כשהולכים ברחוב ומרימים מבט – לא משנה באיזו עיר או שכונה – קשה לפספס את עציצי הפלסטיק הצבעוניים שהתיישבו להם בנוחות על מעקות המרפסות, כמו "פרסים" זוהרים בתוך גריד של משחק מחשב. להיות גנן עירוני מעולם לא היה פשוט יותר.
ההברקה הזו של עציצים חצויים שמנצלים את המעקה בצורה חכמה אינה חדשה. למעשה, פתרונות דומים סיפקו לאורך שנים יצרניות שונות, בראשן חברת elho ההולנדית. לקראת סוף העשור הקודם הצטרפה אליהן חברת ''גרינבו'' הישראלית, שרשמה פטנט על מנגנון הנעילה של העציץ שלה.
רק בישראל: הטוב, הרע והמכוער במרחב הישראלי
גדר הבמבוק במרפסת: לא הגזמנו? | דודי שמש: עוד נתגעגע לכיעור הזה?
בגזרת המרפסות המקומיות גרינבו שולטת ביד רמה – מאות אלפי עציצים שלה נמכרו עד היום בישראל, וגם בעולם הצלחתה מרשימה: לפי נתוני החברה, מאז שהוקמה ב-2008 כבש העציץ הצבעוני שלה שווקים ומכר מיליוני יחידות בצפון אמריקה, אירופה, המזרח הרחוק ואוסטרליה. הוא נמכר ברשתות מובילות, ואפילו פורסם שקבלנים בשכונות חדשות חותמים איתה על עסקה כוללת, כך שבניינים שלמים מתאבזרים בגרינבואים. העציץ גם זכה בתחרויות יזמות ועיצוב, כשהידועה מכולן היא ה-RED DOT.
אבל כאן בדיוק, דווקא מתוך הצלחתו הרבה, מבליחה גם החולשה הגדולה של העציץ הססגוני – אי אפשר להתעלם ממנו, אפילו שלעיתים זה דווקא מאוד רצוי. הפיכתו למוצר טרנדי אמנם מיקמה אותו על חלונות רבים, אך לא מחקה את העובדה כי הוא מתעלם במידה רבה מהמהות העיקרית שלו – מיכל לצמחים, שלא רק מאפשר לגדלם מחוץ לחלון, אלא גם מציג אותם במיטבם. צורתו הנפחית בעלת הפרופורציות המוגזמות של העציץ, וצבעוניותו העזה, גונבות את הפוקוס. מישהו בכלל זכר את הצמח בעת עיצוב העציץ הזה, חדשני ועכשווי ככל שיהיה?
לימדו אותנו שעל טעם וריח לא מתווכחים, אבל לפעמים בריא ואף רצוי להתווכח. ברחובות ותיקים, אף שהם נוכחים פחות, הדיסוננס בין מאסת הפלסטיק הבוהק לבין הקירות האפורים והמשופשפים קשה לגישור. ואילו בשכונות החדשות העציצים המנופחים והבוהקים בולטים כאשכולות. הם מתאימים לכאן יותר, ללא ספק, אל הקירות החדשים ומעקות האלומיניום. השילוב נוח יותר לעין. אך על רקע הבניינים שנבנים במתכונת קופי-פייסט נטולת נשמה – אחידות העציצים רק מעצימה את תחושת הגנריות וחוסר הייחודיות.
מאחר ולפי נתוני המכירה של החברה מדובר בלהיט, קשה שלא להיזכר בלהיט פלסטי מגושם אחר, ששטף את העולם לפני 15 שנה. מה לא אמרו על נעלי הקרוקס? דיברו על חדשנות חומרית, נוחות מפנקת והצלחה פנומנלית. הביקורת על הסגנון הייתה חריפה, והגיעה לשיא כשה-Time הכתיר את הנעליים כאחת מחמישים ההמצאות הגרועות בעולם. כמו במקרה של קרוקס, כך גם עם העציצים החצויים – אוהבים או שונאים אותם. איך מיישבים את הפער? כנראה שלאלוהי השיווק – והפרקטיות – הפתרונים.
