אם רוצים להבין את המהפך שעובר על שוק הרכב בשלוש-ארבע השנים האחרונות במהלכן דועכת הקטגוריה הקלאסית והכל-כך פופולרית של המשפחתיות הקומפקטיות ומזנקת קטגוריית הקרוס-אוברים והג'יפונים – צריך להביט על סוזוקי קרוסאובר.
הרכב הזה הושק בישראל בשנת 2013 והחליף באותה שנה את המשפחתית הקטנה אך הפושרת והלא מאוד מלהיבה של סוזוקי, ה-SX4. אם תרצו, סוזוקי היו בין הראשונים לזהות את המהפך, ובין היחידים (לפחות בשוק הישראלי) שהלכו איתו כמעט עד הסוף, והחליפו דגם משפחתי-קומפקטי בקרוס-אובר.
אז נכון, הקרוסאובר 2013 לא היה ממש קרוס-אובר כמו שאנחנו מדמיינים ומכירים, אלא יותר סטיישן מוגבהת. ובכל זאת – הרושם עשה את שלו, וגם הממדים, השימושיות ובעיקר המחיר: כ-100 אלף שקל לדגם ידני, כ-120 אלף לאוטומטי. פחות מרוב המשפחתיות הרגילות באותה תקופה. וזה הצליח להם: בקצת יותר משלוש שנות שיווק עלו על כבישי ישראל כ-19,000 קרוסאוברים של סוזוקי. רחוק אמנם ממספרי המכירות של קיה ספורטאז', יונדאי טוסון או מיצובישי אאוטלנדר, אבל הסוזוקי לא ממש מתחרה מולם, אלא כאמור – מול משפחתיות-קומפקטיות, שאותן הוא אמור לנצח במראה, בשימושיות וגם במחיר.
אז אנחנו ב-2017 ועם קרוסאובר חדש. למעשה, מדובר בסוג של מתיחת פנים לדגם הקודם, ולמקצה שיפורים שנועד לחזק כמה נקודות חולשה שהיו בדגם הקודם, שפה ושם הייתה הרגשה כאילו יצא לשוק "חצי אפוי", כלומר – הכוונה הייתה טובה, אבל החיפזון הוליד יותר מדי פשרות וקיצורי דרך. ועוד דבר קטן: אצלנו קוראים לו "קרוסאובר", אבל השם הרשמי שלו הוא SX4 S-Cross. שתדעו.
אז מה חדש בקרוסאובר מודל 2017?
עיצוב חיצוני. אגרסיבי יותר, דינמי יותר, "ג'יפי" יותר. הקרוסאובר המקורי היה אנמי למדי למראה, וכמו שציינו – נראה יותר כרכב סטיישן גבוה ופחות כג'יפון. העיצוב העדכני עושה לו טוב, ומקרב אותו (לפחות בגזרת העיצוב) למתחרים אפשריים ומעוצבים היטב בגזרת הקרוס-אוברים הקטנים כמו ניסאן ג'וק, הונדה H-RV, שברולט טראקס, אופל מוקה ודומיהם. לא מדובר בעיצוב "יפה" או מושך עין, להפך – הוא סולידי ואפילו די סתמי, אבל את מבחן השימושיות הוא עובר.
מנוע. הדגם החדש מצויד במנוע טורבו 1.4 ליטר המפיק 140 כוחות סוס ומומנט של 22.4 קג"מ (מ-1,500 סל"ד). וזה טוב מאוד, וקרוב יותר לנתונים של משפחתיות-קומפקטיות חדישות, וטוב בהרבה מנתוני המנוע הישן (להשוואה: 120 כוחות סוס ומומנט של 15.9 קג"מ – בסל"ד גבוה של 4,400). גם תיבת הילוכים הוחלפה, ובמקום תיבה אוטומטית מהסוג ה"רציף" (שטובה בעיקר לתאוצה מתונה ולחיסכון בדלק) הותקנה תיבת 6 הילוכים אוטומטית-רגילה, דינמית ומדויקת יותר.
ומה זה אומר? ביצועים טובים יותר. לא ספורטיביים כמובן, אבל לפחות הגיוניים. הקרוסאובר כבר לגמרי אינו "עגלה".
סביבת נהג, מערכות בטיחות. במרכז - צג מולטימדיה גדול בהתקנה מקומית, שאפשרה, לדברי יבואני סוזוקי, להתקין במערכת את אפליקציית Waze המבוקשת מאוד בישראל (נדרש כרטיס סים, כמובן). נוספו גם מערכת עצור וסע (לכיבוי המנוע בעת עצירה ולחיסכון בדלק) ומערכות בטיחות מבית "מוביל-איי": התראות שמירת מרחק וסטייה מנתיב, ובנוסף מצלמת רוורס פלוס חיישנים.
ומה עוד אהבנו?
כמו בדגם הקודם – את השימושיות. המבנה המוגבה עושה חיים קלים להורים שאמורים להושיב (ולחגור) ילדים על כיסאות בטיחות וגם למי שמתקשה להיכנס ולצאת מרכב נמוך.
צריכת הדלק? בסדר גמור – כ-15 ק"מ לליטר. יש אמנם חסכוניות ממנה, אבל בסך הכל ולעומת רוב המשפחתיות המוכרות – הנתונים טובים.
נוחות נסיעה? מפתיעה יחסית לטובה, למרות שכיול המתלים אינו ברור: הם לא קשיחים – שטובים לנהיגה מעט יותר דינמית, ולא רכים מדי – כאלה שנוחים בנהיגה מתונה בכבישים עירוניים משובשים.
באבזור: מראות מתקפלות, כפתור התנעה (קי-לס), פתיחת דלתות ללא מפתח, בקרת אקלים דיגיטלית.
ומה טוב פחות?
עיצוב הפנים חסר השראה ותחכום ואיכות החומרים בתא הנוסעים מקבל ציון בינוני בלבד. המושב האחורי טוב לשני מבוגרים, לשלישי יהיה צפוף למדי. מבחן הריסוק החשוב ב-EuroNCAP? עוד לא נעשה. הדגם הקודם קיבל 5 כוכבים בשנת 2013, אבל הציון אינו רלוונטי כיום.
מחיר: כ-125 אלף שקל לאוטומטית, כ-110 אלף שקל לידנית.
פלוס: שימושית, זולה יחסית, חסכונית.
מינוס: תא נוסעים חסר מעוף, בטיחות.
שורה תחתונה: לא קרוס-אובר ממש ולא משפחתית-קומפקטית מתקדמת, בטוחה ומאובזרת, אבל בהחלט חבילת ביניים מאוד משתלמת במחיר ובשימושיות.
