בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת ישראל נחשבה לסוג של מעצמת טקסטיל. כמו בתחומים רבים אחרים, התעשייה מקומית נכנעה בסופו של דבר לגלובליזציה, והיא כמעט נכחדה. בשנים האחרונות יש מהפך קטן: יצרנים ומעצבי טקסטיל ישראלים קנו לעצמם שם בעולם, עם טכנולוגיות ייצור חדשניות ומוצרים בוטיקיים.
וידוי קטן: מעולם לא קניתי, לא לעצמי ולא ללקוחותיי, ספות שצבעיהן יוצאים מסקלה מתונה יחסית. לא שאני לא אוהבת ספות נועזות, אלא שבמקרה הזה (רהיט שהוא יקר בדרך כלל), אני מעדיפה שלא להיכנס לגחמות או אופנות. אז איך מוסיפים הבזקים של צבע ותעוזה? בכריות הנוי, למשל. זה בדיוק המקום שבו אפשר להתפרע, לשחק ולהחליף לפי מצב הרוח, אפילו לעיתים תכופות, ובלי להיכנס להוצאות כבדות.
את כל התמונות תמצאו בסרטון שבראש הכתבה, וכאן כל הפרטים, מהכרית הזולה ליקרה:
- כי ההדפס משעשע והצבעוניות מדליקה. WOLF Textile של שיר וולף, 89 שקלים, דפוס משי-פויל.
- כי לקחת דוגמה של סוודר כבד ולצפות אותה בכסף זו הברקה. RICO home styling, 90 שקלים.
- כי בכרית נוי מותר להיות טרנדיים. "קרן דניס", 109 שקלים, צד אחד מכותנה והשני דמוי עור.
- כי ההדפס הדיגיטלי מוסיף עוד רובד לסלון. שירלי רוב, 175 שקלים (440 לשלישייה), פשתן וכותנה.
- כי היא אקזוטית באפור. "חמוטלת", 180 שקלים, כותנה ופוליאסטר.
- כי כל אחד צריך גיבור על בסלון. "בייסיק", 185 שקלים, כותנה.
- כי היא גם יפה למגע. מיקה בר, 190 שקלים, הדפסת רשת של פולימר על ויסקוזה.
- כי הטווסיות תקפיץ גם את המשעממת שבספות. "קאס", 195 שקלים, כותנה.
- כי הגיאומטריה שמושגת בטכניקת השיבורי היפנית המסורתית יפהפייה, ובגלל עבודת היד אין כרית שדומה לחברתה. AYA של איילת יונטף, 220 שקלים, פשתן טהור.
- בגלל גוון האינדיגו העמוק. eclectico של שני מדור ורונית פוקס, 220 שקלים, כותנה בהדפסה ידנית.
- בגלל המראה האתני-שבטי, "סטורי", 229 שקלים.
- כי כל סלון טוב צריך גולגולת משלו, "פלורליס", 230 שקלים, ויסקוזה וכותנה.
- כי הן נולדות מציורי אקוורל, תמר ברניצקי, 250 שקלים, סאטן.
- כי היא הולכת טוב עם לד זפלין ופטיפון 33 ושליש, "חאמש", 260 שקלים, כותנה ופשתן.
- כי זו כרית שיכולה גם להחליף כורסה, "שכטר", 1,290 שקלים.
---------------------------------------------------------------------------------
לחצו על התמונה למדור הקודם, עם המלצות על שעוני קיר מעניינים:
