מוזיאון חיל האוויר בחצרים יורחב וישודרג. שוורץ-בסנוסוף יתכננו אותו

משרד האדריכלים החיפאי "שוורץ בסנוסוף" זכה בתחרות לתכנון מוזיאון חיל האוויר בחצרים - כך נקבע הבוקר (א'), לאחר הכרעתו של מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, בין החלופות שהעפילו לגמר התחרות. המוזיאון יקום במיקומו של המוזיאון הנוכחי, בכניסה לבסיס החיל. הוא יכלול שימור מצומצם של מבנים קיימים, "יהווה", כפי שמפרטים מסמכי התחרות, "את חלון הראווה לעולם התעופה הישראלית, וישמש כמרכז לאומי לשימור מורשת חיל האוויר". בנוסף יהווה המוזיאון המתחדש גם מוזיאון לחלל.

המוזיאון ישתרע על כ-17 אלף מטרים רבועים הבנויים על שטח פתוח של כ-30 אלף מטרים רבועים. התצוגה בו תחולק, על פי ההצעה הזוכה, לשמונה מבננים בגדלים משתנים המסודרים כ"שמש" סביב חצר פתוחה. המבננים יחוברו ביניהם במגוון מעברים: חלקם מקורים, חלקם פתוחים לשמים, חלקם מקבילים למפלס הקרקע וחלקם משופעים, כך שבכל מעבר יחווה המבקר חווית תנועה ומבט שונה. במרכז "השמש" מתוכנן חלל פתוח ומגונן, שאליו פונים השימושים הנלווים – מסעדה וחנות.

התכנים במוזיאון יכללו, בין השאר, היכרות היסטורית עם חיל האוויר - החל מלפני הקמת המדינה ועד היום - עם תצוגה של למעלה מ-70 כלי טיס; היכרות עם מערכות ופיתוחים טכנולוגיים כגון כפיר, שפריר, פופאי, חץ וכיפת ברזל; היכרות עם בית הספר לטיסה; הסברים על מדע הטיסה; והצצה אל מאחורי הקלעים של החיל - מרכז התחזוקה, המוסכים והשימור של חיל האוויר.

מיצגי חוויה אינטראקטיביים ובהם סימולטורים יאפשרו למבקרים לחוות את עולם התעופה דרך תא הטייס, לגעת בחלקי כלי הטייס בידי הטכנאי ולראות את שדה הקרב דרך עיני לוחם ביחידות המיוחדות, לוחמים ולוחמות במערך ההגנה האווירית ומפעילי כלי הטייס הבלתי מאוישים.

להתחבר לאנשים שעושים את החיל

את הבשורה על הזכייה בתחרות קיבל אדריכל גבי שוורץ במהלך טיסה. "שלושה דברים היו חשובים לנו בתכנון", הוא אומר עם נחיתתו בארץ. "להתחבר לקיים ולקונטקסט, להתחבר לאקלים ולהתחבר לאנשים שעשו ועושים את חיל האוויר". במחשבה על הקונטקסט, בחרו האדריכלים להישען על שני המבנים הקיימים באתר ומהם להרכיב את רשת המבננים החדשה, כך שהם יהיו חלק ממערך בינוי אחיד וקריא.

את פנים המבננים הם תכננו כך שבכל "האנגר" תהיה גם פעילות נלווית, או ערך מוסף אדריכלי לשימוש המוזיאון מעבר לתצוגה. כך לדוגמא, ביתן אחד מכיל טריבונות משופעות שיכולות לשמש למפגש או דיון עם בכירי החיל; ביתן אחר מכיל מגדלון שמזכיר מגדל בקרה תעופתי, וכדומה.

במרכז מערך הבינוי יש "גן תעופתי". "כמו שהבניינים חשובים לנו", מסביר שוורץ, "חשוב לנו גם הנגטיב שלהם", ולכן, מעבר לחלל הפנימי הפתוח של הגן התעופתי, ישנה סדרה של גנים בין המבננים. "לסכמה הזו", אומר שוורץ, "יש יתרונות גדולים בתחזוקה, בשלביות, ואף כדי להכניס ולהוציא את המטוסים מהתצוגה". השטחים המגוננים גם יתרמו לוויסות והתאמה לסביבה האקלימית. הם יהנו מהצל של המבנים שלצדם, ובנוסף, החלק הפתוח של המוזיאון פונה לכיוון צפון-מערב, היכן שנמצא האמפיתאטרון הגדול. "באופן כזה", אומר שוורץ, "רוחות צפון-מערביות יחדרו לחצר ולמבנים עצמם".

מעבר לכל אלה מדגיש שוורץ כי "חשוב לזכור שאת חיל האוויר עושים אנשים, ולכן היה חשוב לנו לעודד אינטראקציה - את החוויה, את המסלול. רצינו להביא את המימד הזה לתכנון, ולא לעשות מוזיאון שבא עם גחמה צורנית שלקוחה מהשפה של תעופה, כמו חתך של כנף". לשם כך תכננו האדריכלים כמה מסלולים שמהם יוכל המבקר לבחור כיצד לחוות את המוזיאון והמיצגים; המסלול הפורמאלי - המתוכנן, והמסלול החופשי - זה שהמבקר יבחר בעצמו. בין השאר מתוכנן גם מעבר עילי בין גגות המוזיאון בגובה שיאפשר מבט ייחודי על התצוגה, המטוסים והאדריכלות.

המוזיאון החדש, שימשיך להיות פתוח בשבתות וחגים. תכנון מפורט של הפרויקט יחל כעת ועתיד להימשך כשנתיים. במקביל תגובש העלות התקציבית ויגויסו מקורות המימון. יעד משוער לסיום הפרויקט: 2021.

66 משרדים ניגשו

חיל האוויר ואגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון יזמו בפרויקט הזה תחרות אדריכלים פתוחה, שאליה ניגשו 66 משרדים. התחרות חולקה לשני שלבים. ההצעות הוגשו באופן אנונימי בשלב הראשון, ומהן נבחרו 10 הצעות מובילות שהגיעו לשיפוטם של תשעה שופטים, בהם מייסד המוזיאון, יעקב טרנר (מפקד בסיס חצרים וראש עיריית באר שבע בשעתו) שליווה אותו מאז ייסודו ב-1985, והאדריכלים איתן קימל, שם טוב צרויה ומאירה קובלסקי- אפרת.

סיור האדריכלים המתמודדים בשטח:

"לאורך התהליך שהתקיים במוזיאון ההיסטורי", מתאר אדריכל רס"ן יניב אלישע בהודעת משרד הביטחון, "חשנו התרגשות גדולה מתוך הבנה שהתחרות תצמיח מוזיאון חדש. בין 66 ההצעות היה מגוון רב של הצעות מצוינות ותפיסות עיצוביות ומוזיאליות שונות לחלוטין זו מזו, אשר הפכו את מלאכת השיפוט למאתגרת מאוד. ההצעה הזוכה בתחרות היא זו שענתה לדעת חבר השופטים על הדרישות באופן הטוב ביותר ואושרה על ידי מפקד החיל".

ההצעה של ''סקורקא''. ציון לשבח(הדמיה: באדיבות משרד הביטחון)

ההצעה של ''סקורקא''. ציון לשבח(הדמיה: באדיבות משרד הביטחון)

לשלב הגמר העפיל גם משרד "קנפו-כלימור", שהתמודד מול "שוורץ-בסנוסוף" כשני מועמדים סופיים. המשרד יזכה בפרס של 50 אלף שקל;

ההצעה של משרד "קנפו-כלימור" שזכתה במקום השני(הדמיה: באדיבות משרד הביטחון)

ההצעה של אדריכלית אירית אקסלרוד זכתה במקום השלישי(הדמיה: באדיבות משרד הביטחון)

ההצעה של "זיו קדמי אדריכלים" זכתה בציון לשבח(הדמיה: באדיבות משרד הביטחון)

במקום השלישי זכתה האדריכלית אירית אקסלרוד, שתקבל 20 אלף שקל; זיו-קדמי אדריכלים ו"סקורקא אדריכלים" צוינו לשבח על הצעתם, ויזכו כל אחד ב-5,000 שקל. המשרד הזוכה היה מועמד השנה לפרס רכטר (בשיתוף עם בר-אוריין אדריכלים), ואף זכה בו ב-2003 על תכנון שכונה בכרמל בחיפה, ויש ניסיון קטן-ממדים במבנה לאכלוס כלי טיס: מועדון צניחה וגלריית מטוסים בחוף הכרמל. 

ואיך ייראה מרכז המבקרים של מערך ההגנה האווירית, לא רחוק משם? לחצו על ההדמיה (הדמיות: בן עזרא)