שוק אוכל כשר ייפתח בפתח תקווה במהלך 2018, על יסודותיו של מפעל הטקסטיל ההיסטורי "מטוויית סיב". המפעל ייהרס ובמקומו מתוכנן על המגרש, ששטחו שלושה דונמים, מתחם שישתרע על פני 5,000 מטרים רבועים ויכלול חנויות אוכל ודוכני הסעדה, 700 מקומות ישיבה וחניון תת קרקעי גדול. ההערכה היא כי יושקעו בו כ-70 מיליון שקלים. לאחרונה אישרה עיריית פתח תקווה את התב"ע, והיזמים צופים שהעבודות יחלו בשבועות הקרובים.
אמנם זהו שוק האוכל הכשר הראשון בישראל, אך אין לכך סימן לא בשמו – Fooda – ולא בעיצובו. את המתחם מתכנן אדריכל אנריקו סגרה, והיזמים שעומדים מאחוריו הם ינון שפרן ושמוליק ויליאן, שמגיעים מתחומי השיווק והנדל"ן.
השניים חובשי כיפה סרוגה, תושבי הסביבה – פתח תקווה וגבעת שמואל. הם מספרים שהרעיון נולד בעקבות טור של קובי אריאלי: "הוא פרסם סיפור, שהוא הסתובב ב'שרונה מרקט' ומאוד נהנה והתרשם מההשקעה במקום, אבל שבסופו של דבר הוא אכל במבה. יש בדיחה שאומרת שכל החידושים מגיעים לדתיים בחמש שנות איחור. אנחנו מכירים היטב את הצרכים של המגזר", אומר שפרן. הם מעריכים שכ-75% מתושבי גבעת שמואל שומרים כשרות, וכך גם כמחצית מתושביה של פתח תקווה.
"מטוויית סיב" הוקם בשנת 1952, והוא מוקף בשלושה רחובות: מבטיחים, הרב גורן ומגשימים. בשנים האחרונות צמחו סביב אזור התעשייה שבו הוא נמצא שכונות ענק חדשות, כמו ''אם המושבות''. היזמים והאדריכל ביקשו בתחילה ''לצקת'' את השוק אל תוך המבנה המקורי, אך מחסור במקומות חניה הוביל לבסוף להחלטה להרוס ולבנות מחדש, כולל חניון תת קרקעי.
כמחווה לעבר, תוכנן המבנה בסגנון תעשייתי. "הבניין הקיים הוא בעל משמעות", מסביר האדריכל. "הטקסטיל הראשון של המדינה יוצר כאן, ולכן החלטנו שהוא ישפיע על התכנון, על הפרופורציות והחומרים, כך שהמבנה החדש ידבר באותה שפה".
מי קהל היעד של השוק?
"אחרי תהליך מחקר ארוך, אנחנו צופים שיגיעו מבקרים מגוונים; משפחות שיגיעו לבלות, חבורות של נערים ונערות, עובדים מהאזור ועוד. המתחם יעבוד מבוקר עד לילה, ויתאים את עצמו לסיטואציות שונות. הרעיון הוא יצירת עיר בתוך מבנה, עם כיכר, צירית תנועה, מקומות הומים וסמטאות צדדיות, במטרה לתת מענה לכל מיני סוגים של אוכלוסייה".
תהליך גיוס העסקים בשיאו, ובינתיים נסגרו חוזים עם שמונה, מתוכם חמישה מותגים לא כשרים, ש''גיירנו", הם אומרים. "המטרה שלנו היא להביא לקהל שומר הכשרות מותגים שלא יכל עד כה לגעת בהם, כולל מסעדת שף כשרה". שמות הם מעדיפים לא לפרסם, בשלב זה.
הקונספט הוא Food Hall, חלל שמרכז בתוכו דוכני אוכל, מעדניות ומסעדות, וישרת מגוון קהלים בכל שעות היום –תושבי האזור ועובדי התעשייה והמשרדים שסביב. "הרעיון הוא שהקהל יגיע לבלות ולשהות, ולא רק לקנות ולהמשיך הלאה, כמו בשווקי האוכל שקיימים היום בארץ", מסביר סגרה.
למתחם יהיו שתי כניסות, ראשית וצדית, ובמרכזו כיכר גדולה שסביבה רוב הפעילות. מדרגות ומעלית יובילו לגלריה שצופה אל החלל ויש בה צורות ישיבה שונות – כורסאות סביב ספרייה, אזור של שולחנות אינטימיים לרביעיות, ושולחנות גדולים תחת פרגולה. קונטיינר ישמש כחדר VIP בקומה העליונה, וישרת את כל הדוכנים. ניתן יהיה להזמינו מראש מהנהלת המתחם, ללא קשר למסעדה מסוימת.
סגרה בחר בחומרים גולמיים דוגמת ברזל, בטון, עץ ואבן, עם מערכות חשופות ופרטים טכניים בולטים, על רקע קיר ירוק וצומח. התקרה תכוסה בעץ ואור טבעי יחדור דרך חלון סקיי-לייט אנכי, שיאפשר לאור להיכנס באופן מרוכך מהצד ודרך רפפות עץ ששולבו בחזית הדרומית. עצי פרי וצמחייה נוספת יישתלו בכיכר המרכזית.
בחוץ תוכננו מקומות ישיבה מדורגים שמיועדים לקהל צעיר יותר (טריבונות עם שולחנות קטנים צמודים). גינה פורחת ובריכות דגים יקיפו שורה של דוכני ''שוק איכרים", שיפעל בימי שישי ויהיה חלק מצירי התנועה של המתחם. סגרה אחראי גם לעיצוב החיצוני של הדוכנים, אך עיצוב הפנים של המסעדות בידיהן.
העובדה שמדובר בשוק אוכל כשר השפיעה על העיצוב?
"לא. העיצוב הושפע מהרצון לתת מענה לקהל רב גוני, במקום הספציפי הזה".
- אדריכלית נוף: חלי אלול צלניקר
- תכנון תאורה: מיכל קנטור
- יעוץ קולינרי: עפרה גנור
-------------------------------------------------------------------
איך הופכים רציפי נמל נטושים לשכונת מגורים אופנתית? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
