גם החברים נתנו יד: בית משפחה במושב מגשים את חלומות בעליו

ביתם של עתר ונעם דקל ניצב בקצה שורה של בתים דו משפחתיים, בשכונת הרחבה חדשה של מושב תל מונד בשרון. מבחוץ, הבית אינו מתבלט במיוחד - הוא בעל חזיתות מדורגות, חלונות בלגיים שחורים וגג רעפים שאינו נראה מהרחוב. אך כשנכנסים פנימה הסיפור משתנה: מיד מתקבל הרושם שחייהם של בני הזוג נוצקו אל החללים בטבעיות, עם האוספים, התחביבים והאסתטיקה המועדפת עליהם. לכולם יש כאן מקום, גם לחברים, אנשי מקצוע ואמנים, שהיו שותפים לתכנון ולביצוע החלל הביתי והנעים.

בני הזוג מוּכרים בתל מונד ובמושבי הסביבה. עתר שיבק-דקל היא בעלת החנות "הפרלמנט של עתר" במושב משמרת, ונעם הוא בעליה של חברה לבנייה ופיקוח. שניהם קיבוצניקים לשעבר, בזוגיות שנייה, שאליה הגיעו עם ילדים מנישואים קודמים. לעתר בת חיילת ולנעם בן חייל ובת בגיל העשרה. במשך שנים גרו במושב חרות הסמוך, ולתל מונד עברו לפני כשנתיים. "זה הבית האמתי הראשון שלנו בתור משפחה", הם אומרים, "בית שכולנו היינו שותפים לתהליך הבנייה שלו, ונכנסנו לגור בו ביחד".

תכנון עם תרחיש עתידי

את האדריכלית הדר חסיד-סופר ממושב חרות הכירו היטב. לה ולנעם יש קשרי עבודה ממושכים, והיה להם ברור שהיא תתכנן את ביתם הפרטי. "גם חלוקת העבודה היתה ברורה מאוד לכולנו", אומרת עתר. "הדר ונעם היו אחראים על האדריכלות, ידעתי שזה שידוך מצוין וסמכתי עליהם במיליון אחוז, ואני הייתי אחראית על עיצוב הפנים". בהנחייתה של חסיד, ועם תקציב מאוד מוגדר, עתר בחרה את חומרי הגמר, תכננה עם הנגר את פריטי הנגרות, ויחד עם נעם, שבעצמו בנה והתקין רבים מהפריטים, יצרה לבית את אופיו.

המנורה העומדת בפינת האוכל נבנתה מחלקי חבית(צילום: שירן כרמל)

"נקודת המוצא לתכנון התחלקה לשניים", מספרת האדריכלית. "לכל אחד מבני הזוג היה חלום שרצה להגשים כאן. עתר ביקשה רק שיהיה בית רחב ידיים, בניגוד למה שהיה לה בקיבוץ שבו גדלה; לנעם היה חשוב לא לפספס תרחישים עתידיים: איך הבית יתפקד עם ובלי הילדים, ושתהיה אפשרות להפוך אותו ליחידות דיור נפרדות עבורם".

על המגרש, ששטחו 250 מטרים רבועים, תכננה חסיד-סופר בית בן 270 מטרים רבועים, שמתפרש על פני שתי קומות ומרתף. כיום נמצאות בשימוש קומת הכניסה וקומת חדרי השינה; ובעתיד, בזכות הכנות שנעשו מראש, תוכל כל אחת משלוש הקומות להפוך ליחידת מגורים עם כניסה נפרדת. כרגע אין שום סימן חיצוני להכנות האלה - אך החלון במעלה המדרגות יכול להפוך לכניסה נפרדת לקומה העליונה, בקומת הכניסה חדר העבודה יכול להפוך ליחידת דיור עם כניסה וחדר רחצה נפרדים, ותשתיות האינסטלציה תוכננו בהתאם, גם כאן וגם במרתף.  

על הקירות תלויים אוספים

שביל עץ מוביל דרך גינה קטנה ומגודרת אל המבואה. דלת הכניסה היא דלת עץ ישנה שנרכשה בשוק הפשפשים, שופצה ונצבעה בתכלת בהיר. החלל המרכזי בבית כולל סלון, מטבח, חדר עבודה ושירותים. את פינת הישיבה מגדיר שטיח גדול, ועליו שתי ספות רחבות, ובמרכז שולחן על גלגלים שעשוי מארגז עץ ישן. על הקיר מוצג, במסגרות עץ שהכין נעם, אוסף בתים מיניאטוריים של עתר, לצד מנורות קיר משוק הפשפשים.

מימין: אוסף המצתים של בעל הבית. משמאל: חדר העבודה(צילום: שירן כרמל)

בהיקף החדר פינות חמד שימושיות שמרחיבות את הסלון: מאחורי הספה יש שולחן נגרים עתיק מרומניה, שעליו מונחים עציצים וערימות כלי קרמיקה מעשה ידיו של חבר. בגב הסלון, פינת מוזיקה משפחתית: נעם מנגן בחליל צד ועתר על הפסנתר. את הקיר מעטר מדף עץ שהוכן מגב ישן של מיטה, ועליו מונחים בתי קרמיקה מהאוסף, ומעליו תלויה מנורת קיר עתיקה מזכוכית לבנה. בפינה נוספת של החלל קמין עץ בן 90 שנה, שמחמם את שתי קומות הבית, ולצדו ארון עץ ישן. על הקיר ממוסגר אוסף המצתים של נעם.

פינת אוכל בחצר האחורית(צילום: שירן כרמל)

הסלון פונה אל ויטרינות מפרופיל בלגי שחור, ומעבר להן החצר האחורית. החצר מוקפת בגדר שאמורה להסתיר אותה מעט מחלונות הבתים הסמוכים, הבנויים בצפיפות רבה. למרות זאת, הם אומרים, "המרפסת היא חלק מאוד פעיל בבית, גם בחורף, בזכות קמין עצים נוסף שהתקנו בה ושנעים לשבת מסביבו".

המטבח: בין אסתטיקה לפרקטיקה

המטבח מוצנע מעט מהכניסה, אך מאפשר קשר עין עם הסלון. שטחו מוגדר בריצוף קרמיקה שחור-לבן, שמחליף את פרקט האלון של יתר הקומה. ספי העץ העמוקים של החלונות הגדולים משמשים כמדפים. ארונות המטבח התחתונים הם שילוב של ארונות מעץ ממוחזר ויחידת ארונות בסגנון דומה, הצבועה בלבן. לצד המקרר, בעל ידית העץ שנעם גילף, עומדת יחידה נוספת מעץ ממוחזר המשמשת כחזית דקורטיבית, ומאחוריה ארון לבן סטנדרטי לאחסון נסתר. כארונות עליונים במטבח משמשים ארון תרופות ישן, ארגז עץ קטן ומדף שתואם לסף החלון. את המראה הכפרי המעט מחוספס משלים כיור חרס גדול, משטח עבודה מעץ מלא ואריחים לבנים מלבניים.

"לי אכפת שיראה יפה מבחוץ", אומרת בעלת הבית. "נעם דואג שהדברים יתפקדו כמו שצריך"(צילום: שירן כרמל)

תכנון המטבח מדגים, לדברי עתר, את חלוקת התפקידים הזוגית. "אני אחראית על האסתטיקה ונעם על הפרקטיקה. לי אכפת שיראה יפה מבחוץ, והוא דואג לזה שהדברים גם יתפקדו כמו שצריך". את פינת האוכל, הניצבת בין המטבח לסלון, הביאו בני הזוג מהוריו של נעם. "היא ישבה שם במחסן 40 שנה ולא הסכמנו שיזרקו אותה". חבר נגר, שעשה את רוב עבודות העץ בבית, שיפץ וצבע אותה מחדש. חלק מהרהיטים נעם בנה בעצמו, למשל את מנורת העץ העומדת ליד שולחן האוכל, שהתקין מחלקים של חבית יין ישנה; ואת דלת חדר העבודה, שהגיעה מאסם ישן, והותאמה לייעודה החדש.

אפילו בשירותים יש מגע אישי

בשירותי האורחים, המוצנעים מאחורי קיר הכניסה לבית, רצפת אריחים מאוירים בשחור-לבן ושולחן עץ שהוסב לשולחן כיור. הפרטים הקטנים - ברז קיר, קערת אמייל לעיתונים, קופסת ברזל למגבות קטנות ומראה ישנה - מעניקים גם לחדרון הקטן את האסתטיקה הייחודית של בני הבית.

בחדרי הרחצה רצפה מעוטרת(צילום: שירן כרמל)

גרם מדרגות עם מדרכי עץ אלון מוביל אל קומת חדרי השינה, המחופה בפרקט אלון. שלושת חדרי הילדים מרוהטים בפשטות, והם חולקים חדר רחצה משותף. "הקומה הזו עוד לא לגמרי גמורה", אומרים בעלי הבית, "אנחנו מתקדמים לאט ובפרופורציות, לפי התקציב שמשתחרר".

חדר הרחצה של ההורים. אלמנטים שיוצרים אופי אישי(צילום: שירן כרמל)

חדר ההורים קטן יחסית וצמודה אליו מרפסת. ברצפת חדר הרחצה חוזרת דוגמת האריחים השחורים-לבנים, וארון הכיור עשוי מעץ ממוחזר כמו במטבח. את מגעה האישי של עתר משלימות יחידות אחסון דקורטיביות מרשת מתכת, ספסל עץ מחוספס, סל נצרים, מראה אליפטית ומנורת קיר תעשייתית. "היה לי חשוב", היא אומרת, "שלא ירגישו שנכנסים לבית חדש, לבן ומונוכרומטי ומפחדים לזוז בו. רצינו לייצר בית שיש בו חיים, חמימות, משפחה, בית שנעים לזרום בו. לכן גם לא נבחרו חפצים חדשים מקטלוג - אלה דברים עם היסטוריה, עם ערך אישי".

תוכנית קומת הכניסה(תכנית: אדריכלית הדר חסיד סופר)

קומת חדרי השינה תוכננה כך שבעתיד תוכל להפוך לדירה נפרדת(תכנית: אדריכלית הדר חסיד סופר)

• קבלן: נעם דקל בנייה ופיקוח
• נגרות מטבח ומקלחות: ניל פרידמן מאור, "בונה החלומות"
• פרקטים ודקים: עופר שטיין
  

--------------------------------------------------

לחצו על התמונה לעוד בית שיודע להתפצל למען הילדים, הפעם בנהריה:

וילה בנהריה, שתוכננה עם מחשבה לעתיד. לחצו לכתבה (צילום: אביעד בר נס)