שבור ואופטימי: מבקר הספרות זונח את הציניות ושר על פרידות כואבות

    אחרי זוגיות של 15 שנה שהתפרקה ועם חבר ואלבום חדש, יוני ליבנה מספר על המשבר שעבר ומסביר למה הוא לא יכול להישאר לבד. "האלבום עזר לי לקום על הרגליים"

    בן עופר

    |

    19.07.17 | 07:41

    ליבנה: "עם הפרידה הייתי צריך לבנות את עצמי מחדש" (צילום: אביגיל עוזי)
    ליבנה: "עם הפרידה הייתי צריך לבנות את עצמי מחדש" (צילום: אביגיל עוזי)
    "המורה  שלי לפסנתר  ממש שינתה את מי שהייתי" (צילום: אביגיל עוזי)
    "המורה שלי לפסנתר ממש שינתה את מי שהייתי" (צילום: אביגיל עוזי)
    בחזרה לקראת המופע  (צילום: מיקה חזן בלום)
    בחזרה לקראת המופע (צילום: מיקה חזן בלום)

    אלבומו השני והחדש של המוזיקאי ומבקר הספרות יוני ליבנה מושק השבוע, ולמרות שהנושא המרכזי שלו הוא פרידות, האלבום אופטימי ומשופע בשיתופי פעולה מוזיקליים. אל חלקם, מעיד ליבנה, הוא הגיע ממש במקרה, אבל צירוף המקרים המפתיע ביותר מבחינתו, קרה לפני שבוע כאשר אביו, המטופל בליבו, יצא מבדיקה שגרתית והתקשר לבשר לו שזה עתה שמע  לראשונה ברדיו את שיר הנושא של האלבום, "הרופא לשבורי לב".

      

    ליבנה (35) נולד בירושלים וגדל ברעננה. הוא בן לאב מהנדס ואם עורכת דין ויש לו ארבעה אחים. "היה בבית אורגן שהיה שייך לאחיי אז גם אני התחלתי לנגן", הוא מספר על המפגש הראשון שלו עם המוזיקה. מכיתה ב' ועד י"ב הוא למד פסנתר אצל יהודית גליק-וייגר. "היא לא הייתה מורה סטנדרטית ואני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאיננו בן משפחה שלי אהב אותי. נקשרתי אליה והיא ממש שינתה את מי שהייתי. היא הייתה אישה תוססת, בזמן שאני הייתי מין חננה כזה, ילד טוב. היא לימדה אותי לצאת החוצה".

     

    עטיפת האלבום (צילום: הילה מרסל קוק, עיצוב: זהר קורן ואלי מגזינר)
      עטיפת האלבום(צילום: הילה מרסל קוק, עיצוב: זהר קורן ואלי מגזינר)

       

      מורתו האהובה נפטרה וליבנה בחר להקדיש את אלבומו השני, "הרופא לשבורי לב - 7 שירי אהבה לאנשים שלא אפגוש", "לכל המורות לפסנתר; לכל התלמידות שלא קוראות תווים". ליבנה: "זה אלבום שהמרכז שלו הוא פרידות, ולמרות שהנושא כאוב, השתדלתי לעשות אותו ברוח האדם שהיא הייתה – אופטימי וקליל. מוזיקה היא דבר שאמור גם לגרום לאנשים ליהנות".

       

      בוחרים בגדים להופעה. יוני ליבנה עם הזמר חנן בן סימון ועם הנגנים יעל רוזנבלט וגל שמי  (צילום: גליה גימפלמן)
        בוחרים בגדים להופעה. יוני ליבנה עם הזמר חנן בן סימון ועם הנגנים יעל רוזנבלט וגל שמי (צילום: גליה גימפלמן)

         

        איך הופכים פרידה לדבר אופטימי?

        "יש אנשים שנשארים מאחור, שיוצאים מהחיים שלך, ואתה לא יודע אם תפגוש אותם שוב. בין אם מדובר בזוגיות שמתפרקת או במוות. יש גם רגעים שבהם אתה פוגש מישהו ומפנטז על עתיד משותף אבל בסוף אתם לא נפגשים שוב לעולם. ובטח במוזיקה, אתה שר וכותב טקסטים ומקליט עם אמנים נוספים – אלו המון אינטראקציות עם אנשים שלא בהכרח תפגוש יותר, ולא צריך לפחד מזה.

         

        "גם כשאינך בקשר עם מישהו, אם הוא נתן לך משהו אמיתי – זה לא דבר שנגמר. יש שיר בשם 'כרישים' באלבום שמדבר על הסוף של שני אנשים יחד. גם בשיר, וגם אצלי כתכונה - יש הרגשה שבסוף הלילה יגיע הסוף. אבל מצד שני אני גם מאוד אופטימי, ומאמין שצריך לעשות משהו עם מה שיש לך ביד. יש זמן עד הבוקר? בוא נעשה אהבה".

         

        יוני ליבנה - הרופא לשבורי לב:  

         

        לבד זה לא עובד

        הפרידה שעבר בעיצומה של העבודה על האלבום הייתה מבן זוגו לשעבר, אותו הכיר במהלך שירותו הצבאי בעיתון "במחנה". "היינו ביחד מגיל 19 עד גיל 34, ממש לפני שנה וחצי. הוא היה אדם מאוד מרכזי בחיים שלי, זה כמו חתיכה מהגוף שלך. החיים החברתיים והמשפחתיים שלנו היו כל כך משולבים זה בזה, שעם הפרידה הייתי צריך לבנות את עצמי מחדש במובנים מסוימים. האלבום עזר לי לקום על הרגליים, כי יש לי נטייה להסתגר ואחרי הפרידה היא הייתה אבסולוטית. יכולתי להסתגר בבית ולקרוא במשך שבועות".

         

        הוא הגיב לאלבום?

        "כיום אנחנו לא בקשר ואני בזוגיות חדשה, אבל אחרי הרבה זמן הוא סימס לי שהשיר 'הרופא לשבורי לב' יפה בעיניו. כל מי שעובר פרידה יודע כמה זה קשה ומפחיד לצלול שוב לזוגיות, אבל אני חושב שאנשים לא יכולים לשרוד בלי אהבה חדשה. אני אדם שנקשר מאוד לאנשים. אני מאמין שאתה חייב לנגן עם עוד מישהו, לרקוד עם עוד מישהו. לבד זה לא עובד.

         

        "אהבה היא המטרה העליונה של החיים" (צילום: אביגיל עוזי)
          "אהבה היא המטרה העליונה של החיים"(צילום: אביגיל עוזי)

           

          "אהבה היא המטרה העליונה של החיים בעיניי, ואתה אמור להבין שכל דבר שאתה עושה צריך להוביל לשם. יש גם קשר בין להיות הכי חכם ללהיות הכי אוהב. אני מאמין שאהבה אמתית מאוד מחדדת את השכל", אומר ליבנה, "אתה מתחדד ויכול להעניק יותר לאחרים. אימהות עושות את זה כל הזמן".

           

          מבקר זה רק עוד מאזין עם מקלדת

          לליבנה תואר שני בספרות עברית - וכאן גילוי נאות - הוא משמש גם כמבקר ספרות בעיתון '7 לילות' מקבוצת "ידיעות אחרונות". המעבר מהצד המבקר לצד המבוקר לא מעסיק אותו באופן מיוחד: "באלבום הראשון, 'אל מכרות הסוכר', התייחסו אלי מאוד יפה בביקורות. אני עובד קשה ומקווה שזה ניכר. אני חושב שדווקא העיסוק בכתיבת ביקורות יגרום לי לדעת להעריך דעות מנומקות וגם אם יש הסתייגויות, הרי שעדיין מישהו הקשיב ונתן הזדמנות. מבקר זה רק עוד מאזין עם מקלדת".

           

          מה הדבר הכי נורא שכתבת על מישהו כמבקר?

          "לרוב אני לא בוטה, אבל לפני הרבה שנים בתחילת הדרך כתבתי על רומן היסטורי משהו בסגנון של 'הוא כתוב כל כך רע שהרגשתי שהסופרת משחקת בבובות פאוואר ריינג'רס'. קיבלתי תגובות מסביבתה והבנתי שזה היה מאוד אכזרי מבחינתה".

           

          "ביקורת? אני עובד קשה ומקווה שזה ניכר" (צילום: אביגיל עוזי)
            "ביקורת? אני עובד קשה ומקווה שזה ניכר"(צילום: אביגיל עוזי)

             

            ועכשיו כשאתה הוא זה שמביא את פרי עמלו לבחינתם של מבקרים?

            "בינתיים זה שאני כותב ב'7 לילות' לא עזר לי. שלחתי את האלבום ונראה אם הם בכלל יתייחסו. מבחינתי עשיתי את המקסימום כדי שהאלבום יהיה מתוק ומתקשר ואמיתי ואותנטי. באחד הקליפים רואים לי ממש חתיכות מהגוף, כך שאני לא מסתתר מאחורי שום דבר. אין בו ציניות או רצון להישמע מתוחכם".

             

            אהבה לא מיוסרת ולא מתנצלת

            האלבום החדש, שחלק מלחניו זכו בפרס אקו"ם, יצא החודש בהוצאת נענע דיסק ויושק מחר (יום חמישי) בהופעה חגיגית בתאטרון הסמטה ביפו. האלבום משלב בין אלקטרוניקה לכלים אינסטרומנטליים ומשופע בשיתופי פעולה מוזיקליים, בין היתר עם דניאלה ספקטור, שירה ז' כרמל וחנן בן סימון. על ההפקה אמונים רועי חרמון (מהלהקות "ארמון" ו"טיגריס"), רועי אביטל (מלהקת Garden City Movement) ותמיר בן חיים.

             

            ליבנה עם חברי ההרכב: ירדן קליימן, גל שמי ויעל רוזנבלט (צילום: שירה ז' כרמל)
              ליבנה עם חברי ההרכב: ירדן קליימן, גל שמי ויעל רוזנבלט(צילום: שירה ז' כרמל)

               

              "אני לא מכיר המון מוזיקאים, וחלק משיתופי הפעולה נוצרו בעקבות היכרויות מקריות. את חנן, למשל, הכרתי בערב מחווה לספייס גירלז שהוא ארגן. עשינו יחד שיר שלדעתי מאוד חסר ברדיו הישראלי, 'מתחת לשרוול', המדבר על אהבה בין גברים באופן כיפי, לא מיוסר ולא מתנצל. הוספנו אלמנטים של היפ-הופ ורמיזות לכך שאנחנו כאילו מתחילים אחד עם השני. השיר מדבר על גבר עם חזות שמקרינה משהו נועז, אבל בפועל לא מוכן לעשות את הצעד הראשון.

               

              יוני ליבנה וחנן בן סימון - מתחת לשרוול:

               

              גם לשם של האלבום,  הלקוח מתוך פסוק מספר תהילים  - הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם - ליבנה הגיע במקרה ועם קצת עזרה מחברים. "אחי הגדול הוא דתי וכך הגעתי לתפילה משותפת עם יוני טוקייר (מחצית מהצמד הדתי המוזיקלי 'יונינה' – ב.ע.), שהציע לי את הפסוק".

              _______________________________________________________

               

              הזמר שחיקה את אלביס פרסלי בילדותו - ומתחיל להצליח כמוהו, הקליקו על התמונה:

               

              הילדות, העלייה המטאורית, החברה הדוגמנית והמעצר שהיה מעדיף לשכוח. ברונו מארס (צילום: Gettyimages)
              הילדות, העלייה המטאורית, החברה הדוגמנית והמעצר שהיה מעדיף לשכוח. ברונו מארס (צילום: Gettyimages)

               

               

               
              הצג:
              כל התגובות לכתבה "שבור ואופטימי: מבקר הספרות זונח את הציניות ושר על פרידות כואבות"
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד