שאגו בחורים כי מדברן: כולם שמו לב שיש לנו אבק וחול על האוטו?
הרחובות שלנו מנוקדים היום בשאריות החגיגה המדברית הכי מיוחצנת בישראל: חולקים חוויות, מתגעגעים, מקללים ואפילו מסבירים למה
בתור אחת שזוכרת איך אבא שלה חפר, בימים אלה לפני 50 שנה, שוחה בחצר כדי שנתגונן מפני פגזים שאולי יעופו מקלקיליה, די ברור שלא אוכל להבין את איחולי:
+
שנחרטים באבק על מכוניות ששבו מהילולת ה"מידברן" כאילו שבו משדה הקרב ולא משדה האהבה:
רבות כבר נכתב, לטוב ולרע, על האירוע המיובא שאלפים נוהרים אליו כדי להשתתף בבדיה של רוחניות וחופש הנרכשת במיטב כספם. אין שום טעם לשאול:
ברור שהחבר'ה נהנים:
+
+
+
הם מתגעגעים עוד לפני שנגמר:
+
ולא סתם נהנים. גם מאמצים בשמחה את ז'רגון המחנות המיובא:
+
מתגאים בהשתתפותם כאילו הייתה חברות בצוות נאס"א שנגע באבק כוכבים:
מילא. הרחובות שלנו, המורגלים בענני אבק, לא מתלוננים. חול מדבר הוא עוד הזדמנות להותיר חותם:
+
+
+
+
+
כמובן שישנם מחמיצי פנים:
+
מאחלי איחולים:
+
+
+
ולמחרת:
יש מבקשי בקשות:
+
וסתם גרפומנים:
+
+
כמובן שבנסיבות האלה קשה להימנע מהצפוי והמובן מאליו:
+
+
+
מכוניות היוקרה המאובקות מספקות דלק למעקמי האף המתרבים באחרונה, אך לזכות השבים ייאמר לפחות דבר אחד: יש להם תשובה כנה לשאלה למה?
+
+
+
+
+
+
+
עם זה קשה להתווכח:
+
+
