התיאטרון הלאומי של טאייוואן שובר מוסכמות: "הבניין הוא האופרה"

בעצירת ביניים קצרה בטאייפיי, טאייוואן, בדרכי חזרה למנילה, ספרו לי חברים מקומיים בהתרגשות על התיאטרון הלאומי החדש, שנחנך לפני חצי שנה בעיר טאייצ'ונג שבמרכז טאייוואן. "מבנה מדהים", הם אמרו, "שהפך בתוך זמן קצר לסימן-נוף אדריכלי ותיירותי". 

טאייצ'ונג היא העיר השלישית בגודלה באי האסייתי, ומתגוררים בה כ-2.7 מיליון תושבים. את התיאטרון הלאומי (שנקרא באנגלית National Taichung Theater) תיכנן האדריכל היפני הנודע טויו איטו, חתן פרס פריצקר 2013. תכנון התיאטרון ובנייתו נמשכו 11 שנים ועלו 135 מיליון דולר. התוצאה מסבירה מדוע.

החזית המוארת בערב. קימורים שקופים ואטומים, שילוב של בטון וזכוכית(צילום: National Taichung Theater)

המראה מכיון הגן(צילום: National Taichung Theater)

על הגג ''גן שמיים'', עם נוף לשכונה סביב(צילום: National Taichung Theater)

במבנה התיאטרון, הממוקם בקצה פארק גדול ומשתרע על פני כ-40 אלף מטרים רבועים בשש קומות, אין עמודים או קורות. הוא בנוי כולו מחללים מעוגלים, קעורים וקמורים, מנהרות וצינורות, שמעניקים למבקר תחושה של ביקור במערה קדומה, או אולי אפילו של חזרה אל הרחם.

קירות המבנה מתמזגים עם הקירות והמעברים הפתוחים יוצרים תחושה של זרימה. המהנדס הראשי של המבנה, כריסטיאן דרקס, תאר אותו בראיון למגזין WIRED כ"מרחב דמוי מערה שנותן תחושה שונה מאוד לעומת מקומות שבהם אנשים גרים".

קומת הכניסה. חללים מעוגלים, קעורים וקמורים, מנהרות וצינורות(צילום: National Taichung Theater)

מאולם הכניסה המרכזי לבניין יוצאים מסדרונות קטנים, כמו ורידים ועורקים, המובילים אל לבו: האולם המרכזי, האדום, שיכול לארח כ-2,000 צופים בקונצרטים קלאסיים, אופרה, הצגות תיאטרון ומחול ומופעים אחרים. בנוסף אליו יש שני אולמות קטנים יותר, חדרי חזרות, מרחבי ישיבה, חנות, מסעדות, ועל הגג – "גן שמיים".  

מעטפת הבניין עשויה בטון וזכוכית, ופתחים עגולים בה מחדירים פנימה אור טבעי. בשעות הערב מוארים הפתחים באור צהבהב ויוצרים אפקט מרשים מחוץ לבניין ובתוכו. כדי להגן על הקירות המעוגלים מפני אש הותקנה בהם מערכת מיוחדת של מסכי מים; מיזוג האוויר הותקן ברצפת קומת הקרקע, והוא משמש רק בשעות היום. בשעות הערב מאוורר המבנה באוורור טבעי.

מסדרונות כמו ורידים ועורקים שמובילים אל הלב. באדיבות EdmundsSummer.co.uk

כמו מערה או רחם? באדיבות EdmundsSummer.co.uk

הקירות מתמזגים עם התקרות והמעברים הפתוחים מעניקים תחושת זרימה. באדיבות EdmundsSummer.co.uk

על מנת להשיג את האפקט האסתטי ואת אפקט הסאונד הרצוי והמדויק, התייעצו מהנדסי הפרויקט, בין השאר, עם מהנדסים של מכוניות מירוץ. על המהנדס דרקס נאסר, לדבריו, לשנות דבר בתכנון המבנה, "שהותאם לאופן שבו צלילים מתפשטים בחלל".

הלב האדום - האולם המרכזי והגדול ביותר(צילום: National Taichung Theater)

מבט מהבמה אל האולם(צילום: National Taichung Theater)

איטו תיאר את המבנה ככזה שצריך להקשיב לו. מנהלי התיאטרון התפייטו על התוצר: "זה לא בניין שמיועד לאופרה - הבניין הוא אופרה בפני עצמה".

הנה עוד תמונות מהחלקים השונים של המבנה:

חדרי ההלבשה והאיפור(צילום: National Taichung Theater)

מסעדה מהודרת באחת הקומות העליונות(צילום: National Taichung Theater)

אפשרויות נינוחות יותר בקומת הכניסה(צילום: National Taichung Theater)

קיר ברזי בירה ייחודי(צילום: National Taichung Theater)

מבט מהגג(צילום: National Taichung Theater)

לסיום - כתבת טלוויזיה שמספרת עוד על אדריכלות המבנה: