בשנת 2001, קצת אחרי אסון התאומים, השיק מעצב הנעליים היהודי-אמריקאי סטיוארט ויצמן חנות נעליים ראשונה בדובאי, והמפגש עם הזכיין המקומי, איש עסקים בוגר הרווארד ונצר למשפחת המלוכה, השאיר בו חותם, שלא לומר זעזוע, עד עצם היום הזה. "שאלתי אותו מה חשבו בדובאי על 9/11 והוא ענה שכולם מאמינים שזאת עבודה של המוסד וה-CIA, ואת זה אומר לך בוגר הרווארד שמריץ עסק של מיליארדים", אומר ויצמן, 75, בראיון בלעדי ל-Xnet, המתקיים במהלך ביקורו בישראל והשתתפותו במכביה. "עניתי לו שכל הטרוריסטים במטוסים היו ערבים, אז הוא תירץ את זה בכך שהמוסד שילם להם ולמשפחות שלהם. 'ולא אכפת להם למות בשביל זה?', שאלתי, ואז הוא ענה משפט שלעולם לא אשכח: אתם המערביים לא מבינים אותנו. אתם מקדשים את החיים, אנחנו מקדשים את המוות. זה משפט שהפחיד אותי".
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- פרסום ראשון: ז'אן כהן ושרה נתניהו מפרידים כוחות
- צבעי המוזיקה: המראה החדש של האחיות לוז
- מאור כהן שלא הכרתם: התכשיטן הישראלי שכבש את הוליווד
כנראה שחששות לחוד ועסקים לחוד, כי מאז פתח ויצמן חנות נוספת גם בקטאר, המדינה שלאחרונה הוחרמה דיפלומטית על ידי מדינות ערביות בשל תמיכתה בארגוני טרור, ויחד עם זאת, הוא לא נשמע אופטימי כשהוא מדבר על התחזקות האיסלאם באירופה וארצות הברית. "באחת מפגישותיי בדובאי ראיתי אצל המארח את מפת העולם, והיכן שממוקמת ספרד כתוב 'אל אנדלוס' (השם שנתנו המוסלמים לחצי האי האיברי, א"י)", הוא ממשיך לדלות מזיכרונו סיפורים. "שאלתי אותם מה זה, והם ענו, 'זאת היתה המדינה שלנו, ויום אחד היא תשוב אלינו'".
הסכסוך במזרח התיכון מעסיק אותך?
"אני מרגיש שאין פרטנר לשלום עם הפלסטינים, וכפי שהעולם נראה היום – לא יהיה שלום. אני קצת מעורב בארגון איפא"ק בארצות הברית, וגם אם יימצא פרטנר שיסכים לשתי מדינות - ירדן וערב הסעודית לא יתנו לזה לקרות. בכלל, אני מאמין שבניגוד ליהודים, המוסלמים מחנכים את הילדים שלהם לשנוא את ישראל ואת היהודים מהרגע שהם מתחילים לדבר. לא מזמן קיבלתי ספר לימוד חשבון מאחת המעצבות שלי, ארמנית לשעבר מירושלים, שאחיה עבר להתגורר בערב הסעודית. הוא שלח את הבן לבית ספר יוקרתי, ומלמדים אותם חיסור על ידי המשפט הבא: 'אם אתה הורג ארבעה כמרים, כמה נשאר?' ובעמוד הבא רואים שנותרו שלושה. ככה מחנכים את הילדים בערב הסעודית. את הקוראן קראת?"
טרם.
"תקרא אותו! אתה מגלה שהעולם המוסלמי זהה ליהודים החרדים - שניהם עוקבים אחרי דברים שנכתבו לפני אלפי שנים, ואם אתה לא מקיים אורח חיים על פי הקוראן אתה חי בחטא. נכון, יש מיליוני מוסלמים בעולם שהם פחות דתיים ושמרנים, אבל הם לא הקול שנשמע. אנחנו שומעים רק את המאמינים הקיצונים".
אתה אדם מאמין?
"לא, אבל אני מאוד יהודי. אני מאמין שהאדם המציא את אלוהים, בעוד שתמיד העדפתי ללכת אחר האמת שלי".
מה עמדתך לגבי יוזמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, להביא לסיום הסכסוך בישראל?
"טראמפ חושב שהוא יוביל לשלום במזרח התיכון, אבל אין פרטנר לשלום. לא תוכל לשנות את החברה הערבית".
ויצמן, ציוני נלהב, הגיע בשבוע שעבר לביקור שלישי בישראל בסך הכול, לרגל השתתפותו במכביה ה-20, לצד 10,000 ספורטאים יהודים שהגיעו מ-80 מדינות. הוא איש לא גבוה, אך בנוי היטב, עם חיוך תמידי על פניו ואוסף בדיחות וסיפורי "בובע מייסעס" על תעשיית האופנה, הבידור והעסקים. ויצמן הגיע ארצה עם נבחרת טניס השולחן של ארצות הברית, ענף בו הוא מתחרה במקצועיות מזה 15 שנה, ומשחק עוד מימי ילדותו במרתף בית הוריו בלונג איילנד בניו יורק. בשני ביקוריו הקודמים לא הצליח לגרוף מדליה אולימפית, אבל לדבריו, הוא נהנה מעצם החוויה להתחרות בישראל. "אני לא משחק כדי לזכות במדליית זהב, כי יש טובים ממני", הוא מסביר. "למזלנו, אין במכביה סינים. הם הרי היו מנצחים אותנו בקלות".
על אף שהוא מנהל את חייו הרחק מכאן, ואין לו משפחה בארץ, יחסיו עם ישראל הדוקים. עד אפריל האחרון עוד פעלה במשך עשור במרכז שוסטר ברמת אביב גימל חנות נעליים שמכרה את עיצוביו, אם כי לא היתה בבעלותו. "זאת היתה ה'עלייה' שלי", הוא מסביר. בנוסף, הוא ואשתו ג'יין תרמו שני מיליון דולר לבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "הראל" בבת-ים, מטעם קרן "ויצמן-אלברט" בשיתוף הפילנתרופית רות אלברט. "אשתי מגיעה בקביעות לבקר בבית הספר ודואגת לחינוך הילדים, ואני נותן לה את הכסף כדי לעשות את זה", הוא מחייך. בראיון לג'רוזלם פוסט ב-2008 הסבירה ויצמן כי החליטה להירתם לפרויקט לאחר ששמעה "על מצבה העני של מערכת החינוך הציבורית בישראל". "הייתי המומה. תמיד חשבתי שיהודים הם אנשי ספר, וכששמעתי על המצב בישראל רציתי לשנות אותו", הוסיפה. "היה לי חשוב ששליש מהתלמידים יהיו יוצאי אתיופיה. המדינה שלי שילמה ביוקר על הפרדה גזעית בבתי הספר ואני לא רוצה שמדינת ישראל תחזור על אותן טעויות".
במובנים רבים הראיון עם ויצמן ל-Xnet הוא גם ראיון הפרידה שלו מהאימפריה שהקים בשנת 1986, ומקריירת עיצוב הנעליים שהחלה עוד הרבה קודם לכן, בחברת "סימור שוז" שהיתה בבעלות אביו שנפטר בשנת 1965. לפני חודשיים עזב ויצמן את החברה שבבעלותו, שנמכרה לפני כשנתיים לחברת האביזרים Coach תמורת 574 מיליון דולר. את תפקידו כמנהל האמנותי של החברה ממלא כעת מעצב האביזרים ג'ובאני מורלי, לשעבר מעצב האביזרים של Loewe. "מכרתי את החברה כי רציתי שתהיה לה המשכיות", מסביר ויצמן. "שתי בנותיי (אליזבת ורייצ'ל, סופרת ומוזיקאית בשנות השלושים לחייהן, א"י) לא רצו להמשיך בעסק, והייתי צריך למצוא מישהו שירצה להמשיך אותי. אני מאוד גאה בהישגים שלנו ובהכרה שלנו סביב העולם".
מה העתיד צופה לסטיוארט ויצמן המותג תחת הניהול של קואץ'?
"הם יצטרכו למצוא את הדרך שלהם, אבל כשחברה גדולה רוכשת חברה אחרת, משהו תמיד משתנה. אני לא מאמין שה-DNA של החברה ישתנה, אחרת למה לקנות אותה? אבל נעליים זה עסק אחר מאופנה. קואץ' יכולה להוסיף מוצרים חדשים כמו אביזרים, תיקים ונעלי גברים - מוצרים שאני מעולם לא עיצבתי. ומכיון שקואץ' היא חברת תיקים, יש סיכוי שהם ימצאו פאזה נוספת למותג, והחברה תהפוך למשמעותית יותר משהיתה".
כיצד הושפע המותג שלך מהמהפכה העולמית של רשתות האופנה הזולות, דוגמת זארה, H&M, טופשופ ואחרות?
"רשתות האופנה לא השפיעו על שוק הנעליים, כי הנעליים שלהן מאוד רעות. אני מכיר המון נשים שקונות יום אחד ז'קט בזארה וביום למחרת שמלה משאנל, אבל הן לא קונות נעליים בזארה. נעליים הן מוצר מאוד טכני, ואתה חייב שהן יהיו נוחות. רוב הנשים לא יכולות להרשות לעצמן לשלם 450 דולר לסנדלים של סטיוארט ויצמן, אז הן קונות זארה, שמוכרת 50 מיליון זוגות נעליים בשנה, בהשוואה ל-2 מיליון שאני מוכר. אבל אני מאמין שהמהפכה בשוק הנעליים היתה שוק האונליין. אנשים תמיד קנו נעליים בחנויות, בגלל התפיסה שנעליים מודדים לפני רכישה, אבל הכול השתנה. חנות האונליין שלנו מוכרת יותר מכל שבע החנויות שלנו בניו יורק, והיא עדיין במגמת עליה, בזמן שהריטייל יורד".
יש לך כבר תוכניות לפנסיה?
"אני עובד עכשיו יחד עם קבוצת יזמים על בניית מוזיאון יהודי ספרדי במדריד, שיציג את ההיסטוריה של יהודי ספרד מימי האינקוויזיציה ועד מלחמת העולם השנייה. אנחנו במשא ומתן על לוקיישן ובחיפושים אחר אדריכל שייקח על עצמו את הפרויקט. במשך 46 שנים עבדתי בספרד, שם נמצאים כל מפעלי הנעליים שלי, ובמובן מסוים עשיתי בעזרתם את כל הכסף שלי. זאת דרכי להחזיר לקהילה".
מג'יזל ועד ג'יג'י
נקודת המפנה המרכזית בנראות של המותג סטיוארט ויצמן החלה לפני שבע שנים, אז שכר ויצמן את שירותיו של צלם האופנה הנחשב מריו טסטינו, שמנפק מאז עונה אחר עונה קמפיינים מדוברים - כולם בשחור-לבן, ובכיכובן של הדוגמניות המובילות בעולם, ביניהן קייט מוס, ג'יזל בונדשן וג'יג'י חדיד, שעדיין ממלאת את תפקידה כפרזנטורית של המותג. בהשקת החנות של סטיוארט ויצמן בלונדון בסתיו, חדיד אף התפנתה לשחק עם ויצמן טניס שולחן, כשרגליה נטועות בזוג נעלי עקב. "את קייט, המרדנית, לקחנו לפני שבע שנים כדי לבסס את מעמדנו בקרב קהל צעיר", הוא מסביר. "את ג'יזל רציתי כי היא אשת משפחה, אשת עסקים, והדוגמנית הכי עשירה בעולם, ואז העולם עבר לרשתות החברתיות, וזאת היתה חייבת להיות ג'יג'י חדיד. לא אף אחת אחרת".
ולמה היא ערומה בקמפיין?
"מריו אמר, 'הנעליים האלה צריכות להצטלם ללא בגדים'", הוא מחייך, "אבל לא רואים לה שום דבר".
מה טיב היחסים בינך לבין חדיד?
"היא מאוד נחמדה, ונועלת את אותה מידת נעליים כמו בלה. גילינו את זה כשהיינו שולחים לה סאמפלים, ובלה תמיד היתה לוקחת לה, אז החלטנו לייצר שני עותקים: אחד לה, השני לבלה. זה עושה לנו שירות מצוין, כי בלה מסתובבת בכל מקום עם הנעליים שלנו בלי שנשלם לה".
בלה הגדירה את עצמה מוסלמית גאה, וג'יג'י אמרה שהיא גאה להיות חצי פלסטינית. איך זה מתיישב עם האג'נדה הפוליטית שלך?
"ג'יג'י לא מגדירה את עצמה כמוסלמית. אם היא היתה מגדירה את עצמה כמוסלמית היו מוציאים נגדה פתווא (פסק הלכה מוסלמי, א"י) על איך שהיא מתלבשת", הוא צוחק.
בשנת 2002 עורר ויצמן הדים סביב המותג, לאחר שהשחקנית לורה הרינג הגיעה לטקס האוסקר בנעלי תכשיט עשויות פלטינום ומעוטרות יהלומים במשקל 64 קראט, ותג מחיר של מעל מיליון דולר. זה כמובן היה תרגיל מצוין ביחסי ציבור, אבל זה לא שהמותג סטיוארט ויצמן סבל ממחסור בתחום. את מקומו על השטיח האדום הבטיח בזכות שני דגמים איקונים. הראשון הוא דגם סנדלי Nudist עם עקב דק של עשרה סנטימטרים ושתי רצועות צרות, בקרסוליים ובבהונות, אשר אותם ניתן לראות לרגליהן של, ובכן, כל הסלבס - מדיאן קרוגר ועד סולאנג' נואלס, מפריס ג'קסון ועד איוונקה טראמפ, שעליה אומר ויצמן, "היא מנסה להתלבש אלגנטי, כדי שיתייחסו אליה כאל אדם רציני".
סנדלי נודיסט בשלל וריאציות, גבהים וצבעים נמכרות באתר המעצב, ומחיריהן נעים סביב 400 דולר לזוג. "כל חברה בעולם העתיקה את דגם נודיסט, במחיר כפול ובחצי מחיר. כולם, מסן לורן ועד זארה", הוא מתגאה. "אתה לא יכול ללכת למסיבה בלי לראות את הנודיסט, או העתק שלו על 80 אחוז מהנשים. זה השמלה-שחורה-קטנה של הנעליים - הנעל הכי פשוטה ונוחה שאפשר לייצר".
דגם איקוני נוסף הוא מגפי "היי-ליין" שמגיעים עד הירכיים, ועוצבו בהשראת הסרט אישה יפה. מי שסייעה לו לגבש דעה על המגפיים היא קייט מוס, שבזמן הצילומים ביקשה אותם לעצמה. "שאלתי את עצמי, למה כל הזונות נועלות מגפיים עד הירכיים, והתשובה היא שהן רואות אותם כדבר סקסי, ככה הן מנסות למכור את עצמן. הבנתי שנשים אוהבות את זה, אבל לא יכולתי לעצב אותם בגלל הקונוטציה הישירה לזנות. במשך שנים התלבטתי איך לעצב אותם, ויצרתי דגם בהשראתם, וביום הצילומים עם קייט היא מדדה אותם ושאלה, 'מה אתה עושה עם הסאמפל אחרי הצילומים? אני יכולה לקבל אותם? אמרתי לה שבתנאי אחד, שתגלה לי למה היא אוהבת אותם, והיא הסבירה שהיא אוהבת את העקב הרחב ואת הגובה של המגפיים. באותו רגע הבנתי שזה המקום שכל אישה מתחברת אליו באופן טבעי, שהוא סקסי אבל אין לו קונוטציה של זנות. כי המגפיים הזנותיים הם עם עקב דק, בניגוד לדגם שיצרתי. המגפיים האלה הפכו לבסט סלר, עשרות אלפי לקוחות רכשו אותם".
ניסית פעם להתהלך בנעליים שאתה מעצב?
"כן, ואני לא מבין איך נשים עושות את זה. לא יכולתי ללכת יותר מצעד אחד".
______________________________________________________
ואיך שינה הרצח של ג'יאני ורסאצ'ה את עולם האופנה?
