הגעתי למסקנה חשובה: אני חייב לפצח את הקטע הזה של להיטי קיץ
המטרה: ליצור שיר שיוצא בווליום מטורף מהרמקולים ומשתלט על החוף, שמתנגן חמש פעמים בכל חתונה ומקפיץ את כולם לרחבה. נראה לכם שהצלחתי?
היום ה-20 ביוני, מה שאומר שבאופן רשמי, הקיץ הגיע. אבל לא צריך להציץ בלוח השנה כדי להבין שהעונה החמה כבר כאן. אצלי, לדוגמה, כבר בשבוע שעבר הקיץ היכה בכל הכוח. זה קרה בזמן שהייתי תקוע בפקק על הטיילת בתל אביב: לפתע המזגן התחיל להוציא אוויר חם, הטמפרטורה באוטו טיפסה למעלה, אגלי זיעה החלו לטפטף בעצבנות - ואם זה לא מספיק, ברדיו התנגן בפעם המי-יודע-כמה ה"טודו בום" החדש והחופר של סטטיק ובן אל. כמה דקות מאוחר יותר, כשסוף-סוף השתחרר הפקק, עשיתי פרסה והגעתי לשתי מסקנות חשובות:
1. אני חייב לשים גז במזגן, ודחוף.
2. אני חייב לפצח את הקטע הזה של להיטי קיץ.
בכל שנה, אחד הסימנים הבולטים לכך שהקיץ הגיע - מלבד החום הכבד והמדוזות בחוף - הוא הופעתם של עשרות שירים במשקל נוצה שמציפים את השוק ומתחרים על התואר הנחשק "להיט הקיץ של השנה". כולם רוצים ליצור את השיר הזה שיוצא בווליום מטורף מהרמקולים ומשתלט על החוף, זה שמתנגן חמש פעמים בחתונה ומקפיץ את כולם, כולל הדודים והסבתות, לרחבה.
בשנה שעברה היו אלה סטטיק ובן אל ששיחקו אותה עם להיט קיץ מושלם, "סלסולים" ("אין לנו איביזה"), והיו גם דדי דדון עם "מתוקה מהחיים" וחנן בן ארי עם "החיים שלנו תותים". כשמקשיבים לשלושת השירים האלה, קל מאוד למצוא את המכנה המשותף: שלושתם קצביים, קלילים, לא לוקחים את עצמם ברצינות ובעיקר לא מנסים להעביר שום מסר חוץ משמש ו-Fun - שזה בדיוק ההפך ממני. אצלי בשירים כמעט תמיד יש שאלות קיומיות, עננים אפורים, רוחות וסערות. אז החלטתי לעשות ניסיון, לצאת מאזור הנוחות הקריר והמדוכדך, לשים לרגע בצד את השירים הנוגים ולכתוב להיט קיץ מטורף.
לשם כך פניתי לאבי אוחיון, פזמונאי ומלחין מוכשר שאחראי כמעט לכל הלהיטים ששמעתם בשלוש השנים האחרונות, מ"דרך השלום" של פאר טסי ועד "אחרי כל השנים" של עומר אדם. לפני שנתיים כתב לאייל גולן את "שישי בצהריים", המרענן הרשמי של קיץ 2015 ("בירות, מטקות ושמים"), כך שהחלטתי שהוא בדיוק האחד שיכול להוציא אותי מהבאסה ולתת לי טיפים איך לכתוב את ה-להיט של קיץ 2017.
היי אבי, אז מאיפה כדאי להתחיל?
"קודם כל, זה חייב להיות שיר קצבי. אנחנו חיים במדינה חמה. עשרה חודשים כאן זה קיץ. לשיר קצבי יש אפקט הרבה יותר חזק מלשיר שקט. אני מציע שתבחר לעצמך כיוון ברור ותהיה מדויק. אפילו תפתח פלייבק של להיט מוכר ותתחיל לבנות עליו שיר חדש. פעם הייתי מלחין על הגיטרה, אבל לאחרונה גיליתי שכשעובדים ישר על קצב, זה מוציא ממך אנרגיות אחרות: אפשר לעוף עם זה. ככה עשינו ב'קרמלה' של משה פרץ. ידענו שאנחנו רוצים לעשות שיר בקצב השיר 'Merengue' ובסטייל 'Bailar' של אלביס קרספו. פתחנו ביט מגניב, והכל קרה תוך רבע שעה. כשזה זה, אתה יודע.
"חוץ מזה, אל תפחד מביקורת. נפגשתי עם הרבה זמרים שמתים לשירים קלילים וקצביים אבל חוששים מהתגובות: 'זה לא יהיה אמין עליי' וכו'. הם תקועים במשבצת של עצמם והופכים ללא רלוונטיים. לדעתי, זה שטויות. מי שעובד חכם, יכול להיות גם רלוונטי וגם איכותי. חנן בן ארי הוא דוגמה מצוינת".
איך יודעים מה יעבוד?
"קשה לדעת אם שיר יצליח, כי זה לא בידיים שלך. זה תלוי בהרבה גורמים: מה עוד יצא באותה תקופה, כמה גדול הזמר, היח"צ, הפלייליסט, התזמון והרבה מזל. לדוגמה, בתקופה שיצא 'שישי בצהרים', הוצאתי שיר לעומר אדם – 'אז הלכתי'. בשבילי הם שירים 'תאומים' מבחינת המהלכים המוזיקליים והמשקל של המילים, אבל 'שישי בצהריים' עבר פלייליסט, ו'אז הלכתי' לא. אני חושב שאם הוא היה עובר, הוא היה להיט גדול כמו 'שישי בצהריים'. אבל בז'אנר הים-תיכוני לא מוכרחים את הפלייליסט. שיר כמו 'בוקרשט' של עומר אדם, למשל: היה לנו ברור שהוא לא יעבור, אבל הוא להיט מטורף, הרבה מעבר למה שציפינו. גם 'כמו בריו' של אגם בוחבוט: לא האמנתי שהוא יגיע לעשירית ממה שהגיע. הוא פירק את המדינה.
"אני אישית נהנה לבדוק את השירים על הילדים שלי באוטו. אם הם מבקשים: 'אבא, שים את זה עוד פעם', אני יודע שאני בכיוון הנכון".
בהרבה מהשירים יש תחושה שהמילים נשלפות מהשרוול. זה באמת ככה, או שמדובר בתהליך ארוך ומורכב?
"כל שיר לוקח לכתוב חצי שעה נטו, אבל חצי השעה הזאת יכולה לקחת גם שבוע. אם יש לך בית שאתה ממש אוהב, והפזמון לא משהו, תתקוף מכל מיני זוויות עד שתמצא את הפזמון שאתה מחפש. לפעמים צריך לשחרר ולחזור לזה ביום אחר, ופתאום הכל קורה תוך עשר שניות. בלהיטי קיץ זה עובד הרבה על אינטואיציה. כשמשהו טוב, אתה מיד מרגיש".
מה יותר חשוב בשיר - המילים או המנגינה?
"למילים ולמנגינה יש את אותו משקל. לחן טוב עם מילים מפגרות לא יעבוד".
ואיך ניגשים לטקסט?
"בשביל שהטקסט יעבוד, צריך להיות נורא מדויק. קל ליפול לקטע נורא נמוך וזבל. מצד שני, לשיר קצבי לא יכול להיות טקסט גבוה. זה פשוט לא יעבוד. אז צריך ללכת על הגבול. צריך לכתוב מילים מגניבות. הפזמון צריך להתחיל באיזה רצף של מילים שנתקעות במוח, אבל אתה לא חייב להבריק בכל מילה, כדי שזה לא ייצא מתאמץ מדי. תכתוב משהו קליל ו-Fun, סיפורים קטנים מהחיים שכולם מתחברים אליהם. משהו שכל אחד חווה, שמדבר לכולם. שיהיה בהצלחה".
כשסגרתי את השיחה עם אבי, התחלתי לחשוב על סיפורים קטנים מהחיים. נזכרתי איך בשבוע שעבר, בחמישי בלילה, בזמן שניסיתי להירדם, שמעתי את השכן שלי פורט על גיטרה ספרדית, וברקע הייתה בחורה מצחקקת, ואז עלה לי משפט: "והוא פורט לה, פורט על גיטרה ספרדית". חיברתי סביב זה סיפור קטן וקיצי על בחור ביישן שמתאהב בתיירת צרפתייה שפגש בחוף, ובתור מקור השראה בחרתי את "ריקוד רומנטי" של ישי לוי מ-2008 - אחד מלהיטי הקיץ האהובים עליי.
פתחתי מיקרופון ובקבוק ערק, התחלתי להקליט, והתוצאה נמצאת כאן, בראש הפוסט. לא יודע אם זה להיט, אבל זה בטוח יצא בקיץ.
_________________________________________________________
יש לו הרבה להיטי קיץ, אבל ממש לא מוזיקליים. הקליקו על התמונה:
