איך הופכים בית טורי, צר וארוך לנעים וביתי מבלי להרגיש חנוקים? זה בדיוק האתגר שניצב בפני האדריכלים תמר ועדי סמט. משפחה של זוג הורים קרייריסטים ושלושה ילדים רצו בית נעים ונוח בלי פשרות, בדגש על עיצוב נקי ומודרני. "גודל המגרש, שנמצא ביישוב עירוני בשרון, הוא 250 מ"ר", מספר עדי. "על המגרש היה בית ישן, שאותו הרסנו ויצרנו בית חדש לגמרי, כולל חפירה של מרתף. גודל השטח הבנוי כיום הוא 273 מ"ר, כשהחלק הרחב ביותר הוא שישה מטרים. החלטנו על עיצוב שמילת המפתח בו היא פתיחוּת. הפתרון שתכננו טמון בפיזור הפונקציות השונות, כזה שזורם עם אורך המגרש ומעניק אשליה של גודל".
הבית משתרע על פני שלוש קומות: קומת מרתף ובה יחידת דיור שתשמש את אחד הילדים, ממ"ד וחדר אורחים; קומת כניסה שבה סלון, מטבח, חדר אוכל, פינת משפחה, שירותי אורחים, יציאה לגינה המקיפה את הבית ואפילו פינת עבודה פרטית קטנה (כל זה בקומה אחת ובשטח לא גדול במיוחד); וקומה עליונה שבה נמצאים חדרי השינה וחדרי הרחצה של בני המשפחה. חלק מהאור נכנס פנימה דרך הקירות מזכוכית שקופה, שאפשר להגיף לפי הצורך, וגם מחלון עילי – סקיילייט – השופך אור מלמעלה על גרם המדרגות.
שחור זה מרחיב
הבית מורכב מחומרים מודרניים כמו פלדה שחורה, זכוכית, ריהוט ואביזרים באפור על רקע של קירות לבנים, ובכל זאת התוצאה הרמונית והחלל לא משדר קור או ניכור.
"גם כשנכנסים לחללים קטנים, לא חייבים להשתמש רק בצבעים בהירים", אומר עדי. "זה מיתוס. לפעמים דווקא הכהים מתאימים יותר. בכל מקרה, עבדנו עם עמודי פלדה, פרופיל בלגי, דלת כניסה מפלדה וגוונים אפורים כדי ליצור עניין בבית".
אחד הדברים הכי מרשימים בבית הוא גרם המדרגות מפלדה שחורה. הוא יורד למרתף ועולה לקומה העליונה, מחופה בעץ אלון הזהה לזה של רצפת הפרקט. הוא משמש גם כאלמנט דקורטיבי וגם כמקום אחסון, בנוסף לפונקציה של קישור בין הקומות. בני הזוג ניתקו את גרם המדרגות מהקיר הגובל בשכנים לאורך כל שלוש הקומות כדי להחדיר אור מהסקיילייט ועד המרתף. "כשחפרנו את המרתף גילינו שיש שם עמודי תמיכה, וזה אִפשר את הניתוק", מסביר עדי.
האדריכלים בחרו לחפות את כל הבית בפרקט עץ אלון של חזי בנק, שמוסיף חום למראה הכללי. הפרקט יוצר גם כן אחידות ויזואלית, שכן הוא נמתח לכל אורך הקומה הראשונה ומוביל מהסלון, דרך פינת האוכל ועד למטבח הצר והייחודי. "נוצרו שני צירים של מעבר", מפרט עדי על מבנה המטבח. "בציר אחד יש ארונות מזווה ובציר השני נחבא האי, המוצנע על ידי ארונות המטבח ולא משתלט על החלל. אמנם זה מטבח צר, שמזכיר גאלי (מטבח של אונייה או מטוס; יפ"נ), אך יש בו את כל הפונקציות לעבודה נוחה. מטבח לא צריך להיות גדול בשטחו, אלא מתוכנן נכון. במטבח הזה מגיעים לכל הפונקציות החשובות – מקרר, תנור, כיריים וכיור – מבלי לזוז, בתנועה מינימלית. מהמטבח יש גם יציאה לחצר קטנה עם מטבחון חוץ".
מול המטבח יש פינת ישיבה משפחתית ופינת עבודה שבה מכינים הילדים שיעורי בית.
תריסי אלומיניום במראה עץ
עלייה במדרגות לקומה העליונה מובילה לסוויטת הורים מרווחת, המאופיינת אף היא בגוונים אפורים, עם הרבה טקסטיל רך. בנוסף יש שני חדרים מרווחים לילדים, שכל אחד מהם נהנה מחדר רחצה פרטי משלו.
"גם בחדר ההורים הנחתה אותנו השאיפה לפתיחות מקסימלית, עם מיקום פינתי ונוף המשקיף לריאה עירונית ירוקה ומוארת", אומר עדי. "שווה להתעכב על פתרונות ההצללה הייחודיים שהוטמעו בקומה העליונה כבר בשלב התכנון: לכל הבית יש מערכת הצללה חיצונית – אלה בעצם תריסים פשוטים שכולנו גדלנו עליהם בשנות ה־70 וה־80, רק שהם ממוקמים על גבי מסילות חיצוניות. מדובר בתריסי אלומיניום בהדפסה דמוית עץ ובגדלים חופשיים, מה שאומר שכל תריס תוכנן והוכן לפי גודל החלון. אפשר להגיף בעזרתם לגמרי את החלונות וליהנות מחושך מוחלט. מדובר בפתרון יצירתי בתקציב זול. אלומיניום הוא חומר עמיד יותר מעץ אמיתי, אך המראה הוא כמו של עץ אמיתי, כך שיש גם נראות טובה מבחוץ וגם התאמה לתחזוקה יומיומית פשוטה", הוא מוסיף.
סוויטות הילדים מאופיינות באותה מערכת הצללה ובפלטת צבעים מאופקת דומה לזו של חדר ההורים, אך עם נגיעות צבע ואפיון ספציפי שבחר כל אחד מהילדים לעצמו. בקומה התחתונה יצרו סמט אדריכלים פתרון הצללה אחר – מעין צלונים חיצוניים שנעלמים לגמרי לתוך התקרה.
בחדרי הרחצה, שאף הם חופו באריחים ובחיפויים של חזי בנק, שולטת פלטת צבעים זהה לזו של יתר הבית: שחור, לבן, גוני אפור, נגיעות עץ אגוז אמריקאי וזכוכית.
"הייתה לנו חוויה מדהימה לעבוד עם בעלי הבית על הפרויקט הזה. הם היו נעימים בצורה יוצאת דופן, לא רק אלינו אלא גם לכל בעלי המקצוע הרבים שעבדו בבית. כולם ציינו זאת לטובה וזה ניכר גם בתוצאה הסופית", אומר עדי לסיכום.
