מצטרף למאבק למען 88FM: אל תהרגו את המוזיקה הכי טובה ברדיו

קשה לי לדמיין את שישי בצהריים בלי דורי בן זאב ברקע, או לחזור מהופעה בחמישי בלילה ללא "פופלקס" עם יובל גנור. בשבועות האחרונים זה כבר לא נשמע אותו דבר

לירון לבפורסם: 05.06.17 03:28
ההפגנה ביום חמישי שעבר מול משרדי תאגיד השידור בתל אביב. גם בשבילי, 88FM היא הרבה יותר מתחנת רדיו (צילום: אלעד אקרמן)
ההפגנה ביום חמישי שעבר מול משרדי תאגיד השידור בתל אביב. גם בשבילי, 88FM היא הרבה יותר מתחנת רדיו (צילום: אלעד אקרמן)
זה לא מובן מאליו שמאזינים משקיעים זמן ומאמצים ויוצאים להילחם ולמען תחנת רדיו, אבל במקרה של 88FM, אני בהחלט יכול להבין אותם (צילום: אלעד אקרמן)
זה לא מובן מאליו שמאזינים משקיעים זמן ומאמצים ויוצאים להילחם ולמען תחנת רדיו, אבל במקרה של 88FM, אני בהחלט יכול להבין אותם (צילום: אלעד אקרמן)

תאגיד השידור הציבורי הצליח לעורר סביבו הרבה בלגן עוד בטרם עלה לאוויר. עלייתו הייתה מלווה באינספור דחיות ועיכובים, מאבקים מתוקשרים בין ביבי לכחלון, הפגנות של עובדי רשות השידור והורדת המסך המבזה על מהדורת "מבט" ברגע האחרון. אבל עם כל הכבוד (ויש כבוד) למאבק על חטיבת החדשות, שמשך אליו את כל האש, אני רוצה להתייחס כאן לתחנת הרדיו האהובה 88FM: משהו עבר עליה בשבועות האחרונים, ולמרות העובדה שהיא נשארה תחת אותו השם ואותו התדר, היא כבר לא נשמעת אותו דבר.

 

השינויים שעברו עליה הובילו להפגנה שנערכה ביום חמישי האחרון מול משרדי התאגיד בתל אביב, ושמאחוריה עמדה קבוצה בשם משמר 88. הקבוצה מורכבת ממאזינים, מוזיקאים, יוצרים ואנשי תקשורת, ומטרתה היא לשמור על זהותה, ערכיה והחופש האמנותי של התחנה עם המוזיקה הכי טובה ברדיו.

 

זה ממש לא מובן מאליו שמאזינים משקיעים זמן ומאמצים ויוצאים להילחם ולהפגין למען תחנת רדיו שהם אוהבים, אבל במקרה של 88FM, אני בהחלט יכול להבין אותם. התחנה הוקמה ב-1995, ובהתחלה נקראה "קול הדרך לעסקים" ושידרה מוזיקת ג'אז ודיווחי תנועה. בהמשך היא שינתה את שמה ל-88FM והתאפיינה במוזיקה מגוונת: רוק אלטרנטיבי, ניו ווייב, היפ-הופ וסטנדרטים של ג'אז חיו בשלום זה לצד זה, בלי תכתיבי פלייליסט ועם חופש אמנותי מבורך לעורכים ולשדרנים. במהלך השנים היא צברה לעצמה קהל מאזינים נאמן ומסור, שהולך אחריה באש ובמים.

 

גם בשבילי, 88FM היא הרבה יותר מתחנת רדיו: קשה לי לדמיין את שישי בצהריים בלי דורי בן זאב ברקע, ואת הנסיעה להורים בשישי בערב בלי להיכנס לאווירת השבת עם קצת אולדסקול ג'אז, או לחזור מהופעה בחמישי בלילה בלי לשיר בקול את להיטי הפופ של האייטיז עם "פופלקס" של יובל גנור, ובלי תוכניות אהובות אחרות כמו "חי בערב" עם ירון חי מנשה, "ערב עירוני" עם גדי ליבנה, "רוקר טוב" עם בועז כהן, "ג'אם 88", "שבת" עם רוני ידידיה ועוד רבות וטובות.

 

אחד הדברים הכי כיפיים בשבילי הוא לגלות מוזיקה חדשה שלא הכרתי, ועם 88FM זה קרה לי לא מעט: בין השאר, גיליתי הרכבים ישראליים מעולים כמו Aperco, שממל, NaMa, Lucille crew ועוד. 

 

 

 

 

 

 

 

בחודש שעבר, למשל, באחד השידורים האחרונים של "אינקובטור", השמיעה טל ארגמן גרסאות כיסוי בפורטוגזית של הזמר הברזילאי סו ג'ורג' לקלאסיקות של דייוויד בואי, ודרכה נחשפתי לאמן הייחודי הזה, שלא הייתי מסוגל להגיע אליו בשום דרך אחרת:

 

 

אבל אין ספק שבשבועיים האחרונים משהו השתנה: מספיק להקשיב לג'ינגל החדש של התחנה כדי להבין. "המוזיקה הכי טובה ברדיו" של מזי כהן, מאסטרפיס אמיתי, הוחלף במשהו סתמי עם צעקה מעייפת. אבל מה שיותר חמור זה שההברקות בעריכה המוזיקלית נעלמו, והשירים החלו לחזור על עצמם.

 

בנסיבות האלה, לא פלא שמשמר 88 תופסת תאוצה, וכבר מונה קרוב ל-8,000 חברים. בראש הקבוצה עומדת הילה שגן (36), אשת שיווק מרמת גן. "הקבוצה קמה כבר ב-2008 במטרה לשמור על אופי התחנה", היא סיפרה לי. "לאורך השנים היו ניסיונות לפגוע בה מצד מנהלים שונים בשידור הציבורי, אבל הבריונות של ראשי התאגיד בשבועות האחרונים שוברת שיאים: 17 תוכניות ירדו, שדרנים מובילים פוטרו, ואחרים 'צומצמו' או הוגלו לשעות הערב. במהלך היום השידור נערך בידי אנשים חיצוניים, בוגרי גלגלצ, שמשנים את אופי התחנה והופכים אותה לתחנת להיטים צפויה ומשעממת. כשהמאזינים הבינו עד כמה התחנה השתנתה, הצטרפו אלינו אלפים. תוך זמן קצר עלינו מ-2,000 חברים ל-8,000".

 

מה מאפיין אותם?

"כולם במעורבות גבוהה. אנחנו מאוד פעילים, משתפים, וכבר נשלחו מאות מכתבים למנהלי התאגיד".

 

וקיבלתם תשובות?

"לא. לא קיבלנו שום תגובה מההנהלה".

 

מה התוכניות להמשך המאבק?

"נמשיך להילחם על התחנה שאנחנו אוהבים, עד שיקשיבו לנו. אי אפשר לנצח אנשים שפועלים מהלב. נמשיך לזמזם להם כמו זבוב טורדני ליד האוזן. 88FM היא קהילה גדולה של אנשים שאוהבים מוזיקה. לאורך השנים נוצר קשר עמוק בין השדרנים, העורכים והמאזינים. לכל התוכניות המובילות יש עמודי פייסבוק פעילים, ובימי ההולדת של התחנה שידרו מאזינים לצד שדרנים ותיקים. זאת דוגמה לשידור ציבורי אמיתי".

 

ההפגנה ביום חמישי. "לא קיבלנו שום תגובה מההנהלה" (צילום: אלעד אקרמן)
    ההפגנה ביום חמישי. "לא קיבלנו שום תגובה מההנהלה"(צילום: אלעד אקרמן)

     

    ואכן, מכל הסיפור הזה עולות שאלות כמו מהי מטרת תאגיד השידור הציבורי, והאם הוא לא חוטא לתפקידו כשהוא בא להכתיב רשימות השמעה במקום להקשיב לרחשי הקהל. הרי אין סיבה הגיונית לקחת שוק ססגוני, מלא בצבעים, תבלינים וניחוחות כמו 88FM ולהכניס אותו לתוך קניון אפור עם אבני שיש מרובעות. הרי זאת לא חוכמה גדולה ליצור תחנת להיטים: מספיק אלגוריתם פשוט של אפל מיוזיק, ויש לכם אחלה תחנה. אבל לשדרנים ולעורכים מלאי נשמה, שמספרים לנו סיפור דרך המוזיקה - לזה אין תחליף.

     

    חבל שפנינה נדירה כמו 88FM תיעלם מהנוף הציבורי ותהפוך לעוד חיקוי של גלגלצ. ואפרופו התחנה מיפו – חשוב לציין שבניגוד אליה, ב-88FM תמיד קיבלו סינגלים חדשים בזרועות פתוחות ונתנו במה לאמנים מכל הגילאים ומכל הז'אנרים. אז הרשו לי להצטרף למשמר 88 ולצאת בקריאה נרגשת למנהלי התאגיד: אל תהרגו לנו את המוזיקה הכי טובה ברדיו.

     

    _______________________________________________________

     

    אפשר לנחש שגם ערן ויץ מצטרף לקריאה. הקליקו על התמונה:

     

    פועל הבמה נעשה גיטריסט מוערך והלחין דיסק שלם לזמרת מפורסמת מאוד. הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)
    פועל הבמה נעשה גיטריסט מוערך והלחין דיסק שלם לזמרת מפורסמת מאוד. הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לירון לב
    זמר ויוצר, יליד 1982, מפתח תקווה. שירת בלהקת חיל החינוך והנוער, בוגר "כוכב נולד 2", שיחק ב"השמינייה" בערוץ הילדים, שידר ברשת ג' ("שירים וכוכבים"), דיבב בעשרות סרטים וסדרות (דמותו של בראנץ ב"טרולים", הנסיך הנס ב"לשבור את הקרח"), כתב והלחין שירים לאמנים שונים ("לעוף" להראל סקעת, "חוזר למציאות" ללירן דנינו). ב-2013 החל לשתף פעולה עם הזמרת רבקה זהר. הצמד יצא במופע משותף שלירון הפיק מוזיקלית והוציא שני אלבומים - "לא כמו אתמול" (2014) ו"אור מסביב" (2015).