החודש תחגוג שני קליין את יום הולדתה ה־33. בניגוד ליום ההולדת ה־30, שבו חשה דיכאון קל, הפעם היא לא תיתן לזה לקרות. "לפני כמה חודשים עברתי לדירה חדשה בפלורנטין", מספרת קליין, "ובאותו רגע נפל לי האסימון שאם אין אני לי, מי לי, ואין לי מה לחכות לאף גבר. כל החיים הרגילו אותי לחשוב שאני לא יכולה לבד, שאני צריכה מישהו, שאני לא אסתדר לבד כי אני אישה, ואישה צריכה גבר. היום אני מבינה שאין משהו שאני לא יכולה לעשות בשביל עצמי. אני מבינה שגברים מונעים על ידי נשים, הם לא יודעים לעשות דברים לבד, צריך להגיד להם מה לעשות. אני מאוד אוהבת אינטימיות ואני כמהה לאהבה, אבל בינתיים אני לא פעילה בתחום".
ובכל זאת נכנסת לרשימת הרווקים הנחשקים של "פנאי פלוס".
"זה מפתיע אותך, אה? אם הייתי שיר אלמליח לא היית מתפעלת מזה, כי מובן מאליו שהיא תהיה שם, אבל אני לא. למה? כי אני שמנה? אגיד לך משהו שיפתיע אותך עוד יותר: גם ברשימת 'היפים והנכונים' הייתי. מישהי שאלה אותי השבוע, 'איך את מסבירה את זה שמישהי כמוך נכנסה לרשימה הזאת?', והעלתה לי את הסעיף. היא חטפה ממש, אז אני מציעה לך לא להיכנס לשם. פעם הייתי עושה הרבה דייטים, הייתי אומרת לעצמי 'אי־אפשר לדעת מה יצא, מקסימום יהיה מעפן', אבל היום אני לא יכולה להרשות לעצמי לרוץ מדייט לדייט, אז אני מוותרת, למרות שזה לא מה שתכננתי".
מה תכננת?
"כשהייתי צעירה הייתה לי תוכנית מפורטת: עד גיל 30 הייתי אמורה
להיות נשואה עם שלושה ילדים. כשזה לא קרה הרגשתי שנכשלתי, לקח לי הרבה זמן להבין שלהפך. אני שמחה מאוד שזה לא קרה, כי אז הייתי הופכת להיות אישה שאני לא רוצה להיות. כאמא לילדים הייתי יכולה ללמוד משחק?".
מה את מחפשת?
"יש לי נטייה לבחור את הגברים הכי מתוסבכים בסביבה, אבל תכלס, אני מחפשת מישהו שיש לו כרטיס 'חֶבֶר'. יש לי כבר סלוגן, ואני אגיד לך אותו רק אם תבטיחי לי שזו תהיה הכותרת".
לא יכולה להבטיח, אבל בואי ננסה.
"'מחפשת גבר עם חֶבֶר'. תחשבי על זה, בן אדם עם כרטיס חבר יכול לסדר לי ואף לייצב לי את החיים; לקבל נופש פעמיים בשנה, ללכת ליריד מכירות פעם בשנה כדי לקבל מתנה, מה רע? יש לי חברה שבעלה טייס, יום אחד היא התקשרה ואמרה 'אנחנו חייבים לנצל את הספא והוא לא יכול לבוא איתי, בא לך?' ואני כזה: 'את שואלת ברצינות? מה זה חייבים לנצל את הספא? כמה מסכנים אתם?' אני מחפשת בחור שלא מפחד מאישה שיודעת מה היא שווה".
מישהו ספציפי?
"בקיצור, תודיעי לי כשאורי ששון יהיה פנוי. גם אחיו, אלון ששון, הולך... העיקר שיקראו לי שני ששון. סתאאאם. תראי איך אני יורה לכל הכיוונים. כל יומיים נדלקת על מישהו חדש".
"אם אין אני לי, מי יחמיא לי?"
"לפני שנה היו לי כאבים לא מוסברים בגוף", מספרת קליין, " והתחלתי טיפול בשיטת גרינברג, שזה טיפול פיזי - שילוב של נפש וגוף. לפי השיטה הזו הגוף שומר טראומות ועלבונות שהופכים לכאב פיזי אם לא מתגברים עליהם. באתי בקטע הפיזי ושם הבנתי שהכאבים נובעים מכאב נפשי על דברים שאמרו לי ונחרטו לי בגוף. למשל, המשפט שכל הזמן היו אומרים לי בילדותי: 'כל כך יפה, לא חבל?' החבל התייחס לזה שאני שמנה".
היית ילדה שמנה?
"מעולם לא חוויתי את עצמי כשמנה, אבל קיבלתי תזכורות מהסביבה.
דווקא הייתי ילדה מאוד מקובלת, אולי בגלל שהייתי שנונה וחדה. ילדים הם עם נוראי, אבל ידעתי לענות. בחופש הגדול של כיתה ח' אמא שלי, שנורא דאגה, שלחה אותי להומיאופת קשוח ועשיתי דיאטה רצחנית. חזרתי לבית הספר 18 קילו פחות".
למה קשוח?
"אם לא ירדתי כפי שהוא ציפה, הוא היה אומר שאני חזירה חסרת שליטה. לקח לי זמן להבין שאני בסדר, זה הוא שלא. הוא כאילו הבטיח לי אושר, אבל גם אחרי שירדתי לא הייתי מאושרת".
למה?
"פתאום התייחסו אליי אחרת, נעשיתי מחוזרת, וזה בלבל אותי. אלה ילדים שהייתי איתם מכיתה א', במה השתניתי לכם, יא בני זונות? אני אותה שני שהייתי, מה פתאום אתם עפים עליי? החברה גרמה לי להרגיש לא בסדר עם עצמי, למרות שהרגשתי טוב מאוד קודם. הייתי צריכה לסבול כדי שכולם יהיו מרוצים. החוויה הזאת קצת פגעה בי. אחרי שנה עליתי את הכל בחזרה בלי לשים לב".
מתי עשית דיאטה בפעם האחרונה?
"אני תמיד שומרת ואוכלת בריא, אבל אני לא עושה דיאטה. כל חיי עשיתי דיאטות, כל מה שיש עשיתי, ואף פעם לא הייתי מאושרת מזה. קשה לי מאוד להיות בתחרות הזאת. זה גנטי, אין מה לעשות. להיות רזה עבורי זו עבודה של 24/7, זה לוותר על המון דברים בחיים שלי, על חיי חברה, על סדר יום. תודה רבה, לא רוצה".
כמה זה אישו בחיים שלך?
"לא אישו. אני יודעת שלאנשים קשה להאמין לי, אבל אני מכירה
המון נשים גדולות, מלאות ושמנות - תקראי לזה איך שאת רוצה - שחיות בשלום עם עצמן. אני חיה את חיי מדהים עד לרגע שבו החברה דואגת להזכיר לי שאני חריגה".
כשחקנית זה אישו?
"שום תפקיד שעשיתי עד היום לא היה מיועד לשמנה. עם זאת, הייתה לי פגישה עם מנהל תיאטרון גדול שאמר לי 'את נהדרת, אבל כרגע יש לי כבר אחת כמוך'. אם הוא היה אומר את זה לאתיופית, האיש לא היה עובד יותר בתיאטרון, אבל לשמנה מותר להגיד הכל. ואני לא דומה לה בשום צורה, אבל היא עדיין תופסת את המשבצת שלי. תראי איזה טמטום. תיאטרון זו האכזבה הכי גדולה שלי במקצוע הזה, כל הזמן הייתי בטוחה שאהיה שחקנית תיאטרון לפני הכל וזה לא קורה. אני קוראת מפה לבמאי האמיץ שילהק אותי לתפקיד של יוליה".
נראה לך שזה יקרה?
"איפה כתוב שיוליה הייתה רזה? הרי בתקופה ששקספיר כתב, השמנות היו הנשים הכי נחשקות, הן היו סמל סקס. גם היום אני מרגישה נחשקת, אני רואה את המבטים של הגברים, לפעמים זה ממש על סף הטרדה. אני מודעת למראה שלי. לא נעים לי להגיד את זה בעיתון, אבל אני יודעת שאני נראית טוב".
למה לא נעים?
"לא צנוע, אבל אם אין אני לי, מי יחמיא לי?".
זמזם לי החלום
קליין אמנם הייתה ילדה שמככבת בסרטי הווידיאו המשפחתיים, אבל לא חשבה שתהפוך לשחקנית. "כל הזמן אמרו לי 'יופי, אבל זה לא מקצוע'. שירתי בצבא ביחידה מבצעית במשרד ראש הממשלה, ואחרי הצבא נשארתי שם. כבר היה לי מסלול לקריירה שדווקא מאוד התאימה לי, אבל כל הזמן זמזם לי החלום להיות שחקנית, אז עזבתי הכל והלכתי לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין במטרה להיכשל, רק כדי שלא אסתכל לאחור בגיל 40 ואגיד לעצמי 'איזו מפגרת'. התוכנית הייתה שיבוא אליי אדון יורם לוינשטיין ויגיד לי 'תגידי, מה את בכלל חושבת לעצמך?', ואני אוכל לחזור בשקט לחיים שלי, להתחתן ב
גיל 23 ולקבל תלושי שי לחג ורכב מהעבודה, אבל הוא לא אמר, אז נשארתי".
מיד אחרי סיום הלימודים כבר לוהקה לתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה רבות, וביניהן "רמזור", "זנזורי", "האי", "החברים של נאור" ו"לא הבטחתי לך". בהמשך זכתה בתפקיד שפרסם אותה - הקצינה רמה בסרט "אפס ביחסי אנוש", תפקיד שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר בשנת 2014. "הסרט נורא הצליח, אבל עד 'מטומטמת' אנשים לא ממש זכרו לאן לשייך אותי. הרוב אמרו לי, 'את מוכרת לי מאיפשהו', ואני תמיד עניתי 'כן, מהצבא'. יש כמה אנשים בארץ שחושבים שהייתי איתם בצבא. 'מטומטמת' עשה את ההבדל".
בעונה השנייה של הסדרה "מטומטמת" (ימי א'−ג' ב־22:15 ב־HOT3 וב־HOT VOD) קליין מגלמת את נתי, החברה הטובה והמגוננת של הגיבורה שירי (יוצרת הסדרה, בת חן סבג) ושחקנית ילדים כושלת כמוה. היא חיה עם לירז, הומו בהכחשה, ומחכה, ממש כמו קליין עצמה, לאהבת חייה. "לא התאהבתי בנתי ממבט ראשון, אבל מאודישן לאודישן אמרתי 'רגע, יש פה משהו', כי מי כמוני יכולה להתחבר לרווקה שלא מוצאת את עצמה בעולם?".
צפו בקטע מתוך "מטומטמת"
תיארת לעצמך שנתי תהפוך אותך לכוכבת?
"תיארתי לעצמי שהסדרה תצליח, אבל חשבתי שהסיפור המרכזי והמעניין יותר יהיה הסיפור של המשטרה. לא חשבתי שנתי ולירז יתפסו ככה. כשיצאתי מהאודישן לא חשבתי שאני אופציה בכלל - נתי הייתה אמורה להיות כוכבת ילדים כוסית - וגם לא היה לי אודישן טוב. אז עוד לא הבנתי שאני צריכה להתאבד על התפקיד הזה".
עד כמה נתי היא את?
"נתי היא אני מלפני כמה שנים. בתמימות שלה, בזה שהיא לא רוצה להתעמת עם אף אחד, לשמור שהכל יהיה בסדר. היום אני כבר לא כזאת. בת חן כתבה סדרה מדהימה, אני סוגדת לה. היא עשתה את הבלתי אפשרי, והביאה סדרה בת זונה".
- הראיון המלא עם שני קליין בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
