המרואיינת: אניה בוקשטיין, בת 35. עלתה לישראל מרוסיה בגיל שמונה. התחילה את קריירת המשחק כשהשתתפה בסרט "ארץ חדשה" בגיל 12 ומאז גילמה תפקידים רבים ומגוונים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה ("השיר שלנו", "הסודות", "צלילי המוזיקה", "משחקי הכס" ועוד ועוד). לפני ארבע שנים יצא אלבום ראשון משיריה, והקיץ יצא אלבומה השני. משתתפת בקמפיינים לוויסוצקי ולדניאלה להבי.
המראיינת: נסלי ברדה, בת 33. עיתונאית ואשת טלוויזיה. בשנים האחרונות פרסמה תחקירים בולטים בערוץ 10 וב"עובדה" (קשת, ערוץ 2), שבהם חשפה את פרשת גואל רצון, פרשת רונאל פישר ורות דוד וגם את תיק הרצח של עו"ד יורם חכם. בימים אלו עובדת על תוכניות דוקו ואקטואליה בהובלתה, בקשת.
מה הקשר בין שתיהן? נסלי מסבירה: אניה ואני חברות מכיתה י'. נפגשנו במגמת תיאטרון בתיכון תלמה ילין והפכנו כמעט מיד לאחיות. בחישוב מהיר יוצא שאנחנו חברות הכי טובות כבר חצי משנות חיינו – 17 שנה. נדמה לי ששתינו מרגישות שלמצוא זו את זו היא אחת המתנות הכי יפות שחילק לנו הגורל. יצא לנו ליצור יחד, לגור יחד, לטייל בחו"ל והכי חשוב: לגדול ולהתפתח זו לצד זו.
"98 אחוז מהזמן אני שומעת לא"
בשנים האחרונות הצלחת לעלות על אחת הבמות הכי גדולות של תעשיית הטלוויזיה העולמית בפרק של "משחקי הכס". מהצד זה נראה כמו חלומה של כל שחקנית, לפרוץ אל העולמות שחלמנו עליהם כשהיינו ילדות. זה רק גן עדן או שיש גם מחיר?
"וואו. זה כל כך רחוק מלהיות גן עדן. האמת היא ש־98 אחוז מהזמן אני פשוט שומעת את התשובה לא".
באודישנים?
"אני מצלמת את האודישן בבית ושולחת, ו־80 אחוז מהפעמים אני בכלל לא שומעת שום דבר. והיו גם כמה פעמים שממש הייתי ברשימה הסופית".
אז לפעמים את ועוד שלוש שחקניות מסתובבות בעולם וחושבות שאולי מחר בבוקר...?
"כן. שאולי חיי עומדים להשתנות מחר, ואולי לא. וזה מצב שאני חיה איתו כבר הרבה שנים".
מצליחה לישון בלילה?
"כן, כי יש לי פה בארץ קריירה שאני אוהבת ולא מוותרת עליה בשום אופן. לכן כל מה שקשור לחו"ל, אלה תהליכים. למשל, כשהצטלמתי לאודישן לסדרה שנקראת Genius, על חייו של אלברט איינשטיין אמרתי לאלונה טל, החברה שלנו שצילמה אותי, 'תקשיבי, אני יכולה לעשות את זה. זה כל כך מתאים לי'.
"בשישי בערב הסוכן שלי מתקשר ואומר לי: 'מבקשים שתטוסי ביום ראשון ללונדון לפגוש את הבמאי זוכה האוסקר רון הווארד ('נפלאות התבונה', 'צופן דה־וינצ'י')'. אני מתארגנת מהר, לוקחת את אמא, קונות כרטיס ומגיעות ביום ראשון. לומדת את הטקסט באנגלית עם מלא מונחים בפיזיקה".
וההתרגשות?
"כמעט מכלה בעוצמות שלה. אני מגיעה לפגישה עם רון הווארד, ומהצורה שבה הוא מביט בי, עוד לפני שהתחלתי לקרוא, אני רואה שאני לא הדמות..."
הבנת שהוא לא יבחר בך?
"במשך שבועות רפרשתי את המייל כל שבע דקות. באמת, פשוט עלובה מאוד הייתי (צוחקת)".
ובסופו של דבר?
"הגיעה התשובה השלילית, ומאוד התאכזבתי. הרגשתי שזה היה יכול להיות באמת קלף שישנה את חיי. ואחרי ארבעה חודשים קיבלתי תפקיד אחר בסדרה הזאת, שהרבה יותר התאים לי, וזכיתי גם לשחק לצדו של ג'פרי ראש ('ניצוצות', 'נאום המלך', סדרת 'שודדי הקאריביים'). כל חוויה כזאת מזכירה לי שחשוב להיאחז במה שהיקום שולח לך".
אני לא אשכח את היום שבו היקום שלח לך את "משחקי הכס" – זה סיפור מצחיק נורא.
"בהתחלה אסור היה לי לספר לאף אחד, רק דותן (בעלי) ידע. ואז רציתי לספר לך".
נכון.
"אז התקשרתי אלייך ובקול מאוד דרמטי אמרתי לך שאני מבקשת שתבואי אליי. ואז את אמרת לעצמך: "היא בהיריון"".
נכון. כי מה כבר את יכולה להגיד לי בכזה טון טעון? אמרתי "אין, היא בהיריון. אני חותמת, אני בטוחה, והיא רוצה לבשר לי את זה פנים אל פנים". ואז סיפרת לי על "משחקי הכס".
"את התיישבת על הרצפה בהלם, וזהו. וגם צרחנו נראה לי, והיינו בשוק. והרגעים האלה שווים הכל, הרגעים שבהם אתה אומר: 'פאק! קרה משהו גדול'".
"יש אווירת קינון בבית"
אבל מה יקרה כשבאמת תודיעי לי שאת בהיריון, את מרגישה היום שהרגע הזה כבר מתקרב?
"אני חושבת שכן. כן. הרגע הזה קרוב, ואני עושה את מה שצריך כדי לגרום לו לקרות. אני לא קמה בבוקר ומתפללת לזה, אבל כשזה יגיע, אני אהיה שם במאה אחוז וזה יגלה לי עולם חדש. עברתי תהליך עם זה ואני עדיין בתוכו".
איפה התחיל התהליך הזה?
"עד גיל 32־33, זה לא היה חלק מהתוכנית בשום צורה. כל כך נהניתי מהעשייה ומהיצירה, והזוגיות שלי עם דותן כל כך מפרה משני הכיוונים. שנינו מאפשרים אחד לשני חוויות גדולות, וזה משהו שלא הרגשנו שהוא מתאים לנו. בשנה האחרונה אנחנו כן עוסקים יותר ב־Nesting (קינון). יש אווירת Nesting בבית, ודותן פשוט עוד רגע יחנוק את החתולה שלנו מרוב אהבה, אז אני חושבת שאני צריכה כבר להתחיל להביא איזה ילד כי החתולה פשוט לא תשרוד את זה... יש איזושהי הבנה שזה השלב הבא ברמה המשפחתית, הזוגית, הנשית וגם היצירתית.
"אבל כן, יש פחדים. מה יקרה, איך זה ירגיש, מה זה יעשה לזוגיות, מה זה יעשה לחופש הזה שאני כל כך רגילה ואוהבת, לחופש ליצור מתי שאני רוצה. וגם מה זה יעשה לגוף – קשת מאוד רחבה של חששות".
בואי נדבר על המוזיקה שלך. כשכתבת את "רוקדת" יכולת לנחש שהוא יהיה הלהיט הכי גדול שלך עד כה?
"וואו, כל כך לא. כתבתי אותו פה בפינה על הפסנתר, בלדה קטנה. זה שיר שלגמרי לא צפיתי לו עתיד. אסף, החבר שלנו, שבהשראתו כתבתי את השיר, כל הזמן אמר לי: 'את חייבת לשלוח את השיר הזה לעופר ניסים, כי הוא יכול להעיף אותו לשמיים. זה שיר שהקהילה שלנו תבין'. נורא התביישתי ולקח לי איזה שלושה חודשים לאזור אומץ ולהתקשר אליו. וממש כזה ישבתי באוטו, אני זוכרת, ואמרתי לעצמי: יאללה, עכשיו!
"התקשרתי, והוא אמר לי: 'בשמחה, תשלחי לי את השיר'. לא עברה חצי שעה, וקיבלתי מעופר סמס שהוא מאוד אוהב את השיר ושהוא ישמח להיפגש. ומאותו רגע, זה פשוט היה קוסמי – השילוב בין הטקסט והלחן שלי ובין ההפקה המבריקה של עופר".
את האלבום החדש שיוצא עכשיו היה קשה יותר לכתוב, בהשוואה לאלבום הראשון?
"לי קשה לכתוב באופן כללי. אני לא יכולה לכתוב שלושה שירים ביום. הכתיבה אצלי היא תהליך סיזיפי שיש בו הרבה פעמים רגשות אשמה, כי לא כתבתי ולא עשיתי".
אז על מה האלבום הזה, על מה את כותבת?
"אני חושבת שבאלבום הזה יש סודות. דווקא בגלל שבחיי הפרטיים אני מאוד שומרת על הקן – אין לי אלוהים בכתיבה. אני נותנת גז וחושפת המון דברים, בטח ובטח על עצמי וגם על אנשים שאני אוהבת, כמובן בלי לפגוע בהם. יש בזה משהו נורא משחרר ונורא נעים. יש בחשיפה הזאת משהו בריא ובונה".
- הראיון המלא עם אניה בוקשטיין בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
