פרסום ראשון: WeLive ייפתח בצמוד לבית המשפט לתעבורה בדרום ת''א

אחרי מבול חללי העבודה השיתופיים של WeWork עומדת לנחות בישראל גם WeLive, להשכרת דירות וחדרים לפרקי זמן משתנים. האם זהו בעצם מלון דירות, מודל 2017?

דקל גודוביץ פורסם: 22.11.17 09:14
הבניין שבו צפוי להיפתח WeLive, במבט מפינת קיבוץ גלויות ורחוב שוקן בדרום תל אביב. בהמשך נמצא בית המשפט לתעבורה (צילום: שאול גולן)
הבניין שבו צפוי להיפתח WeLive, במבט מפינת קיבוץ גלויות ורחוב שוקן בדרום תל אביב. בהמשך נמצא בית המשפט לתעבורה (צילום: שאול גולן)
הבניין נבנה ב-1994 והמדינה שכרה אותו מחברת ''מאגרי בנייה''. היום חציו עומד ריק. תוך כמה שנים יתפנה הנכס כולו: בית המשפט יעבור למבנה חדש שנבנה בבת ים (צילום: שאול גולן)
הבניין נבנה ב-1994 והמדינה שכרה אותו מחברת ''מאגרי בנייה''. היום חציו עומד ריק. תוך כמה שנים יתפנה הנכס כולו: בית המשפט יעבור למבנה חדש שנבנה בבת ים (צילום: שאול גולן)

WeWork, חברת-החלום שמובילה את טרנד חללי העבודה המגניבים והשיתופיים בשכירות חודשית, עומדת להעלות הילוך: הפעם היא מבקשת להביא לישראל את WeLive – שמיישם את קונספט העבודה המשותפת על מגורים. זה עומד לקרות ברחוב שוקן בדרום תל אביב, בצמוד לבית המשפט לתעבורה, בבניין שנראה מבחוץ

כחלק בלתי נפרד מבית המשפט, אך עומד ריק. מעניין מי ייפתח ראשון - WeLive בתל אביב או בירושלים (בתכנון קולקר-קולקר-אפשטיין).

 

הרעיון: הלקוח שוכר דירה לבד, בזוג או כשותף בדירה (בכל דירה עד ארבעה שותפים), שמגיעה מרוהטת ומאובזרת בסגנון התעשייתי האופייני לחללי העבודה העכשוויים - הרבה שחור ולבן, רצפת פרקט וכן הלאה. לשוכר יש זכות להשתמש בשטחים משותפים כמו מטבח קומתי, חדר אוכל, סטודיו ליוגה וחדר כביסה עם מכונות כביסה-ייבוש-גיהוץ. דלפק קבלה מווסת את הנכנסים. זהו סוג של מלון דירות, או  בעצם אכסנייה משודרגת ומגניבה.

 

בארצות הברית פועלים כבר שני מקומות כאלה (באזור וול סטריט במנהטן וברחוב קלארק בוושינגטון הבירה), והם ממוקמים מעל חללי העבודה של WeWork, כך שאפשר לגור ולעבוד בלי לצאת מהבניין. כך מתוכנן גם בירושלים, וככל הידוע לנו, גם בתל אביב. מחירו החודשי של חדר בניו יורק הוא 3,050$ לסטודיו לזוג, או 1,900$ לשותף בדירת 4 שותפים - זול מרוב המלונות ברמה דומה. כמו במלון, אין בחבילה הזו הוצאות על מיסים, חשמל, נקיון ורהיטים. בשונה ממלון, היא כוללת מטבח וסלון לרשות הדיירים. 

 

האם זו תהיה הכניסה ל-WeLive הראשון בתל אביב? (צילום: שאול גולן)
    האם זו תהיה הכניסה ל-WeLive הראשון בתל אביב?(צילום: שאול גולן)

     

    הפרויקט בתל אביב נשמר בסודי סודות ונחשף כאן לראשונה. אלא שכמה בעיות רובצות עדיין לפתחו:

     

    ראשית, זהו קונספט שנע על הגבול הדק שבין מלון למגורים. לכן מתנהלים מגעים לאישור הרעיון מול משרד התיירות והרשויות השונות, כך שהמיזם יוגדר כמלון ולא כבניין מגורים. אם יוגדר כמלון, אפשר בקלות לבצע שימוש חורג במבנה המשרדים, ולהסב אותו למלון. אם יוגדר כמגורים - התהליך יהיה ארוך ומתיש ויכלול הכנת תב''ע חדשה, מה שיסכן את כדאיותו לחברה, שפועלת מהר בשוק תחרותי.

     

    באתר שלו מוגדר WeLive כ"בית שלך" (באנגלית נבחרה המלה home, ובכל מקום באתר ההתייחסות היא כאל דירה ולא מלון). הסיסמה היא "new way of living", כלומר מגורים שמתאימים לסגנון חיים חדש - לנווד שהוא איש עסקים בעולם ההיי-טק, לעובד שגר או מבקר תקופות קצרות בסניפי החברה השונים על פני הגלובוס, ולמי שחסר מחויבות משפחתית חזקה, וחופשי מאוד בתנועתו. תייר של החיים, שילון ב-WeLive ללילה אחד, לשבוע, לחודש או לשנה, לפי צרכיו.

     

    נראה שמעבר להבנות הקיימות עם משרד התיירות ועיריית תל אביב-יפו, הכל תלוי בחובת ההוכחה המעשית - שבאמת נבנה כאן מלון ולא בית דירות, או יותר נכון "מלון דירות". כי הקונספט של "מלון דירות" כבר היה פופולרי בשנות ה-90, עם המרינה בהרצליה ופרויקטים אחרים שנבנו כיחידות נופש לאורך החוף או באזורי תיירות, אך שווקו כדירות. אז WeLive לא נבנה לאורך החוף, ולא גוזל שום נוף מאף אחד, להיפך - הוא בוודאי רק ישפר את סביבתו. האם הוא גלגול חדש של מלון הדירות המוכר, עטוף במארז חדש? את התשובה נדע כנראה רק אחרי הפתיחה.


    WeLive ניו יורק- מטבח וחדר אוכל
    מטבח וחדר אוכל ב-WeLive ניו יורק

    WeLive ניו יורק- ממסדרון חדרי אירוח
    מסדרון ב-WeLive ניו יורק, עם חדרים משני הצדדים. פרקט ותשתיות חשופות, בסגנון המוכר

    WeLive ניו יורק- כביסה ומועדון
    חדר הכביסה והמשחקים. דמי השכירות כוללים שימוש בשירותים הציבוריים השונים

     

    המחסום השני בדרך לאישור הפרויקט קשור לבניין עצמו. רצף הבניינים שוקן 23-25 הוא האחרון שהוקם במתחם קרית המלאכה בדרום תל אביב, ושונה מיתר המבנים סביבם, שנבנו בסגנון ברוטליסטי ומתאפיינים בצורה ארוכה, צרה ונמוכה (ארבע קומות), ובחומריות של בטון ובלוקים חשופים, ללא טיח וללא קישוט (הצצה לסטודיות האמנים ובתי המלאכה שבתוכם תוכלו למצוא כאן).

     

    שוקן 23-35, בניגוד לכל שכניו, הוא מבנה ארוך וגבוה וארוך - שש עד שמונה קומות - בעל עיטורים מודגשים סביב הכניסה בדמות מכפלות בבנייה, קשתות וחיפוי של שיש טרוורטין. את המבנה תכנן אדריכל עודד רפפורט, והיזמים היו חברת מת"מ ומאגרי בנייה, שבבעלות משפחת קדם (אחד מחברי הדירקטוריון בה הוא האדריכל פיצו קדם). המבנה בולט בקרית המלאכה לא רק בחזותו, אלא גם בתוכנו: השימוש בו אינו למלאכה אלא למשרדים, על פי היתר מיוחד שניתן ליזם ב-1991.


    חזית מערבית 2_tn


    חתך לאורך רחוב שוקן מתוך היתר הבניה, מקור: ארכיון תיק הבנין בעירית תל אביב
    חתך לאורך רחוב שוקן, מתוך היתר הבנייה. מקור: ארכיון תיק הבניין בעיריית תל אביב

    תכנית קומה טיפוסית- מימין- חברת המיחשוב, משמאל- בית המשפט. מתוך היתר הבניה, מקור: ארכיון תיק הבנין בעירית תל אביב
    תכנית קומה טיפוסית. מימין: חברת המחשוב. משמאל: בית המשפט. מתוך היתר הבנייה. מקור: ארכיון תיק הבניין בעיריית תל אביב


    חזית בניין WeLive העתידי לרחוב שוקן


    הכניסה המוזנחת לבניין כיום. יום אחד זה יוביל לובי המלון
    הכניסה המוזנחת. אפשר לנחש שהמנגון העיצובי המיומן של WeLive ישנה אותה כליל

    כיום מוזנח. ואין ממש לובי. יום אחד יהיה פה מלון
    יום אחד יהיה כאן לובי של מלון

     

    השימוש המשרדי הוא לא ההקלה היחידה שקיבל היזם מהעירייה. מת''מ ביקשה לממש זכויות בנייה לא מנוצלות מתב''ע קרית המלאכה, וביקשה תוספת של שתי קומות. ב-1991 כתב ברוך יוסקוביץ, אז המשנה למהנדס העיר, כי הבקשה חורגת מהוראות התב"ע, והמליץ שלא לאשרה. אלא שב-1992 נמצא פתרון יצירתי למימושה: תוספת שטח לטובת הקמתו של בית משפט (בשוקן 25) ולצידו (בשוקן 23) חברה לשירותי מחשוב, לבנק הבינלאומי.

     

    ואכן, הבקשה לתוספת שטח וקומות, שהגיש הפעם משרד המשפטים - אושרה במהירות בסמכות הועדה המקומית ללא אישור הוועדה המחוזית, "היות ומדובר בבנייה של המדינה" (כפי שנכתב בהערות מהנדס הרישוי). בדצמבר 1993 ניתן ההיתר, והבנייה הסתיימה ב-1994. ב-2015 עזבה את המבנה חברת שירותי המחשוב "מתף", שעברה למתחם שורק בראשון לציון, ומאז המבנה עומד שומם, נעול ונטוש - חלונות מנותצים, מבואה הרוסה, ואבק שלא נוגב כבר שנתיים.


    ההחלטה לאשר תוספת קומות לשימוש ממשלתי. מקור: ארכיון תיק הבנין בעירית תל אביב
    ההחלטה הראשונה, שלא לאשר תוספת קומות. מקור: ארכיון תיק הבניין בעיריית תל אביב

    ההחלטה השניה שהתהפכה - לאשר תוספת קומות בשל שימוש ממשלתי. מקור: ארכיון תיק הבנין בעירית תל אביב
    ההחלטה השנייה, ההפוכה: אישור הקלות בשל שימוש ממשלתי. מקור: ארכיון תיק הבניין בעיריית תל אביב

     

    בשום שלב, צריך להדגיש, לא הייתה המדינה בעלים של הנכס. לא רחוק היום שבו יעזוב גם בית המשפט את הבניין, ויעבור למתחם חדש שנבנה בבת ים. ההקלות שניתנו, אם כך, ישרתו יזמים פרטיים, כמו WeLive. האם מותר להסב למלון מבנה שאושר למטרה ספציפית וקיבל הקלות בחסות המדינה? זו שאלה עקרונית, והיא כנראה הסיבה השנייה שבגינה הנוגעים בדבר סירבו להתראיין. לנוכח מקרה דומה שעלה לאחרונה בנוגע למשטרת הג'קוזי - מרכזיית בזק לשעבר, שעל עתידה מתנהל מאבק - השאלה הזו רלונטית מתמיד.


    WeLive ניו יורק- חדר אירוח- סלון
    פינה סלונית ב-WeLive ניו יורק

    WeLive ניו יורק- מיטה בחדר במלון לשלושה שותפים
    מיטה בחדר לשלושה שותפים, ב-WeLive ניו יורק

     


    WeLive ניו יורק- חדר רחצה בחדר האירוח
    חדר רחצה. אכסנייה משודרגת 
     

    WeLive ניו יורק- מטבח בחדר אירוח
    מטבח שחור כמצוות האופנה, WeLive ניו יורק

     

    תגובות:

    • איל קדם, הבעלים של חברת מאגרי בנייה - בעלת המבנה - הפנה אותנו לבנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork בישראל.
    • אדריכל פיצו קדם, חבר דירקטוריון במאגרי בנייה, טוען בתוקף שכרגע לא קורה שום דבר.
    • WeWork סירבו להתייחס לתוכניות עתידיות שלהם.
    • מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "היוזמה מוכרת לעירייה, אך טרם הוגשה כל בקשה לרישיון עסק, ומשכך לא נמצאים בידנו פרטים נוספים".
    • הנהלת בתי המשפט מסרה כי "חברת 'מטף' לא נתנה שירותי מחשוב למערכת בתי המשפט, והנכס המדובר אינו מוכר לה. את השאלות הנוגעות למשרד המשפטים יש להעביר לדוברות משרד המשפטים".
    • ממשרד המשפטים נמסר כי "חברת התוכנה אינה מוכרת. נכסים בבעלות ממשלתית מנוהלים ע"י מנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר".

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
    אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
    http://www.goodovitch.com/

    לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

    בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

    חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".