המילה "פות" מופיעה לא מעט בשיחה עם לימור בנדל. כן, גם בהתחשב בעובדה שהיא יועצת מינית וזוגית. כך, למשל, כשהיא מספרת שהיא מכנה את הפות שלה "נסיכה", או מתארת כיצד היא מקפידה לצלם אותו לאורך השנים. "אני רוצה להכיר את הפות שלי, לדעת איך היא נראית ולהיות מחוברת אליה", היא מסבירה. "היא עברה שינויים במהלך השנים, אבל היא עדיין יפהפייה בעיניי. אני ממליצה לכולן להתיידד עם הפות שלהן".
בנדל היא אישה מחרמנת. אחרי הפגישה איתה הראש מתמלא ברעיונות מסעירים, ויש חשק ללבוש שמלה צמודה עם שסע ולצאת לטרוף את העולם. היא כריזמטית וידענית, ישירה
ואוהבת חיים - שילוב שהופך אותה למרצה מבוקשת, מנחה פופולרית של קורסים וסדנאות ומגישת ערבי סטנד־אפ בנושא מיניות. יש לה את הביטחון לעמוד לבד מול אולם מלא ב־300 גברים, ולספר להם על ההתנהלות של הגבר הרב־אורגזמי, זה שמעוניין בעונג ולא בכיבוש.
לא רק החריפות והמקוריות של בנדל הופכות אותה ליוצאת דופן. גם המשקל. היא מתהדרת במידה 44 ושוקלת 92 קילו (שפזורים על
1.60 מ'), ועד לאחרונה שקלה הרבה יותר: היא צמצמה היקפים בהוראת רופאיה, שחששו מהלחץ שמופעל על עמוד השדרה שלה. יש לה אג'נדה סדורה בנושא המשקל, שאותה הציגה
לאחרונה בפוסט בפייסבוק שגרף אלפי לייקים ומאות תגובות. "כשראיתי את בן זוגי, לא עניין אותי כמה אני שוקלת", כתבה. "לא עניין אותי כמה אני שמנה, לא עניינה אותי הבטן המשתפלת וגם לא התחת הגדול שלי. עניין אותי למצוא נשמה שאוכל לאהוב... עונג יכול לבוא בלקבל לתוך חיי גבר חתיך, גבוה ורזה. בלהסכים בתוך תוכי דבר ראשון שאני ראויה לגבר כזה".
"אטרקטיביות ויופי מגיעים מבפנים", היא מכריזה עכשיו. "את יכולה להיכנס לדאנס בר עם אהבה עצמית וחיבור לאנרגיה המינית שלך, שמחה בלב ודימוי עצמי גבוה, ולהיות יותר מושכת וממגנטת ממישהי רזה ממך, שיושבת על הבר עם הפות הסגורה שלה ומקרינה מרמור ודימוי עצמי נמוך".
פות סגורה?
"פות סגורה זה ביטוי של סגירות כללית. מי שחיה עם אכזבה וכעס על אחרים בלי לקחת אחריות על חייה, תהיה גם סגורה מינית. ולהפך: מי שאוהבת את עצמה ונפתחת לעולם כמו פרח הלוטוס, גם ההתנהלות המינית שלה תהיה חיובית, רגשית והדדית. לבקש לעשות סקס בחושך, להתבייש בישבן שלך כי הוא גדול יותר משל הדוגמנית הממוצעת, זה לבזבז את החיים. מי שתחיה ככה, תהיה ראויה למצבה שכתוב עליה 'לא חוותה עונג בחייה'. ואני קוראת למסר הפוך".
מה המסר?
"אין אישה לא יפה. יש אישה שלא מחוברת לפות שלה. אני רוצה לחבר נשים לכוח הבריא והחיובי של המיניות. שלוש־ארבע אורגזמות בשבוע יחליקו את העור, ימריצו את זרימת הדם וייתנו לך עוצמה פנימית. תחגגי את החיים. תני לפרטנר שלך לחגוג את הישבן שלך ביחד איתך. כן, זה התחת שלי והוא גדול. אין יור פייס".
שנאתי את עצמי
בנדל, 40, נשואה ואם לשלושה, לא תמיד הייתה אישה מלאה בביטחון ש"מטורפת על סקס", כהגדרתה. ההחלטה להתגאות במראה חיצוני ששונה מהנורמה ולדבר בראש חוצות על כל מה שאינטימי, מגיעה גם ממקום מתריס. בנדל צמחה לתוך העמדה החזקה והגאה שלה, בין השאר כתגובת נגד לחוויית נעורים טראומטית, שניסתה להוריד, לשלול ולהקטין אותה.
היא גדלה בפתח־תקווה כבת בכורה מתוך שלוש בנות. ההשמנה שלה, היא מספרת, החלה בחטיבת הביניים. "ביום שבו הבן המקובל של הכיתה גילה בי עניין, הוכרזה עליי מלחמה מצד הבנות. הרביצו לי, כתבו לי פתקים עם עלבונות, ניערו את התיק שלי מחלון הכיתה ופיזרו את כל החפצים שבו למטה. די מהר זה הפך
"שלוש־ארבע אורגזמות בשבוע יחליקו את העור, ימריצו את זרימת הדם וייתנו לך עוצמה פנימית. תחגגי את החיים. תני לפרטנר שלך לחגוג את הישבן שלך ביחד איתך. כן, זה התחת שלי והוא גדול. אין יור פייס".
לעניין שכבתי - כולם ידעו שעל לימור יורדים וצוחקים. אז התחלתי להשמין. בגיל 15 הגעתי למשקל של 97 ק"ג, ושנאתי את עצמי. ניסיתי את כל הדיאטות האופנתיות של התקופה, ובסוף תמיד מצאתי את עצמי בשתיים בלילה מחסלת את מגירת הממתקים בבית.
"ההורים שלי, שהם שמנים בעצמם, לא ידעו איך להתמודד עם זה. הם הזהירו אותי שכך יהיה לי קשה בחיים - למצוא בני זוג ובכלל. בתיכון פצעי הבגרות שלי נעלמו, הפכתי ליפהפייה והיו לי הרבה מחזרים, אבל כל מה שאמרו עליי בחטיבה היה עדיין טבוע בי. הרגשתי שמנה, מכוערת ועלובה".
בגיל 18 פגשה בנדל את החבר הרציני הראשון שלה, בגיל 24 היא כבר נישאה לו, ובגיל 28 ילדה את בתה הבכורה, ליאן. במקביל, היא סיימה תואר ראשון בהנדסה וביוטכנולוגיה ועבדה כגנטיקאית בבית החולים בילינסון. "לא הייתי מחוברת לעצמי בשנים האלה. סבא שלי ביקש שאמהר להתחתן כדי שיספיק להיות בחתונה שלי, ההורים שלי חשבו שאין טעם לחכות, והלכתי עם זה. אמא דחפה אותי ללימודי התואר כדי שיהיה לי מקצוע רציני, והסכמתי. הייתי טיפוס מרצה". אלא שאז הגיעו השעמום והריקנות. "לשבת במעבדה כל היום, בלי להיות במגע עם אנשים, זה הדבר הכי רחוק מהמהות שלי. החלטתי ללמוד תחום שיחבר אותי לאנשים, ולא למבחנות מעבדה".
בנדל נרשמה ללימודי ייעוץ זוגי במכון אדלר, ונכנסה לעולם שבשנים הבאות היא לא תפסיק לחקור. היא למדה במוסדות שונים ואצל מורים שונים – בין היתר השתלמה אצל ד"ר דיוויד שנארץ ואסתר פרל, מומחים בעלי שם עולמי בסקסולוגיה; עברה הכשרה כמגשרת מטעם משרד המשפטים; למדה סקסולוגיה הוליסטית והוכשרה כמורה למיניות טנטרית. במהלך הלימודים היא עברה תהליך של שינוי פנימי. "למדתי לאהוב את עצמי מחדש", היא מספרת. "עד אז ניסיתי לרדת במשקל ולשנות את עצמי, ובעקבות תהליך המודעות שעברתי, בחרתי בקבלה ובשמחת חיים".
אחרי המסע הזה, בגיל 29, עם ילדה בת שנה בבית, בנדל התגרשה. "לא הרמנו ידיים בקלות. עברנו שלושה מטפלים זוגיים בניסיון לשקם את הקשר, וכולם הגיעו למסקנה שהפכנו שונים מדי. אני הגעתי לרמת תודעה מסוימת שהוא לא היה שותף לה ולא רצה להיות. כבר לא ראינו את החיים אותו הדבר. נפרדנו אחרי תהליך גישור, ויצאתי לשנתיים של גילוי וחיפוש הרפתקני, כי הוא בעצם היה האחד והראשון שלי".
אמרתי לו היי
בנדל יצאה אל החיים החדשים שלה כשהיא שוקלת 130 קילו. "אחרי חצי שנה של בדידות ודיכאון ירדתי ל־112 קילו, כי בקושי אכלתי. ואז התחלתי להרים את הראש ולהתחזק. אנשים קרובים העבירו לי מסרים מבהילים: 'מי ירצה אותך? שמנות זה לזיונים. לא מסתובבים איתן ברחוב', 'מי ייקח גרושה שמנה עם ילדה?'. בחרתי לא להקשיב להם. נעזרתי במורים שלי ובטיפולים רגשיים כדי להתעצם. התחברתי יותר ויותר לצד השמח, החומל והמקבל - בעיקר כלפי עצמי. שכרתי בית במושב לי ולילדה ובדקתי את כל מה שסקרן אותי. הייתי מלאת חיים, וגברים עמדו בתור כדי להכיר אותי. הייתה לי תקופה עם שלושה מאהבים במקביל".
יצאת עם גברים שאוהבים שמנות?
"כן! רק איתם, ויש המון כאלה. התפיסה החברתית היא שגברים לא אוהבים שמנות. זו תפיסה שמקטינה את השמנים, רואה בהם אנשים לא בריאים ומעודדת שמנופוביה. מה שבאמת משנה
הוא מה שאת משדרת. לא כולם חייבים להימשך אליי, וזה בסדר גמור. אם את שמחה בחלקך ויודעת לבנות דימוי עצמי גבוה, את תמשכי אלייך אנשים שמדויקים לך. אני משכתי בתקופה ההיא בעיקר מאמני כושר מאוד שריריים. הם רצו אחרי העבודה לשכוח מנשים שמתעסקות בחוסר שביעות רצון מהגוף, בהרזיה, חיטוב ומיצוק, וממש אהבו את זה שאני שמנה. היה בזה משהו נינוח ומשחרר עבורם, ואני אוהבת גברים שריריים".
יצאת גם עם שמנים?
"כמובן שיצאתי עם שמנים, וגם עם אתיופי ועם קטוע יד ממלחמת לבנון. יצאתי עם גברים שהפרסונה שלהם משכה אותי. אגב, כשאני ומיכה הכרנו הוא היה ממש רזה, והדבר המרכזי שעשיתי כשהפכנו לזוג היה להאביס אותו באוכל הרומני וההונגרי שגדלתי עליו".
מיכה הוא מיכה קרדו, אנימטור ובן זוגה של בנדל בשמונה השנים האחרונות. השניים נישאו לפני חמש שנים, והיום הם מתגוררים
בפתח תקווה, הורים לעוז בן הארבע ולרנה בת השנתיים, ומגדלים יחד את ליאן בת ה־12, בתה של בנדל מהנישואים הראשונים.
"הכרנו בפסטיבל 'זורבה במדבר'", היא מספרת. "הגעתי לשם להנחות סדנה. באתי לבד עם האוהל שלי, הוא עבר שם ולא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. הוא 1.98 מ', יפה, גבוה וחתיך. אמרתי לו 'היי'. התחלנו לדבר ורק השתוקקתי אליו יותר; החוכמה, הידע, האישיות של גבר אלפא שמגיע עם דימוי עצמי גבוה והרבה ביטחון. הרטבתי רק מלהקשיב לו.
"כשניגשתי אליו הוא כבר ידע מי אני, כי הוא ראה אותי מתראיינת על מיניות בטלוויזיה. לא הייתה לו בעיה עם השומן שלי. להפך. הוא תמיד יצא עם שמנות. עד היום הוא אוהב את התחת
הענק שלי ומנשק המון את הבטן הרופסת שלי. עשינו סקס כבר בערב הראשון".
אבל לא הכל היה פשוט. "מיכה לא ידע בהתחלה איך לקבל את העובדה שאני אמא לילדה. הוא היה רווק שלא ידע איך להיערך ללקיחת אחריות כזו. היום הוא האבא השני שלה ויש להם קשר נהדר. אני והוא זה לנצח נצחים".
עם כל האג'נדה שלך על משקל, בימים אלו את דווקא בתהליך של הרזיה.
"מאז ההיריון האחרון שלי אני סובלת מכאבי גב, בגלל ניתוח השתלת ברזלים בעמוד השדרה שעברתי כנערה. כשהרופאים אמרו לי שאני צריכה לרזות כדי להקל על הכאבים, לקחתי את זה כמשימה, וירדתי בשנה האחרונה כבר 27 ק"ג. זה עזר מאוד, ועכשיו אני יכולה לעמוד ולהרצות בלי כאבים. בקרוב אני כבר אוכל להגשים את החלום שלי להרצות ב'טד'".
נשים שמנות לא יתאכזבו מפניית הפרסה שלך?
"יש לי שקיפות מלאה מול הקהל שעוקב אחריי. הן יודעות שאני צריכה להוריד במשקל מסיבות בריאותיות, לא משנאה עצמית או מחוסר שביעות רצון מהגוף. אף אחד לא יוכל לקחת ממני את חוויות החיים שעברתי, שהופכות אותי למי שמבינה מאוד את האישה השמנה שמגיעה אליי לייעוץ. אם אני, שעברתי ביזוי, השפלה, כאב ופחד, הצלחתי להיות אדם נותן, אוהב ושמח, כל אחת יכולה".
