ערב אחד, באמצע הופעה פרטית, הבינה שירי מימון שהיא עומדת מול קהל עוין. "שרתי לאיתי, הבן שלי, את 'השקט שנשאר' לפני השינה", היא מספרת. "זה השיר ששם אותי על המפה באירוויזיון, ושרתי הכי יפה שאפשר. ואז הוא אמר לי - 'אני לא אוהב את השיר הזה ולא אוהב איך שאת שרה'. הסברתי לו שאנשים משלמים בשביל לשמוע אותי והצעתי שהוא יבחר שיר בעצמו. ומה הוא רצה? את 'אין לנו איביזה'. אז עשיתי מהשיר הזה בלדה מהממת".
סטטיק ובן אל תבורי יכולים לרשום לעצמם שבאותו ערב הצטרפה לשורותיהם מעריצה חדשה: שירי מימון, בת 36 מתל־מונד, זמרת, מנחה ואמא של איתי (ארבע וחצי) ועילאי (שלושה חודשים). "אני אוהבת כל מה שהם עושים", היא אומרת. "איך שהם מתלבשים, הקליפים המושקעים שלהם והשירים המעולים. יוני (רג'ואן, בעלה, איש עסקים, ד"א), ואני הלכנו עם איתי להופעה שלהם, הם מופיעים כמו זמרי פופ בחו"ל, עם רקדנים ופלייבק שנשמע מעולה. מובן שזה עדיין בוסרי, אבל כולנו נהנינו מכל רגע".
כאישה עם קילומטרז' בתעשיית המוזיקה, תוכלי להסביר איך זמרים צעירים מעלים קליפ ראשון ליוטיוב ומגיעים למיליוני צפיות בלי חשיפה ברדיו או בטלוויזיה?
"זה עולם אחר. דיברתי על זה עם השופטים שלצדי ב'אקס פקטור' − משה פרץ, עברי לידר וסאבלימינל, אנשים שנמצאים בתעשייה כבר הרבה שנים, ולא נתקלנו בכזה דבר. עברי סוגר 20
וזה היה על הפנים. אלה אנשים שלא מסוגלים לעמוד על במה. יש להם עוד הרבה מה ללמוד: לא לזייף ולדבר כמו בני אדם"
שנה לאלבום הראשון, בחיים לא תהיה לו כמות הצפיות של סטטיק ובן אל, שכל ילד במדינה מנגן בריפיט אלף פעם. גם אני לא באזורים האלה וזה בסדר, כי העולם השתנה.
"לסטטיק ובן אל אין אלבום. יוטיוב הוא האלבום שלהם. ולי יצאו אלבומים שנמכרו ב־120 אלף עותקים, הגעתי לפלטינה משולשת. ואת יודעת, בעונה הזאת של 'אקס פקטור' הגיעו מלא חבר'ה שהם להיט ברשת, עם עשרות מיליון צפיות. כשהם עלו לבמה כל הקהל צרח. לנו לא היה מושג מי הם, ועוד לפני שהם הציגו את עצמם הקהל צעק את השמות של השירים שלהם. התלהבתי, אמרתי, בואו נשמע אתכם. וזה היה על הפנים. אלה אנשים שלא מסוגלים לעמוד על במה. יש להם עוד הרבה מה ללמוד: לשיר טוב בלייב, לא לזייף ולדבר כמו בני אדם. המעבר מהאולפן הקטן שלהם והקליפים המגניבים לבמה לא עבד, אז לא העברנו אותם".
אולי בניגוד לימי התום של "כוכב נולד", היום אפשר להצליח גם בלי אישור מלמעלה?
"אפשר להצליח בלי זה, אבל יש סיבה לכך שהם באו - התוכנית הזו היא פלטפורמה מטורפת בפריים טיים, וגם חבר'ה שיש להם מיליון צפיות רוצים עוד הכרה ופרסום".
ניצחון מתמשך
בימים אלה עובדת מימון על אלבומה הרביעי, שמתוכו יצא כבר הסינגל "יש לי הכל". "המילים והלחן לא שלי, אבל השיר שלי בכל רמ"ח איבריו. התעמקתי בכל פרט בטקסט ובלחן, ואפילו ביקשתי מנעם חורב שיכתוב עוד בית בסוף, כדי שיהיה לי מושלם ואתחבר אליו. אנשים לא יודעים איזו עבודה קשה זאת. כל שיר יוצא לי מהקרביים. יש אמנים שמשחררים סינגלים כמו שהם מפצחים גרעינים, וזה מצליח להם. הם גם מופיעים שלוש פעמים ביום. במקומם הייתי מאבדת את ההתרגשות ואת חדוות היצירה. אני לא מתייחסת למוזיקה שלי כמו למפעל ואני לא מחלטרת, אין מצב שאני אגיע להופעה בלי לתת אלף אחוז, זה לא בשבילי ולא מתאים לסגנון המוזיקה שלי".
יותר הופעות זה אומר יותר כסף.
"כסף הוא לא משהו שמניע אותי, אני חושבת שרואים את זה ומרגישים את ההשקעה בשירים. ברור שאם היו לי כמה מיליונים טובים הייתי משקיעה בהפקה הכי טובה בעולם ומרימה את המופע הכי מטורף שנראה בארץ, אבל בסיטואציה הנוכחית אני צריכה לפרנס בית, יש לי ילדים ואני רוצה גם להיות רווחית. מיום שהפכתי לאמא הכל נורא התגמד".
פרץ לאחרונה דיון בפייסבוק נגד מגזינים ששמים דגש גדול מדי על חיי המשפחה של נשים. אז אני רק רוצה להצהיר לפרוטוקול שלא אני פתחתי את הנושא הזה.
"העובדה שאני אישה חזקה, מפרנסת ודעתנית, לא אומרת שאני לא רוצה לדבר על המשפחה שלי ועל הדבר הכי מדהים שעשיתי בחיי. אני גאה בזה. היו לי עשר שנים של קריירה לפני שהתחתנתי והבאתי ילדים, שבמהלכן הגשמתי כמעט את כל החלומות שלי. הקמתי משפחה ממקום מאוד שלם והבנתי שההצלחות בקריירה קטנות לעומת עוצמת האהבה שיש לי לילדים שלי. זכיתי בפרסים מפה ועד הודעה חדשה, כל הפסלונים ניצבים על הפסנתר שלי, אבל זה אף פעם לא מספיק. כי הצלחה בקריירה היא רגעית ומיד מסתכלים קדימה. עם ילדים לא מחפשים את הדבר הבא. זה זה. זה ניצחון מתמשך".
מה מדד העייפות שלך כרגע?
"אני עייפה. עברתי שבועיים אינטנסיביים של לילות לבנים. חזרתי להופיע, וצילומים ל'אקס' וחזרות, הוצאתי שיר חדש, אבל הדבר הכי חשוב שתופס לי מקום במחשבות ובלב הוא הטיפול בעילאי, שבעיקר אוכל וישן, ובאיתי כמובן, שמתאקלם בגן החדש ומתרגל לאח הקטן. קשה, אבל הכל בסדר, עוזרים לי. אני מאלה שיודעות מתי צריך לשחרר ולישון. ילדתי את עילאי בניתוח קיסרי שנקבע ליום אחרי הצילומים ל'אקס פקטור'. נשארתי איתו בבית חודש מלא. בחודש השני כבר יצאתי לארבעה ימי צילום. אחרי חודשיים חזרתי להופיע כמעט כל ערב ונגמרה חופשת הלידה".
הצלחת לסכם את זה היטב באינסטגרם שלך בעזרת ההאשטג #ישכאלהשלאבנויותלהישארבבית. בואי נגיד שלא סחפת אחרייך גל של נשים שמוותרות על חופשת הלידה שלהן.
"תראי, אני גם ככה לא בן אדם של קניונים, לא היה לי כל עניין לקחת פסק זמן של שלושה חודשים מהחיים, לטייל עם עגלה ברחוב ולפגוש חברות לקפה. אלה דברים שאני לא נוהגת לעשות אף פעם, אז למה להטריד תינוק בזה? במקום להכין לו בקבוק ברחוב, אני מעדיפה להיות איתו בבית כל היום ואז לצאת לעבוד בערב ולהתאוורר. אני מעריצה נשים שמגדלות את הילדים בבית ולא עובדות, ואני מעריצה נשים שמיניקות, ואני מעריצה גם מנכ"ליות של חברות שיודעות לשלב את האמהות עם הקריירה ולא מוותרות על עצמן, וגם את מרב מיכאלי, שהלכה לפוליטיקה עם אג'נדות פמיניסטיות ולא עשתה ילדים. נשים הן זן כל כך מורכב, עמוק ומגוון".
את מגדירה את עצמך פמיניסטית?
"מאוד. יש אנשים שתופסים פמיניזם כלוחמה בגברים. זה לא נכון. משמעות הפמיניזם מבחינתי היא להרים את הראש ולהגיד שאין שום סיבה בעולם שיתייחסו אלינו פחות טוב, בין אם מדובר במשכורות, בתנאים או במקרים של הדרת נשים. אני אישה חזקה, עובדת, מגדלת ילדים, מפרנסת את הבית. לא הגיוני שאם שנינו ממלאים את אותו תפקיד במקום העבודה, אני אקבל פחות כסף. לכן אני בודקת, מתערבת ונלחמת על המעמד, ולא מרוויחה פחות מאף אחד מהגברים שעובדים לצדי בשום אופן.
"אבל יש גם צד שני למטבע, ואני לא מזלזלת בזכויות הגברים בגירושים. אם האישה מרוויחה כפול מהגבר, למה שהוא ישלם לה מזונות? אני בעד שוויון ובחינת כל מקרה לגופו".
- הראיון המלא עם שירי מימון בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
