מעון חדש בנתניה מבקש לתת לילדים אוטיסטים מקום מכבד

כחצי קילומטר מקו החוף של נתניה, בשכונת נווה עוז, סמוך לבתי ספר וגני ילדים, בתי כנסת ואנדרטאות, נפתח השבוע "אלוטף" – מעון יום שיקומי לפעוטות עד גיל שלוש, שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי. זהו אחד מ-12 מעונות יום שיקומיים לילדים, שמפעילה ברחבי הארץ אלו״ט (האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם).

> עוד בסדרת חזרה ללימודים: צפוף בשוק הסיטונאי בתל אביב | הקובייה החדשה של כפר סבא | צהוב מזעזע ביבנה

״ככל שיש יותר אבחון יש יותר צורך במקומות לילדים", אומרת שרי מזרחי, שליוותה מטעם אלו"ט את האדריכלים בפרויקט, "בנתניה מופעלות על ידי אלו״ט כבר ארבע כיתות שהעירייה התאימה לטובת הפרויקט. עיריית נתניה מאוד קואופרטיבית בעניין", מוסיפה מזרחי, "היא בין היחידות שמסייעת להקים כיתות של מעון יום שיקומי בגילאי אבחון, ולא רק בגילאי חינוך".

המעון החדש. לפעוטות עד גיל שלוש(צילום: איתי בנית)

במעון החדש מטופלים 21 פעוטות, שאובחנו בגיל צעיר מאוד, והוא עתיד לצמוח בהמשך ל-28 פעוטות שיחולקו לארבע כיתות. "הילדים מאובחנים בגיל צעיר, ההורים הטריים הלומים", אומר האדריכל דורון שינמן, מתכנן הפרויקט, "ורצינו לתת להם משהו מכבד. היה לנו חשוב לתת להורים ולילדים את ההרגשה שהם מקבלים התייחסות רצינית ואכפתית, ולא את התחושה שזרקו את הילד למוסד בסטנדרט שהרשויות רק מחויבות לתת, אלא בהרבה מעבר".

אור טבעי רב ופיסת שמיים

המבנה הלבן, בן קומה אחת, משתרע על כ-900 מטרים רבועים. מבחוץ הוא תחום בחלקו בקירות, כדי לצמצם את השימוש בגדר מנוכרת ("גדר מוסדית"). חצר הכניסה מסוככת בחלקה, ובמרכזה נטוע עץ לימון צעיר. אל קיר הכניסה צמודה סדרה של תאים אישיים (לוקרים) לאחסון הציוד האישי וכסאות הבטיחות של הילדים המובאים בהסעה ציבורית.

רחבת הכניסה המרוצפת, ומשמאל: תאי האחסון האישיים של הילדים(צילום: דור נבו)

פנים המעון מואר מאוד. ריבוי החצרות ההיקפיות שוטף את הכיתות באור טבעי; החצר הפנימית מאירה את המעברים; וחלון התקרה מעל מבואת הכניסה מכבד את באי המקום גם בפיסת שמים.

מסדרונות רחבים מוארים באור טבעי(צילום: איתי בנית)

(תוכנית: אדריכל דורון שינמן)

המעון נחלק לארבעה גנים, וכל אחד מהם מתאפיין בגוון אחר שנע בין ירוק לכחול. ״לילדים האלה יש רגישות רבה", מסביר שינמן, "מצד אחד המרחב שואף להיות מרחב מסקרן ומגרה, אבל רק עד הגבול שבו הוא עלול להפריע לפעוטות. בכיתות יש רצפה רכה וצבעונית, בעזרתה הילד יכול, כך מקווים, לזהות את השייכות שלו למקום, ולהרגיש שיש לו סביבה קבועה ובטוחה״.

(תוכנית: אדריכל דורון שינמן)

בכל כיתה גם פינת החתלה

כל כיתה ב"אלוטף" היא מעין יחידת "בית" עצמאית, הכוללת גם חדר קליניקה למטפלים, חדר שירותים עם מקלחת ופינת החתלה ומחסן קטן. בחלל המרכזי של הכיתה ישנם שני אזורים אינטימיים לעבודה יחידנית עם הילדים. אזורים אלה מבודדים משאר השטח באמצעות מחיצות אחסון נמוכות וצבעוניות ורהיטים המעוצבים בחן רב. כך יכול הילד לקבל יחס אישי מבלי להתנתק מהכיתה.

בפינת החדר יש ספרייה וסביבה פינות רכות וספות נמוכות; וגם כיסאות ושולחנות לפעילויות יצירה או משחק.

ברחבי הכיתה והמעון - על לוח המודעות, בחדר השירותים ועל קופסות המשחקים – מודבקות כרטיסיות תמונה קטנות. ״השימוש בתמונות", מסבירה מנהלת המעון יעל שוורץ, "נועד לתת פירוש חזותי להבנה ותקשורת עם הסביבה. למשל, מה עושים עכשיו, מהי הפעילות שנעשה אחר כך, מה מצופה מהילדים לעשות - לשתות, לשבת או לשטוף ידיים. בעזרת הכרטיסיות הם יכולים לבקש את סוג הצעצוע או המשחק, או להבין מה יש בתוך הקופסה״.

החלונות בכיתות נמוכים מגובה סטנדרטי, כדי לאפשר גם לילדים הצעירים ביותר להביט החוצה מגובה עמידה או ישיבה, וכל הכיתות נהנות מיציאה לחצר משחקים מאובזרת.

בחדר המוזיקה יש מערכת תופים

בנוסף לכיתות הגן, יש במעון חדרים לפעילות תומכות: המרחב המוגן משמש כחדר פיזיותרפיה. במבט ראשון הוא נראה כג׳ימבורי עם משטחים רכים, כדורים, חישוקים ומוטות קצף, אך הוא משמש לפיתוח של מוטוריקה עדינה, אוריינטציה, והתפתחות פיזית - כל ילד לפי צרכיו. בעזרת מחיצה קלה ניתן לחלק את החדר לשניים על פי הצורך.

בחדר המוסיקה הקטן יש מערכת תופים וכלי נגינה אחרים. במעון יש גם מטבח מאובזר, חדרי הנהלה וצוות ושני חדרי פסיכולוגים.

גם ההורים מטופלים

הצוות המטפל מורכב מאנשי מקצוע שונים: בצוות החינוכי - מנהלת, גננת, מטפלות ובנות שירות לאומי. בצוות הטיפולי - מנתח/ת התנהגות, עובדת סוציאלית, פסיכולוג/ית, קלינא/ית תקשורת, מרפא/ה בעיסוק, מטפל/ת רגשית, פיזיותרפיסט/ית ורופאה נוירולוגית.

הצבעוניות מתחשבת ברגישות הגבוהה של הילדים(צילום: דור נבו)

הלימודים במעון נמשכים בימי השבוע מ-07:30 עד 15:00, וביום ששי עד 12:00. לכל ילד נבנית תכנית טיפול יחידנית לפי צרכיו, והורי הילדים מגיעים אחת לשבועיים לפגישת הדרכה עם עובדת סוציאלית ו/או פסיכולוג. במעון פועלת גם קבוצת הורים בהנחיית המנהלת והעובדים הסוציאליים. "הטיפול לא מסתיים במעון עצמו", אומרת שוורץ, "ההורים מקבלים הערכה והדרכה כדי להמשיך את הטיפול עם הילד בבית. יש קשר הדוק בין המשפחות והצוות המקצועי".

"ההורים", אומרת מנהלת המעון, "מקבלים יעוץ והדרכה כדי להמשיך את הטיפול בבית"(צילום: דור נבו)

"אלוטף" נתניה נבנה במימון עיריית נתניה, בסיוע תרומות נדיבות של 6 מיליון שקלים מקרן נתניה, קרן הארי וג'נט ויינברג מבולטימור, קרן ארצ'י שרמן מלונדון והקרן לפיתוח שירותי נכים מיסודו של הביטוח הלאומי.