"נולדתי ברמת גן כנורית דומינסקי. בצבא שירַתי כקצינת ח"ן, ולאחר מכן נסעתי ללונדון ללמוד ספרות אנגלית. בסוף 1967, אחרי מלחמת ששת הימים, התקבלתי כדיילת לאל על. זה היה בתקופה שדיילוּת הייתה מקצוע מאוד זוהר. בכל טיסה הייתי מקבלת ממשפחה ומחברים רשימת קניות של דברים שלא ניתן להשיג בארץ.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים
עוד בערוץ אנשים:
"בפברואר 1969 עליתי על טיסה שיצאה לישראל מנמל התעופה הבינלאומי של ציריך. הנוסעים כבר ישבו במקומות, והטייס התכונן להמראה, כשהבחין שיורים על המטוס. הוא הצליח לעצור, אבל בדיעבד התברר שהיריות הראשונות פגעו בתא הטייס. אחד הטייסים, חניך הטיס יורם פרס, נפצע קשה ובהמשך נפטר. אחרים נפצעו.
"כשהיריות פגעו בגוף המטוס, הבנתי שיורים עלינו. נזכרתי שבמחברת נוהלי החירום כתוב שצריך לחלוץ לנשים את נעלי העקב, כדי שלא יקרעו את מגלשי החירום. חלצתי נעליים לנוסעים, שנשכבו בהוראתנו על הרצפה. תוך כדי כך ראיתי בחור חסון קופץ מהמטוס עם אקדח שלוף ונעלם במגלשה. זה היה איש הביטחון מרדכי רחמים, שירה והרג את ראש חוליית המחבלים. בהמשך הוא נעצר על ידי השלטונות השוויצריים, עמד למשפט וזוכה.
"אחרי שנה וחצי, ב־6 בספטמבר 1970, הייתי בטיסה של אל על מאמסטרדם לניו יורק. דקות לפני הטיסה עלה למטוס זוג צעיר ונחמד. סידרתי להם מקום בקדמת המטוס, וכשהמראנו, הלכתי לחמם את האוכל. עמדתי עם הגב לגוף המטוס, ופתאום הבחנתי שמצד אחד שלי הבחור עומד עם אקדח, ובצדי השני – הבחורה עם רימון. בקדמת המטוס התחוללה מהומה גדולה, שבמהלכה הרימון התגלגל על הרצפה, ללא נצרה. למזלנו הגדול, הוא לא התפוצץ. במאבק עם המחבלים נהרג הגבר, והאישה נלכדה. הצלחנו לנחות בלונדון. שם ראיתי שכדור עבר דרך החצאית שלי, בלי לפגוע בגוף.
"אחד מאנשי הצוות שנאבק במחבל, נפצע קשה, והמחבלת – לילה חאלד מהחזית העממית לשחרור פלסטין – נלקחה למעצר בלונדון ושוחררה. כשהדרמה שלנו הסתיימה, שמענו שבשמי העולם התרחשה דרמה מקבילה: שלושה מטוסים של חברות אחרות נחטפו בפעולת טרור, וגם המטוס שלנו היה אמור להיחטף כחלק מאותו מבצע. איך שנחתנו בארץ, חיכו לי נציגים של כלי התקשורת, שהעניקו לי את הכינוי 'דיילת שתי הפעמים'. זכיתי לכותרות ולתמונות בכל העולם.
"כעבור כמה שנים התחתנתי ונאלצתי לעזוב את אל על, כי אז דיילות נשואות לא שירתו. התגייסתי לשירות קבע בחיל המודיעין, ובהמשך הפכתי לתועמלנית רפואית. ב־2001 נולדה בניו יורק נכדתי הראשונה, ונסעתי לשם כדי להיות בלידה ולעזור. חמישה ימים אחרי לידתה, ב־11 בספטמבר, יצאתי לרחוב 34 במנהטן ברבע לתשע בבוקר וראיתי להבת אש יוצאת מהחלון של אחד ממגדלי התאומים. זו הייתה מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי.
"במבט לאחור אני יכולה לומר שנכחתי בשלושה אירועים משני עולם: היריות על המטוס בציריך היו הפעם הראשונה שהתגלה כי במטוסי אל על יש איש ביטחון חמוש, מה שגרם לשערורייה בינלאומית; ניסיון החטיפה של לילה חאלד ושותפה גרם לשינוי ההתייחסות העולמית לטרור – מאז יש אבטחה בכל נמלי התעופה בעולם; וההתקפה על מגדלי התאומים גרמה טראומה לעולם החופשי.
"אני חייבת להודות שכל אלה לא הפכו אותי לאדם חרד יותר. להפך. נוכחתי לדעת שגם כשנראה שהגרוע מכל קורה, חוזרים לחיים. מה שגרם לי טראומה יותר גדולה הוא היותי בת לאם שהייתה חולת אלצהיימר במשך שמונה שנים וחצי, כשליש מהן במוסד. הנושא הזה חי בי הרבה יותר מהדרמות שהייתי חלק מהן. כשאמי נפטרה, לפני ארבע שנים, הרגשתי שנפל עליי אסון נוראי. התחלתי לכתוב לעצמי כדי לעשות סדר ברגשות ובזיכרונות. כך נולד ספרי 'אלצער' (הוצאת גוונים), סיפור מתח ואהבה המתנהל סביב מוסד לחולי אלצהיימר.
שורה תחתונה:
"בכל מצב, קשה ככל שיהיה, אדם צריך להמשיך את השִגרה ולא לאבד את עצמו בתוך הסיטואציה".
_______________________________________________________
הזוג הזה ניצל מפיגוע טרור מיד אחרי החתונה. הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
