שבתות וחגים ברובע היהודי, עם נופי הר הבית ועמדת ברביקיו במרפסת

ב-50 השנים האחרונות השתנה אופיו של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. את מקומם של יהודים חילונים וחובשי כיפות סרוגות תפסו חרדים אנגלוסכסים חדורי להט מיסטי. בית שחידושו הושלם ממש באחרונה, באחת הסמטאות הצפופות ברובע, הוא דוגמה לשינוי שמתבטא גם בבינוי המקומי הייחודי. הוא נמצא במתחם שתכננו במקור בני הזוג האדריכלים אורה ויעקב יער, ביוזמת משרד השיכון, והוא סמוך לבית זיבנברג שבמתחם.

בעלי הבית הם בני זוג חרדים בשנות ה-40 לחייהם, הורים לשלושה, שחיים את עיקר זמנם בעיר אחרת בארץ, והגדירו את הבית ברובע כביתם השני, לשבתות ולחגים. את הבית רכשו מזוג מבוגר שהתגורר בו מאז שנבנה, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. לשיפוץ הוזמן האדריכל מתי רוזנשיין (אדריכל אחראי: יואל גולדברג).

הנוף ממרפסת הגג(צילום: גדעון לוין)

עלות השיפוץ הגיעה לכ-750 אלף דולרים, ובמהלך חג סוכות האחרון נכנסה המשפחה לראשונה לביתה החדש, למרות שעיצובו טרם הושלם. לצורך הצילומים הוכנסו לבית רהיטים ופריטים משלימים מהחנות הירושלמית "הרמוני", ואת חלקם בחרו בני הזוג לרכוש ולהותיר בחדרים.

קונטרה לאבן עם פלדה ובטון

הבניין מתפרש על פני שלוש קומות - 230 מטרים רבועים שטח בנוי, ועוד כ-100 מטרים רבועים של מבואה (20 מ"ר), מרפסת סלון (17 מ"ר) ומרפסת גג גדולה (70 מ"ר). ממדי כל קומה צרים וקטנים יחסית: עשרה על 7.5 מטרים.

היות והבניין מצוי במדרון, הכניסה הראשית אליו היא מהקומה האמצעית, אך יש לו כניסה נוספת מהקומה התחתונה, כך שניתן לפצל אותו לשתי יחידות נפרדות ועצמאיות. לכניסה הראשית מובילה חצר פנימית בצורת מקבילית, שאליה ניתן להציץ מהרחוב, ותפקידה לחצוץ בין הסמטה ובין הבית, ולהחדיר אליו אוויר ואור - אלמנט קדום בתכנון הבתים בעיר העתיקה.

כבר כאן ניתן לראות את השינויים שנערכו בבניין המקורי: הפתחים הצרים והנמוכים נפרצו והורחבו, והדלתות הוחלפו בדלתות זכוכית כדי להחדיר יותר אור טבעי לחלקיו הפנימיים של הבית. מדרגות הבטון והאבן החיצוניות, שקישרו בין הקומה העליונה והגג, נהרסו והוחלפו במדרגות פלדה. את המעקה הישן, מחופה האבן, מחליפה כעת סבכת פלדה המזכירה משרבייה - אלמנט שהושאל ממסורת הבנייה המוסלמית, וקיבל כאן פרשנות עכשווית ואופנתית בפלדה מושחרת ובחיתוך לייזר.

אור טבעי חודר אל המבואה. פנים הבית הושפע משינוי החזיתות (צילום: גדעון לוין)

שינויים אלה בחזיתות הבניין הביאו לשינוי דרמטי גם באופים של חלקיו הפנימיים של הבית, אך בטווח הקצר היה להם חיסרון: נדרשו הכנה ואישור תב"ע, מה שעיכב בשנה וחצי את ביצוע הפרויקט. "הרובע מאוד צפוף", מסביר רוזנשיין, "יש קרבה גדולה בין הבניינים, החלונות כל כך קטנים, והאתגר הוא איך להכניס אור למרכז הבית. בעיני, האור הוא זה שמחולל את האיכויות הטובות של הבית ומחייה אותו".

אתגר נוסף עמו נדרשו, לדבריו, להתמודד הוא החומריות. "הכל אבן", הוא אומר, "לכן ניסינו להכניס גם חומרים אחרים, כאלה שלא כל כך נפוצים ברובע - בטון ופלדה. נכון שהם נחשבים לקשים, אך אלה חומרים חיים, נושמים ומשתנים, והם מרככים בסופו של דבר את האבן".

שילוב של ברזל ואבן בחלון עגול ובמעקה (צילום: גדעון לוין)

בהקשר זה מספר רוזנשיין גם על הפער בין חזונו העיצובי לבין המציאות: "במקור רציתי שתהיה בפנים קצת יותר טקסטורה, יותר בטון חשוף ופלדה, כדי להמשיך ולתת קונטרה לאבן, אך בעלי הבית, שבסך הכל הלכו איתנו, הסתייגו מכך".

חדר המשפחה נטול טלוויזיה

מבואת הכניסה מתנשאת לגובה שתי קומות. ממוקמים בה גרם המדרגות אל הקומה העליונה, וגם מעלית הפועלת על מנגנון הידראולי (כדי להימנע מחדר מעלית על הגג). בני הזוג ביקשו לשלב בתכנון מאפיינים קלאסיים מהבנייה המסורתית בעיר העתיקה, כמו כיפות וקמרונות. "הצעתי לעשות אותם ברמיזה ובהפשטה", מספר רוזנשיין, "לכן הקמרון שיצרתי מעל מבואת הכניסה מורכב משתי קשתות לא סימטריות. הן מנותקות מהקיר באמצעות מרווח צר שדרכו חודר אור, וכך הכל נראה כמו בד מרחף".

ארון רב שימושי לצד המדרגות אל הקומה העליונה (צילום: מיכאל יעקובסון)

בבית המקורי מוקמו הסלון והמטבח בקומת הכניסה הראשית, וחדרי השינה פוזרו בין הקומה התחתונה והקומה העליונה, שממנה נשקף נוף העיר המרהיב. האדריכל הציע לשנות את מערך החדרים והתנועה: להצמיד את הסלון והמטבח למרפסת עם הנוף בקומה העליונה; ואת שבעת חדרי השינה, שלחלקם צמוד חדר רחצה, לרכז בשתי הקומות התחתונות.  

תוכניות שלוש הקומות של הבית(תוכנית: אדר׳ מתי רוזנשיין)

חתכים שמדגימים את חיבור הבית למדרון(חתך: אדר׳ מתי רוזנשיין)

בקומת הכניסה מקשר בין החדרים מסדרון צר ומעוגל, שבקצהו עמוד עם כיור לנטילת ידיים. מעל העמוד קבוע בתקרה עיגול זכוכית המחדיר אור טבעי מהקומה העליונה, ומשולבת בה גם תאורה מלאכותית לשעות הערב והלילה.

המסדרון המעוגל המקשר בין חדרי השינה בקומת הכניסה(צילום: גדעון לוין)

חדרי השינה אינם גדולים במיוחד, אך הם נוחים וכוללים את כל מה שצריך. לכל אחד מהם הצליח האדריכל להעניק גם חלון, והוא שילב בהם פינות מיוחדות, המזכירות את סביבת הבית - עיר עתיקה הנבנית שכבות על גבי שכבות, ונתונה לשינויים בכל עת.

אחד מחדרי הרחצה(צילום: גדעון לוין)

לצד חדרי השינה בקומה התחתונה תוכננו גם מטבח וחדר משפחה מרווח. המטבח יכול לשמש את הקומה כיחידה נפרדת, וגם לשמש את המשפחה בחג הפסח. היות ומדובר במשפחה חרדית, חדר המשפחה לא כולל מסך טלוויזיה, אלא ספרים וספות רחבות למנוחה ושינה. השטחים המשותפים רוצפו באבן ג'ת שנחצבה בגליל. בחדרי השינה יש פרקט עץ ובחדרי הרחצה גרניט פורצלן.

מעל פינת האוכל: כיפה

בקומה העליונה ממוקמים סלון, מטבח, פינת אוכל וחדר עבודה נפרד, המשקיפים כולם, מבעד למסך זכוכית, על המרפסת ועל נוף הר הבית, שכונת כפר השילוח (סילואן) והר הזיתים. מעל פינת האוכל תוכננה כיפה גדולה, שבמרכזה פתח ריבועי. דרכו חודר אור ומבעדו ניתן להשקיף אל השמיים - ביטוי נוסף לשימוש באלמנטים קלאסיים עם פרשנות עכשווית.

הכיפה מעל פינת האוכל (צילום: גדעון לוין)

בסלון רהיטים מודרניים המתאימים לאופיו של הבית, עם הבלחות של טורקיז בהיר. ביתר הקומה, כמו בשאר חלקי הבית, נעשה שימוש בגוונים סולידיים (אפור, בז' וחום בהיר), ובחדר הרחצה - בכחולים.

מבט אל הסלון. הבלחות של טורקיז, ומימין הקמרונות מעל המבואה וגרם המדרגות(צילום: גדעון לוין)

גוונים כחולים בחדר האמבטיה(צילום: גדעון לוין)

בסלון ניצב אח, המשתלב במסך הזכוכית שחוצץ בין הפנים למרפסת, שבה יש פינת ישיבה ועמדת ברביקיו גדולה ומאובזרת. מפתח לצד פינת האוכל יוצא גרם המדרגות עם מעקה המשרבייה, המוביל אל מרפסת הגג רחבת הידיים. בחג סוכות האחרון בנתה שם המשפחה סוכה שתפסה חלק נכבד משטח הגג, אך בשאר ימות השנה הגג פנוי, ומאפשר התרשמות מלאה מהנוף.

האדריכל מתי רוזנשיין על מרפסת הגג(צילום: גדעון לוין)

משרדו של האדריכל מתי רוזנשיין נפתח בירושלים ב-1997, לאחר שצבר ניסיון במשרדי אדריכלים בכירים בעיר - "קולקר, קולקר, אפשטיין" ומשרדו של האדריכל מייקל שוורץ. רוזנשיין מעסיק 14 עובדים, המתמחים בעיקר בתכנון בתי מגורים ודירות בירושלים. לאחרונה הוא מתכנן מלון בוטיק ב"עיר העתיקה" בבאר שבע, ומגדל עם עירוב שימושים ברחוב פייר קניג בשכונת תלפיות בירושלים.

בתים מבפנים: הסיורים

במסגרת אירועי "בתים מבפנים", שיתקיימו במשך סוף השבוע בירושלים, יהיה הבית פתוח לקהל הרחב (היום, יום חמישי, ב-14:00 ו-18:00). עוד באזור העיר העתיקה: האדריכל מייקל שוורץ יוביל שני סיורים, שיחשפו כיצד הוא "מחריב" בימים אלה את יצירתו של האדריכל יעקב רכטר במלון ענבל, הסמוך לגן הפעמון (יום חמישי, 26.10, ב-15:00 ו-16:30); האדריכלית מיכל דלה פרגולה תוביל סיורים במתחם המגורים שתכננה וכולל יותר מ-400 דירות חדשות בדרך בית לחם שבשכונת בקעה היוקרתית (יום שישי, 27.10, ב-11:00, 12:00 ו-13:00). הארכיאולוג יונתן מזרחי ואנה וידר יחשפו את תולדותיו של בית הקברות המוסלמי בממילא, ואת סיפוריהם של אלה הטמונים בו (שישי 27.10, ב-09:00 ו-11:00; ובשבת 28.10, ב-10:00 ו-16:00). כל הסיורים ללא תשלום.

-------------------------------------------------------

הסיור בממילא יתקיים מחוץ למסגרת הרשמית של האירועים, לאחר שצונזר בידי השר זאב אלקין. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

הממשלה צנזרה, אך הסיור בממילא יתקיים בכל זאת. לחצו לכתבה המלאה (צילום: מיכאל יעקובסון)