התשוקה לאופנה באה מאמא, מלכת היופי?
"אף פעם לא הרגשתי שגדלתי בבית אחר כי אמא הייתה מלכת יופי. נכון שהאסתטיקה והאהבה לעולם האופנה הגיעו ממנה, אבל יש גם אמהות חובבות אופנה שהן לא מלכות יופי. אצל אמא שלי היופי החיצוני הוא רק חלק מהיופי הפנימי שלה. היא אדם כל כך מיוחד והאמא הכי נפלאה שיכולתי לבקש. גם כשעמדה בפניה קריירת דוגמנות בינלאומית, היא החליטה שחשוב לה יותר להיות אמא ולהקים משפחה ובזה היא השקיעה את כל מרצה. היא אמא לא מלחיצה, זורמת וקלילה".
>> לגדול כמו נסיכות: כך הפכו בנות של מלכת יופי לשעבר לפאשניסטיות
אז חוץ ממך ומאמא, כולם בעניין של אופנה?
"לא יכולתי לבקש בית טוב יותר ומפרגן יותר. יש לי שני אחים גדולים: שון, שלומד הנדסה, וקורל, שסיימה לימודי רפואה, ואני תאומה של ניל, שנמצא כרגע בשירות צבאי. גדלתי בבית חם ותומך, אך יחד עם זאת קיבלתי חינוך מאוד ברור ונוקשה. גדלתי בבית עם כסף, אבל הרגשתי כמו כולם. עבדתי בשביל הכסף מגיל צעיר. לא קנו לי שאנל ולא מותגים אחרים. המותגים שיש לי הם פריטים שרכשתי מהכסף שאני מרוויחה. אמא גם כן מאוד אוהבת אופנה ותמיד נחשבה למתלבשת מצוינת עם טעם קלאסי משובח, ואבא שלי הוא תופעה. גבר שאוהב שופינג. הוא מאוד מפרגן, אוהב לקנות, אוהב שאנחנו קונות, יושב איתנו בחנויות בגדים, והכי כיף להיות איתו בחו"ל".
את מתחזקת חשבון אינסטגרם מאוד שיקי ומעודכן. שם הכל התחיל?
"את חשבון האינסטגרם פתחנו אני וקורל, אחותי הגדולה, לפני כשנתיים. בהתחלה היו לנו חשבונות נפרדים וצילמנו אחת את השנייה, אך כשהעלינו תמונה משותפת של שתינו הבנו שיש לזה כוח אדיר ואיחדנו כוחות. זה היה מאוד טבעי. אנחנו חברות טובות. בחרנו שם לחשבון – רוקוקו, שמלווה אותנו מאז הילדות שלנו. זה היה שם המשפחה של הדמויות שלנו במשחקי סימס, שהורכב מההתחלה של השמות רומי וקורל, ואז הוספנו את ההתחלה 'דה' כדי שזה יישמע טוב יותר. התחלנו לשתף פעולה עם כל מיני חברות וצברנו תאוצה. חצי שנה לאחר שפתחנו את החשבון כבר היו לנו 20,000 עוקבים, וזה היה מדהים".
הייתה לכן מטרה מסוימת כשפתחתן את חשבון האינסטגרם?
"ממש לא ידענו איך העניינים יתפתחו. בתחילת הדרך היינו מצטלמות ומעלות תמונות, ולא אחת מצאתי את עצמי מובכת בכלל מכל הנושא, אבל ראיתי שזה עובד ואהבתי את זה. אני גם מאוד אוהבת לצלם וזה התאים לי. לאט לאט העמוד התפתח, ומעבר לתמונות אני וקורל דאגנו לשמור על קשר עם העוקבות שלנו. היום, כשאני מתחזקת את החשבון לבד, אני מוצאת את עצמי עונה להודעות עד השעות הקטנות של הלילה. אני לא מפספסת אף אחת מהעוקבות, זה חשוב לי וזה מגיע להן. זאת המהות של הבלוג – הקשר והמענה שאני נותנת בייעוץ ולכל שאלה שעולה על ידי אחת העוקבות".
האחיות לבית ספקטור:
במקביל לבלוג, שתיכן פניתן גם ללימודים אקדמיים.
"נכון. במשך שנים היה לי קשה להתייחס לאופנה כמקצוע, ולכן פניתי ללימודים. לפני כשנה עברתי לגור בלונדון, לטובת לימודי האדריכלות, והמשכתי להעלות תמונות משם. קורל המשיכה את לימודי הרפואה והיום היא מנהלת חשבון פרטי משלה – היות שהיא כבר בסטאז' יש לה פחות זמן, והמשאבים שלה מופנים לכיוון אחר".
טסת ללונדון ללימודים של שבע שנים ובעצם חזרת אחרי שנה?
"נכון. טסתי ללמוד אדריכלות, עזבתי פה הכל. המחשבה הייתה לגור שם שבע שנים ולסיים את הלימודים, אבל מהר מאוד הבנתי שהתשוקה שלי נמצאת במקום אחר. חזרתי לארץ עם התובנה שכנראה אדריכלית אני לא אהיה, כי בוערת בי תשוקה לדבר אחר, והחלטתי להתמסר לתשוקה האמיתית שלי, היכן שהלב שלי נמצא: אופנה.
"עברתי תקופה לא פשוטה מבחינה מנטלית. הרגשתי אי נעימות כלפי ההורים שלי, שטסו איתי למצוא דירה, רשמו אותי ללימודים בבית הספר הכי טוב בלונדון ללימודי אדריכלות ועשו מאמצים גדולים כדי שאצליח. הראשון ששיתפתי אותו במחשבות שלי היה אבא. התגובה שלו הייתה פשוט מרגשת. הוא תמך בי ואמר לי שאני צריכה לעשות את מה שאני אוהבת ושכבר הוכחתי את עצמי בתחום, אז למה לא? יחד עם זאת הוא חשב שצריך לקחת את כל העיסוק באופנה צעד אחד קדימה. אמא גם מאוד תמכה ואפילו הפכה לשותפה שלי. היום אנחנו מייבאות את הבגדים יחד".
מהו הצעד קדימה שאבא דיבר אליו?
"הבייבי החדש שלי הוא אתר אי־קומרס ששקדתי עליו יום ולילה בחצי השנה האחרונה. בניתי את האתר בעצמי, מהתכנות ועד העיצוב שלו. הוא ייקרא DEROCOCO SHOP, אתר מכירות אונליין לבגדים שאני ואמא מייבאות מפריז, מילאנו ומזרח אסיה. אנחנו נוסעות כמה פעמים בשנה ובוחרות בקפידה כ־200 דגמים של בגדים, כעשרה פריטים מכל דגם. זה הייחוד שלנו, חנות אונליין שהיא בוטיק ולא חנות אינטרנט המונית. טווח המחירים הוא בין 500-200 שקלים והמשלוח חינם.
"אני מאוד נרגשת שאנחנו יוצאות לדרך עם האתר, ובמקביל אמשיך לקיים את מכירות הפופ־אפ, כמובן, משום שאני אוהבת את המפגש עם הבנות ולא מוכנה לוותר עליו ולתקשר איתן רק דרך המסכים. בפופ־אפ האחרון הגיעו כ־700 בנות. טווח הגילים הוא 35-20, כמו ממוצע הגילים של העוקבות באינסטגרם, למרות שמאז שאמא שותפה, טווח הגילים התרחב ויש נשים בסביבות גיל 40 שגם כן מתעניינות ומגיעות למכירות".
חשבתן על פתיחת חנות?
"הקמנו סטודיו בבית של ההורים שלי. הבנו שאנחנו צריכות מקום לאחסן בו את הבגדים, לטפל בהחזרות ובהחלפות ומקום שבו הצוות שלנו יתמקם. אני לוקחת עזרה. אין לי כל כך ברירה, היות שנפח העבודה רק הולך וגדל. אזדקק לצוות תומך וכיפי שיעבוד לצידי".
לצד המיזם המחייב הזה, את מתחילה ללמוד בשנקר בימים הקרובים.
"כן! זאת הסיבה שאני חייבת עזרה. אני מתחילה ללמוד עיצוב אופנה. אני מרגישה שזה השלב הבא עבורי: עיצוב של בגד משלב הטקסטיל, הוצאת הגזרה ועד בחירת הכפתור והרוכסן. מההתחלה עד הסוף. כשאני מייבאת אני לא מעורבת בעיצוב הבגד, אלא רק בוחרת אותו. כמובן שאם כפתור או רמת תיפור, לדוגמה, לא ייראו לי, לא אבחר בו, אבל אני לא משנה את הפריטים, רק ממתגת אותם. בשנקר תהיה לי סוף סוף ההזדמנות להיות מעורבת ולבטא את הפרפקציוניזם שלי".
נשמע עמוס ואנרגטי. מה מניע אותך?
"אז כמו שאמרתי, אבא שלי הוא המנוע שלי, ובלי המשפחה לא הייתי מצליחה להגיע למה שהגעתי עד היום. מעבר לזה, אני באה מעולם הספורט. הייתי בנבחרת ישראל באקרובטיקה מכיתה א' עד י"ב. השתתפתי בתחרויות בינלאומיות, אליפות אירופה ואפילו הייתי אלופת ישראל. עולם הספורט הוא עולם תחרותי, הישגי ועולם של מצוינות – אלו בהחלט חלק מהערכים שלי וחלק ממי שאני היום".
מה עם תוכנית ריאליטי? אני רואה אותך לגמרי ב־IT GIRLS.
"הציעו לי להשתתף בתוכנית, אבל לא הסכמתי. יותר מדבר אליי 'המירוץ למיליון', למרות שזה מפתיע. הנראות שלי מבלבלת, אבל הראשונה שתטפס על צוק ותאכל זוחלים זאת אני. אני מאוד אוהבת לדחוק את עצמי לקצה, זה מדבר אליי. מצד שני, החשיפה מפחידה אותי ואני לא מרגישה שאני צריכה את זה. אני מעדיפה שהעוקבות שלי יתווספו מתוך היכרות איתי ובעבודה קשה ולא דרך תוכנית ריאליטי".
את רק בת 22. מה עם טיול אחרי צבא?
"אני לא נחה. המוטו שגדלתי עליו הוא של עשייה תמידית, תמיד לחשוב על הדבר הבא. אני קונטרול פריק ולגמרי וואן מן שואו. קשה לי להאציל סמכויות או לקחת עזרה, אבל אין לי כל כך ברירה ובקרוב אצטרך לשחרר. טיול של אחרי צבא? לא מושך אותי כרגע. אני כנראה אצא אליו בגיל 50. בשנים הקרובות אני לגמרי בעניין של עשייה. מציבה לעצמי כל פעם יעד חדש בתקווה לכבוש אותו".
בקצרה:
- איפה את קונה בגדים בארץ? זארה.
- מה לעולם לא תלבשי? אין דבר כזה.
- הפריט היקר ביותר בארון: תיק של בלנסיאגה.
- הפריט הזול ביותר בארון: ג'ינס של H&M
- מה תיקחי לאי בודד? אבוקדו ומשקפי שמש של סלין.
- מה אנחנו חייבות החורף הזה? מגפי גרב, ג'ינס בגזרת פלייר, חצאיות א־סימטריות, סוודר אוברסייז ומעיל טרנץ'.
________________________________________________
