בבית הזה יש כמה אלמנטים שאינם נפוצים בתכנון וילות בישראל: למשל, משקופי עץ לחלונות, כאלה שנמשכים פנימה והופכים בחדרי השינה לקוביות שעוטפות את המזרון שמונח בהן, במקום מיטה. למשל, קיר ממ''ד שיוצא מקווי המבנה שנחפר באדמת השדה, שתומך בגבעת דשא ותוחם גינה בטרסה נמוכה יותר. או ענפי אקליפטוס, שמשמשים במקום מתלים ומתקנים לנייר טואלט.
לכאורה זר בנוף המקומי, אך יחד עם זאת, הבית מחובר מאוד למקום ולהיסטוריה שלו. האדריכלית דליה נחמן פרחי (חוץפנים אדריכלים) ובני משפחתה – בן זוגה חזי, אדריכל גם הוא, ושלושה ילדיהם, בני 14, 11 ושלוש – חיים בשטח הנחלה של סבא שלה, מהחלוצים שהקימו בשנת 1930 את המושב עין ורד. קצת קשה להאמין, כי היום זהו ישוב וילות יוקרתי בלב השרון, אבל פעם הוא נחשב למושב נידח בקו החזית, ובמלחמת 1948 אפילו הותקף בידי חיל המשלוח העיראקי.
במגרש הגדול, שמוקף עדיין במטעים, נמצא ביתה של אמה, ויש בו גם מבני משק ישנים, לולים, מחסנים ואסמים, עדות לעבר החקלאי של הישוב. עד לפני זמן לא רב חיו נחמן פרחי ובני משפחתה בלול ששיפצו והשמישו למגורים, ורק לאחרונה עברו לבית שתיכננה ומגלם את החיבור העמוק שלה למושב שבו גדלה, לנוף וגם למורשת סבה, שהיה חקלאי ואינטלקטואל.
מלבד המקום השפיעו על התכנון שנתיים שבהן חיו בני הזוג בהולנד, תקופה משמעותית, לדבריה: "נסענו ללמוד והושפענו מאורח החיים, מהארכיטקטורה של היום יום, מהרחוב, מבית הספר המונטסורי שבו למדו הילדים. מתשומת הלב לפרטים, האומץ לבחור דברים לא קונבנציונליים, לא ללכת על בטוח. בארץ פחות מעזים להשתמש בעץ, למשל, למרות שקרני השמש נראות אחרת בפנים".
השימוש בעץ, המחשבה האקולוגית והקומפקטיות חלחלו ובאים לביטוי בביתם החדש, שביחס לווילות אחרות במושב אינו גדול – 180 מטרים רבועים, 90 מטרים רבועים בכל אחת משתי הקומות.
הוא נבנה בעיבוריו של המגרש, במקום שהיה בחלקו שדה בור, שפורח מדי אביב. נחמן פרחי לא רצתה לנגוס יותר מדי מהמרחב הפתוח, ולכן תכננה אותו על שתי קומות. היא גם רצתה לשמור על חיבור של כל אחת מהן לקרקע, ולכן חפרה את קומת חדרי השינה במורד המגרש, ואף העצימה את השיפוע באמצעות חפירה ומילוי, כך שכל אחת מהקומות יוצאת לגינה מכיוון אחר.
האדמה שנחפרה שימשה ליצירת מדרון דשא בצד הצפוני של הבית, לצד גשר הכניסה. עיקול של בטון – קיר הממ''ד שיוצא החוצה – שומר על הקשר בין שני המפלסים ויצר את הצורך בגשר. "הוא יוצר תלת ממדיות שאני מאוד אוהבת", אומרת פרחי. "הבית נטוע בסביבה כמו צמח שצומח מתוכה. אי אפשר פשוט לנתק ולהעביר אותו למקום אחר".
המבנים החקלאיים שפזורים בנחלה ועשויים מבלוקים, בטון, עץ ופח גלי, שירתו בזמנו את צרכי המשק ולכן נבנו בגישה תכליתית. הם היוו השראה לתכנון ועיצוב האסתטיקה והחומריות של הבית החדש.
שיטות שונות שולבו בבנייה: הקומה המסד החפורה – שבה חדרי השינה והרחצה והממ''ד – נבנתה בדרך המקובלת בישראל, מבטון. הקומה העליונה – קומת האירוח הפתוחה יותר, שבה מטבח, סלון וחדר עבודה – נבנתה בבנייה קלה מעץ, שילוב מאתגר לקבלנים. גשר צר מבטון יצוק מוביל אל דלת הכניסה, ומעל החללים הציבוריים גבוהי התקרה תוכנן גג שיפועי מעץ.
קונסטרוקציית העץ חשופה, ורק במקומות שנדרשים לתמיכה נוסף בטון. כך תוכנן במרכז החלל הציבורי – בין המטבח למרבץ השקוע בפינת הישיבה – אלמנט פיסולי מבטון חשוף, שבתוכו חבויה מערכת המיזוג וארובת הקמין, מכיוון המטבח יש בו מזווה ומקרר, ולמעלה, נמצא בו הדוד. נחמן פרחי מסבירה שהוא גם מאזן וממתן את התחושה האקלימית בבית.
הגישה הסביבתית האקלימית הייתה גם נקודת המוצא לתכנון החזיתות: החזית הצפונית, שאין בה שמש או גשם ישירים, פתוחה בחלונות גדולים לגינה הקדמית. בשאר החזיתות, שפונות אל השדה ושעל פניהן השמש מטיילת במשך היום, מעט חלונות. הקירות כאן עבים במיוחד – 40 סנטימטרים – והחלונות המעטים מוקמו בצד הפנימי שלהם, כך שהשמש הישירה מכה בפנים פחות.
על מיעוט החלונות מפצה הפטיו שנוגס בבית מדרום, ומאפשר לחדרים שסביבו שפע של אוויר ואור בצורה לא ישירה. אמנם המטרה בכל זה היא להוציא כמה שפחות אנרגיה על קירור וחימום, אך יש בבית מערכת מיזוג לימים חמים במיוחד, ובחורף החימום הוא תת רצפתי.
מלבד החלוקה לשתי קומות יצרה נחמן פרחי חלוקות משנה, או כמו שהיא קוראת להן, "מיני טופוגרפיות". כך, למשל, שלוש מדרגות יורדות מהמבואה לסלון השקוע, ויוצרות חלל אינטימי בתוך המרחב הפתוח. כמה מדרגות עולות מהמבואה לחדר העבודה, שנמצא בצדו השני של הפטיו.
בחדרי השינה שבקומה התחתונה מטפסים אל מעין קופסאות שינה מעץ, שמסתירות תחתיהן מגירות וחללי אחסון. כאן נמשכת החומריות של החלונות פנימה, והופכת לחלק ממכלול עיצוב הפנים. בבית אין תריסים, מלבד תריסי עץ שיורדים כגלילה על קופסאות השינה שבולטות מהמבנה, ומאפשרים החשכה מוחלטת. החלונות – שלפעמים בולטים החוצה מהחזית ולפעמים נסוגים פנימה – יוצרים משחק נפחי שבו נעשה שימוש בתכנון החדרים.
ביטוי אחר לחיבור שיוצרת נחמן פרחי בין האדריכלות של המבנה לעיצוב הפנים נמצא במטבח, שבו נבנו דלתות הארונות מלוחות עץ פשוט ממשפחת האורנים והאשוחים, במידות שדומות לקרשים ששימשו ליציקת אלמנט הבטון הגדול במרכז הקומה. "אי אפשר להגיד איפה נגמרת האדריכלות ומתחילה הנגרות, כי הכל הוא חלק מתפיסה אורגנית של רצף", היא מסבירה.
הרהיטים לא נבחרו מקטלוג ולא נקנו בחנויות יוקרה. על הצבעים בחדרי הילדים הוחלט יחד עימם, ובחדרים חוזרים אלמנטים כמו ענפים שחוטי סריגה נלפפו סביבם. "אני חובבת ענפים ידועה", אומרת נחמן פרחי. "היה ברור שלא נקנה סטים של מתלים ומתקנים לנייר טואלט, אלא שנשתמש בענפים שאנחנו אוספים מעצי האקליפטוס שמסביב לבית. אנחנו מקלפים אותם ועוטפים בחוטי צמר".
הבית של משפחת נחמן פרחי הוא דוגמה לאדריכלות טוטאלית של בני זוג אדריכלים, שהתייחסו במלוא הרצינות ליצירת ביתם וביקשו להיות מעורבים ולקחת חלק בכל התחומים הקשורים לתהליך הבנייה הממושך. בן זוגה של נחמן פרחי לקח על עצמו חלק מעבודות הנגרות והצביעה, וכל בני המשפחה שתלו יחד את הצמחייה בגינה.
נחמן פרחי מאמינה בכל לבה שהנוכחות שלה בזמן הבנייה תרמה לאיכות הביצוע. מבחינתה, המפגש היומיומי עם המבצעים היה קריטי ללמידה, לקבלת החלטות ולפתרון של מצבים מורכבים. היא חושבת שהזילות במעמדו של האדריכל נובעת גם מכך שהקשר שלו לביצוע התרחק ונחלש: בינו לבין המבנה נוספו מתווכים, הוא מאבד את ההבנה העמוקה של העבודה בשטח, והתוצאה מתרחקת מכוונת המתכנן.
הבית הזה אינו מתיימר להציע אסתטיקה פתורה, גמורה ומושלמת, ובכך הוא יוצא דופן מבתים שבדרך כלל מוצגים במדורי העיצוב. בעליו יודעים שהחוויה המענגת ביותר קשורה דווקא לתהליך היצירה, ולאו דווקא למוצר המושלם.
- תכנון: חוץפנים אדריכלים
- מהנדס: ירון קרני
- יועצת תאורה: הילה מאיר, RTLD
- תכנון נוף וגינה: רותם סגל
- ביצוע שלד וקירות בטון חשוף: אחמד אגבריה, עבד אלמונעם
- ביצוע שלד וקירות עץ: "עץ ישראלי", אופיר שושן
- חלונות, דלתות ותריסי עץ: "פלד"
- עבודות זכוכית: עידו שמש
- דלתות פנים: "עץ ירוק"
- רצפת בטון מוחלקת: "פלס"
- מסגרות: מוטי לייבוביץ
- מיזוג: אלון רוטשילד
- חשמל: פדילה עבודות חשמל
- אינסטלציה: גבי את יאיר אינסטלציה
- אזעקות: דביר אור
- נגרות מטבח, מבואה וחדרי רחצה: נגריית צ'רלי, רשפון
- נגרות חדרי שינה: שלומי אנג'ל
- פינת ישיבה: "אתנחתא"
- גופי תאורה בולטים: מיקה בר ופרודקס; Modular (ביבוא ''קרני תכלת'')
