כשמצלצלים בדלת דירתה הרמת־גנית של גלי רז, שומעים נביחות עליזות ומיד אחר כך פוגשים את מי שמרגיש ללא ספק בעל הבית: שוגי, שיצ'ו מתולתל שבלוריתו קשורה בסרט. "הוא הזוגיות הכי ארוכה בחיי", אומרת רז בחיוך. "כבר תשע שנים אנחנו יחד והוא איתי בכל מקום. אפילו בעבודה, בשוק ההון, מכירים אותו כולם".
רז (39) זכתה בתואר "נערת היופי עשרה" בתחרות מלכת היופי בשנת 1999, שבה נבחרה רנא רסלאן למלכת היופי של ישראל. את המעבר מחיי הזוהר והדוגמנות לעולם העסקי היא עשתה לפני שנים רבות, והיום היא ברוקרית בין־בנקאית, שעובדת בחברת ברוקרים תל־אביבית, Ils Brokers, ונותנת שירותי תיווך במוצרים פיננסיים במגזר הבין־בנקאי הבינלאומי.
"אני 'ברוקרית ספוט'", מסבירה רז, "זה אומר קנייה ומכירה של דולר/שקל בנקודת זמן מסוימת, בשער מסוים. אני נמצאת בחזית המסחר, סוחרת במאות מיליונים עבור כל הבנקים הגדולים בארץ ובעולם, כמו דויטשה בנק, סיטי בנק ועוד. כשקוראים בעיתוני הכלכלה שבנק ישראל התערב בשוק ורכש דולרים, את חלק מהרכישות שלו הוא מבצע דרכנו או דרך הברוקרים המתחרים. התפקיד שלי הוא לכרוז מחירים לשוק, על ידי מערכת שמע
מיוחדת, המקשרת אותי לכל הבנקים בארץ ובעולם, והבנקים המקומיים והזרים יכולים לקנות ולמכור דרכי את צמד המטבעות דולר/שקל, בכל רגע נתון ביום".
יש הרבה נשים בתפקיד כמו שלך?
"יש, אך עדיין מדובר בשוק שנתפס גברי מאוד. אם הצלחת להתברג בעולם הזה, יש לך כאישה יתרון לא מבוטל. אנחנו מביאות הרבה מאוד אמפתיה, יכולות לשים את האגו בצד ולדעת איך להתנהל מול סוחר שהפסיד באותו יום הרבה מאוד כסף, ועוד לא הזכרנו יכולות של מולטי־טסקינג".
איך הקולגות הגברים מתייחסים אלייך?
"הבדיחה השוביניסטית הכי פופולרית היא שהגעתי לתפקיד בזכות הרגליים ונשארתי בגלל השכל. אני מעדיפה לזכור את החלק השני של המשפט".
מה דורשת ממך העבודה?
"חלוקת קשב, ריכוז ויכולת עמידה בלחצים, כי אני קונה ומוכרת סכומי כסף מאוד־מאוד גדולים בתוך דקות ספורות".
המתח הזה עושה לך טוב?
"אני מכורה לאדרנלין. כשיש לחץ והיסטריה והדברים סוערים, אני קורנת והכל מסתדר לי בראש. בעבר עבדתי ב'מיטב דש' כברוקרית בין־בנקאית של אג"ח ממשלתי ולפני כשנתיים וחצי עזבתי כי אחי חלה והתגייסתי לסייע למשפחה. עבדתי כמנהלת אדמיניסטרטיבית בחברת סטארט־אפ, היה לי טוב ונעים שם, אבל התגעגעתי להיות ברוקרית".
מינימום עסקה זה ארבעה מיליון דולר
היא נולדה בשם גלי יעקובובסקי ברמת־גן, אחרי שני אחים בוגרים. כשהייתה בת עשר, התגרשו הוריה. "אבא היה חבר אגד ואמא תבעה בהליך הגירושים חצי מהמניה שלו. תביעתה התקבלה, במה שהיווה תקדים משפטי", מספרת רז, שעזיבתו של אביה הפכה לטראומה שמלווה אותה מאז. אחיה כבר היו בוגרים והיא נשארה לגור עם אמה, שעד אז הייתה עקרת בית ואחרי הגירושים יצאה לעבוד. "אני גאה בה כל כך, היא לקחה אחריות", אומרת רז, שבגיל 16 החלה לעבוד בעבודות שונות כדי לעזור בפרנסת הבית. "הייתי מלצרית לא מוצלחת במיוחד והחברים הציעו לי לדגמן. התקבלתי לסוכנות 'לוק' ותוך
שלושה חודשים הייתי על טיסה למילאנו. בחמש השנים הבאות עבדתי כדוגמנית מסלול בגרמניה, איטליה, אוסטרליה, שווייץ, פריז, איפה לא. לא עשיתי צבא, כי היה לי חבל לעזוב את קריירת הדוגמנות. האמת היא שלא כל כך אהבתי את החיים האלה, אבל היה מדובר בסכומים לא רעים".
ב־1999, ממש בדקה ה־90, נכנסה לתחרות מלכת היופי של ישראל. "הייתי בת 22, ועופר רפאלי, אז מנהל 'לוק', אמר לי שאם אני רוצה לחזור לארץ ולהשתלב בקריירת הדוגמנות, תחרות מלכת היופי היא דרך טובה. רנא רסלאן נבחרה למלכה ואני זכיתי בתואר 'נערת היופי עשרה' וייצגתי את ישראל בתחרות 'מיס אסיה פסיפיק' בפיליפינים. אחרי זה עשיתי טיול גדול בפיליפינים, חזרתי ארצה והשתלבתי בדוגמנות בארץ, עם גיחות ללקוחות בגרמניה".
במקביל, למדה באוניברסיטת תל־אביב סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עיתונאות בבית הספר "כותרת", כי החלום שלה היה בכלל להיות עיתונאית. לקראת גיל 26 עזבה את הדוגמנות והשתלבה ברשת מקומונים ואחר כך במוסף "סגנון" של מעריב.
בזכות העורכת החדשה שרק הגיעה וכבר פיטרה אותה, התחילה רז את הרומן שלה עם הבורסה. "ראיתי הצעה למשרת סולקת עסקאות בחברת ברוקרים. לא ידעתי כלום על התפקיד, אבל החלטתי להעז ולהיכנס לעולם הזה. באתי לריאיון, אמרתי שאני טאבולה ראסה, לא מבינה כלום בנושא. קיבלו אותי לחודשיים ניסיון וזה הפך למקצוע שלי. הייתי אז בת 29 ולא ידעתי אפילו לקרוא תלוש משכורת ובטח לא איך מנהלים קרנות, אבל התחלתי ללמוד ולהבין את הנושא. היום אני יכולה לומר שחבל שבתיכון לא נותנים שיעורים על מדרגות מס, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, הפרשות בתלושי המשכורת וכו'. אלה דברים חשובים מאוד לחיים".
את זוכרת את העסקה הראשונה שלך כברוקרית?
"בטח, זה היה מפחיד. הייתי בהיסטריה, כי ידעתי שמדובר באחריות ענקית. תביני, מינימום עסקה זה ארבעה מיליון דולר".
15 ביציות בהקפאה עמוקה
לפני שלוש שנים, לאחר פרידה מבן זוג שאיתו ניהלה מערכת יחסים רצינית, החליטה רז לשמר פוריות על ידי הקפאת ביציות. "ראיתי חברות מבוגרות ממני, רובן נשות קריירה, שהתקשו להרות. הן יעצו לי לא להתמהמה, כי עדיף לעשות את זה כשהביציות צעירות יחסית".
אפשר לומר שהקריירה באה על חשבון הקמת משפחה?
"היו לי מערכות יחסים ארוכות, גם גרתי עם בני זוג, אבל מכל מיני סיבות זה לא הבשיל לכדי נישואים. אני חושבת שלתלות את זה בקריירה יהיה תירוץ. אפשר לנהל קריירה וגם להקים משפחה, רק צריך בן זוג נכון ולי לא היה כנראה.
"עם זאת, אפשר בהחלט לומר שהייתה התנגשות בין הקריירה לבין החיים הרומנטיים. אני טוטאלית מאוד בכל מה שאני עושה ואפשר להגיד שאני וורקוהולית. נראה שבני הזוג שבחרתי לא התאימו לזה".
מה ידעת על הליך הקפאת הביציות?
"שום דבר. חיפשתי באינטרנט, ויצרתי קשר עם פרופ' אבי בן הרוש, מומחה לפריון מבילינסון. הוא שלח אותי לבדיקת דם הורמונלית, שלפיה אפשר לדעת מהו הגיל הביולוגי של הפוריות, ששונה לחלוטין מהגיל הכרונולוגי. אצלי ראו שהגיל הכרונולוגי והביולוגי תואמים ושכדאי לעבור את התהליך. הבנתי שגיל 36 הוא הגיל האחרון שבו מומלץ להקפיא ביציות שתהיינה באיכות טובה כשיבוא הזמן להשתמש בהן. זה כמובן לא מבטיח מאה אחוז הצלחה, אבל נתן לי שקט נפשי והרגשה שאני יכולה לחפש זוגיות שמתאימה לי, לא ממקום של לחץ. היום, אגב, אני ממליצה לבחורות בנות 32-30 לבצע את בדיקת הדם, כדי לדעת איפה הן עומדות".
איך הליך הקפאת הביציות מתבצע בפועל?
"במשך שבועיים מזריקים הורמונים, כמו לקראת הפריה חוץ־גופית,
כדי לשאוב כמה שיותר ביציות בפעם אחת. הוצאת הביציות נעשית בהליך פולשני, בהרדמה. אני נזקקתי לשתי שאיבות שהניבו 15 ביציות ששמורות בהקפאה עמוקה בבית חולים פרטי במרכז הארץ, למשך חמש שנים. בתום התקופה שואלים אותך מה את רוצה לעשות, ואם את מבקשת להמשיך לשמר, זה נעשה בסכום סמלי".
כמה זה עולה?
"כ־30,000-25,000 שקל. לשמחתי, הייתה לי אפשרות לממן את זה, אבל לצערי, קופות החולים לא מסבסדות את התהליך, וחבל, כי יש נשים שלא יכולות לעמוד בנטל הכלכלי הזה. סבסוד ההליך עשוי לחסוך לקופות החולים כסף רב בהמשך ולמנוע הוצאת סכומים גדולים על טיפולי IVF".
למי סיפרת שהקפאת ביציות?
"לכל החברות והחברים שלי. גם במקום העבודה ידעו והלכו לקראתי. חוץ מזה, אני חברה בקבוצת פייסבוק שנקראת 'תרופות פוריות מוסרות באהבה', המונה כ־6,000 נשים שעוזרות אחת לשנייה. מאחר שהזריקות ההורמונליות יקרות מאוד, מי שסיימה את התהליך מעבירה למי שזקוקה לזה. לי היה חסר בשלב מסוים רבע מזרק ומישהי מהקהילה נתנה לי, ואחר כך נתתי לחברות אחרות את מה שנשאר לי".
אמרו לך מה הסיכוי שייוולד לך ילד מהביציות המוקפאות?
"רופאים לא מבטיחים, אבל נאמר לי שיש סיכוי גדול לילד או שניים".
את חושבת לפעמים על הביציות שמחכות לך במינוס 196 מעלות? מדמיינת לעצמך מי יֵצא מהן?
"אני צריכה בן זוג כדי לדמיין מה ייוולד, אבל אני שמחה מאוד שהן שם. זה הוריד ממני הרבה לחץ, ואני ממליצה לכל אחת שהגיעה לגיל 34 לעשות את זה. העובדה ששימרת ביציות נותנת לך שקט נפשי ומאפשרת לך לא להתפשר על זוגיות רק בגלל שהשעון הביולוגי מתקתק".
כשאת יוצאת לדייט עם בחור חדש, באיזה שלב את מספרת לו על שימור הפריון שעשית?
"לא בדייט הראשון או השני, אבל כששואלים על הסיכוי להיכנס להיריון, אני מספרת על הקפאת הביציות. זו לא בושה. להפך - זה מעיד על מודעות גבוהה".
ואם לא תמצאי בן זוג מתאים, תנסי להביא ילד כאם חד־הורית?
"זו שאלת מיליון הדולר. אני מתלבטת לא אחת עם עצמי בשאלה אם להביא ילד לעולם בלי זוגיות. בלי אבא זה לא יקרה, כי לאחר שעברתי נטישת אב, אני בטוחה שחשוב שלילד יהיו שני הורים. לבד מזוגיות, האפשרות המועדפת עליי היא הורות משותפת, כדי שלילד יהיו אמא ואבא ומשפחה. בעבר כבר היה לי דיבור בנושא עם חבר הומו מקסים, אבל ברגע האחרון נרתעתי. החלטתי לחכות, אולי עוד תהיה לי זוגיות ולא אצטרך להשתמש בביציות".
יש לך תאריך יעד, קו אדום?
"עוד לא סימנתי קו כזה. אולי עוד שנה, כשארגיש שאני בשלה להיות אמא. היום עדיין יש בי חששות שמא לא אהיה הורה מספיק טוב".
ואם בסופו של דבר לא תזדקקי להן, מה תעשי איתן?
"יש שתי אפשרויות: להשמיד או לתרום אותן למדע. אני רשמתי לתרום למדע".
