את הבית הזה אי אפשר לשכפל:
הוא נטוע באדמה וכמו צומח מתוכה

נכדה לדור המייסדים תיכננה על חלקת סבה במושב עין ורד בית שבנוי עם הרבה עץ. גשר כניסה מוביל מגבעת דשא אל סלון שקוע, ובחדרי השינה קוביות במקום מיטות

גיא נרדי

|

06.07.17 | 09:24

במבט מהרחוב הבית נראה כאחוזה, אך שטחו קטן יחסית לווילות אחרות במושב: 180 מטרים רבועים בשתי קומות שוות בשטחן (צילום: גדעון לוין)
במבט מהרחוב הבית נראה כאחוזה, אך שטחו קטן יחסית לווילות אחרות במושב: 180 מטרים רבועים בשתי קומות שוות בשטחן (צילום: גדעון לוין)
כדי שלכל אחת מהקומות יהיה חיבור לקרקע נחפרה הקומה התחתונה - שבה חדרי השינה - באדמה, והיא פונה לשדה הבור מאחורי הבית. האדמה שנחפרה שימשה למילוי גבעה קטנה בחזית הקדמית, וכך נוצר הצורך בגשר כניסה, שנמתח מעל גינה בטרסה נמוכה יותר (צילום: גדעון לוין)
כדי שלכל אחת מהקומות יהיה חיבור לקרקע נחפרה הקומה התחתונה - שבה חדרי השינה - באדמה, והיא פונה לשדה הבור מאחורי הבית. האדמה שנחפרה שימשה למילוי גבעה קטנה בחזית הקדמית, וכך נוצר הצורך בגשר כניסה, שנמתח מעל גינה בטרסה נמוכה יותר (צילום: גדעון לוין)
הקומה העליונה, גבוהת תקרה וקלילה, פונה בחלונות גדולים לכיוון צפון. היא בנויה מקונסטרוקציית עץ עם תמיכות בטון. האלמנט הבנוי שמפריד בין פינת הישיבה השקועה למטבח תומך בגג, מחביא בתוכו את מערכת המיזוג, את הדוד וארובת הקמין, ועוטף גם את המזווה והמקרר (צילום: גדעון לוין)
הקומה העליונה, גבוהת תקרה וקלילה, פונה בחלונות גדולים לכיוון צפון. היא בנויה מקונסטרוקציית עץ עם תמיכות בטון. האלמנט הבנוי שמפריד בין פינת הישיבה השקועה למטבח תומך בגג, מחביא בתוכו את מערכת המיזוג, את הדוד וארובת הקמין, ועוטף גם את המזווה והמקרר (צילום: גדעון לוין)
הדלתות של ארונות המטבח נבנו מעץ פשוט, דומה לזה שממנו נבנו כל המשקופים בבית. ''בארץ פחות מעזים להשתמש בעץ", אומרת האדריכלית דליה נחמן פרחי, שתיכננה את הבית למשפחתה, ''למרות שקרני השמש נראות אחרת בפנים'' (צילום: גדעון לוין)
הדלתות של ארונות המטבח נבנו מעץ פשוט, דומה לזה שממנו נבנו כל המשקופים בבית. ''בארץ פחות מעזים להשתמש בעץ", אומרת האדריכלית דליה נחמן פרחי, שתיכננה את הבית למשפחתה, ''למרות שקרני השמש נראות אחרת בפנים'' (צילום: גדעון לוין)
מלבד החלוקה לשתי קומות השתמשה נחמן פרחי בחלוקות משנה. למשל, שלוש מדרגות יורדות מהמבואה לפינת הישיבה השקועה, ויוצרות אינטימיות בתוך המרחב הפתוח. בתוך הקירות נפערו נישות שמשמשות להצבת ספרים, לתליית תמונות וכמקור אור רך, נוסף (צילום: גדעון לוין)
מלבד החלוקה לשתי קומות השתמשה נחמן פרחי בחלוקות משנה. למשל, שלוש מדרגות יורדות מהמבואה לפינת הישיבה השקועה, ויוצרות אינטימיות בתוך המרחב הפתוח. בתוך הקירות נפערו נישות שמשמשות להצבת ספרים, לתליית תמונות וכמקור אור רך, נוסף (צילום: גדעון לוין)
מעל המדרגות היורדות אל קומת המסד התחתונה, שבה חדרי השינה, נתלו גופי תאורה מסדרת SALT של מיקה בר וסטודיו פרודקס. לבית לא נקנו רהיטים מקטלוג או בחנויות יוקרה (צילום: גדעון לוין)
מעל המדרגות היורדות אל קומת המסד התחתונה, שבה חדרי השינה, נתלו גופי תאורה מסדרת SALT של מיקה בר וסטודיו פרודקס. לבית לא נקנו רהיטים מקטלוג או בחנויות יוקרה (צילום: גדעון לוין)
מבט מהמבואה אל עבר חדר העבודה  (שמופרד בשלוש מדרגות) ולפטיו שנפער כחרך בגב הבית, הפונה לדרום, כדי להכניס לחדרים שעוטפים אותו אור ואוויר מבלי לחשוף אותם לשמש ישירה (צילום: גדעון לוין)
מבט מהמבואה אל עבר חדר העבודה (שמופרד בשלוש מדרגות) ולפטיו שנפער כחרך בגב הבית, הפונה לדרום, כדי להכניס לחדרים שעוטפים אותו אור ואוויר מבלי לחשוף אותם לשמש ישירה (צילום: גדעון לוין)
חדר העבודה. הקיר הפונה לכיוון דרום עבה במיוחד - 40 סנטימטרים - והחלונות שקועים בתוכו, מה שמסייע לבידוד התרמי ולחיסכון באנרגיה (צילום: גדעון לוין)
חדר העבודה. הקיר הפונה לכיוון דרום עבה במיוחד - 40 סנטימטרים - והחלונות שקועים בתוכו, מה שמסייע לבידוד התרמי ולחיסכון באנרגיה (צילום: גדעון לוין)
האלמנטים הקישוטיים בבית קשורים לסביבה, כמו אבנים שסודרו במגירת דפוס על הקיר, או ענפי אקליפטוס שמחליפים מתלים ומתקנים לנייר טואלט (צילום: גדעון לוין)
האלמנטים הקישוטיים בבית קשורים לסביבה, כמו אבנים שסודרו במגירת דפוס על הקיר, או ענפי אקליפטוס שמחליפים מתלים ומתקנים לנייר טואלט (צילום: גדעון לוין)
בקומה התחתונה חדרי השינה והרחצה, וממ''ד. היא נבנתה בבנייה קונבנציונלית לישראל, שמבוססת על בטון (צילום: גדעון לוין)
בקומה התחתונה חדרי השינה והרחצה, וממ''ד. היא נבנתה בבנייה קונבנציונלית לישראל, שמבוססת על בטון (צילום: גדעון לוין)
גב הבית פונה לדרום ולשדה בור. מכאן אפשר לראות את הפטיו שתוכנן ומפצה על מיעוט החלונות החשופים. התריסים היחידים בבית הם תריסי העץ שיורדים כגלילה על קוביות השינה, שבולטות מחוץ לחזית (צילום: גדעון לוין)
גב הבית פונה לדרום ולשדה בור. מכאן אפשר לראות את הפטיו שתוכנן ומפצה על מיעוט החלונות החשופים. התריסים היחידים בבית הם תריסי העץ שיורדים כגלילה על קוביות השינה, שבולטות מחוץ לחזית (צילום: גדעון לוין)
חדר ההורים. הרהיטים נבנו במיוחד, חלק מתפיסה טוטאלית שקושרת בין התכנון האדריכלי לעיצוב הפנים (צילום: גדעון לוין)
חדר ההורים. הרהיטים נבנו במיוחד, חלק מתפיסה טוטאלית שקושרת בין התכנון האדריכלי לעיצוב הפנים (צילום: גדעון לוין)
חדרה של הבת הקטנה. החלונות הופכים בפנים לקוביות שעוטפות את המזרון במקום מיטה, ומתחתן מגירות או מקומות אחסון (צילום: גדעון לוין)
חדרה של הבת הקטנה. החלונות הופכים בפנים לקוביות שעוטפות את המזרון במקום מיטה, ומתחתן מגירות או מקומות אחסון (צילום: גדעון לוין)
חדרו של הבכור. הצבעים נבחרו עם הילדים, וכל בני המשפחה שתלו יחד את הצמחייה בגינה (צילום: גדעון לוין)
חדרו של הבכור. הצבעים נבחרו עם הילדים, וכל בני המשפחה שתלו יחד את הצמחייה בגינה (צילום: גדעון לוין)

בבית הזה יש כמה אלמנטים שאינם נפוצים בתכנון וילות בישראל: למשל, משקופי עץ לחלונות, כאלה שנמשכים פנימה והופכים בחדרי השינה לקוביות שעוטפות את המזרון שמונח בהן, במקום מיטה. למשל, קיר ממ''ד שיוצא מקווי המבנה שנחפר באדמת השדה, שתומך בגבעת דשא ותוחם גינה בטרסה נמוכה יותר.

או ענפי אקליפטוס, שמשמשים במקום מתלים ומתקנים לנייר טואלט.

 

לכאורה זר בנוף המקומי, אך יחד עם זאת, הבית מחובר מאוד למקום ולהיסטוריה שלו. האדריכלית דליה נחמן פרחי (חוץפנים אדריכלים) ובני משפחתה – בן זוגה חזי, אדריכל גם הוא, ושלושה ילדיהם, בני 14, 11 ושלוש – חיים בשטח הנחלה של סבא שלה, מהחלוצים שהקימו בשנת 1930 את המושב עין ורד. קצת קשה להאמין, כי היום זהו ישוב וילות יוקרתי בלב השרון, אבל פעם הוא נחשב למושב נידח בקו החזית, ובמלחמת 1948 אפילו הותקף בידי חיל המשלוח העיראקי.

 

שימוש בעץ גם בבית הקודם, בלול ששופץ (צילום: תומי הרפז)
    שימוש בעץ גם בבית הקודם, בלול ששופץ(צילום: תומי הרפז)

     

    במגרש הגדול, שמוקף עדיין במטעים, נמצא ביתה של אמה, ויש בו גם מבני משק ישנים, לולים, מחסנים ואסמים, עדות לעבר החקלאי של הישוב. עד לפני זמן לא רב חיו נחמן פרחי ובני משפחתה בלול ששיפצו והשמישו למגורים, ורק לאחרונה עברו לבית שתיכננה ומגלם את החיבור העמוק שלה למושב שבו גדלה, לנוף וגם למורשת סבה, שהיה חקלאי ואינטלקטואל.

     

    מלבד המקום השפיעו על התכנון שנתיים שבהן חיו בני הזוג בהולנד, תקופה משמעותית, לדבריה: "נסענו ללמוד והושפענו מאורח החיים, מהארכיטקטורה של היום יום, מהרחוב, מבית הספר המונטסורי שבו למדו הילדים. מתשומת הלב לפרטים, האומץ לבחור דברים לא קונבנציונליים, לא ללכת על בטוח. בארץ פחות מעזים להשתמש בעץ, למשל, למרות שקרני השמש נראות אחרת בפנים".

     

    השימוש בעץ, המחשבה האקולוגית והקומפקטיות חלחלו ובאים לביטוי בביתם החדש, שביחס לווילות אחרות במושב אינו גדול – 180 מטרים רבועים, 90 מטרים רבועים בכל אחת משתי הקומות.

     

    השדה פורח מדי אביב ונקצר בקיץ (צילום: גדעון לוין)
      השדה פורח מדי אביב ונקצר בקיץ(צילום: גדעון לוין)

       

      הוא נבנה בעיבוריו של המגרש, במקום שהיה בחלקו שדה בור, שפורח מדי אביב. נחמן פרחי לא רצתה לנגוס יותר מדי מהמרחב הפתוח, ולכן תכננה אותו על שתי קומות. היא גם רצתה לשמור על חיבור של כל אחת מהן לקרקע, ולכן חפרה את קומת חדרי השינה במורד המגרש, ואף העצימה את השיפוע באמצעות חפירה ומילוי, כך שכל אחת מהקומות יוצאת לגינה מכיוון אחר.

       

      חתך הבית. כל אחת מהקומות יוצאת לגינה במפלס אחר (תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)
        חתך הבית. כל אחת מהקומות יוצאת לגינה במפלס אחר(תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)

         

        האדמה שנחפרה שימשה ליצירת מדרון דשא בצד הצפוני של הבית, לצד גשר הכניסה. עיקול של בטון – קיר הממ''ד שיוצא החוצה – שומר על הקשר בין שני המפלסים ויצר את הצורך בגשר. "הוא יוצר תלת ממדיות שאני מאוד אוהבת", אומרת פרחי. "הבית נטוע בסביבה כמו צמח שצומח מתוכה. אי אפשר פשוט לנתק ולהעביר אותו למקום אחר".

         

        דלת הכניסה (צילום: גדעון לוין)
          דלת הכניסה(צילום: גדעון לוין)

           

          קיר הממ''ד יוצא מקו המבנה, תוחם את גבעת הדשא ויוצר חצר במפלס נמוך יותר, מעין טרסה (צילום: גדעון לוין)
            קיר הממ''ד יוצא מקו המבנה, תוחם את גבעת הדשא ויוצר חצר במפלס נמוך יותר, מעין טרסה(צילום: גדעון לוין)

             

            המבנים החקלאיים שפזורים בנחלה ועשויים מבלוקים, בטון, עץ ופח גלי, שירתו בזמנו את צרכי המשק ולכן נבנו בגישה תכליתית. הם היוו השראה לתכנון ועיצוב האסתטיקה והחומריות של הבית החדש.

             

            מתבן מתקופת סבא, שעדיין מונח בחצר (צילום: גדעון לוין)
              מתבן מתקופת סבא, שעדיין מונח בחצר(צילום: גדעון לוין)

               

              שיטות שונות שולבו בבנייה: הקומה המסד החפורה – שבה חדרי השינה והרחצה והממ''ד – נבנתה בדרך המקובלת בישראל, מבטון. הקומה העליונה – קומת האירוח הפתוחה יותר, שבה מטבח, סלון וחדר עבודה – נבנתה בבנייה קלה מעץ, שילוב מאתגר לקבלנים. גשר צר מבטון יצוק מוביל אל דלת הכניסה, ומעל החללים הציבוריים גבוהי התקרה תוכנן גג שיפועי מעץ.

               

              קונסטרוקציית העץ חשופה, ורק במקומות שנדרשים לתמיכה נוסף בטון. כך תוכנן במרכז החלל הציבורי – בין המטבח למרבץ השקוע בפינת הישיבה – אלמנט פיסולי מבטון חשוף, שבתוכו חבויה מערכת המיזוג וארובת הקמין, מכיוון המטבח יש בו מזווה ומקרר, ולמעלה, נמצא בו הדוד. נחמן פרחי מסבירה שהוא גם מאזן וממתן את התחושה האקלימית בבית.

               

              לאלמנט הבטון במרכז תפקיד קונסטרוקטיבי, שימושי ואקלימי (צילום: גדעון לוין)
                לאלמנט הבטון במרכז תפקיד קונסטרוקטיבי, שימושי ואקלימי(צילום: גדעון לוין)

                 

                ואפשר ללכת סביבו. מבט מפינת הישיבה (צילום: גדעון לוין)
                  ואפשר ללכת סביבו. מבט מפינת הישיבה(צילום: גדעון לוין)

                   

                  הגישה הסביבתית האקלימית הייתה גם נקודת המוצא לתכנון החזיתות: החזית הצפונית, שאין בה שמש או גשם ישירים, פתוחה בחלונות גדולים לגינה הקדמית. בשאר החזיתות, שפונות אל השדה ושעל פניהן השמש מטיילת במשך היום, מעט חלונות. הקירות כאן עבים במיוחד – 40 סנטימטרים – והחלונות המעטים מוקמו בצד הפנימי שלהם, כך שהשמש הישירה מכה בפנים פחות.

                   

                  מרפסת במרומי הפטיו (צילום: גדעון לוין)
                    מרפסת במרומי הפטיו(צילום: גדעון לוין)

                     

                    על מיעוט החלונות מפצה הפטיו שנוגס בבית מדרום, ומאפשר לחדרים שסביבו שפע של אוויר ואור בצורה לא ישירה. אמנם המטרה בכל זה היא להוציא כמה שפחות אנרגיה על קירור וחימום, אך יש בבית מערכת מיזוג לימים חמים במיוחד, ובחורף החימום הוא תת רצפתי.

                     

                    מלבד החלוקה לשתי קומות יצרה נחמן פרחי חלוקות משנה, או כמו שהיא קוראת להן, "מיני טופוגרפיות". כך, למשל, שלוש מדרגות יורדות מהמבואה לסלון השקוע, ויוצרות חלל אינטימי בתוך המרחב הפתוח. כמה מדרגות עולות מהמבואה לחדר העבודה, שנמצא בצדו השני של הפטיו.

                     

                    מבט מהפטיו לכיוון דלת הכניסה (משמאל) וחדר העבודה שמולה (מימין) (צילום: גדעון לוין)
                      מבט מהפטיו לכיוון דלת הכניסה (משמאל) וחדר העבודה שמולה (מימין)(צילום: גדעון לוין)

                       

                      קשר לאדמה גם בפנים (צילום: גדעון לוין)
                        קשר לאדמה גם בפנים(צילום: גדעון לוין)

                         

                        בחדרי השינה שבקומה התחתונה מטפסים אל מעין קופסאות שינה מעץ, שמסתירות תחתיהן מגירות וחללי אחסון. כאן נמשכת החומריות של החלונות פנימה, והופכת לחלק ממכלול עיצוב הפנים. בבית אין תריסים, מלבד תריסי עץ שיורדים כגלילה על קופסאות השינה שבולטות מהמבנה, ומאפשרים החשכה מוחלטת. החלונות – שלפעמים בולטים החוצה מהחזית ולפעמים נסוגים פנימה – יוצרים משחק נפחי שבו נעשה שימוש בתכנון החדרים.

                         

                        סקיצות שמחברות בין אדריכלות הבית (מימין) לעיצוב הפנים (משמאל) (סקיצות: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)
                          סקיצות שמחברות בין אדריכלות הבית (מימין) לעיצוב הפנים (משמאל)(סקיצות: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)

                           

                          כשתריס השינה סגור (צילום: גדעון לוין)
                            כשתריס השינה סגור(צילום: גדעון לוין)

                             

                            ביטוי אחר לחיבור שיוצרת נחמן פרחי בין האדריכלות של המבנה לעיצוב הפנים נמצא במטבח, שבו נבנו דלתות הארונות מלוחות עץ פשוט ממשפחת האורנים והאשוחים, במידות שדומות לקרשים ששימשו ליציקת אלמנט הבטון הגדול במרכז הקומה. "אי אפשר להגיד איפה נגמרת האדריכלות ומתחילה הנגרות, כי הכל הוא חלק מתפיסה אורגנית של רצף", היא מסבירה.

                             

                            הרהיטים לא נבחרו מקטלוג ולא נקנו בחנויות יוקרה. על הצבעים בחדרי הילדים הוחלט יחד עימם, ובחדרים חוזרים אלמנטים כמו ענפים שחוטי סריגה נלפפו סביבם. "אני חובבת ענפים ידועה", אומרת נחמן פרחי. "היה ברור שלא נקנה סטים של מתלים ומתקנים לנייר טואלט, אלא שנשתמש בענפים שאנחנו אוספים מעצי האקליפטוס שמסביב לבית. אנחנו מקלפים אותם ועוטפים בחוטי צמר".

                             

                            חדרה של בת ה-11 (צילום: גדעון לוין)
                              חדרה של בת ה-11(צילום: גדעון לוין)

                               

                              והמתלה שהכינה לו בעצמה (צילום: גדעון לוין)
                                והמתלה שהכינה לו בעצמה(צילום: גדעון לוין)

                                 

                                ענף אקליפטוס גם בחדר השירותים (צילום: גדעון לוין)
                                  ענף אקליפטוס גם בחדר השירותים(צילום: גדעון לוין)

                                   

                                  מבט מחדרה של הבת הקטנה אל המסדרון (צילום: גדעון לוין)
                                    מבט מחדרה של הבת הקטנה אל המסדרון(צילום: גדעון לוין)

                                     

                                    הבית של משפחת נחמן פרחי הוא דוגמה לאדריכלות טוטאלית של בני זוג אדריכלים, שהתייחסו במלוא הרצינות ליצירת ביתם וביקשו להיות מעורבים ולקחת חלק בכל התחומים הקשורים לתהליך הבנייה הממושך. בן זוגה של נחמן פרחי לקח על עצמו חלק מעבודות הנגרות והצביעה, וכל בני המשפחה שתלו יחד את הצמחייה בגינה.

                                     

                                    דליה נחמן פרחי בביתה (צילום: גדעון לוין)
                                      דליה נחמן פרחי בביתה(צילום: גדעון לוין)

                                       

                                      נחמן פרחי מאמינה בכל לבה שהנוכחות שלה בזמן הבנייה תרמה לאיכות הביצוע. מבחינתה, המפגש היומיומי עם המבצעים היה קריטי ללמידה, לקבלת החלטות ולפתרון של מצבים מורכבים. היא חושבת שהזילות במעמדו של האדריכל נובעת גם מכך שהקשר שלו לביצוע התרחק ונחלש: בינו לבין המבנה נוספו מתווכים, הוא מאבד את ההבנה העמוקה של העבודה בשטח, והתוצאה מתרחקת מכוונת המתכנן.

                                       

                                      הבית הזה אינו מתיימר להציע אסתטיקה פתורה, גמורה ומושלמת, ובכך הוא יוצא דופן מבתים שבדרך כלל מוצגים במדורי העיצוב. בעליו יודעים שהחוויה המענגת ביותר קשורה דווקא לתהליך היצירה, ולאו דווקא למוצר המושלם.

                                       

                                      תוכנית קומת הכניסה. מימין למדרגות ולפטיו חדר העבודה, ומשמאל הסלון, פינת האוכל העגולה והמטבח (תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)
                                        תוכנית קומת הכניסה. מימין למדרגות ולפטיו חדר העבודה, ומשמאל הסלון, פינת האוכל העגולה והמטבח(תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)

                                         

                                        תוכנית קומת המסד התחתונה, שבה חדרי השינה (חדר ההורים מימין), הרחצה והממ''ד (תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)
                                          תוכנית קומת המסד התחתונה, שבה חדרי השינה (חדר ההורים מימין), הרחצה והממ''ד(תוכנית: דליה נ.פ./ חוץפנים אדריכלים)

                                           

                                          גג עץ עם שיפוע קל (צילום: גדעון לוין)
                                            גג עץ עם שיפוע קל(צילום: גדעון לוין)

                                             

                                            האורות הבוקעים מהבית מאחור (צילום: גדעון לוין)
                                              האורות הבוקעים מהבית מאחור(צילום: גדעון לוין)

                                               

                                              ומלפנים (צילום: גדעון לוין)
                                                ומלפנים(צילום: גדעון לוין)

                                                 

                                                • תכנון: חוץפנים אדריכלים
                                                • מהנדס: ירון קרני
                                                • יועצת תאורה: הילה מאיר, RTLD
                                                • תכנון נוף וגינה: רותם סגל
                                                • ביצוע שלד וקירות בטון חשוף: אחמד אגבריה, עבד אלמונעם
                                                • ביצוע שלד וקירות עץ: "עץ ישראלי", אופיר שושן
                                                • חלונות, דלתות ותריסי עץ: "פלד"
                                                • עבודות זכוכית: עידו שמש
                                                • דלתות פנים: "עץ ירוק"
                                                • רצפת בטון מוחלקת: "פלס"
                                                • מסגרות: מוטי לייבוביץ
                                                • מיזוג: אלון רוטשילד
                                                • חשמל: פדילה עבודות חשמל
                                                • אינסטלציה: גבי את יאיר אינסטלציה
                                                • אזעקות: דביר אור
                                                • נגרות מטבח, מבואה וחדרי רחצה: נגריית צ'רלי, רשפון
                                                • נגרות חדרי שינה: שלומי אנג'ל
                                                • פינת ישיבה: "אתנחתא"
                                                • גופי תאורה בולטים: מיקה בר ופרודקס; Modular (ביבוא ''קרני תכלת'') 

                                                 

                                                 
                                                הצג:
                                                אזהרה:
                                                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד