הסטודנט התאהב בנופים של אתיופיה וניצל אותם להצעת נישואים

ישראלים רבים חוששים לבקר במדינה האפריקאית, אבל אברהם רבינוביץ' חזר לשם שוב ושוב. כעת הוא מוציא ספר טיולים וזיכרונות. הסיפור הכי מעניין לא יופיע בו

סהר אלמוג

|

22.06.17 | 00:11

אברהם רבינוביץ' בביתו שבבאר שבע. "אתיופיה היא מדינה מתישה, לפעמים קצת לא מזמינה, אבל המפגש הזה גורם לך להתאהב בה" (צילום: חיים הורנשטיין)
אברהם רבינוביץ' בביתו שבבאר שבע. "אתיופיה היא מדינה מתישה, לפעמים קצת לא מזמינה, אבל המפגש הזה גורם לך להתאהב בה" (צילום: חיים הורנשטיין)
רבינוביץ' צופה על אגם וונצ'י שבמערב אתיופיה. "ההיסטוריה מרתקת, הנופים מטריפים"  (צילום: עמנואל הראל)
רבינוביץ' צופה על אגם וונצ'י שבמערב אתיופיה. "ההיסטוריה מרתקת, הנופים מטריפים" (צילום: עמנואל הראל)
שקיעה באגם טאנה שבצפון אתיופיה. "כשהמטייל מגיע לשם, הוא מקנא בנופים, בקצב החיים, במנהגים"  (צילום: דנה מיוחס)
שקיעה באגם טאנה שבצפון אתיופיה. "כשהמטייל מגיע לשם, הוא מקנא בנופים, בקצב החיים, במנהגים" (צילום: דנה מיוחס)
רבינוביץ' עם בני שבט האורומו. "המטרה שלי הייתה להתנדב, אז התחלתי לשלוח מיילים ולחפש אנשים שיוכלו לעזור לי"  (צילום: תהילה עוזרי)
רבינוביץ' עם בני שבט האורומו. "המטרה שלי הייתה להתנדב, אז התחלתי לשלוח מיילים ולחפש אנשים שיוכלו לעזור לי" (צילום: תהילה עוזרי)
ילדים אתיופים ביום גשום. "בטיול הראשון ירדתי 20 קילו בחצי שנה, כי לא אכלתי כמעט כלום. עם הזמן למדתי להסתדר"   (צילום: גלעד רוזנברג)
ילדים אתיופים ביום גשום. "בטיול הראשון ירדתי 20 קילו בחצי שנה, כי לא אכלתי כמעט כלום. עם הזמן למדתי להסתדר" (צילום: גלעד רוזנברג)
מלאכת יד אתיופית מסורתית בצפון המדינה. "זו מדינה ענייה, אבל יש בה יחס מאוד לא סובלני לגנבים" (צילום: דנה מיוחס)
מלאכת יד אתיופית מסורתית בצפון המדינה. "זו מדינה ענייה, אבל יש בה יחס מאוד לא סובלני לגנבים" (צילום: דנה מיוחס)
עם זוגתו לירון. "הגענו למקום מאוד יפה, אזור של מעיינות חמים, ושם הצעתי לה נישואים והתארסנו" (צילום: תהילה עוזרי)
עם זוגתו לירון. "הגענו למקום מאוד יפה, אזור של מעיינות חמים, ושם הצעתי לה נישואים והתארסנו" (צילום: תהילה עוזרי)

ביתו של אברהם רבינוביץ' בבאר שבע משקף היטב את העולמות השונים שביניהם הוא מדלג: הסלון מלא ספרי קודש יהודיים, את הלפטופ מקשטים סטיקרים של רבי נחמן מאומן, אבל על השולחן הצדדי מונחות סלסילות אתיופיות קלועות, ועל המדף ניצב קומקום מעוטר המשמש להכנת קפה כחלק מטקס הבונה האתיופי המסורתי.

 

>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

רבינוביץ' (28) מסגיר חלק נוסף באישיותו מיד כשהוא פותח את הפה: מבטא אמריקאי כבד משתלב בבליל הבינלאומי - עדות לכך שהוריו נולדו בארצות הברית וששפת אמו היא אנגלית. "בשנים האחרונות ביקרתי שבע פעמים באומן, חמש באתיופיה וחמש בארצות הברית, והמעברים שאני עושה בין המדינות הם ממש לא טבעיים", הוא מספר. "לאתיופיה אני נוסע כדי לחגוג את פסח ואת סוכות עם הקהילה היהודית, ובארצות הברית אני עובד במחנות קיץ עם בעלי צרכים מיוחדים ואחר כך מטייל. בשני המקומות אני צובר חומר לתפילות שלי בראש השנה באומן".

 

תוך כדי מסעותיו הוא גם מסיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, אבל מכל פעילויותיו, אין ספק שהביקורים התכופים באתיופיה הם המפתיעים והמעניינים ביותר.

 

סלסילות אתיופיות בסלון בבאר שבע. "המעברים שאני עושה הם לא טבעיים" (צילום: חיים הורנשטיין)
    סלסילות אתיופיות בסלון בבאר שבע. "המעברים שאני עושה הם לא טבעיים"(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    הקהל פרץ בבכי

     

    הרעיון לטוס לאתיופיה לראשונה הגיע לקראת סיום שירותו הצבאי בחיל המודיעין. "צפיתי בסרט 'לגעת ביהלום', שמספר על מלחמות האזרחים באפריקה, והרגשתי שאני חייב לטוס לשם", הוא נזכר. "רציתי לפגוש את הדבר הזה שאני לא יודע מהו. המטרה שלי הייתה להתנדב, אז התחלתי לשלוח מיילים ולחפש אנשים שיוכלו לעזור לי. הגעתי עד שגריר ישראל ברואנדה, שענה למייל ששלחתי לו, ועזר לי למצוא ארגונים רלוונטיים".

     

    רבינוביץ' היה מהמתנדבים הראשונים של פרויקט TEN שמפעילה הסוכנות היהודית. "הייתי אחד מ-20 מתנדבים שנשלחו לעיר גונדר שבאתיופיה, שם התפצלנו לצוותים שונים. חלק עבדו עם הקהילה היהודית, חלק בחקלאות, אחרים במרכז קהילתי. אני עבדתי בבית יתומים, שאליו הגיעו ילדים שנאספו מהרחוב".

     

    בתום שלושה חודשי ההתנדבות המשיך לטיול במזרח אפריקה ואחר כך חזר הביתה. שנה לאחר מכן גויס על ידי מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה והתבקש לחזור לאפריקה כדי לחגוג את פסח עם היהודים שנשארו שם. "בחג הראשון הייתי בגונדר, ובשני באדיס אבבה", הוא מספר.

     

    לדבריו, ליל סדר באתיופיה הוא חוויה מיוחדת. "כולם מגיעים לבית הכנסת, שמלא עד אפס מקום", הוא מספר. "בקדמת האולם יש במה שעליה מוצב שולחן סדר עם מצות ויין שהכינו אנשי הקהילה, ומול הבמה יש ספסלים שעליהם יושבים 2,000 איש, אולי יותר, שכל אחד מקבל בכניסה שקית עם מצות, ביצה, תפוח אדמה ובננה. על הבמה עומד בחור וקורא את ההגדה, והרגע המרגש ביותר הוא כשמגיעים לקטע 'לשנה הבאה בירושלים'. זה רגע שקשה לתאר: הקהל פורץ בבכי, בצהלולים, ומילות ההגדה נשמעות רלוונטיות מתמיד. זה ממש טלטל אותי".

     

    מרכז יהודי בגונדר. "הרגשתי שאני חייב לטוס לשם" (צילום: ניר נוסבאום)
      מרכז יהודי בגונדר. "הרגשתי שאני חייב לטוס לשם"(צילום: ניר נוסבאום)

       

      מאז המשיך רבינוביץ' לנסוע לאתיופיה בחגים, ועם השנים נעשה אחד האחראים על שליחת מתנדבים אליה מטעם מטה המאבק. "התחלנו להריץ שם קייטנה בקיץ. לא היה לנו מושג כמה יגיעו, אבל ביום הראשון התייצבו 1,000 ילדים. לא ציפינו לכמויות כאלה. במשך שישה שבועות ניצחו על כל העסק חמישה מתנדבים בלבד. היום אנחנו כבר מקבלים עשרות קורות חיים של אנשים שרוצים לקחת חלק בפרויקט הזה".

       

      כבר מהנסיעה הראשונה תיעד את מסלולי הטיולים ואת המקומות שבהם ביקר, ולפני כשנה החליט לרכז את המידע בספר שיראה אור בשבועות הקרובים – "המדריך למטייל באתיופיה: אנשים, נופים, תרבות".

       

       

      ישראלים רבים חוששים לטייל באתיופיה. החשש מוצדק, לדעתך?

      "אתיופיה היא באמת מדינה לא קלה לטיול: מתישה, לפעמים קצת לא מזמינה, ויש שיגידו, אגרסיבית. מצד שני, המפגש העוצמתי והבועט הזה גורם לך להתאהב בה. ההיסטוריה מרתקת, הנופים מטריפים, ודווקא היחס האמביוולנטי לזרים יוצר מפגש אמיתי. אותי ניסו לכייס שם כמה פעמים, אבל יצא שתפסתי את הגנבים. פעם אחת מישהו נדחף לידי באוטובוס בצורה מוזרה, וכשהכנסתי את היד לכיס, ראיתי שהכסף נעלם ממנו. שאלתי את האיש באמהרית איפה הכסף שלי, והוא עשה מין פרצוף נבוך והושיט לי אותו בחזרה. צעקתי: 'גנב' ודחפתי אותו. אחד הזקנים שהיה שם אפילו הרביץ לו עם מקל. אמנם, זו מדינה ענייה, אבל יש בה יחס מאוד לא סובלני לגנבים".

       

      כיהודי דתי, איך הסתדרת שם עם אוכל?

      "בהתחלה, לא כל כך טוב. בטיול הראשון ירדתי 20 קילו בחצי שנה, כי לא אכלתי כמעט כלום. עם הזמן למדתי להסתדר. למדתי, למשל, שימי רביעי ושישי מוקדשים שם לאוכל טבעוני, כך שבכל מסעדה יש סט כלים טבעוני או אפילו מטבח טבעוני נפרד, שהוא גן עדן לדתיים. כשאני מטייל, אני מבקש שיכינו את האוכל בכלים האלה, ואז אין לי סיבה לחשוש".

       

      את אחד מביקוריו באתיופיה ניצל לשינוי סטטוס: הוא טס לשם עם בת זוגו לירון, שעובדת כיום בעיריית שדרות, ויום לפני הטיסה החליט להציע לה נישואים במהלך הטיול. "הגענו למקום מאוד יפה, אזור של מעיינות חמים, ושם הצעתי לה נישואים והתארסנו. למחרת הודענו על כך להורים בעזרת הוויי-פיי שהיה במלון".

       

      אברהם ולירון רבינוביץ' באתיופיה. "למחרת הודענו להורים" (צילום: תהילה עוזרי)
        אברהם ולירון רבינוביץ' באתיופיה. "למחרת הודענו להורים"(צילום: תהילה עוזרי)

         

        הלוואי שהייתי מובטל

         

        רבינוביץ' סבור שישראלים נוסעים לאתיופיה עם דעות קדומות מוטעות, ובעקבות הביקור מגבשים עמדות שונות לגמרי.

         

        "בארץ מדברים על הקהילה האתיופית כחלשה, כזו שלא נקלטה טוב ושצריך לעזור לה", הוא אומר. "אבל כשהמטייל מגיע לאתיופיה, הוא רואה איפה האנשים האלה גרים ומקנא בנופים, בקצב החיים, במנהגים. הוא מבין שאנחנו בישראל חיים בג'ונגל מבטון, וכשהוא חוזר לארץ, נקודת המבט שלו משתנה, ולמפגש שלו עם הקהילה האתיופית יש פוטנציאל להיות הרבה יותר עמוק ואמיתי".

         

        לעומת המטיילים, שעוברים שינוי תפיסה מהיר, אצל הפוליטיקאים הדברים לוקחים הרבה יותר זמן, לדעתו. "לאורך השנים הבנתי שהצדק הוא עניין פוליטי", אומר רבינוביץ'. "אם זה מסתדר לקואליציה, האתיופים נחשבים ליהודים, ואם זה לא מסתדר, אין לפוליטיקאים בעיה להתעלם מפסקי הלכה ולשנות קריטריונים. כבר ב-2014 התקבלה החלטה לחדש את העלייה מאתיופיה, אבל בפועל, רק לאחרונה התחילו להגיע משם עולים חדשים. אז מצד אחד, אני שמח שפגשתי את הקהילה הזו, שנחשפתי לאנשים מדהימים ולשותפים לדרך. מצד שני, הלוואי שלא היו נשארים יהודים באתיופיה, ואני הייתי מובטל".

         

        _______________________________________________________

         

        יונסו דבב עברה באתיופיה טראומות קשות. הקליקו על התמונה:

         

        "לא רציתי שאנשים יידעו שאני שבורה". הקליקו על התמונה (צילום: אביגיל עוזי)
        "לא רציתי שאנשים יידעו שאני שבורה". הקליקו על התמונה (צילום: אביגיל עוזי)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד