הערב תושק בדרום תל אביב Impact Labs, מעבדת המייקרים הגדולה בישראל, מייסודן של קבוצת ''ראות'' ו-WeWork. המעבדה תופסת אלף מטרים רבועים בקומת המרתף של מבנה המשרדים המשותפים ברחוב הפלך, והיא בשורה טובה למעצבים, ליזמים ולחובבים שחולמים לייצר מוצר, וגילו שבארץ מימוש הרעיון קשה ויקר. המקום שואף להוריד את המכשולים הרבים בדרך, ומציע טכנולוגיה ותמיכה שיאפשרו לבעלי רעיון להחזיק ביד אב טיפוס של מוצר תוך כמה ימים, ואפילו לייצר סדרה קטנה ממנו.
אבל מה שמרגש באמת ב''אימפקט לאב'' הוא הדגש שיינתן כאן על שילוב בין עשייה יזמית משמעותית לעשייה חברתית משמעותית. החיבור הזה הוא הכוח שהניע את הקמת המעבדה, והוא לב לבה.
מה''חדר'' לשפיץ טכנולוגי
מי שהוביל את היוזמה מתחילתה הוא ספי אטיאס, איש קבוצת ראות. אטיאס, בן 28, אבא לנועם בן השנה, הוא ''מייקר'' מאז שהוא זוכר את עצמו. בן למשפחה חרדית, 11 אחים, והוא היחיד שחזר בשאלה. עד כיתה ז' למד בחדר, אחר כך לא הסתדר במסגרות לימודים פורמליות, גם לא אקדמיות. "תמיד למדתי מהאינטרנט, מאנשים ומטעויות", הוא אומר.
בצבא עסק בפיתוח אמצעי לוחמה אלקטרונית, והיה אחד הקצינים הראשונים בחיל התקשוב "על תקן מהנדס בלי שהוא מהנדס". לשאלה איך התגלגל בן 18 לתפקיד כל כך מקצועי ללא השכלה רשמית עונה אטיאס שזה סיפור ארוך: "מספיק לומר שמכרתי מדפסת תלת ממד לאלוף משנה, והוא השתכנע שאני מספיק טוב בשביל זה".
הוא יזם בנשמתו, ביצועיסט, אך גם איש עם חזון שבורך באותו משהו שגורם לאנשים להאמין לו ולהיסחף אחריו. במקביל לשירות הצבאי התוודע לקבוצת ראות והיה מעורב בהקמתם של המיזמים הטכנולוגיים החברתיים שקידמה העמותה. "בהתחלה מעבדות XLN, שקמו סביב מהפיכת ההדפסה התלת ממדית והרלוונטיות שלה לחינוך, ואחר כך מיזם TOM (ראשי תיבות של TIKKUN OLAM MAKERS) ופיתוח מוצרים לאנשים עם מוגבלויות.
"העמותה תמיד דחפה לחשוב על תיקון עולם ועל איך טכנולוגיה יכולה לשרת את החברה ובמיוחד את השכבות היותר חלשות שבה. הייתה איזושהי הזדמנות להגיש בקשה לקרן שוסטרמן, ואיכשהו התגלגלנו לרעיון הזה, לפתח דברים לאנשים עם מוגבלויות. מהר מאוד זה גדל לנו בתוך הידיים בלי שהתכוונו, פשוט בגלל שהרעיון הזה הוא כל כך נכון ועונה על צורך אמיתי. אפשר לומר שהרעיון בחר אותנו, ולא אנחנו בחרנו אותו".
כשאטיאס אומר "גדל לנו בתוך הידיים", הוא מתכוון לכך שתוך חודשים מאז המייקאתון הראשון שהתכנס בנצרת ביוני 2014, החלו להיערך מפגשים במתכונת דומה ברחבי העולם, ועד היום התקיימו עשרות האקתונים של מייקרים מאוסטרליה ועד ברזיל, מארצות הברית ועד מזרח אירופה.
כל מייקאתון כזה מכנס לשלושה ימים מעצבים, מהנדסים ואנשי מקצוע שונים הקשורים לייצור מוצרים – כולם פועלים בהתנדבות במטרה לעצב פתרונות לאנשים ספציפיים עם מוגבלות ספציפית. אנשים שאין להם סיכוי לקבל מענה בייצור תעשייתי, משום שהם אינם חלק משוק שיחזיר הוצאות פיתוח ויניב רווח. אך בזכות ההדפסה התלת ממדית הם יכולים לקבל פתרון מדויק, שישנה את איכות חייהם עד מאוד.
אפשר לומר שחזון ה-Impact Labs הוא המשכו של חזון TOM, ומעתה יהיו המעבדות משכן קבע למפגשי המיזם. על כך מודה אטיאס לבנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל. "ניסינו להקים מעבדה קבועה והבנו שזה פרויקט גדול שדורש משאבים גדולים, ושנצטרך שותפים", מספר אטיאס. "בחיפושים אחר שותפים פגשתי את זינגר, והיה בינינו קליק מיידי. החזון שלנו התחבר לחזון שלו". בשנה וחצי האחרונות הצליח אטיאס לרתום עוד שותפים להקמת אימפקט לאבס, "הרבה שחקנים ששמו פה לא מעט כסף".
דרך חתחתים
עידן קייסר הוא שותפו של אטיאס בהובלת המקום. בן 30, רואה חשבון וכלכלן, שלמד בבינתחומי בהרצליה והתמחה במחלקה הכלכלית של PWC קסלמן. גם קיסר אוהב לבנות דברים עם הידיים מאז שהוא זוכר את עצמו (לפני חודש וקצת התחתן, ואפילו את הטבעת עיצב לבת זוגו במו ידיו). מיד אחרי ההתמחות הקים עם שני שותפים סטארט אפ בתחום הרהיטים החכמים. "ביחד עשינו את כל הטעויות האפשריות", הוא מספר בחיוך. "למדנו בדרך הקשה, שלפתח מוצרים פיזיים בישראל זו דרך חתחתים. מה ששומעים בדרך זה בעיקר לא ולמה לא - ולא שומעים למה כן ואיך כן".
כדי לממן את ההרפתקה שלא צלחה, הקים קייסר עסק לייעוץ לסטארט אפים, ובהמשך הדרך ניסה להקים חממה לעיצוב תעשייתי. "גם היוזמה הזו כשלה", הוא מספר, "ולמדתי עד כמה קשה להקים כאן מיזם מסוג זה, כי האקוסיסטם של כלי עבודה ומוצרים פיזיים לא מפותחת בארץ. אז פעם אחת למדתי במיקרו כמה זה קשה, כשהקמתי את הסטארט-אפ הראשון שלי. ופעם שנייה למדתי ברמת המאקרו כמה השוק הישראלי לא נותן מענה ליזמים שרוצים לפתח מוצרים פיזיים".
בנובמבר 2016 פתח את הבלוג "יזמות בעיצוב", קיבל פניות שונות והכיר את אטיאס, שמשלים את הסיפור: "מהרגע הראשון שישבנו הבנתי שאנחנו משלימים אחד את השני. עידן מביא אתו הרבה סדר, חשיבה עסקית, שיטתיות ויסודיות". וקייסר מוסיף: "מיד התאהבתי בספי וביוזמה, והחלטתי להתנדב ולעזור להפיח חיים ברעיון".
האסתטיקה של המכונות
שלט נירוסטה בקצה אולם הכניסה של WeWork ברחוב הפלך מכוון אל דלת הברזל השחורה שמאחוריה יורדים אל המרתף. הקירות צבועים בכחול עמוק, ועליהם בולטות המילים DREAM ו-CREATE.
על תכנון המעבדות הופקד משרד האדריכלים בילגוראי-פוזנר. "שמוליק בילגוראי", מספר אטיאס, "הוא חבר יקר ומייקר בעצמו, שלמד לעשות מאפס פרויקטים מדהימים. כשהוא שמע על החלום הזה, הוא התנדב לעזור עם התוכניות האדריכליות ורתם את המשרד שלו".
האתגר היה גדול. "הדבר החשוב ביותר בחלל כזה", מסביר בילגוראי, "הוא שיתפקד כמו שצריך. דבר ראשון היינו צריכים לפתור את נושא המערכות. נקודת המוצא הייתה מרתף ללא חלונות ועם תקרה מאוד נמוכה, שיש בו הרבה מדפסות שמשתמשות בכל מיני חומרים ופולימרים שלא מומלץ לשהות במחיצתם לאורך זמן. היה צורך להעביר מערכות רבות, בעיקר כאלו שקשורות לאוורור ונידוף. זה היה האתגר הראשון. אין בריף לדבר כזה. זה כרוך בתיאומים ובפתרונות שהיינו צריכים להמציא יחד עם יועצי המקום.
"Impact Labs הן בעצם סוג של מפעל קטן, שהעובדים בו אינם אנשי תעשייה מנוסים ומיומנים. הוא צריך להתאים ולהיות נוח, כדי שהם לא יפצעו ולא יפגעו". זה היה האתגר השני. השלישי היה לבדל בין החללים השונים, "כדי שמי שמגיע יידע לאן הוא הולך, מה מותר ומה אסור, ואיפה הוא יכול לעשות את הדברים שלשמם הגיע". אינפוגרפיקה וצבעוניות שונה לכל אחד מחללי העשייה היו הפתרון.
האתגר הרביעי היה לתכנן את החלל הגדול, עמוס המכונות, כך שיהיה נעים לשהות בו ו"שלא יעיב על הרוח היצירתית של כל מי שמגיע לעבוד. השפה מאוד פונקציונלית. אין קישוטים ואין דברים מיותרים. הלב הוא האסתטיקה של המכונות. מול הכניסה קיר שלם מאחסן כוורת תלויה עם מדפסות תלת-ממד. משמאל נמצאת הנגרייה, ומה שעושה אותה יפה הם כלי העבודה שבה. משני עברי הכניסה נמצאים המטבחון ודלפק הקבלה. המחשבה הייתה לחבר את האסתטיקה של חללי המעבדה לזו של חללי העבודה של We Work שמעליהם".
לעיצוב הפנים נרתמו לעזור אלעד קאשי וסשה לייקין מסטודיו FIT. קאשי הכיר את אטיאס לפני שנים, כשהיו שותפים, יחד עם טרמינל העיצוב בבת ים, להקמת מעבדת XLN בבית הספר שזר. "הדגש הכי גדול שלנו היה על הנטוורקינג", מסביר קאשי. "רצינו ליצור איזשהו כור היתוך, כי בסוף האנשים שיגיעו לכאן – מהנדסים, מעצבים, מייקרים, אנשי עסקים – באים מכל התחומים שקשורים במוצר פיזי, והם לאו דווקא נפגשים ביומיום".
שולחנות סנדוויץ' כהים וכבדים מכניסים חמימות וקלאסיקה משרדית לאיזור הישיבה מול המחשבים. "השולחנות האלה הגיעו אלינו במקרה, והתאימו בדיוק למה שרצינו לשדר: קצת אנדרגראונד, אבל גם אפ-סקייל". לרגלי המתכת השחורות נוספו גלגלים, כדי לאפשר תזוזה בשעת הצורך.
ספות וכורסאות מסודרות בפינות ישיבה פחות רשמיות, נינוחות. שולחנות עגולים ונמוכים ושרפרפי העץ והגומי של קרן ודניאל סינגר מסטודיו Suit-Case, חברי טרמינל העיצוב בירוחם, נועדו לקפה ונשנוש זריז. התפיסה הייתה לשלב בין רהיטים גולמיים ומעודנים יותר, "כמו התהליך שעוברים כאן, מרעיון גולמי למוצר על פרטיו".
אז מה יש ב-Impact Labs?
מרחב המעבדה מחולק לשניים. בחלל שקט ונקי כ-30 מקומות עבודה מול מחשב; כיתה מודולרית; ארבעה חדרי עבודה פרטיים שניתן להזמין מראש לפגישות; חדר צילום, עריכה וסריקה תלת ממדית; חדר דו-ממד המצויד במכונות לחיתוך לייזר וויניל, כל מה שקשור לגרפיקה ודפוס, וכוורת של 12 מדפסות תלת ממד בחסות MakerBot.
בחלל השקט יש גם מעבדת אלקטרוניקה ו-IOT בחסות ARROW, שנציגיה יבואו למקום באופן קבוע כדי להדריך ולענות על שאלות. יש גם מכונה חכמה לממכר חומרי גלם של חברת אורבננה, שדרכה אפשר לקנות במקום חיישנים, רכיבי אלקטרוניקה, חומרים מתכלים (מסוריות, ניירות ליטוש), וציוד עבודה (כפפות, אטמים, משקפי מגן). בשלב הבא ניתן יהיה להזמין דרך המכונה חומרי גלם גדולי ממדים כמו פלטות עץ, ואלו יגיעו הישר למחסן המעבדה.
החלל הרועש וה"מלוכלך" מציע סדנה רחבת ידיים לעבודה בעץ וסדנת מתכת, חדר טקסטיל המיועד בעיקר לפיתוח מחשוב לביש (Wearables), חדר רובוטיקה, ועמדה עם "כל כלי העבודה שרק אפשר לחלום עליהם" (תרומת ''בוש'' ו"סיגנט"). בנוסף מצויד המתחם במכונות ייצור דיגיטליות מהחדשניות שיש היום בשוק (Stratasys). "כרגע נוכל לומר רק שמדובר במתחם הדפסת התלת ממד הכי משוכלל בארץ, שיציע חידושים ברמה בינלאומית", אומר קייסר.
למי אתם פונים?
"מטרת המקום היא לאפשר ליזמים ולאנשים שקמים בבוקר עם רעיון למוצר להחזיק אחרי כמה ימים אב טיפוס עובד ביד. יותר מזה: אנחנו מאפשרים ליזמים להגיע לייצור סדרתי של מנות קטנות כאן, בייצור כחול לבן. היכולת לייצר מוצרים סופיים ולא רק אבות-טיפוס היא חידוש, וזו בשורה למעצבים ויזמים צעירים, ולמי שמבקשים לייצר מספר מוגבל של מוצרים בעזרת קמפיין מימון המונים.
"המתחם שלנו מוריד חסמים בשלוש נקודות קריטיות: הוא נותן גישה נוחה להשגת חומרי גלם ולייצור. הוא מאפשר גישה לידע ולקהילה. ובעתיד הוא גם יקדם הזדמנויות לגיוס כספים, לביצוע פיילוטים עם חברות בינלאומיות, ולמפגשים עם מוחות חדשניים".
אבל אימפקט לאבס לא שוכחת מאיפה היא באה, ולא פונה רק ליזמים. כאן יישב המטה המרכזי של מיזם TOM, וכאן תיערך פעילות המחקר והפיתוח של מאות המוצרים שמפתחים בהתנדבות קבוצות של אנשי מקצוע במענה לבעלי מוגבלויות. זה יהיה לבו של המיזם ששואף להשפיע לטובה על חייהם של רבע מיליארד בעלי מוגבלויות ברחבי העולם.
המעבדה תקיים גם פעילויות חברתיות כמו הכשרה של בני נוער בטכנולוגיות חדשות, שלא דרך המסגרות המקובלות של מערכת החינוך. בין היתר יילמדו כאן כתיבת קוד ותכנון ובנייה של מוצרים פיזיים, בשיתופי פעולה עם נוער מהפריפריה, עם בית השנטי, ואחרים.
"אנחנו מזמינים יוצרים, יזמים ואנשים מכל קצוות הקשת המקצועית לבוא וליצור פה מוצרים, מסחריים או חברתיים", מסכמים אטיאס וקייסר.
וכמה זה עולה?
בתקופת ההרצה של המעבדה (עד סוף ינואר) יתקבלו חברות ויוצרים שמתאימים לקהילה ומבינים את הפרויקט. מתחילת פברואר ייפתח המקום לקהל רחב יותר. תקופת ההרצה נועדה בין היתר להגיע להבנה סופית של העלויות, ולכן מחירי העבודה המצוינים כאן אינם סופיים: 650 שקלים (עלות השימוש במעבדה) ועוד 45 דולר (כ-160 שקלים, מחיר חברות חודשית בסיסית ב-WeWork), שמקנים את הזכות להגיע למעבדה לחודש שלם וכוללים 40 יחידות שימוש בכל המכונות, ושתי הדרכות על המכונות. אלה מחירים נוחים יחסית למחירי הייצור הקיימים בשוק, אומרים אנשי אימפקט לאבס (לדוגמה, שעתיים עבודה במחרטה או בנגרייה עולות כ-300 שקלים). לקראת ינואר יגובש מחירון סופי, ויעלה לאתר המעבדה.
