האדמירל וויליאם מקריוון, שנחשב לדמות צבאית נערצת ביותר בארצות הברית, לא ציפה ליותר מדי מההרצאה שלו בטקס בוגרי אוניברסיטת טקסס, שאותה הוא סיים 37 שנה קודם לכן. "אני לא זוכר מילה מההרצאה בטקס סיום לימודיי", הוא הודה מיד בתחילת ההרצאה בכנות האופיינית לו, "ולמען האמת, אני אפילו לא זוכר את שמו של המרצה. לכן אעשה את זה קצר ככל האפשר".
את מה שקרה אחר כך גם אדם מוכשר ומוצלח כל כך כמוהו לא היה יכול לדמיין. ההרצאה הפכה לוויראלית עם מיליוני שיתופים וציטוטים בעיתונים, בטלוויזיה וברשתות החברתיות, עד כדי כך שבתוך זמן קצר לא פחות מעשרה מיליון אנשים צפו בה בכל העולם.
סוד ההרצאה המרתקת היה התובנות לשיפור החיים שהאדמירל מקריוון צבר במהלך 37 שנות שירות צבאי מבריק בצי האמריקאי, שכללו פיקוד על המבצעים החשאיים והנועזים ביותר של צבא ארצות הברית, כולל המבצע ללכידת סדאם חוסיין ומבצע "חנית נפטון" ללכידת הטרוריסט אוסמה בן לאדן.
מקריוון, שעמד בראש היחידה הצבאית הסודית והיוקרתית ביותר בצבא ארצות הברית, "אריות הים" (Navy SEALs), מאמין בפעולות פשוטות לשיפור ולשינוי החיים, שלרובן התוודע במהלך הקריירה הצבאית שלו.
ההרצאה המרתקת שלו הפכה לאחרונה לספר שנקרא Make Your Bed - little things that can change your life…and maybe the world ("תציע את המיטה - הדברים הקטנים שיכולים לשנות את חייך... ואולי גם את העולם", בתרגום חופשי), ובו הוא מפרט את התובנות שאסף במהלך הקריירה שלו בליווי אנקדוטות ודוגמאות מחיי הצבא.
ההרצאה של מקריוון באוניברסיטת טקסס:
הספר הפך לרב מכר מיד עם צאתו לאור והוא מדורג כיום בראש רשימות רבי המכר היוקרתיות של ה"ניו יורק טיימס" ואמזון. בחרנו להציג לכם מתוכו את עשר התובנות החשובות ביותר ששינו את חייו של האדמירל מקריוון, ואולי ישנו גם את חייכם.
1. סדרו את המיטה בכל בוקר, ועשו זאת היטב
בשנת 2003, מיד לאחר סיומו המוצלח של המבצע ללכידת סדאם חוסיין, נפגש מקריוון עם חוסיין בכל יום. המטרה הרשמית הייתה לבדוק אם חוסיין זוכה ליחס הוגן מהחיילים, אבל את מה שעניין אותו באמת הוא חשף בספרו: "רציתי מאוד לדעת אם חוסיין מסדר את המיטה שלו לאחר שהוא מתעורר בבוקר", הוא כותב. "אבל חוסיין התנהג בדיוק כפי שציפיתי. חוסיין ישן, בדיוק כמונו, על מיטה צבאית מתקפלת, שהוא אף פעם לא סידר. השמיכה הייתה מקומטת וזרוקה למרגלות המיטה והיא הייתה בעיניי סמל לדמותו המבולבלת וחסרת המצפון והמצפן. זה אולי נשמע טיפשי ולא חשוב, אבל סידור המיטה בבוקר, בכל בוקר, יכול לשנות את חייכם לטובה.
"הבנתי שאם אנחנו מסדרים את המיטה שלנו בכל בוקר, אנחנו מבצעים את המשימה הראשונה שלנו ביום היטב. לאחר שמתרגלים לסידור קפדני של המיטה מרגישים תחושה של גאווה, וזה מעודד אותנו לבצע עוד משימה. ועוד אחת. ועוד אחת. ובסוף היום, המשימה הזאת שבוצעה ראשונה, תהיה השראה להרבה משימות שיבוצעו לאחריה. סידור המיטה בכל בוקר מדגיש את העובדה שגם הדברים הקטנים בחיים חשובים. אם אנחנו לא מבצעים את הדברים הקטנים כמו שצריך, נתקשה לבצע את הדברים הגדולים. לסידור מיטה קפדני בבוקר יש יתרון נוסף: אם היה לי יום רע, אני חוזר הביתה למיטה מסודרת שאני סידרתי. ומיטה מסודרת תמיד מעודדת אותי לחשוב שמחר יהיה יום טוב יותר".
2. נחישות ואומץ חשובים יותר מכישרון מולד
כישרון מולד הוא מזל גדול בחיים, אבל בלי חריצות גם הכישרון הגדול ביותר ייכשל, קובע קריוון, ומספק גם אנקדוטה: "במסלול ההכשרה שלנו נאבקנו באתגרים רבים בכל יום. מסלול ההכשרה של אריות הים כלל בתחילה את 150 החיילים המצטיינים ביותר ועם הזמן הוא הצטמצם ל־24 בלבד. המפקדים שלנו רצו להפיל כמה שיותר חיילים כדי למצוא את הטובים והחזקים ביותר.
"אני הייתי בצוות עם החיילים הגבוהים, אבל היה לנו צוות נוסף שכלל חיילים נמוכים, אף אחד שם לא היה גבוה יותר מ־1.65 מטר. הצוות הזה עקף את כולנו גם בים וגם ביבשה. שאר הצוותים נהגו לצחוק על הסנפירים הקטנים שלהם, אבל הצוות המנצח היה זה שצחק אחרון. הם שחו מהר יותר מכולנו והגיעו ליבשה מהר יותר. למדתי מההצלחה שלהם ששום דבר לא באמת חשוב כמו הרצון להצליח. לצוות הנמוכים היה סיכוי קטן יותר להצליח, אבל הם הצליחו יותר מכולנו כי הם היו נחושים ואמיצים יותר".
3. החיים אינם הוגנים. אל תצפו למשהו אחר
את האמירה הזאת כמעט כולנו מכירים על בשרנו, ובכל זאת אנחנו מתקשים מאוד להימנע מלפתח ציפיות ולקוות בכל פעם שהפעם החיים יפתיעו. קריוון מציע לנו לוותר על האחיזה הזאת. "למדתי בחיים שלפעמים לא משנה כמה תנסה, לא תצליח. זה לא הוגן אבל צריך להשלים עם כך שאלה החיים", הוא כותב.
"כמה פעמים בשבוע המפקדים שלנו היו מעמידים אותנו בשורה ובוחנים את המדים שלנו. הבדיקה הייתה יסודית מאוד. פעמים רבות היה נראה לנו שלא משנה כמה מאמץ השקענו, זה אף פעם לא היה מספיק טוב והמפקדים ימצאו תמיד משהו לא מושלם. העונש על אי עמידה במסדר המדים היה קשה: לרוץ עם המדים לתוך המים, להירטב מכף רגל ועד ראש ואז להתגלגל על החול. קראנו לזה 'עוגיית הסוכר'. לאחר מכן היינו צריכים להישאר עם המדים הרטובים והחול הדבוק עלינו למשך כל היום. זה היה סיוט נוראי, בייחוד בימים קרים מאוד.
"שמתי לב שהחיילים שלא קיבלו את העונש כעסו והתמרמרו מכל דבר - ובהמשך נכשלו בקורס ונשרו ממנו. אני למדתי שאלה החיים וצריך לקבל אותם כך. לפעמים לא משנה עד כמה תתאמצו ותנסו, תסיימו את היום שלכם כ'עוגיית סוכר'. אם אתם רוצים להצליח בחייכם, תפסיקו לבכות על כך שאתם לפעמים 'עוגיית סוכר'. קבלו זאת והמשיכו הלאה".
4. כישלונות עושים לנו טוב
אף אחד מאיתנו לא אוהב להיכשל, אבל לפי מקריוון אם תתבוננו היטב בכישלונות שלכם, אתם עשויים לגלות שהם דווקא עשו לכם טוב. "הסיוט הגדול שלנו באימונים המפרכים ליחידת אריות הים היה לסיים את היום ב'קרקס'", הוא מספר. "מסלול ההכשרה שלנו כלל בכל יום המון תרגילים פיזיים, ריצות ארוכות, משחים קשים, מסלולי מכשולים ואימונים שנועדו לבחון את כוח הסבל של כל אחד מאיתנו. לכל אימון הוקצב זמן שהיינו צריכים לעמוד בו. אם נכשלת בכך, שמך היה נרשם על דף, ובסוף היום היית מוזמן ל'קרקס', שהיה שעתיים נוספות של אימונים שכל מטרתם הייתה לשבור אותך ולגרום לך לפרוש.
"אף חייל לא רצה להגיע ל'קרקס', כי המשמעות היא שבאותו היום נכשלת. אבל בשלב מסוים כולנו שמנו לב לתופעה מעניינת: דווקא לאותם חיילים שנכללו ברשימת ה'קרקס' לעתים קרובות היה כושר גופני טוב יותר, הם היו חזקים יותר, פיזית ונפשית. זה קרה מכיוון שהכאב שבכישלונות החוזרים בנה בהם כוח פנימי ופיזי יוצא דופן.
"החיים מלאים ב'קרקסים'. כולנו ניכשל מתישהו. כל כישלון כואב ולפעמים גם מייאש. היו לי פעמים שהכישלונות שלי פגעו בי עד עמקי נשמתי, אבל היום אני יודע שלא צריך לפחד מ'קרקסים'. צריך להסתכל עליהם לטווח הרחוק, כי כך נגלה שהם עושים לנו רק טוב".
5. תמיד תעדיפו להעז
בחיים האזרחיים אנחנו מכירים את התובנה הזאת יותר כ"צאו מאזור הנוחות", אבל בחיי הצבא היא מקבלת משמעות אקסטרימית יותר. "בחיים אנחנו צריכים הרבה פעמים לבחור אם להישאר במקום לא טוב אבל בטוח - או להעז. ואני אומר תמיד: עדיף להעז", חורץ מקריוון בספרו. "עדיף להעז ולהיכשל מאשר להישאר במקום לא טוב ולהיכנע.
"מסלול המכשולים הקשה ביותר באימונים לאריות הים נקרא 'המגלשה של החיים' - מגדל בן שלוש קומות ולידו מבנה בן קומה אחת, שביניהם יש חבל מתוח באורך 60 מטר. המטרה הייתה לטפס על המגדל הגבוה עד לפסגה, לתפוס את החבל ולמשוך את עצמך מעליו יד אחר יד עד שאתה מגיע למבנה השני.
"שיא הזמן לביצוע התרגיל נשאר אותו הדבר במשך שנים וכולנו האמנו שהוא בלתי ניתן לשבירה. אבל יום אחד חייל אחד החליט להעז ולבצע את התרגיל הזה כשהוא עומד על החבל. זה היה נועז ומסוכן. אבל הוא עשה זאת - ובמחצית מהזמן. אותו חייל שבר שיא חדש. נכון, החייל האמיץ יכול היה גם להיכשל. אבל אם לא נאמין בסיכון, לא יהיה לנו סיכוי לשינוי ותמיד נישאר במקום. כדי להצליח בחיים צריך להעז, ועדיף תמיד לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות כלל".
6. אל תיכנעו לבריונים
לדברי מקריוון, החיים שלנו מלאים בבריונים, אנשים שינסו להפחיד אתכם באיומים. הכל ייעשה באופן חוקי כמובן, אבל המסר האלים ברור. "במסלול ההכשרה שלי לימדו אותי לא לפחד מבריונים. אף פעם. תמיד להילחם בהם, גם אם זה לא נעים ומפחיד. זה חלק מהחוזק הפנימי שילווה אתכם כל החיים", הוא כותב.
"אחד האתגרים המפחידים ביותר באימונים בחיל הים היה ההתמודדות עם כרישים. המפקדים אמרו לנו שאם ניתקל בכריש שיתחיל להקיף אותנו, אנחנו צריכים להישאר במקום ולא לנסות לברוח. ואם הכריש הרעב שוחה לכיווננו, כדאי לאגור את כל הכוחות שלנו ולתת לו אגרוף על האף. הוא יסתובב ויברח. זה היה מבחינתי מסר לחיים. אף פעם לא לפחד ולא לברוח מבריונים, גם אם הם בני אנוש. אנחנו חייבים תמיד להילחם בהם כדי שנחיה בעולם טוב יותר ונרגיש תמיד בטוחים ומוגנים".
7. תבחרו באנשים רק לפי גודל הלב שלהם. כל שאר התכונות פחות חשובות
מקריוון מספר שבמהלך שירותו הצבאי הוא פגש אלפי אנשים, ובהם ראשי מדינות, נשיאים, שרים וגם כמובן אנשים רגילים. וכן, גם המפגשים האלה הולידו בו תובנה. "כולנו רוצים להשתייך לאנשים מצליחים, מפורסמים ונוצצים, אבל היום אני יודע שכל אלה לא חשובים בכלל", הוא מודה. "הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את האנשים שמתאימים לי באמת - לא משנה מה צבע עורם, מעמדם החברתי או מצב חשבון הבנק שלהם. אנשים שאני בוטח בהם ויודע שהלב שלהם גדול, הם האנשים שאני רוצה שיהיו בחיי".
8. ברגעים הכי קשים אתם צריכים להיות הכי רגועים וחזקים
החיים מלאים בקשיים ובמכשולים, אך לדברי מקריוון הוא למד שדווקא ברגעים הכי אפלים וקשים בחיים אתם צריכים למצוא את הכוח להיות הכי רגועים, שלווים, חדים וחזקים. "ברור שאת העצה הזאת קל יותר לחלק לאחרים מאשר לבצע", הוא מודה. "אבל אני למדתי בחיי שברגע שאתם מודעים לכך שלא משנה כמה קשה לכם, אתם חייבים להיות הכי חזקים ורגועים ולתפקד באופן הטוב ביותר כי כך קל יותר לעמוד בכך ולהתגבר".
9. כשנראה לכם שאבדה התקווה, תתחילו לשיר
"השיא של מסלול ההכשרה של אריות הים נקרא 'שבוע הגיהנום'. אלה שישה ימים של התעללות פיזית ומנטלית שמטרתה לגרום לכך שרק הטובים ביותר ישרדו", מספר מקריוון. "זה שבוע ללא שינה כמעט עם אתגרים פיזיים קשים במיוחד. ביום הרביעי לשבוע הגיהנום היינו 15 שעות בתוך בוץ טובעני כשרק הראש שלנו מציץ מעל הביצה. הקור היה נוראי ואנחנו ניסינו לשרוד. המפקדים אמרו לנו שנוכל לצאת מהבוץ הקפוא רק אם חמישה מאיתנו יפרשו.
"בשלב הזה אף אחד לא רצה לפרוש, אבל אחרי 15 שעות בבוץ, כשאנחנו עייפים ומותשים, נראה היה שיש חיילים שמוכנים לוותר. נותרו לנו עוד שמונה שעות בתוך הבוץ. הדבר היחידי ששמעתי היו השיניים הנוקשות של החיילים מסביבי. ואז פתאום קול אחד הדהד מתוך החשכה. חייל אחד התחיל לשיר. הוא זייף באופן נוראי, אבל הייתה בו גם התלהבות רבה. הקול האחד הפך לשניים, ולאט־לאט כולנו שרנו ביחד. המפקדים איימו עלינו שאם לא נפסיק לשיר, נישאר זמן רב יותר בבוץ, אבל המשכנו לשיר ואיכשהו הבוץ הפך לחמים קצת יותר.
"אם היה דבר אחד שלמדתי מהאירוע הזה היה ששירה באמת נותנת תקווה. וברגעים הכי קשים כשאין תקווה, כשאתם שקועים בבוץ עד הצוואר, מוזיקה יכולה להעניק לכם כוחות אדירים".
10. אף פעם אל תצלצלו בפעמון
אם החלטתם שאתם רוצים לבצע משהו בחיים, השלימו אותו. אף פעם אל תפסיקו באמצע. אל תיכנעו, ממליץ מקריוון. "במסלול ההכשרה שלנו היה פעמון נחושת שהיה תלוי במרכז המתחם, כך שכל החיילים יכלו לראות אותו תמיד. כל מה שהיינו צריכים לעשות כדי לפרוש היה לצלצל בפעמון", הוא מספר.
"חשבתי על כך פעמים רבות: רק צלצול אחד ולא אצטרך לקום ב־5:00 בבוקר, לחוות את הקור המקפיא של השחייה, לרוץ במשך שעות ולעבור את מסלולי המכשולים הקשים כל כך. אבל אף פעם לא צלצלתי בפעמון ולא שקלתי ברצינות לעשות זאת. היום אני יודע שאם החלטתי לבצע משהו אני אף פעם, אבל אף פעם, לא אצלצל בפעמון".
_______________________________________________________
הקדישו 30 דקות ביום ללא לעשות כלום, ועוד עצות מסופר המסעות פיקו אייר, הקליקו על התמונה:
