



מעולם לא הייתה שכונת כפר גנים שבדרום פתח תקווה מקום תוסס כמו במוצאי שבת בחודשים האחרונים. ההחלטה להרחיק את הפגנת המחאה השבועית מביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הפכה את המרכז המסחרי השכונתי המכונה "קניון גנים", המרוחק ממנו כמה מאות מטרים, לזירה של מחאה פוליטית אזרחית.
לא מדובר פה במרחב עירוני שפניו מגוונות, כמו כיכר רבין בתל אביב או כיכר ציון בירושלים, אלא במרכז שכל תכליתו מסחר, כשהרחבה הזעירה שבחזיתו נועדה בעיקר להדגיש את הכניסה אליו ולמתג אותו. בשבת שעברה באו לכאן יותר מאלפיים מפגינים, ומספרם עולה משבוע לשבוע, מהפגנה להפגנה.

הם מילאו את הרחבה, שם הועמדה במה קטנה שעליה עלו בזה אחר זה דוברים, מוכרים יותר ופחות, וזעקו את אשר על ליבם. בשבועיים האחרונים נסגרה הכיכר לתנועת מכוניות, כשההפגנה גלשה מהמדרכה לכביש ולכיכר הדשא שבמרכז מעגל התנועה. כמו במחאה של שנת 2011, גם הפעם מדובר בהפגנה אזרחית הצומחת מתוך הציבור, ללא ארגון פוליטי או ממסדי.
המרכז המסחרי, שעומד בדרך כלל שומם במוצאי שבת משום שהשכונה דתית, זוכה להתרחשות עירונית בלתי צפויה, במקום שהוא פרברי ומנומנם באופיו, למרות היותה של פתח תקווה העיר החמישית בגודלה בישראל. האם ההפגנות מצליחות להעיר את הסביבה? למעט השעות הספורות שבהן הן מתקיימות, ההשפעה מזערית. תושבי השכונה לא ממהרים להצטרף למחאה, ובשלב מסוים אף עמד קומץ מהם בהפגנה נגדית, עם שלטים שעליהם נכתב "עזבו אותנו בשקט", עד שוויתרו.
שתי החנויות היחידות שנפתחות במוצאי השבת זוכות מן ההפקר: מנהל הפיצוצייה מספר שההכנסות גדלו ב-50%, כי המפגינים באים לקנות מיד עם הפתיחה, בעיקר שתייה. לדבריו, את הרווח הגדול גורף סניף הסופר המרוחק מעט הלאה, שבו המחירים נמוכים יותר.
גם קניון, גם רחוב מסחרי
"זה אחד המרכזים המסחריים הבודדים שיש בו גם וגם", מסבירה האדריכלית קיקה ברא"ז את המחשבה שהובילה אותה בתכנונו. "הרעיון הוא של מרכז מסחרי בשני מפלסים, פתוח ולא ממוזג, שאליו זורמים הולכי רגל גם מהרחובות הסמוכים וגם מהכיכר".
לדבריה, היא התלבטה אם לתכנן את הבניין כמו קניון, או בדומה לרחוב מסחרי. את הפתרון מצאה בשילוב שתי הגישות: "כלפי הרחובות סביב הוא נבנה עם ארקדה, כמו באבן גבירול, אבל במקביל יצרתי רחוב פנימי שגם בו יש חנויות, מצב שמזכיר קניון". ברא''ז משווה את הפתרון שמצאה לזה של דיזנגוף סנטר, על אף הבדלי הגודל, משום שגם בסנטר יש מסחר פנימי לצד מסחר הפונה לרחוב.

המרכז שוכן על מגרש מרובע במפגש הרחובות העצמאות ובן גוריון. כמחצית מ-20,000 המטרים הרבועים של שטחי הבניין נועדו לשתי קומות המסחר, וכמחצית משמשים לחניה תת-קרקעית (להשוואה: בקניון רמת אביב 20,600 מ"ר שטח מסחר, בקניון עזריאלי 33,000 מ"ר ובגרנד קניון בבאר שבע 55,000 מ"ר).

המרכז מפנה זוג חזיתות מסחריות לרחובות המשיקים לו, והכניסה הראשית – שבה נבנו דרגנועים ועמודי ענק הנושאים גגון רחב ומצל – פונה אל מעגל תנועה גדול הקרוי על שמו של הרב שלמה גורן. למרות פרסומות ענק לרשת בגדים, שמציגות נערות בבגדים מינימליים, כמחצית מתושבי השכונה הם דתיים. עדות לכך ניתן למצוא בשלט התלוי בכניסה למספרת "רונית", המודיע כי במקום מסרקים פאות. כל המסעדות במרכז כשרות וגן הילדים הסמוך אליו הוא גן חב"ד.
הרחוב הפנימי במרכז המסחרי פתוח לשמיים ומקשר בין שני הרחובות המשיקים. שביל נוסף להולכי רגל מתחבר אל הרחובות שבעורפו. למרות ריבוי הגינות באזור, השביל המקשר הוא מקום מוצל, נקי ושקט יחסית, וילדי השכונה אוהבים להתקבץ בו בשעות אחר הצהריים.


לדברי ברא"ז, שמירת קשר העין בין שתי הקומות ובין הכיכר הייתה עיקרון מרכזי בתכנון, והיא מעניקה לבתי הקפה ולמסעדות שהתמקמו בסמוך לכניסה את ערכם. היושבים חשים שהם במרכז העניינים, ורואים את העוברים והשבים. כדי להעניק לבניין מראה עכשווי בחרה האדריכלית בחומרים עדכניים לסגנון הבנייה בישראל: אבן גרניט בגוונים שונים, זכוכית ואלומיניום.
"גדלתי בפרדסים שהיו בכפר גנים, הייתי מדריכה ורשג"דית בצופים כאן", מגלה ברא"ז, בת לאחת מהמשפחות הוותיקות של המושבה פתח תקווה. היא גדלה בעיר, מכירה אותה היטב ופעילה בה כאדריכלית. "תכננתי בכפר גנים קרוב ל-40 מבני מגורים, כך שיוצא לי לבקר במרכז הרבה פעמים", היא מספרת. "לדעתי הוא מרכז שכונתי נעים לשהייה ולמעבר", היא מוסיפה את דעתה הלא אובייקטיבית.
-------------------------------------------------------------
ומה אנחנו יודעים על המבצר שמסמל את מהפך 77'? לחצו על התמונה: