עליית העונה השנייה של סדרת המתח "דברים מוזרים" בנטפליקס, הפיחה עניין מחודש בקריירה של השחקנית וינונה ריידר, שהיתה הפנים של הקולנוע האמריקאי בשנות ה-90, עם תפקידים בלתי נשכחים בסרטים "המספריים של אדוארד", "בתולות הים", "עידן התמימות", "נשים קטנות", "מציאות נושכת", "סלבריטי", "נערה בהפרעה", ועוד שורה ארוכה של תפקידים, שסימנו אותה כאחת השחקניות הגדולות.
גם תעשיית האופנה התגעגעה ליופי האיקוני, הנערי והמכשף של ריידר, ששמרה לאורך השנים על מעמדה ככוכבת בעלת סגנון אישי, שמצהירה כי אינה נעזרת בסטייליסט להופעותיה על השטיח האדום. רק החודש היא מופיעה על שער מגזין מארי קלייר הבריטי, סומנה על ידי מגזין ווג כאחת השחקניות האופנתיות ביותר, בכתבה שהציפה את רגעי האופנה הגדולים שלה לאורך השנים; ומככבת על שער גיליון אוקטובר של מגזין W, בתצלום יפהפה שלה בשמלת משי אדומה של פנדי.
לפני כשלוש שנים נבחרה וינונה לפנים של מותג האופנה הנחשק ראג אנד בון, ולפני כשנתיים לוהקה שוב לקמפיין של המעצב מארק ג'ייקובס, שמספר בראיונות כי ריידר היתה המוזה שלו מאז ומתמיד. היא עצמה החזירה לו פרגון כשהתייצבה בשורה הראשונה בתצוגות האופנה שלו, ולבשה בקביעות שמלות שחורות בעיצובו, שמחמיאות למבנה הפטיט שלה, אשר הפכו זה מכבר לסימן ההיכר שלה.
אבל הדרך שעברה וינונה היתה הרבה פחות נוצצת משערי המגזינים המלוטשים והקמפיינים הזוהרים. בראיון למארי קלייר החודש היא מזכירה, בין היתר, את סיפור ההתעללות שעברה בחטיבת הביניים בגלל התספורת הנערית הקצרה והלבוש במראה הטום בוי שאפיין אותה. הסיפור הזה פורסם לראשונה במלואו בביוגרפיה של ריידר משנת 1998, לאחר שצויץ בחשבון הטוויטר של "בלו ולנטיין", עם תמונה של ריידר מצעירותה, והפך במהירה לויראלי ברשתות החברתיות. משם נסללה דרכה של ריידר אל מדורי האופנה בעולם.
"ביום השלישי בכיתה ז' בחטיבת הביניים קנילוורת' בפטלומה, קליפורניה, החלו הייסורים", סיפרה ריידר. "הייתי לבושה בחליפה מחויטת של בנים, שנרכשה בחנות צדקה של ארגון Old Salvation Army. נראיתי כמו נער צעיר. כשהלכתי בהפסקה לשירותים, שמעתי תלמידים אומרים 'היי הומו', והטיחו את ראשי לתוך לוקר. נפלתי על הרצפה והם בעטו בי עד שנזקקתי לתפרים".
כשהתפרסמה מאוחר יותר בגיל 17 בסרט "ביטלג'וס" של טים ברטון, חשבה שהיחס כלפיה ישתנה, אך הפרסום רק החמיר את המצב, והילדים החלו לקרוא לה מכשפה. "שנים אחר כך פגשתי בבית קפה את אחת הנערות שהתעללו בי. היא פנתה אליי וביקשה חתימה. אמרתי לה: 'את זוכרת אותי? זוכרת איך היית מרביצה לי בכיתה ז'?' היא ענתה שבערך, אז אמרתי לה ללכת להזדיין".
גם היום, העבר לא נותן מנוח לריידר, 46, אבל פניה אל העתיד. התפקיד המדובר ב"דברים מוזרים", וכיכובה בסרט חדש לצד קיאנו ריבס, שצפוי לעלות לאקרנים במהלך השנה הקרובה, מסמנים את תחיית הקריירה של מי שבשנת 2001 נתפסה גונבת בגדי מעצבים בשווי 5,500 דולר מבוטיק סאקס פיפת' אווניו בברלי הילס, ומאז "נענשה" בהוליווד בכך שלא קיבלה תפקידים חשובים, בטח בהשוואה לקריירה המשגשגת שלה עשור קודם.
בדצמבר 2002 גזר עליה בית המשפט בלוס אנג'לס שלוש שנות מאסר על תנאי, 480 שעות של עבודות שירות, קנס בסך 3,700 דולר, ופיצויים לבית הכלבו בסכום של 6,355 דולר. במהלך המשפט הואשמה ריידר גם בשימוש בתרופות ללא מרשם, כמו משככי הכאבים אוקסיקודון ו-ויקודין.
את הסימן הראשון להתאוששות של ריידר מהפרשה קיבלנו בשנת 2003 בקמפיין פארודי על קלפטומניה, שיצרה יחד עם צלם האופנה יורגן טלר לקולקציית אביב-קיץ 2003 של מארק ג'ייקובס, ובראיונות חושפניים מאז התוודתה על הדיכאון ממנו סבלה. "אני זוכרת שהתראיינתי בעבר אצל דיאן סויר וסיפרתי לה על ההתמודדות שלי עם חרדה ודיכאון, ובשילוב עם הממדים הפיזיים שלי, נוצר ה'משהו המשוגע' הזה בעיני אנשים", סיפרה בראיון לניו יורק מגזין בשנה שעברה, קצת לפני שעשתה פרצופים מוזרים למצלמה בטקס פרסי ה-SAG בינואר השנה, ואיששה את ההנחה כי היא מעט מסובבת. "ישנה תפיסה לגביי שאני סופר שברירית ופגיעה, וזה נכון, ובעיניי זה לא דבר רע. כדי לעשות את מה שאני עושה, אני חייבת להיות כזו. מאסתי באנשים שעושים שיימינג לנשים עדינות ופגיעות... יש לי את התכונות האלו ואני לא חושבת שיש משהו רע בהן".
אבל גם ההתאוששות והחזרה לשגרה קולנועית לא עצרו את העניין התקשורתי בעולמה הפנימי של וינונה, ויתרה מכך, במראה החיצוני שלה. מאז חצתה את גיל 40 מוטרדים מדורי הרכילות והיופי בשאלה כיצד היא נראית כה צעירה, נטולת קמטוטים, וכמעט זהה לעצמה כנערה מתבגרת בראשית ימיה על המסך. היו גם מי שהגדילו לעשות והציגו תמונות לפני ואחרי המעידות על ניתוח פלסטי שעברה באף ולהגדלת החזה, אבל וינונה חזרה בכל מקום והצהירה כי היא מתנגדת לניתוחים פלסטיים ולבוטוקס, ולא עברה מעולם טיפולים כאלה, וגם לא מתכננת לעשות אותם בעתיד הקרוב. "אני אוהבת להזדקן", פסקה בראיון למגזין הדיגיטלי The Edit בגיל 44. "אני חושבת שזה קשור בעובדה שתמיד הייתי הילדה על הסט. זה מצחיק, כי היום ניתוחים פלסטיים הפכו להיות עניין שגרתי כמו שמירה על היגיינה. היו אנשים שעצרו אותי בעבר והצביעו על המצח שלי, ואמרו 'את צריכה לעשות, את יודעת...' אבל אני עונה להם, 'או לא! חיכיתי כל כך הרבה זמן שזה יקרה לי'".
היא נולדה בשנת 1971 בשם וינונה הורוביץ, לאב יהודי ממשפחה של ניצולי שואה, והיא מחשיבה עצמה יהודייה. רק בשנות ה-80 אימצה את השם ריידר, על שם זמר הנשמה מיטץ' ריידר, שאותו העריץ אביה. לאורך השנים התפרסמה לא רק בזכות הסרטים והמשברים הנפשיים, אלא גם הודות למערכות היחסים המתוקשרות שניהלה. היא היתה מאורסת לג'וני דפ בין השנים 1993-1990, לאחר מכן ניהלה מערכת יחסים בת שנתיים עם השחקן מאט דיימון, ומשנת 2011 היא נמצאת בזוגיות יציבה עם מעצב האופנה סקוט מקינלי האן, בעל המותג Loomstate. לשניים אין ילדים, וגם חתונה לא נראית באופק. "אני מעדיפה לא להתחתן בכלל מאשר להתגרש כמה פעמים", סיפרה ריידר בראיון. "כשההורים שלך מאוהבים בטירוף כבר 45 שנה, הסטנדרטים שלך מאוד גבוהים".
סוגיית הילדים עלתה לאחרונה שוב בתקשורת האמריקאית, עם שאלות צדקניות בנוגע לתפקידי משחק שהיא עושה כאמא בשעה שהיא עצמה נטולת ילדים - שאלות שמעולם לא צפות במקרה של שחקן שאינו אבא. ריידר מודעת לבעייתיות של הוליווד ביחסה לנשים. "יש בצורת של תפקידים טובים עבור נשים בגילאים מסוימים: הבייב הלוהטת, האמא, מה שאני עושה עכשיו, וקשישות כמו מיס דייזי (ע"ש הסרט הנהג של מיס דייזי, א")", אמרה החודש בראיון למארי קלייר. "אבל אני לא אוהבת להתלונן, יש נשים שעומדות בפני דברים קשים יותר בעולם".
______________________________________________________
ואיך נראתה ג'וליה רוברטס לאורך השנים?
