במידה ועולה חשד שהשינוי המשמעותי במצב הרוח ובתפקוד של היולדת או בן זוגה קשורים ללידה שחוו, שווה לעודד אותם לדבר, לספר. קושי גורם לרבים מאתנו לחוש אשמה ולהתבודד, להישאר נעולים במעגל סגור של מחשבות נוקשות. שיחה עשויה לאוורר. במקביל, כדאי לגשת לטיפול רגשי.

 

  • שימו לב גם לתינוק: במידה והתינוק שלכם חווה לידה מאתגרת מאוד והוא מתקשה לינוק, טונוס שריריו גבוה או נמוך, הוא מתעורר בזעקות רמות לילה אחרי לילה או אדיש, חסר תיאבון וישן שעות רבות ללא יקיצה ורופא הילדים בדק אותו ומאמין שהוא בריא - הייתי פונה לאוסטאופתים או מטפלי קרניו-סקראל שהתמחו בטיפול בתינוקות (ישנם בודדים כאלו בארץ). הם אמורים לדעת לאבחן ולעזור לתינוקות הסובלים בעקבות לידה. בהצלחה.

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרוב ל- 3 עשורים אני מטפלת באנשים. בהכשרתי מטפלת בתנועה (DMT) ובשתי שיטות לטיפול ממוקד גוף בטראומה (Somatic Experiencing ו-EMDR). מכל הטראומות שבעולם בחרתי להתמקד בשדה הפריון, ההריון והלידה. מגיעים אלי לקליניקה נשים, גברים וילדים שחוו זעזוע בנושאים אלו. בנוסף, אני מדריכת מטפלים וצוותים רפואיים. בשנים האחרונות מנחה גם גננות ומורות בהשפעה האפשרית של ההריון והלידה על התנהגות הילדים ודרכים לוויסותם.
למרות שעולם הלידה נחקר היום ברחבי העולם יותר מתמיד ומתחילה להיווצר מגמה מעודדת בנושא יש עוד מקום רב לשינוי ולשיפור. הצבתי לעצמי יעד לפעול לכך שילדי העתיד, הילדים שלנו, ייוולדו מתוך הקשבה ואהבה וההורים הטריים יכנסו להורות שלמים ומועצמים. לשם כך אני כותבת, חוקרת ומרצה באקדמיה ומחוצה לה. ייסדתי את 'צפרא' – מרחב להעצמה הדדית מההפריה ועד 120 ותחת חסותו מתגבשות יוזמות לתמיכה בהורים טריים. ספר ביכורים שכתבתי "השחר של העידן השלישי, מיניות פוריות ושליטה, תולדות הקשר בין נשים וגברים" יצא לאור בקיץ 2016. מאמרים פרי עטי מתפרסמים בארץ ובעולם.