אכלתם פרוסה מעוגה קנויה?
כדאי שתבדקו את לחץ הדם

רוצים להפחית את צריכה המלח שמסוכן לכם? תתחילו לוותר על חטיפים מתוקים ולאכול בעיקר מלחים בריאים ומזון לא מעובד

ורד לוביץ'

|

12.11.17 | 09:19

הסלט הוא בריא, המלח פחות. אלא אם  הוא מלח ים אטלנטי כמובן (צילום: Shutterstock)
הסלט הוא בריא, המלח פחות. אלא אם הוא מלח ים אטלנטי כמובן (צילום: Shutterstock)

גם למלח יצא שם רע, בדיוק כמו לחבריו הלבנים למדף, הקמח והסוכר. באופן כללי בעולם התזונה יש כל מיני מזונות שיצא להם שם רע, ובדרך כלל זו לא אשמתם כי זה ממש לא הם - זה אנחנו.

דוגמה טובה לכך היא החיטה שכבר כתבתי עליה לא פעם. במקור החיטה הייתה דגן מזין שלא היה בו כל פגם, אבל ההנדסה הגנטית ותהליכי הייצור המודרניים של חיטה ומוצריה פגעו בערכיה התזונתיים והפכו אותה למשהו אני לא ממליצה להכניס לתפריט.

 

כמוה, גם המלח קיבל מנה של יחסי הציבור גרועים למרות שיש לו תפקידים רבים וחשובים בגוף:

  • הוא פועל יחד עם אשלגן בבקרת מאזן המים בגוף, הולכת אותות עצביים, התכווצות שרירים ושמירה על קצב תקין של פעימות הלב.

המלח מאזן את היחס בין חומצה לבסיס ומווסת את לחץ הדם. איבוד מלח (נתרן) מהגוף עקב הזעה, הקאה או הטלה מרובה של שתן עלול לגרום למצב של מחסור, שתסמיניו הם חולשה, עוויתות ועוד.

 

הצריכה היומית המומלצת עומדת על 2400 מ"ג, כלומר כפית אחת. צריכה מוגזמת של נתרן עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כגון יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ, היווצרות אבנים בכליות ועוד.

הבעיות האלה נשמעות רחוקות מאיתנו שכן קשה לתאר מישהו מנשנש מלח באחת מצורותיו השונות. מזון מלוח מאוד אינו מעורר אצלנו תיאבון או מהווה מושא לקרייבינג ולכן נראה שאין ממה להתרגש, אנחנו מבטיחים לעצמנו לא לעבור את גבול הכפית (לפחות לא בהרבה).

 

וכאן הנקודה החשובה: כולנו עוברים את הגבול שלא במודע כמובן. למלח נוכחות מכובדת בכל המזונות המעובדים, גם אלה המתוקים. בנוסף לזה, כמו רוב המרכיבים במזונות המעובדים, המלח מעובד באמצעים כימיים שפוגעים מאוד באיכויותיו, כך שמה שאנחנו מקבלים בסוף, רחוק מהמינרל החיוני לנו ועלינו להמעיט בצריכתו.

 

מופתעים? גם המלח בא בצבעים (צילום: Shutterstock)
    מופתעים? גם המלח בא בצבעים(צילום: Shutterstock)

     

    רוצים להימנע מאכילה מיותרת ומזיקה של מלח מעובד? זה קל ופשוט:

    אין צורך בחישוב כמויות כי לא משם תבוא הישועה ואני לא מאמינה בלהפוך את התזונה למתמטיקה. עליכם לאמץ רק חוק אחד: הימנעו ממזונות מעובדים:

    נקניקים, גבינות (חלקן מעובד יותר וחלקן פחות), אבקות מרק, בורקסים ומיני מאפים, סלטים קנויים, חטיפים - כולם עשירים מאד במלח מעובד. ההפתעה מגיעה הרבה פעמים כשמבינים שגם במזונות מעובדים מתוקים יש המון מלח (נתרן).

     

    • ב-100 גרם קורנפלקס למשל, יש 619 מ"ג נתרן
    • כף קטשופ מכילה כ-120 מ"ג נתרן
    • עוגת הבית מכילה 184 מ"ג נתרן ל-100 גרם
    • שוקולד חלב מכיל כ-110 גרם נתרן ל-100 גרם

     

    זה אולי לא נשמע הרבה (המוצרים האלה יכולים להיות מסומנים כ-דלי נתרן), אבל אם תסכמו את הכול יחד תקבלו תוצאה שעוברת את ה-2400 המ"ג המומלצים. והחדשות הגרועות יותר הן שהילדים שלנו אוכלים הרבה יותר מלח מאיתנו "בזכות" החטיפים והממתקים.

     

    אז איך זה יכול להיות שבמזונות מתוקים יש מלח? המלח הוא למעשה חומר שימור זול ונפלא. הוא זה שמעניק למזונות המעובדים את חיי הנצח על המדפים. אם פעם שימור במלח אפשר לתרבויות נטולות המקררים לאכסן בשר ומזונות אחראים לאורך זמן, היום המלח משאיר בחיים מדפים שלמים של מוצרים.

    במקביל לצריכה מוגזמת, בעיית המלח היא בעלת פנים נוספות: המלח הרגיל הוא תוצר של תהליך כימי קיצוני, שהורס את הערכים התזונתיים שלו ומתיר אותו לבן בוהק ורווי חומרים שאנחנו לא בהכרח רוצים לאכול.

     

    אז מה עושים?

    • כאמור, נמנעים ממזון מעובד. מנות ביתיות זהות יכילו בוודאות פחות מלח.

     

    • במידה ומדובר על מזון שלא מכינים בבית (כמו החטיפים, למשל), כדאי לקרוא תוויות ולבחור את המוצרים שיש בהם פחות נתרן ל-100 גרם ובכאלה שהם מסומנים כדלי נתרן. המוצרים האלה ירגישו לכם בהתחלה כפחות טעימים, אבל בדיוק כמו עם הסוכר, החך יתרגל לעוצמות הטעם החדשות ואתם תרוויחו.

     

    • מפחיתים במודע את כמות המלח במזון - שמים פחות מלח ממה שאתם רגילים אליו, כדי להתרגל להנות ממזון שאינו מפגיז את בלוטות הטעם שלכם.

     

    • משתמשים במלח איכותי שהופק בדרכים טבעיות:

    מלח אטלנטי - עשיר במינרלים כמו יוד, סידן, ברזל ומגנזיום. המלח הזה נאסף באופן טבעי ולא עובר תהליכים כימיים שפוגעים באיכותו.

    מלח הימלאיה - מגיע מהרי ההימלאיה שבפקיסטן. היתרון הגדול שלו הוא שהמלח לא חשוף לשמש ולזיהום מהים, כי הוא נמצא בבטן האדמה. בנוסף, יש בו כמויות יפות של ברזל, שמעניקות לו את הצבע הוורוד.

     

    • נסו גם מלח עם עשבי תיבול (לא להתבלבל עם תערובות תיבול!) – שיכול להחליף אבקות מרק כאשר רק חלק מהתערובת הוא המלח. השימוש בצמחי תבלין הוא פתרון מעולה כשלעצמו. התבלינים מעשירים את הטעם של המזון ומפחיתים את הצורך במלח. כדאי ללמוד לאזן את הטעמים השונים ולא להסתמך רק על טעם אחד.

     

    ורד לוביץ' היא נטורופטית ומנחה של סדנאות לשינוי תזונתי

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד