שתי אפשרויות בלבד עומדות לרשותם של ישראלים חפצי חיים ביולי-אוגוסט: או לעבור לגור בתוך מקרר, או לחיות צמוד למזגן. ומכיוון שהאופציה הראשונה לא ממש נעימה, הרי שהמזגן הופך לידידו הטוב ביותר של האדם, בעיקר לנוכח העובדה שככל שהשנים עוברות, מרגישים במחוזותינו יותר ויותר את ההתחממות הגלובלית.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- התינוקת המפורסמת ביותר בארץ היא כבר אמא בעצמה
אז לכל מי שלא יכול בלי מזגן: בכל פעם שאתם לוחצים על הכפתור שמאפשר לכם לעבור את השרב ולהישאר שפויים, מן הראוי שתזכרו את האיש שאחראי לטוב הזה. זהו המהנדס האמריקאי וויליס האבילנד קרייר, שביחד עם עמיתו רוברט לופז המציא את המזגן המודרני הראשון ב-1902. אז אולי אלכסנדר גרהם בל המציא את המכשיר שמאפשר לנו לתקשר, מה שהפך את שמו למפורסם בכל העולם – אבל גם לקרייר מגיע מקום של כבוד: אחרי הכל, הוא המציא את המכשיר שמאפשר לנו לנשום.
כך הומצא המזגן:
פטנטים, קיצוצים ומלחמות
קרייר נולד ב-26 בנובמבר 1876 בעיירה אוונס שבמדינת ניו יורק. בגיל 25 סיים תואר בהנדסה באוניברסיטת קורנל היוקרתית, וזמן לא רב לאחר מכן – ב-17 ביולי 1902 - הציג את המכשיר שלימים זכה להכרה כמערכת מיזוג האוויר המודרנית הראשונה בעולם. תגלית זו הובילה להגדרה שנעשתה רווחת, לפיה כל מערכת מיזוג אוויר צריכה לאפשר ביצוע של ארבע פעולות מרכזיות: שליטה בטמפרטורה; שליטה בלחות; בקרה על זרימת האוויר והאוורור; טיהור האוויר.
ב-2 בינואר 1906, לאחר ארבע שנות פיתוח ושיפור, רשם לזכותו קרייר פטנט רשום ראשון, שתואר כ"מתקן לטיפול באוויר". שנה לאחר מכן, ב-17 במאי 1907, בעקבות תגלית על הפרשים בין טמפרטורות בגובה מסוים באטמוספרה, עיצב מערכת אוטומטית לשליטה באוויר, ובזכותה זכה לקבל פטנט רשום נוסף. ב-1911 השתתף בפגישה שנתית של חברי האיגוד האמריקאי למהנדסי מכונות, ובמהלכה הציג מסמך שקשר בין שלל רעיונותיו ופירט את מה שדרוש כדי ליצור מערכת של מיזוג אוויר.
באותה תקופה עבד קרייר בחברת הנדסה בשם באפאלו פורג'. ב-1914, בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החליטה הנהלת החברה לצמצם את הפעילות ולהתרכז בייצור מכשירים קיימים בלבד. בעקבות זאת החליטו שמונה מהנדסים שעבדו שם – וקרייר בראשם – לקחת סיכון, לפרוש מתפקידם ולייסד חברה חדשה, קרייר אינג'נירינג, שתעסוק בייצור ובהפצה של מערכות חימום וכן של מכשירי אוורור ומיזוג אוויר, שהיוו חידוש ונזקקו לפיתוח.
במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת החלו להתקין מזגנים ביותר ויותר בניינים ציבוריים בארצות הברית. החברה של קרייר נהנתה משגשוג, אבל המשבר הכלכלי הגדול שהחל עם קריסתה של בורסת המניות של ניו יורק ב-1929, הכניס אותה לקשיים, וב-1930 החליטה החברה להתמזג עם שתי חברות אחרות – "ברונסוויק-קרושל" ו"יורק היטינג אנד ונטילייטינג". המיזוג הביא להקמת תאגיד שנקרא על שמו של קרייר, שגם נבחר לכהן כיו"ר הדירקטוריון שלו.
התאגיד הספיק להוציא לפועל כמה החלטות עסקיות נבונות שעיצבו את עולם המיזוג כפי שהוא פועל עד היום. הוא גם פתח נציגויות ביפן ובדרום קוריאה (שהפכה בשל כך לאחת השחקניות המובילות בעולם בתחום המיזוג), וב-1937 איחד את ארבע שלוחותיו בעיר אחת - סירקיוז שבניו יורק. העסקים פרחו עד כדי כך שאפילו מלחמת העולם השנייה לא גרמה נזק. ב-1939, השנה שבה פרצה המלחמה, השתתף התאגיד ביריד העולמי של ניו יורק והציג בו איגלו מדומה שהדגים את יכולותיה של מערכת המיזוג. תאגיד קרייר המשיך לצמוח, ועם השגשוג היחסי שהגיע אחרי המלחמה, בשנות ה-50, קטף את הפירות: בשנים אלה החלו המזגנים להיכנס גם לבתים פרטיים. בעשורים הבאים נכנסו המזגנים לכל מקום, וכיום קשה לדמיין חלל כלשהו – ציבורי או פרטי – שלא מותקן בו מזגן. האיש שאחראי לכך הלך לעולמו ב-1950, אבל התאגיד שבראשו הוא עמד, קיים עד היום ומעסיק רבבות עובדים.
סרטון לזכר וויליס קרייר:
פרסים, תארים ונשים
במהלך חייו זכה קרייר להכרה נרחבת: תארי כבוד על תרומתו למדע ולתעשייה הוענקו לו הן מאוניברסיטת ליהיי שבפנסילבניה (1935) והן מאוניברסיטת אלפרד שבמדינת ניו יורק (1942). הוא גם היה הזוכה הראשון במדליית פרנק פ' בראון, שניתנה למצטיינים במדעים ובהנדסה. אחרי מותו הונצח בצורה מכובדת: ב-1985 נכנס להיכל התהילה הלאומי של הממציאים בארצות הברית, וב-2008 נכנס להיכל התהילה של מוזיאון באפאלו.
בין שכלול אחד לפיתוח אחר, הספיק קרייר להינשא שלוש פעמים (לקלייר סימור, לג'ני מרטין ולאליזבת מארש ווייז). ילדים משלו הוא לא הביא לעולם, אבל במידה מסוימת, כולנו ילדיו: הוא הרי דאג לנו כאבא מסור והציל אותנו מהתמודדות עם חמסינים מהגיהינום.
_______________________________________________________
הגברת הזו לא מרבה להשתמש במזגן. הקליקו על התמונה:
