בין אם שפר מזלם של 750 אלף הנהגים החולפים מדי יום בנתיבי איילון וצלחו את הדרך במהרה, ובין אם זחלו בעומס הפקקים בין מחלף ארלוזרוב למחלף השלום, רובם בוודאי השגיחו בכנף בטון משופעת, הבוקעת משולי המגדלים הנבנים שם. מהי הטריבונה של מושבי הבטון שכמעט מגיעה לאספלט?
מה שנראה כטריבונה הוא אכן טריבונה. ערוץ האדריכלות של Xnet מציג כאן את הפרויקט המלא: אולם ספורט עירוני חדש, שיקום בפינה הדרום-מזרחית של פרויקט "מידטאון" ב"מתחם תנובה" המנוח, בין נתיבי איילון לדרך בגין. אולם הספורט מוקם כמטלה ציבורית מהיזמים, על פי דרישת עיריית תל אביב-יפו. אך שלא כמו מטלות ציבוריות המתממשות בדרך כלל רק כדי לצאת ידי חובה, כאן הוחלט להשקיע: "הבטחתי לאלי לוי, מנהל אגף נכסי העירייה", אומר אדריכל הפרויקט, משה צור, "שהבניין הזה, גם אם הוא מטלה ציבורית, יהיה אייקון על נתיבי איילון". האולם אמור להיחנך באפריל 2018.
חוויה עירונית אנכית
אולם הספורט יקום בקומה העליונה במבנה בן שלוש קומות, ששטחו הכולל כ-4,500 מטרים רבועים. כשני שלישים מהשטח יוקדשו לספורט, ובשאר יעורבו שימושי מסחר ופנאי. הנכנסים בקומת הקרקע יגיעו למבואה (לובי) עם עמדה למכירת כרטיסים וחנויות, שהכניסה אליהן פונה צפונה לפארק המרכזי במתחם, ומערבה למגדל המשרדים (אחד משני המגדלים בפרויקט). "רצינו דופן פעילה לכיכר", אומר צור, "בחרנו במסחר שפועל רוב שעות היום, בניגוד לפעילות הספורט שאינה רציפה, וכשהיא לא מתקיימת האזור מת".
גם הקומה הראשונה נחלקת בין מסחר לפנאי וספורט (חדרי חוגים, חדר כושר, חדרי שחקנים, מזכירות ומנהלה, מלתחות ועוד). בחזית המזרחית שלה, זו שפונה לאיילון, יהיו מדרגות פיסוליות שילוו אותה לכל גובהה, וינצלו את החלל שנוצר מתחת לכנף הטריבונה. "העלייה אל אולם הספורט", אומר האדריכל שמעיה צרפתי, מעצב ומתכנן הפרויקט במשרדו של צור, "מתוכננת כחוויה עירונית ורטיקלית וכאירוע של פעילות ספורטיבית ותרבותית. בכך, תתמזג תנועת הולכי הרגל במפלסי ובחללי הבניין השונים עם התנועה האינטנסיבית בנתיבי איילון". כשיש משחק בערב, מוסיף צור, יראו את הקהל העולה ליציעים מאחורי קיר זכוכית שיעטוף את המבנה.
למה דווקא 480 מושבים
באולם, שיהיה חף מעמודי תמך ויקורה במערכת קורות פלדה, יש 300 מקומות ישיבה בטריבונה ומקום לפרישתם של עוד כ-180 כיסאות מתקפלים. "480 מושבים זה לא מעט ולא הרבה, אלא בדיוק מה שאנחנו צריכים", עונה מוטי אמברם, מנהל מחלקת הספורט של העירייה, לשאלת Xnet בדבר הצורך במספר המושבים הזה בלבד. "תל אביב לא צריכה עוד היכל 'דרייב אין' (היכל שלמה), או עוד מתקן 'מנורה מבטחים' (יד אליהו), שבהם יש מקום לקהל רב אבל זירה עם שימוש אחד. העיר זקוקה למתקן שיאפשר Multi Purpose - גם לכדורסל, גם לכדוריד, להתעמלות, ועוד. אנחנו יודעים שקבוצות בליגות נמוכות יפעלו במקום ויוכלו להביא קהל בסדר גודל הזה".
אז מי ישתמש באולם? אמברם מבטיח כי "כל קהילה בעיר שתזדקק לשירות תוכל לקבל אותו במתקן הזה. החל ממסגרות של ספורט הישגי, ספורט עממי, אלפיות לבתי ספר, בעלי צרכים מיוחדים, קורסי מדריכים ומאמנים ועוד. וכל זה במסגרת העלות והניהול שלנו".
מסך ענק יקרין את המשחקים בחוץ
בדופן קומת הכניסה ייקבע מסך לד ענקי (כ-425 מטרים רבועים) שעליו ישודרו משחקים. "מי שלא קנה כרטיס", אומר צור, "יוכל לשבת בכיכר ולצפות בהם. בשאר הזמן, ישודרו על המסך תכנים פרסומיים. כך נתנו משהו לציבור מבלי לוותר על האינטרסים המסחריים ועל כיסוי העלויות".
כדי להימנע מבזבוז בשטחי שירות, חוברה קומת האולם אל מגדל המשרדים הסמוך; וכך נחסכה הקמתו של מערך מדרגות מילוט. במקרה חירום, אם חלילה יתרחש, יוכלו הצופים לחצות אל המגדל ולהשתמש בגרם המדרגות שלו.
חלוקת הקומות בבניין:
הפרויקט עולה 40 מיליון שקל - תקציב גבוה. מדוע? "המתקן", מסביר אמברם, "הוא בנראות ונגישות גבוהות. הבנייה והגימור עומדים בסטנדרטים אירופאיים גבוהים ובכל דרישות האיגודים, ההתאחדויות והארגונים הישראליים. החל מהפרקט בזירה שעשוי מעץ מייפל, הפתרונות האקוסטיים, התאורה שמאפשרת מצבים שונים: אימון, משחק, משחק מצולם ומשודר, ועוד. יתרון נוסף הוא שהמתקן בנוי באזור מסחרי וקהילתי, והציבור יוכל לקבל שם את השירות גם בשעות הבוקר, בשונה ממגרשים שנמצאים בחצרות בתי הספר".
"אפשר היה לעשות בניין אקונומי ולנסות למצות את הכסף ממנו", מודה עופר פלדמן, סמנכ"ל קנדה ישראל, מיזמיות הפרויקט, "אבל חשבנו שיהיה נכון לעשות יצירה אדריכלית".
מה יהיה במידטאון
את פרויקט "מידטאון", שעלות הקמתו נאמדת בסכום עתק של 2.6 מיליארד שקלים, בונות קנדה-ישראל, אלקטרה נדל"ן ויורוקום נדל"ן, בשטח ששימש במשך עשרות שנים את מחלבת "תנובה". השטח ממוקם במרכז רצועת המע"ר הצפוני (מרכז העסקים הראשי של תל אביב), והוא כלוא בין שני נתיבי תנועה סואנים - נתיבי איילון ממזרח ודרך מנחם בגין ממערב. הפרויקט כולל מגדל משרדים בן 50 קומות, המורכב משני נפחים המונחים בהסטה זה על זה בקומה ה-32, ויאוכלס כבר באוקטובר הקרוב; מגדל מגורים בן 50 קומות (נכון להיום מגדל המגורים הגבוה בישראל), שבו 338 יחידות דיור, ושיאוכלס בפברואר 2018; וכן מבנים מרקמים בני שלוש עד חמש קומות, גני ילדים, בריכת שחייה, שטחי מסחר, פארק, וכאמור, אולם ספורט עירוני.
"אנשים כל הזמן מזהים אותי כמי שעושה מגדלים לעשירים", קובל צור. "אז קודם כל, זו לא בושה. עשירים לא גנבו את הכסף, חוץ מאלה שגנבו, אבל כאן יש דוגמה לבנייה הכי סוציאלית שיכולה להיות. במגדל הוקצו יחידות לדיור בר השגה, ורוב הדירות קטנות מאוד - תכננו דירות שלושה חדרים בשטח שבדרך כלל מיועד לשני חדרים".
ואיך נראה מגדל הענק עזריאלי-שרונה, בהמשך הרחוב? הצצה ראשונה
