עניין של זמן: מה גילה הפסיכולוג שהקדיש את חייו לחקר האושר?

אם אתם מרגישים שהזמן לא עובר, סימן שאתם מבזבזים את המשאב הכי יקר שלכם. וכשהשעמום מונע מכם להיות מאושרים, הגיע הזמן להכיר את חוויית הזרימה

שירלי יובל-יאיר

|

04.07.17 | 19:13

יצאנו לרחוב לגלות מתי הזמן עף לכם
צילום: ירון שרון
כמה פעמים אתם צוללים לתוך החוויה של הרגע? שירלי יובל-יאיר (צילום: לילך רז)
כמה פעמים אתם צוללים לתוך החוויה של הרגע? שירלי יובל-יאיר (צילום: לילך רז)

"זה ספר טיסה מעולה, הוא יהרוג לך את הזמן!", אמרה לי המוכרת בסטימצקי ודחפה לי ליד את "רוצח הזמן" ב-68 שקלים בלבד.

 

יהרוג את הזמן... יעביר את הזמן... כאילו זו איזה מצווה שכדאי לעשות, להעביר את קשישת-הזמן עם הסלים לצד השני של המדרכה. אבל גברת הזמן שלי – היא בכלל לא קשישה, היא צעירה על אופנוע, והיא טסה מהר ולא זקוקה כלל לעזרה שלנו, להיפך. גברת הזמן רק בורחת לי.

 

נכון, גם אני, כמו כולנו, נתקלת במצבים שבהם אני צריכה להעביר את הזמן. זה קורה כשהזמן הוא לא נעים. למשל, בהמתנה לניתוח (עברתי את זה כמה פעמים) בחדר הזה של ה"לפני", ערומה עם החלוק-פתוח מאחורנית הבלתי אפשרי הזה, בלי משקפיים, בלי אוזניים, חצי הלן קלר ועם חרדה בלב... בהחלט רגעים שמבקשים "העבר אותי".

 

או ברגעים של פחד אחר - כשהם היו קטנים בלילות של חום גבוה, בטלטלות מזג אוויר בטיסה, לילה שבו היא מתעכבת לחזור מהמסיבה ולא עונה לווטסאפ, השבועיים של ההמתנה לתשובה של הביופסיה, או ההמתנה ההיא אחרי הראיון.

 

ויש גם את כל הרגעים האלה של האמצע, הרגעים של ה"סתם". שיגרה משעממת, מטלה סיזיפית בעבודה, משהו שאני עושה על אוטומט.

 

מצד שני, זה כל כך לא כלכלי והגיוני לבזבז ככה את המשאב הכי יקר בחיינו – הזמן. החיים קצרים, יש כל כך הרבה דברים להספיק לממש.

 

הזמן כחיישן של עניין

האם שאלתם את עצמכם לאחרונה אם אתם מתייחסים יפה לזמן שלכם? מכבדים אותו? ממלאים אותו בתוכן - או רק רוצים להיפטר ממנו? האם עיצבתם לעצמכם חיים שבהם יש מספיק רגעים שאתם רוצים לשהות בתוכם, להתעכב עליהם, להגדיל אותם. רגעים שבהם מעניין/משמח/מאתגר/נעים/חיובי לכם?

 

פרופ' אורן קפלן, דיקן בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, כתב פעם בפוסט יפה על ההפתעה שהיתה לו כשלקח על עצמו את המשרה הראשונה שלו ככלכלן צעיר בבנק. למרות שהמשרה היתה נחשקת ונראתה לו נכונה לאותו שלב בקריירה - די מהר גילה להפתעתו שמתרחשת תופעה מוזרה: הזמן לא זז!

 

"גיליתי", כתב, "שתחושת הזמן היא סוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח". קפלן מספר בפוסט הזה איך הוא משתמש בחיישן הזמן הזה כמין כלי אבחוני לעצמו. כשהזמן לא זז (ולא בגלל סיבות מובנות כמו אלה שמניתי בדוגמאות למעלה) סימן שמשהו לא בסדר.

 

כשהזמן לא זז לנו – אולי כדאי שאנחנו נזוז!

 

האם אתה מתייחסים יפה לזמן שלכם?  (צילום: לילך רז)
    האם אתה מתייחסים יפה לזמן שלכם? (צילום: לילך רז)

    תבדקו את חיישני הזמן שלכם: האם יותר מדי רגעים בחייכם מרגישים עומדים במקום? האם ביותר מדי מהרגעים אתם ממלאים את הראש שלכם במחשבות שאינן קשורות לכאן ועכשיו, מודאגים ממה שעומד להיות, מתגעגעים למה שכבר איננו או סתם עושים רשימת משימות בראש?

     

    או שמא לא? יש מספיק רגעים שבהם אתם משוקעים במה שאתם עושים והיכן שאתם נמצאים, צוללים לתוך החוויה, שוכחים גם מעצמכם וגם מכל מה שלא קשור לרגע הזה?

     

    יאללה, תזרמו

    ציקסנטמהיי, פסיכולוג צ'כי שחוקר כבר עשרות שנים את ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית, קורא לזה "חוויית הזרימה". את המחקר

    שלו הוא התחיל כשבחן את החוויה של אנשים מקצוענים בתחומם: מוזיקאים, ספורטאים ומדענים גדולים. הוא שאל אותם מה עובר עליהם כשהם מלחינים, מתאמנים לקראת תחרות או חוקרים משהו במעבדה. כולם תיארו חוויה דומה: הם סיפרו שהם שרויים במצב של ריכוז גבוה ביותר, שהמעורבות שלהם במה שהם עושים באותו רגע היא טוטאלית, שהם כמו מתמזגים עם הפעילות ושוכחים מכל דבר אחר. הם מאבדים את תחושת הזמן. 

     

    ציקסנטמהיי הקדיש את חייו ואת המחקר האקדמי שלו לחוויית הזרימה. הוא גילה שכולנו חווים אותה ברגעים מסוימים (לא רק אנשים שהם מקצוענים בתחומם). זה קורה לנו בעיקר כשאנחנו עסוקים במשהו מאתגר שאנחנו אוהבים מאוד לעשות. הדרך הטובה להגיע לחוויית הזרימה היא לשכלל מיומנות מסוימת שיש לנו. אנשים שמתאמנים בריצה, למשל, מספרים שככל שהם משפרים את הכושר הגופני שלהם ומקדישים יותר שעות להתמחות הזו, כך הולכת ונעשית הריצה לחוויה של זרימה.

     

    חוויה של זרימה שונה מחוויה של הנאה. אתם יכולים לשבת סביב שולחן עמוס מטעמים, עם חברים אהובים ושיחה נעימה - ובוודאי תחושו שנעים לכם, אבל ייתכן שאל תחושת הנינוחות הזו יתגנבו לא אחת מחשבות חמוצות ("עוד פעם אסף סוחב אותנו לוויכוח הפוליטי המיותר הזה", "אוי, כמה פחמימות אכלתי", "למה לכולם יש זוגיות נלהבת ורק אצלנו יובש".)

     

    רגעים של "זרימה" מפעילים בתוככם מתג אחר – איזו תחושת "עירנות" פנימית, משהו מרגיש יצירתי, משהו חי ופעיל מאוד, בין אם במישור המחשבה או במישור הפיזי. חוויית זרימה כרוכה במאמץ. מאמץ טוב, בריא, כזה שבו אנחנו דוחפים את עצמנו עוד ועוד מעבר לגבולות ומרגישים שאנחנו מתפתחים.

     

    אז מה עושים?

    ציקסנטמהיי קורא לחוויית הזרימה "החוויה המיטבית". המחקרים שלו מוכיחים שאחד המפתחות לחיים מאושרים הוא לעצב לעצמך חיים שבהם יש לך הרבה רגעים כאלה. קודם כל, תבחנו את עצמכם – מתי אתם חווים חוויה כזו של זרימה, שבמהלכה אתם מתרגלים שוב ושוב איזו מיומנות שפיתחתם. אולי זה קורה לכם כשאתם עובדים בגינה, מציירים, מבשלים, כותבים מאמר דעה, מכינים הרצאה, משחקים כדורגל, רוקמים רעיון יצירתי חדש או מבצעים ניתוח מסובך?

     

    סמנו לעצמכם מתי יש לכם חוויות מיטביות כאלה בחייכם. אם אין לכם מספיק מזה – זה הזמן לנוע! זאת אחת הדרכים הנפלאות להחיות את הזמן במקום להרוג אותו.

     

  • לדף הפייסבוק של שירלי יובל-יאיר
  • צילומים: לילך רז
  •  

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שירלי יובל יאיר היא פסיכולוגית, מרצה ומנחת סדנאות, המתמחה בפסיכולוגיה חיובית - המדע של האושר. לימדה במרכז הבינתחומי ובקתדרה. שירלי היא גם מוזיקאית וסופרת לילדים. מחברת סדרת רבי המכר "גיבורים אמיתיים" (הוצאת כנרת) העוסקת בפסיכולוגיה חיובית בחייהם של ילדים והורים. נשואה + 3 ילדים נמרצים ולכן היא גם מגדלת, מקפלת, מבשלת ומסיעה לחוגים.