תורת הלחימה הופכת לריקוד: לקסיקון שפת הגוף באימונים לצה''ל

שלושה בוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בחרו לוותר על מיתוג של מוצרים מסחריים, ולאתגר את עצמם ואת הצופים בנושאים קצת פחות שגרתיים

דקל גודוביץ

|

18.08.17 | 19:58

הסרטונים של רועי וקס מציגים פרשנות לשפת הגוף הצה''לית
רועי וקס דגם תנועות מתוך סרטונים המתעדים בני נוער שמתאמנים לקראת השירות בצה''ל (צילום: רועי וקס, באדיבות שנקר)
רועי וקס דגם תנועות מתוך סרטונים המתעדים בני נוער שמתאמנים לקראת השירות בצה''ל (צילום: רועי וקס, באדיבות שנקר)
איתי רווה עיצב 45 סמלים עירוניים. בתמונה: סמל למוזיאון הטבע בירושלים, שמציג את האריה - סמל העיר - כשהוא מופשט מעורו (צילום: איתי רווה, באדיבות שנקר)
איתי רווה עיצב 45 סמלים עירוניים. בתמונה: סמל למוזיאון הטבע בירושלים, שמציג את האריה - סמל העיר - כשהוא מופשט מעורו (צילום: איתי רווה, באדיבות שנקר)
נועה מלר שלחה שאלונים, ועל בסיס התשובות גיבשה מושגי בסיס בזיכרון הקולקטיבי של השואה, שאותם הפכה לסמלים מינימליסטיים (נועה מלר, באדיבות שנקר)
נועה מלר שלחה שאלונים, ועל בסיס התשובות גיבשה מושגי בסיס בזיכרון הקולקטיבי של השואה, שאותם הפכה לסמלים מינימליסטיים (נועה מלר, באדיבות שנקר)

עיקר העבודות שהוצגו השנה בתערוכת הגמר של 80 בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית ב"שנקר" עסקו בנושאים יומיומיים, שעוד יעסיקו את הסטודנטים רבות בעתיד, וחבל שהם לא ניצלו את הבמה החד-פעמית כדי לאתגר את עצמם ואת הצופים בנושאים פחות שגרתיים. מפליא כמה סטודנטים מתגלים כחובבי שירה וספר אדוקים - אבל כמה עבודות אפשר לראות בהשראת ספרים ושירים? והאם איננו סובלים מספיק מפרסומות סביבנו, כדי שנרצה לראות בתערוכה עוד עבודות מיתוג לשוקולד, לקפה ולשמן זית?

 

נועם גור בביקורת על טקס הנישואין היהודי (צילום: נועם גור, באדיבות שנקר)
    נועם גור בביקורת על טקס הנישואין היהודי(צילום: נועם גור, באדיבות שנקר)

     

    לצד אלה, ואולי לנוכח התגברות ה"הדתה" בחיינו, מעניין היה לגלות גם לא מעט עבודות שבחנו את סוגיית הדת; חבל שלא בעין ביקורתית יותר. כך מצאתי ספר מאויר למעשיות רבי נחמן של גל אשכנזי; צילום גדול של שלט "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" מתוך עבודתה של ליז אייקורט, שעסקה בדימוי הרמלאי; נועם גור הציג עבודת וידאו ביקורתית על טקס הנישואים היהודי, שהופך אצלו לדכאני, פטריארכלי ואלים; וגבריאלה מוזס מיתגה באופן חביב (אך מעט שטחי) את המוזיאון החילוני הראשון, כתגובת נגד להדתה.

    שלוש העבודות שמשכו את עיניי היו לא רק מענייניות מבחינה חזותית ושונות בדרך עשייתן, אלא העלו לדיון נושאים מרתקים ובלתי שגרתיים, בעלי חשיבות ועניין ציבורי, ועליהן נרחיב כאן.

     

    רועי וקס / תנועה ציונית

     

    מתוך העבודה של רועי וקס. תנועה כנגזרת של אידיאולוגיה (צילום: רועי וקס, באדיבות שנקר)
      מתוך העבודה של רועי וקס. תנועה כנגזרת של אידיאולוגיה(צילום: רועי וקס, באדיבות שנקר)

       

      וקס ערך מחקר חזותי, שבו בחן את קיומה של שפת תנועה כנגזרת של אידיאולוגיה וחזון לאומי. במסגרת המחקר הוא דגם תנועות גוף מתוך סרטונים המתעדים בני נוער שמתאמנים לקראת השירות בצה"ל, וסיווג אותן כלקסיקון המאפשר ביצועים פרשניים מחודשים שלהן. את הביצועים החדשים הציג בסדרת עבודות וידאו, בחוברת הלקסיקון ובתוצרים נוספים מהתהליך.

       

      נועה מלר / השואה בסמלים

       

      בעידן של אייקונים - מדוע לא לשואה? (נועה מלר, באדיבות שנקר)
        בעידן של אייקונים - מדוע לא לשואה?(נועה מלר, באדיבות שנקר)

         

        מלר מציגה סדרת אייקונים לנושא "אייקוני" – השואה. מיד יקפצו קוראים לא מעטים ויתרעמו על ההגדרה של השואה כנושא אייקוני, ובכלל על הצורך לייצר אייקונים לשואה. כן, אבל מלר עיצבה את האייקונים לאחר מחקר של נשאלים לגבי אסוציאציות למושגי השואה, ומתוך השאלונים התגבשו מושגי הבסיס לזיכרון קולקטיבי, שאותם הפכה לסמלים בעיצוב מינימליסטי בשחור ולבן.

         

        הסמלה זו מאפשרת הנגשה לקהלים רחבים, ומקשרת בין אירוע היסטורי לעידן העכשווי, שבו אייקונים משמשים במגוון מקומות, כמו אתרי אינטרנט, אפליקציות, תצוגה מוזיאלית, ספרים ועוד.

         

        איתי רווה / סמל.עיר

         

        סמלה של אבו כביר, על פי איתי רווה. טווסים, כנסייה ומכון לרפואה משפטית (צילום: איתי רווה, באדיבות שנקר)
          סמלה של אבו כביר, על פי איתי רווה. טווסים, כנסייה ומכון לרפואה משפטית(צילום: איתי רווה, באדיבות שנקר)

           

          מתי לאחרונה נתקלנו בסמל חדש לעיר? איתי רווה מציג סדרה של כ-45 סמלים, שמחדשת מסורת של עיצוב סמלי ערים באמצעות היפוך נקודת המבט: מעיצוב סמלים מיתולוגיים ונשגבים, שהרשות מורידה לציבור כמסר אחד וברור – לעיצוב סמלים מרובי מיתוסים, הנבנים מלמטה למעלה.

           

          דרך אירועים שונים שקרו וקורים, ולאחר מחקר חזותי שערך, מציג רווה מבט חדש על המיתולוגיות החבויות במרחב העירוני. זהו מבט איורי ואישי, שמפרק את המטען המיתי הקיים באתרים בעיר, וחושף את המתח בין האידיאלי, המיתי והנשגב ובין מורכבותה של המציאות היומיומית. כך בשער שכם ערבי וחרדי בורחים מפני שוטר מג"ב חמוש על רקע אוריינטלי של דקלים וחומה; באבו כביר יש טווסים, כנסייה ומכון לרפואה משפטית; ובמוזיאון הטבע בירושלים נעשה שימוש בסמל העיר – האריה – כדי להפשיטו מעורו ולהשאירו כשלד.

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד