זו הייתה אמורה להיות עוד חופשה משפחתית רגועה של שי־לי שינדלר (31) ובעלה, ליעד אגמון (40), שקפצו באוגוסט האחרון מניו־יורק לביקור מולדת בישראל עם שני ילדיהם הקטנים. רק שאז גיא לרר הרס להם הכל. הוא דחק בשינדלר להיפגש איתו והציע לה הצעה מפתה. "וכך, כל החופשה הפכה לסיוט", מספרת שינדלר. "לי ולליעד היו הרבה שיחות, הרבה מריבות, הרבה אפס אנד דאוס. זוג אחר היה מתגרש".
לרר, שעבר לאחרונה מערוץ 10 ל"רשת", הציע לשינדלר להנחות לצדו את תוכניתו החדשה "הצנרת", ושינדלר מצאה את עצמה ניצבת בפני הדילמה הקשה ביותר בחייה. מצד אחד, זו מקפצה אדירה לקריירה: הנחיית תוכנית בפריים טיים של ערוץ מסחרי גדול. מצד שני, המחיר כבד: לחזור לארץ לבד עם שני הילדים (גילי, בן שלוש ודני, בת שבעה חודשים), ובלי בעלה הסטארטאפיסט, שעובד בניו־יורק.
במשך שבועות ארוכים התלבטה מה לעשות. היא הכינה טבלאות, התייעצה עם חברים ואפילו עם זרים. "הייתה אישה אחת בשם שולה שעצרה אותי ברחוב", היא נזכרת. "היא אמרה לי 'אני מה־זה מתגעגעת לראות אותך בטלוויזיה'. אמרתי לה: 'כן, שולה? היית רוצה לראות אותי על המסך גם אם זה במחיר שאני חוזרת עם הילדים מניו־יורק ומשאירה את בעלי לבד?'. היא ענתה 'אוי ואבוי, בחיים אל תשאירי גבר לבד'".
בסופו של דבר הבינה שינדלר שאין לה ברירה: עליה ללכת לקוראת בקלפים. "ליעד ישחט אותי כשהוא יקרא את זה. הוא לא יודע", היא חושפת. "אבל אני מאוד מאמינה באנרגיות וכשאני מתלבטת בין דברים, אני אוהבת להתייעץ עם מאלי דמארי, קוראת קלפים מדהימה. מאלי היקרה אמרה לי לא לעשות את זה. היא אמרה שהקלפים אומרים שאתאכזב".
רגע, אנחנו לא נפגשות לרגל העובדה שאת מנחה את התוכנית?
"עם כל הכבוד לקלפים, זו לא תורה. בסוף אמרתי למאלי: 'אני רוצה לפחות לעשות ניסיון. לתת לזה כמה חודשים ולראות איך זה'. העדפתי ללכת עם הלב. חיים פעם אחת, ולא רציתי להתעורר בוקר אחד ולהגיד 'איך פספסתי?'. אני גם מאמינה
שכל אישה צריכה להגשים את עצמה. יש נשים שמרגישות שהן צריכות לוותר כי הגבר שלהן מרוויח יותר, כי ככה הן המוסכמות. אני לא רוצה להיות כזאת. אני רוצה לתת השראה לנשים אחרות לא להיות כאלה".
באוגוסט האחרון החליף טל ברמן את לרר והתחיל להגיש את "הצינור" בערוץ 10, ואילו לרר ושינדלר עלו בסוף אוקטובר ב"הצנרת" ברשת 13 (ימים א'־ה', 22:45), שמבוססת על אותו פורמט של "צינור לילה".
צפית בתוכנית של טל ברמן?
"בוודאי. זו אחלה תוכנית, וטל ברמן מנחה נהדר. התוכנית שלו קלילה יותר משלנו. היא מזכירה לי את מי שהיינו בעבר. כשהתחלתי את התוכנית הייתי ילדה. הכל היה קליל וכיף. אבל כמו שהתוכנית גדלה, גם אני וגיא גדלנו. הבנו שיש לנו כוח לקדם את האג'נדות שאנחנו מאמינים בהן. אנחנו עדיין בעד קלילות וסרטונים מצחיקים, אבל רוצים על הדרך גם להעביר דברים חשובים".
עבדתי בלהישאר בתודעה
לניו־יורק עברה שינדלר לפני שנתיים, בעקבות עבודתו של בעלה, אבל גם כשהייתה שם הצליחה לשמור על נוכחות על המסך בישראל. "היה לי קשה מאוד לשים את הקריירה שלי על הולד", היא מסבירה. "בניתי אותה בעשר אצבעות וחששתי לאבד אותה. בגלל זה דאגתי לעצמי לכל מיני קישורים לארץ, כך שגם אם הפרצוף שלי לא יופיע כל יום בטלוויזיה, אז הוא לפחות יבליח מדי פעם. עוד לפני שטסתי, בשיא הנונשלנט, שלחתי סמס לגיא פינס. כתבתי לו: 'אני עוברת לניו־יורק, צריך כתב?'. הוא ענה לי 'כן'. עניתי: 'יופי, סגור'. נכנסתי למשרד של גולן יוכפז. שאלתי אותו: 'יש לך כתב בניו־יורק?', הוא אמר לי 'לא', אמרת
י לו: 'יופי, כי אני עוברת לניו־יורק'. המשכתי גם להגיש מדי פעם סרטונים ב'הצינור' דרך סקייפ. ממש עבדתי בלהישאר בתודעה. עדיין, זה לא הספיק לי. אני אדם שאוהב לעבוד מהבוקר עד הלילה. היו לי ימים של דיכאונות קשים".
למה בעצם עברתם לניו־יורק?
"לליעד יש חברת סטארט־אפ בשם 'דינמיק אילד', שכל המשקיעים והלקוחות שלה נמצאים בארצות־הברית. עוד לפני שהתחתנו, ליעד אמר לי: 'אני רוצה לדעת, את תעברי איתי לניו־יורק אם נצטרך?'. אמרתי 'כן', אבל תמיד כשהוא אמר: 'יאללה, בואי נעבור', מצאתי תירוץ למה לא. בהתחלה אמרתי לו: 'עד שאתה לא שם לי טבעת, אני לא עוברת לשום מקום. אני רוצה גרנטי. אני לא מפסיקה את החיים שלי על פארש'. לקח זמן, הוא שם טבעת, ואז הוא אמר: 'נו, עוברים?', אמרתי לו: 'מה פתאום? אני צריכה קודם לסיים את הלימודים שלי בשנקר'. סיימתי את הלימודים, נכנסתי להיריון. הוא אמר: 'עוברים?', עניתי: 'אין מצב, אני רוצה ללדת ליד אמא שלי'. ואז יום אחד נגמרו לי כל התירוצים. עשיתי את 'הצינור' כבר שש שנים ודי דרכתי במקום. ליעד אמר לי במקביל: 'גברת, אני חייב לעבור. יש לנו אינטרס משותף שהחברה תצליח'. זה לא היה פשוט, אבל בסופו של דבר נלקחה החלטה. עברתי בלב כואב. ידעתי שאני מקריבה המון, אבל שזו המשמעות של זוגיות. עכשיו ליעד הוא זה שמקריב".
איך הוא הגיב להצעה שקיבלת?
"כשלרר הציע לי להנחות את התוכנית לצדו, התרגשתי והוחמאתי מאוד. אלא שאז הבנתי שהוא לקח שתי כפות סלט וערבב לי טוב־טוב את החיים. חזרתי לליעד ואמרתי לו: 'תשמע, לרר הגיע עכשיו עם הצעה רצינית מאוד', וליעד לא ידע מה לעשות. מצד אחד הוא פרגן מאוד, מצד שני הוא רצה להרוג את לרר באותו רגע. הוא אמר לי: 'איך נעשה את זה? איך את רואה את זה קורה? אני לא יכול לעזוב את ניו־יורק. אני בשנה קריטית לסטארט־אפ. זה אומר שטכנית אני אגור לבד, אתעורר לבד, אוכל לבד, שבכל יום אחזור לבית ריק'. הקושי הגדול הוא שהתא המשפחתי שלנו עוד יותר התעצם בניו־יורק. כשאת גרה במדינה אחרת אין לך רעש. אי־אפשר לקפוץ למשפחה שלו או למשפחה שלך. לך יש אותו ואת הילדים, ולו יש אותך ואת הילדים. ליעד הוא אבא כל כך מחובר ומעורב והוא לקח את זה מאוד קשה. עם זאת, הוא הבין שאם אני לא עושה את זה, כל החיים שלי אחיה בתחושת פספוס, ושהוא זה שיצטרך להתמודד עם התחושות הקשות הללו".
כי אולי תנטרי לו טינה?
"אני אנטור לו טינה. מה זה 'אולי'? אמרתי לו את זה בפרצוף. הוא ידע שהוא לא מסוגל להגיד לי: 'אל תגשימי את החלומות שלך, אל תתפתחי'. מצד שני, הוא ידע שאם אני עושה את זה, הוא יהיה רחוק ממני ומהילדים. מה שלא הייתי בוחרת, הוא היה נדפק".
הראיון המלא עם שי-לי שינדלר בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
