האות ניתן, תיבות הדואר נפתחו בציפייה: השבוע החלה הפצתו של הקטלוג השנתי של איקאה ב-1,820,000 בתים בישראל. עם השנים הצליחה הענקית השוודית להפוך את הקטלוג שלה מכלי מכירתי למראה שמשקפת (וגם מכתיבה) את הפנטזיה המשפחתית הבורגנית בעשרות מדינות בעולם, כמעט ללא הבדלים תלויי תרבות. קונצנזוס של עיצוב פנים.
אז מהו בית איקאי? ואיך משפיעה "המֶכָּה של הרהיטים" על טרנדים בעולם העיצוב? דפדפנו בעשרות שערים של קטלוגים משנות ה-50 ואילך יחד עם פרופ' יוסי פרידמן, אדריכל ומרצה בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, אדריכלית רוני אביצור (סטודיו xs), ומעצבת הפנים עדי אדליס. זה מה שהיה להם לומר:
הקטלוג שיצא לאור בשנת 1951, שמונה שנים אחרי פתיחתה של החנות הראשונה בעיר קטנה בשבדיה, הציג בשער כורסה. הרהיטים שמכרה אז, לצד מוצרי דיסקית למיניהם, הוזמנו מיצרנים שונים. רק ב-1955 התחילה איקאה לייצר רהיטים בעצמה.
אדליס: "בשער של 1951 מככבת הכורסה של ארצ'י בנקר, מי צריך יותר מזה? אבל בעשר השנים שחלפו בינה לבין הקטלוג של 1961 הבינו באיקאה שכדי למכור צריך להראות סגנון חיים, ולכן הורחב המבט לסלון ופינת אוכל. שימו לב לכניסתה של הטלוויזיה, והפיכתה לגורו של החלל הציבורי".
פרידמן: "בשערים של הקטלוגים שיצאו לאור בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 רואים גרסאות ואלתורים על ריהוט קלאסי, שקיבל פרשנות סקנדינבית – יש שימוש בעצים בהירים במיוחד, פרופורציות שמשקפות תיעוש, שימוש בפרופילים קלילים ודקים ושידוך מעניין עם טקסטיל מודרני. איקאה לא הייתה אז בחוד החנית של העיצוב, היא זיהתה הלך רוח ונתנה לו ביטוי מיידי, ועד היום היא משכילה לייצר לטרנדים מענה מהיר ומתועש, בדומה למה שזארה עושה בעולם האופנה".
אביצור: "בזמן שרוב חנויות הרהיטים בעולם עוד חשבו שהן מוכרות רהיטים – איקאה שינתה את החוקים. על השער מפסיקים לככב מוצרים, כשלעצמם הם פחות חשובים. איקאה מבינה שהיא מוכרת, לפחות על הנייר, את כל התמונה. עוד דבר מעניין שאפשר לראות בשער של 1961 הוא שהתפיסה של החוויה עדיין לא ברורה למעצבי הקטלוג, שבחרו להעמיד את המצלמה גבוה ביחס לרהיטים, במטרה לתפוס כמה שיותר".
הכתום עורר באדליס זיכרונות ילדות: "בשער הזה מציגה איקאה מינימליזם וכתום שילווה את כל מי שנולד בשנים הללו, לפחות עד שיעזוב את בית הוריו. אני גדלתי עם מטבח פורמייקה כתום, שלמרבה המזל, או אולי בכוונה, נשרף בארוחת צהריים אחת".
אביצור: "לראשונה נכנסים לתמונה בני אדם. בניגוד לשימוש המקובל בדוגמניות, כאן אנחנו מקבלים הצצה לעולמם של אנשים 'רגילים' - אפשרות לראות איפה הם גרים, איך הם מתנהגים בחדר ומהי האווירה. החלל מפסיק להראות כמו תפאורה ולתמונה נכנסים חלונות, נוף וצמחייה, עם מסר ברור – כל זה יכול להיות שלך".
אביצור: "תחילת שנות ה-80 מחזירות אותנו לתמונות משעממות של רהיטים. נראה שהפורמט התקבע, יש נוסחה והמרכז הוא הכורסה או הספה. מעכשיו ולאורך כמה שנים טובות אנחנו בסלון לא גדול, עם אווירה שמשתנה משנה לשנה – ללא אנשים".
פרידמן: "בשנות ה-60 לא הייתה מודעות לנושא שימור הטבע והאקלים, מיחזור ועיצוב בר קיימא. אנחנו יכולים לראות בשער הזה איך איקאה עוזבת את העצים לטובת מתכות. פלטת הצבעים עמוקה וקודרת, ויש פה מה שנראה כמו ניסיון של החברה להמציא את עצמה מחדש".
פרידמן: "בשנות ה-90 איקאה חוזרת למקורות, ומעדכנת את האמירה שהייתה לה בשנות ה-60 ושהיא זנחה בשנות ה-80. כאן מדובר שוב על DIY, על עצים בהירים, על קלילות ועל חומרים ממוחזרים – כולם רעיונות עכשוויים. אנחנו גם מתחילים לראות רהיטים בקנה מידה קטן יותר, שמסמל את המעבר לדירות קומפקטיות. איקאה מבקשת להנגיש את הפריטים שלה לכמה שיותר אנשים".
אביצור: "הכל כאן שוודי – הרהיטים והאנשים. הילד החמוד מבשר על חזרתם של האנשים לתמונה, ובקטלוגים של שנות ה-2000 הנוכחות שלהם מורגשת תמיד. לפעמים הם מככבים ולפעמים רק רואים מיטה שהמצעים שלה מבולגנים, כאילו מישהו קם ממנה לפני רגע".
פרידמן: "איקאה בשלב הזה היא בינלאומית. היא פונה לשווקים גדולים וצריכה להרחיב את ההיצע שלה, לכן נראה גם סגנון צעיר, בהיר ובר קיימא, גם פתרונות שמבוססים על מתכות וטכנולוגיה, וגם קו קלאסי מרופד. האמירה היא של רב גוניות, ואיקאה פונה למעצבים שונים, מתוך מטרה לגוון, לפתח ולמתג את עצמה".
אביצור: "בקטלוגים של שנות ה-2000 יש תפיסה שאני אוהבת: סצנות אורבניות ומגורים בעולמות קטנים ושונים, אך דומים. במילים אחרות: מי שאין לו בבית רהיט מסדרת לאק שיקום!"
אדליס: "כשרוצים להציג חום ורכות זורקים שמיכה מבולגנת על ספה נפתחת. צבעי פסטל הצטרפו לטרנד ה-Color Block, אבל יעברו עוד שנתיים עד שהם יקבלו את הגוון הנכון וישתלטו על עיצוב הפנים בעולם".
אדליס: "הכורסה של ארצ'י בנקר חזרה, אבל היא לא לבד. אין טרנד שהשער הזה מפספס: שחור לבן – יש. פסטל – יש. רצפה סקנדינבית – יש. שידה לבנה – יש. אפשר לומר שהלכו פה על בטוח".
אדליס: "נכון שהלבשת הבית היא להיט אבל לזרוק את כל קומת האביזרים לתוך סלון אחד? יש פה הרבה יותר מדי מכל דבר – יותר מדי עציצים, יותר מדי פסטל, צהוב, טורקיז וזהב". ופרידמן מציין שבשער מככבת אותה הכורסה מהשער של 1951, בעדכון מינורי.
הקטלוג הטרי קיבל את הכותרת "עשו מקום לחיים", והוא מציג מנעד רחב מתמיד של מוצרים, עם דגש על פריטים שמתאימים לדירות קטנות ושיתוף פעולה עם מעצבים כוכבים – הפעם אלה המוצרים שעיצבו טום דיקסון הבריטי והצמד הדני שמוביל את המותג הטרנדי Hay.
למרות החידושים בפנים, והמנוע שלא מפסיק לפעול בעוצמה, מבט כולל על השערים מראה על שמרנות וניסיון לקלוע לטעמם של רבים ככל האפשר. "אני רואה חזרתיות וטרנדים שמבקרים אותנו במחזורים קבועים", מסכם פרידמן. גם הרהיטים וגם הצבעוניות – כחול, ירוק, ורוד וצהוב – כולם חוזרים ומהדהדים טרנדים קודמים, בעדכונים קלים.
------------------------------------------------------
האם השקית הכחולה המפורסמת תקבל גרסה חדשה? לחצו על התמונה לכתבה על החידושים שהתבשלו בשוודיה: