כ־15 מיליון תוצאות חיפוש עולות בגיגול מהיר של צמד המילים Modest Fashion. רק בחודשים האחרונים התפרסמו שלל כתבות בגופי תקשורת בינלאומיים שסקרו את המגמה האופנתית שהפכה למגמה תרבותית רחבה יותר. "פורבס" תהה אם אופנה צנועה היא "הדבר הגדול הבא" והתייחס לשבוע האופנה הצנועה שהתקיים בפברואר האחרון בלונדון ולאתרי מכר מצליחים כמו Modli.co של היזמית נאוה בריף־פריד.
ב־CNN בחנו את פריחתה של האופנה הצנועה ואת השפעתה על השיח הפמיניסטי. ישראל, זה לא פלא, נחשבת לאחת מהמדינות המתוקשרות בהקשר הזה, לצד מדינות מוסלמיות שקודי הלבוש הצנועים הנהוגים בהן משפיעים על התעשייה. ההתעניינות שמעוררת המגמה האופנתית הזו וההשפעות החברתיות הרחבות יותר שלה רק הולכות וגדלות.
עדי בורג־כפיר, סטייליסטית ומפיקת אופנה במגזר הדתי, חשה בהתעוררות השיח הזה לפני זמן מה: "כשהתחלתי את העסק שלי, לפני שבע שנים, חשתי יותר עניין בכל מה שקשור לאופנה הצנועה ולגמרי האמנתי שזה הדבר הבא", היא מספרת. "אנשים לא האמינו כשסיפרתי להם שאני עוזבת משרה בכירה בשביל להיות סטייליסטית, אבל לי היה ברור שמתעורר פה עולם שלם. בשלוש השנים האחרונות כבר אפשר לראות את התוצאות של ההתעוררות הזו. ההבדל הוא של שמיים וארץ".
מחאת "הבסיס" הצליחה
גם עבור גילי לוונשטיין, עורכת האתר DOSSITgirl.com ויועצת לחברות מתחום הלייף סטייל, כבר לא מדובר בחידוש. "התחלתי את דרכי בתעשייה הזו לפני 12 שנה", היא מעידה, "ובהשוואה למודעות שיש היום ולמידת ההתפתחות של התעשייה אפשר לומר שהייתה כאן מהפכה של ממש. ממדבר אופנתי שבו בקושי פועלות מעצבות למגזר הדתי הגענו למצב של שפע וריבוי. אם פעם פעלו מעט מאוד מעצבות בתוך המגזר וגם מחוצה לו היה מאוד קשה להשיג אופנה צנועה איכותית, היום המצב אחר לגמרי.
יזמית נוספת שזיהתה את הצורך הזה היא לימור כץ, בעלת ירידי האופנה Sheek.me. כץ עזבה קריירה ארוכת שנים בהייטק לטובת פתיחה של בוטיק אופנה המיועד לנשים דתיות בגבעת שמואל. עם השנים חשבה על דרך לענות בצורה רחבה ומדויקת יותר לרעב האופנתי הגדול של המגזר והחליטה להפיק ירידים מושקעים שיציעו חוויית קנייה עשירה ורחבה יותר. "הסטיגמה שהאופנה האמיתית שייכת למגזר החילוני נשברה", מסבירה כץ, "ואני אומרת גם למעצבות אופנה צעירות ולא דתיות שכדאי להן לפנות למגזר הזה כי הוא נאמן במיוחד ומחויב מאוד.
"אם פעם היה אפשר להסתכל על זרמים במגזר, לדוגמה על המתנחלות, כעל זרם שמזוהה עם לבוש רב שכבות, היום זה כבר לא קיים ויש הרבה יותר מודעות לנראוּת. 'מחאת הבסיס', זו שעוררו נשים דתיות שנמאס להן ללבוש בגדי בסיס מתחת לבגדים לא צנועים, השפיעה עמוקות, וכיום יש כבר הרבה יותר מעצבים ומותגים שמעצבים בגדים שמתאימים מלכתחילה לצרכים, לאורח החיים ולרצונות של הקהל הזה. בירידים שלי מוכרות מעצבות חילוניות למהדרין שהסגנון שלהן מדבר לנשים דתיות, והן נדהמות מהכוח של הקהל הזה ומכמה שהוא בקיא בכל הטרנדים והמגמות. המגזר תמיד היה עם האצבע על הדופק האופנתי ועכשיו זה סוף סוף גם יוצא החוצה".
כל המרואיינות לכתבה זו הדגישו את הבעייתיות שבהתייחסות למגזר הדתי כאל מקשה אחת. "יש הרבה גוונים לשחור", מסבירה לוונשטיין. "יש חרדיות של מאה שערים, חרדיות מבני ברק, חרדיות מודרניות, נשים חסידיות ועוד ועוד". כץ, דתייה לשעבר בעצמה, מוסיפה: "המגזר הדתי תמיד צרך אופנה, ולא מעט ממנה. אבל בנוסף לחדירה של הרשתות החברתיות, חלה גם תמורה בכללי הצניעות, וכיום כל אחת קובעת מה רמת החשיפה שמתאימה לה: האם כיסוי ראש מלא או חלקי, האם שרוול באורך המרפק או שרוול ארוך, עד כמה סגור יהיה מפתח החזה ועוד ועוד. המגזר כיום מרובד מאוד ולא ממש ניתן להגדרה. יש דתיות לייט לצד חרדיות מודרניות, והדקויות הן כמעט אינדיבידואליות".
חשבונות פיקטיביים בפייסבוק
למתבונן מבחוץ נדמה שהרשתות החברתיות זרות לעולם הדתי, במיוחד על רקע העבודה שבחלק מהזרמים הדתיים עצם הגלישה ברשת נחשבת לאסורה. אבל משיחות עם נשים מהמגזר עולה תמונה אחרת לגמרי. "המון בחורות נמצאות גם בפייסבוק וגם באינסטגרם ומתעדכנות בכל מה שנעשה", מסבירה בורג־כפיר. "אז נכון, יש נשים שמפעילות חשבונות פיקטיביים ורק דרכם הן מתעדכנות, אבל יש גם נשים שפותחות חשבונות רגילים. צריך להבין שכיום יש פתיחות הרבה יותר גדולה.
"מאז ומתמיד הייתה השפעה גדולה של האופנה העולמית על המגזר הדתי־חרדי", מוסיפה לוונשטיין. "נשים מהמגזר החרדי גם תמיד ידעו לעשות תרגומים נכונים לטרנדים העולמיים, כדי שאלה יתאימו למגבלות הצניעות. הרשתות החברתיות גם הולידו את מובילות הדעה הרשתיות שחזקות מאוד במגזר. ניתן לראות פריחה של בלוגריות אופנה, מאפרות וסטייליסטיות שפונות למגזר".
מה ההשפעה בשטח של אותן מובילות דעה אופנתיות?
"מצד אחד, מי שעוקבת אחרי בלוגרית או אושיית פייסבוק כזו עשויה ללכת ולקנות את מה שהיא מעלה. מצד שני, ממש כמו במגזר הכללי, יש נשים שיגידו לעצמן: 'יאללה, מה היא חושבת לעצמה שהיא מעלה כל הזמן סטורי'. במגזר החרדי, חשוב לזכור, לא קיימים מודלים להערצה. הנשים האלה לא יהפכו לסלבס. לראות מה היא לובשת או באיזה ליפסטיק היא משתמשת - זה כן. אבל אני חושבת שההשפעה שלהן בהשוואה למשפיעניות רשת מהמגזר הכללי קטנה יותר. הן עדיין לא מגיעות לכמות העוקבים של נשים במגזר הכללי ורובן לא מתפרנסות מזה".
"יש נשים חרדיות שלא נמצאות ברשתות בכלל והגיעו אליי בזכות שמועות מפה לאוזן, שהכוח שלהן בחברה החרדית עדיין חזק מאוד", מספרת מעצבת הקוטור החרדית חנה מרילוס, שנכללה לאחרונה ברשימת "מעצבי שמלות הכלה שחייבים להכיר" של "הארפרס באזאר". "היו נשים שהתקשרו והתעניינו, וכשהפניתי אותן לתמונות באינסטגרם, הן שאלו 'מה זה?'. מצד שני, רוב הציבור החרדי כיום כן מחובר לאינטרנט. חלק מהנשים יתחברו לפייסבוק בעבודה או דרך חברה שיש לה חשבון".
מהקהילה החרדית בברוקלין ל"ווג"
ההתעניינות במותג האמריקאי MIMU MAXI היא עדות נוספת לחשיפה העולמית שלה זוכה האופנה הצנועה. פועלן של הגיסות הדתיות מימי הכט ומושקי נוטיק, שצמחו מתוך הקהילה החסידית בברוקלין, כבר זכה לסיקור במגזינים כמו "ווג" ועשה כותרות לאחר שבזמן רגיש כמו מבצע צוק איתן העלו השתיים לחשבון האינסטגרם שלהן תמונה של בלוגרית מוסלמית לבושה בחיג'אב ובחצאית בעיצובן.
"פתחנו את המותג כשהתחלנו להרגיש תסכול מהאופציות שקיימות בשוק", מספרת הכט. "רצינו להפוך את המשימה של מציאת בגדים צנועים שבאמת מסקרנים אותנו לפחות מאתגרת. לא קשה למצוא בגדים שיכסו אותך, אבל קשה מאוד למצוא פריטים עשויים היטב, מעניינים ומינימליסטיים, במיוחד אם את לא מעוניינת לשלם מחירים של בגדי מעצבים".
השתיים מספרות שהן השתעשעו במשך תקופה במחשבה על איחוד כוחות למטרות עסקיות, עד שיום אחד מצאו את עצמן מתלוננות על חסרונן של אופציות ראויות בתחום המלתחה והחליטו שזה הכיוון המקצועי הנכון להן. באותו שבוע כבר מצאו את עצמן מפשפשות בחנויות הבדים בניו יורק ותופרות את החלום העסקי ביחד. "היום, שנים אחר כך, אנחנו לובשות כמעט בבלעדיות את העיצובים שלנו ואוהבות את מה שאנחנו לובשות. אבל טוב מכך: כל כך הרבה נשים מסביבנו ומסביב לעולם התאהבו בעיצובים שלנו גם הן".
הופתעתן מההתעניינות העולמית בכן?
"לא. העיצובים שלנו לא רק צנועים. הצניעות שלהם היא כמעט נקודה שולית. הסגנון שלנו מאוד אוברסייזי, קז'ואלי וקל ללבישה, ולכן הוא מדבר להרבה נשים היום. נשים מחפשות שמלות שהן יכולות 'לזרוק על עצמן', כאלה שיגרמו להן להרגיש מועצמות ונשיות".
יש לכן לקוחות מישראל?
"המון, וזה מרגש אותנו מאוד. שתינו בילינו הרבה זמן בישראל ואנחנו יודעות שלא כל כך קשה למצוא בה אופנה צנועה. לכן, כשיש לנו לקוחה ישראלית, אנחנו מרגישות שהיא באמת מתרגשת מהעיצובים שלנו ורוצה לתמוך בעסק יהודי בצמיחה".
נתקלתן בתגובות לא תומכות מהקהילה האורתודוכסית שמקיפה אתכן?
"הקהילה שלנו תמכה באופן מדהים בעשייה שלנו. כבר מרגע ההשקה היה לנו ברור שאנחנו באמת עונות על צורך שקיים. לא היינו שורדות עסקית לולא היינו מאומצות על ידי הקהילה שלנו. רק לעתים רחוקות אנחנו מקבלות הערות עוקצניות על כך שהעיצובים שלנו אינם צנועים מספיק".
אתן חושבות שמעבר לתפיסה של אופנה צנועה כטרנד, יש לה השפעה גדולה יותר על הדרך שבה אנשים תופסים אופנה?
"אנחנו מאמינות שיותר נשים בוחרות בעיצובים צנועים כאמירה עוצמתית שמבטאת עצמאות, ביטחון ונשיות. אנחנו חיים בתרבות שמשדרת 'תראי יותר', אבל לבוש צנוע שמשדר 'אני לובשת מה שאני רוצה, אני מראה מה שאני רוצה', זה מעצים. אופנה צנועה עשויה להיות טרנד לוהט כרגע, אבל גם הרבה אחרי שהיא תצא מהאופנה, אנחנו נמשיך לעצב פריטים שנשים באמת רוצות ללבוש".
_________________________________________________
